קזויו סג'ימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קזויו סג'ימה

קזויו סג'ימהיפנית: 妹島 和世 באנגלית: Kazuyo Sejima, נולדה ב-29 לאוקטובר 1956) היא אדריכלית יפנית בינלאומית. בין עבודותיה המרכזיות נכללים המוזיאון החדש לאומנות עכשווית בניו יורק ומרכז הלמידה של רולקס באוניברסיטת EPFL שבשווייץ. הייתה האישה השנייה שזכתה בפרס פריצקר לארכיטקטורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קזויו סג'ימה נולדה ב-29 באוקטובר 1956 במיטו, יפן.

ב-1981 סיימה סג'ימה תואר שני בארכיטקטורה באוניברסיטת יפן לנשים (japan women's university). לאחר חניכות אצל הארכיטקט היפני הידוע טויו איטו היא פתחה חברה משלה ב-1987 תחת השם Kazuyo Sejima and Associates[1][2]. היא פתחה את החברה יחד עם ריו נישיזאואה (Ryue Nishizawa), תלמיד נוסף של איטו, וקנתה לעצמה מוניטין לאומי כאשר בשנת 1992 זכתה לתואר "ארכיטקט השנה" על-פי מכון האדריכלים היפני (Japanese Institute of Architects). נישזאואה רצה לפתוח משרד משלו ב-1990, אך סג'ימה שיכנעה אותו להישאר בחברה ובשנת 1995 הם הקימו את חברת Sejima and Nishizawa and Associates ,או בקיצור SANAA.

ב-1997 כל אחד מהם הקים משרד משלו ועסק בפרויקטים בקנה מידה קטן בעוד שבזמן השותפות עבדו על פרויקטים שאפתניים וגדולים. דוגמה לכך היא ה-O-Museum שנבנה בעיר נאגנו בין השנים 1995- 1999. כמו ברוב העבודות המשותפות של השניים היה קשה להצביע של מי הרעיונות וההצעות כיוון שעבדו באופן צמוד ואינטנסיבי.

פרויקט נוסף עליו עבדו יחד היה מוזיאון המאה ה-21 לאומנות מודרנית בקנאזווה, שנבנה בין השנים 1999- 2004, שמאופיין בעיצוב עגול עם חזית זכוכית. המראה הפנורמי והקומות העגולות עודדו את המבקרים לבחור מסלול משלהם מנגד למוזיאונים הלינארים הרבים הקיימים[1][2].

בשנת 2001 סג'ימה לקחה על עצמה משרת הוראה באוניברסיטת קיו של טוקיו. באותו הזמן SANAA החלו את הפרויקטים הראשונים שלהם מחוץ ליפן: בית הספר צולפריין לניהול ועיצוב בגרמניה ומוזיאון טולדו לאומנות שבאוהיו. עבודות בינלאומיות אחרות הראויות לציון כוללות את המוזיאון החדש לאומנות עכשווית בניו יורק שנבנה בין השנים 2003- 2007, תיאטרון ומרכז התרבות של דה קונסטליני (El Kunstlinie) שנבנה בהולנד בין השנים 1998- 2007, מרכז הלמידה של רולקס באוניברסיטת שווייץ לטכנולוגיה בלוזאן ("EPFL Learning Centre") שנבנה בין השנים 2005- 2009 ומוזיאון הלובר שבלנס, צרפת שעוצב ב-2005 ונפתח לקהל הרחב ב-2012.[1][2]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה שלה, קזויו סג'ימה וריו נישזאואה זכו בפרסים רבים. בין הבולטים שהם זכו יחדיו נכללים:[1]

פרויקטים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סג'ימה התבקשה לתכנן את הרכבות והעיצוב הפנימי של רכבת האקספרס החדשה של חברת שיבו רכבות (Seibu Railway). רכבת זו תהיה "רכבת הדגל של העתיד" של החברה. כ56 קרונות יבנו עד השנה 2018 עם עיצובה של סג'ימה.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קזויו סג'ימה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]