לדלג לתוכן

קזויו סג'ימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קזויו סג'ימה
妹島和世
לידה 29 באוקטובר 1956 (בת 67)
היטאצ'י (עיר), איבראקי, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • Japan Women's University
  • Ibaraki Prefectural Mito First High School
  • Sukegawa Junior High School עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות מודרניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי טויו איטו עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Institut Valencià d'Art Modern עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס פריצקר (2010)
  • Prix de l'Équerre d'Argent (2013)
  • קצין מסדר האמנויות והספרות (20 באפריל 2010)
  • Erna Hamburger Prize (2009)
  • פרס האמנות של ברלין (2007)
  • פרס רולף שוק לאמנות חזותית (2005)
  • מדליית כבוד עם סרט סגול (2016)
  • פרס ג'יין דרו (2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.sanaa.co.jp
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יפןיפן זהו שם יפני; שם המשפחה הוא סג'ימה.

קזויו סג'ימהיפנית: 妹島 和世; נולדה ב-29 באוקטובר 1956) היא אדריכלית יפנית בינלאומית. בין עבודותיה המרכזיות נכללים המוזיאון החדש לאמנות עכשווית בניו יורק ומרכז הלמידה של רולקס באוניברסיטת EPFL שבשווייץ. הייתה האישה השנייה שזכתה בפרס פריצקר לאדריכלות.

ב-1981 סיימה סג'ימה תואר שני באדריכלות באוניברסיטת יפן לנשים (אנ'). לאחר חניכות אצל האדריכל היפני טויו איטו היא פתחה חברה משלה ב-1987 בשם Kazuyo Sejima and Associates[1][2]. היא פתחה את החברה יחד עם ריואה נשיזאווה (אנ'), שהיה אדריכל נוסף אצל איטו, וקנתה לעצמה מוניטין לאומי כאשר בשנת 1992 זכתה בתואר "אדריכלית השנה" על-פי מכון האדריכלים היפני (אנ'). נישיזאווה רצה לפתוח משרד משלו ב-1990, אך סג'ימה שכנעה אותו להישאר בחברה ובשנת 1995 הם הקימו את חברת Sejima and Nishizawa and Associates, או בקיצור SANAA (אנ').

ב-1997 כל אחד מהם הקים משרד משלו ועסק בפרויקטים בקנה מידה קטן בעוד שבזמן השותפות עבדו על פרויקטים שאפתניים וגדולים. דוגמה לכך היא ה-O-Museum שנבנה בעיר נאגנו בין השנים 1995–1999. כמו ברוב העבודות המשותפות של השניים היה קשה להצביע של מי הרעיונות וההצעות כיוון שעבדו באופן צמוד ואינטנסיבי.

פרויקט נוסף עליו עבדו יחד היה מוזיאון המאה ה-21 לאומנות מודרנית בקנאזווה, שנבנה בין השנים 1999–2004, שמאופיין בעיצוב עגול עם חזית זכוכית. המראה הפנורמי והקומות העגולות עודדו את המבקרים לבחור מסלול משלהם מנגד למוזיאונים הליניארים הרבים הקיימים[1][2].

בשנת 2001 סג'ימה לקחה על עצמה משרת הוראה באוניברסיטת קיו של טוקיו. באותו הזמן SANAA החלו את הפרויקטים הראשונים שלהם מחוץ ליפן: בית הספר צולפריין לניהול ועיצוב בגרמניה ומוזיאון טולדו לאומנות (אנ') שבאוהיו. עבודות בינלאומיות אחרות הראויות לציון כוללות את המוזיאון החדש לאומנות עכשווית בניו יורק שנבנה בין השנים 2003–2007, תיאטרון ומרכז התרבות של דה קונסטליני (El Kunstlinie) שנבנה בהולנד בין השנים 1998–2007, מרכז הלמידה של רולקס (אנ') באוניברסיטת שווייץ לטכנולוגיה בלוזאן ("EPFL Learning Centre") שנבנה בין השנים 2005–2009 ומוזיאון הלובר בלאנס (אנ'), צרפת שעוצב ב-2005 ונפתח לקהל הרחב ב-2012[1][2].

במהלך הקריירה שלה, קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה זכו בפרסים רבים. בין הבולטים שהם זכו יחדיו נכללים:[1]

פרויקטים עתידיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סג'ימה התבקשה לתכנן את הרכבות והעיצוב הפנימי של רכבת האקספרס החדשה של חברת שיבו רכבות (אנ'). רכבת זו תהיה "רכבת הדגל של העתיד" של החברה. כ-56 קרונות יבנו עד השנה 2018 עם עיצובה של סג'ימה[3].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קזויו סג'ימה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 מופיע ביוגרפיה הסבר על זכיות קודמות ., באתר פרס פיצקר 2010
  2. ^ 1 2 3 ביוגרפיה ועבודות מרכזיות., באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  3. ^ מוסבר על פרויקט הרכבות של סג'ימה., באתר railway hobidas