הנס הוליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנס הוליין
Hans Hollein
Hans Hollein, Architect, Designer.jpg
לידה 30 במרץ 1934
וינה, המדינה הפדראלית האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באפריל 2014 (בגיל 80)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
המכון לטכנולוגיה של אילינוי
האקדמיה לאמנויות בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות, עיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אדריכלות פוסט-מודרנית, פוסטמודרניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Museum für Moderne Kunst, Abteiberg Museum, Museum Niederösterreich, Haas House עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Deutscher Architekturpreis (1983)
פרס פריצקר (1985)
צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1997)
מדליית הזהב הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית (2009)
אות הזהב לשירות העיר וינה (1994)
האות האוסטרי למדע ואומנות (1990)
Grand Austrian State Prize (1983)
קצין בלגיון הכבוד (2003)
פרס וינה לאדריכלות (1974) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.hollein.at
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
האס האוס בווינה

הנס הולייןאנגלית: Hans Hollein; ‏30 במרץ 1934, וינה - 24 באפריל 2014, וינה)[1] היה אדריכל ומעצב אוסטרי שזכה פרס פריצקר לשנת 1985.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנס הוליין סיים את לימודיו בבית הספר לאדריכלות באקדמיה לאמנות יפה בווינה ב-1956. בזכות מלגת הצטיינות שבה זכה התאפשר לו לממן את המשך לימודיו בארצות הברית. הוא המשיך את לימודיו במכון הטכנולוגי של אילינוי (שאת לימודי האדריכלות אז ניהל מיס ון דר רוהה) עד 1959 ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי עד 1960. הוא עבד כאדריכל במספר משרדים בשוודיה ובארצות הברית לפני ששב לווינה ב-1964 שם הקים משרד אדריכלים משלו.

הנס הוליין עבד כפרופסור אורח באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס בשנים 1963, 1964 ו-1966. בשנים 1967-1976 לימד כפרופסור באקדמיה לאומנות יפה שבדיסלדורף. מאז 1976 לימד כפרופסור בווינה באוניברסיטה לאמנויות.

נוסף על עבודתו כאדריכל הציג הנס הוליין תערוכות שונות, בין היתר בביאנלה של ונציה לאמנויות. בשנת 1980 עיצב את הבמה לדרמה שהפיק ארתור שניצלר בווינה בשם Der Einsame Weg.

הנס הוליין היה מוכר בין היתר בזכות הביקורת החריפה שמתח נגז זרם הפונקציונליזם של הגישה המודרניסטית והשתייכותו לזרם האדריכלות הפוסט מודרנית.

מאז שנות ה-70 זכה הוליין להכרה בינלאומית בזכות עבודותיו הייחודיות.

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1964-1965, חנות הנרות נטי, וינה.
  • 1970, גלריית ריצ'רד פייגן, ניו יורק.
  • 1972, חנות התכשיטים שולין, וינה.
  • 1972-1982, המוזיאון הלאומי של אבטיברג, ליד דיסלדורף.
  • 1978, משרד התיירות של וינה.
  • 1983, רושטראסה, ברלין.
  • 1987-1991, המוזיאון לאמנות מודרנית, פרנקפורט.
  • 1990, האס האוס, וינה.
  • 1996-2001, שגרירות אוסטריה, ברלין.
  • 1997-2002, בנק צנטרום, ולדוז, אוסטריה.
  • 1997-2002, ולקניה, המרכז האירופאי לוולקנולוגיה, אוברן, צרפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנס הוליין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Architekt Hans Hollein Gestorben, הודעה על מותו (בגרמנית)