רמת אנדי
 | |||||||||
| גמלים בבור מים בקניון ברמת אנדי | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| שטח |
2,441,200 הקטאר  | ||||||||
| מדינה |
 צ'אד | ||||||||
| קואורדינטות | 17°N 23°E / 17°N 23°E | ||||||||
|
(למפת צ'אד רגילה) | |||||||||
  | |||||||||
רמת אנדי (בצרפתית: Plateau de l'Ennedi) היא רמה בצפון-מזרח צ'אד, במחוזות צ'אד אנדי-מזרח (אנ') ואנדי-מערב (אנ') המוכרת כאתר מורשת עולמית. הרמה נחשבת לחלק מרכס מסיב אנדי המשתרע בצ'אד. הרמה עשויה אבן חול ושוכנת באמצע הסהרה, העוברת תהליכי סחיפה מרוחות ושינויי טמפרטורה.[1]
התיישבות ציידים-לקטים באזור זה התרחשה לפי ההערכה לפני כ-7,000 שנים ו-3,000 שנים לאחר מכן הגיעו לאזור רועים - נוודים. אזור אנדי ידוע במקבץ גדול של אמנות סלע המתארת בעיקר בקר, שכן לבעלי חיים אלו הייתה משמעות כלכלית, סביבתית ותרבותית מרכזית. אמנות זו מתוארכת לפני כמעט 7,000 שנה.[2] כיום קיימות שתי קבוצות נוודים למחצה, בעיקר בני דת האסלאם, להן כפרי קבע באנדי במהלך החודשים הגשומים. הנוודים עוברים דרך האזור בעונה היבשה. הם מסתמכים על עדרי הגמלים, חמורים, כבשים ועזים כדי לשרוד.
גאוגרפיה ואקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטחה של רמת אנדי כ-60,000 קילומטרים רבועים והנקודה הגבוהה ביותר בה היא הר באסו, כ-1,450 מטרים מעל גובה פני הים. המסיב מורכב מאבן חול על בסיס גרניט מהפרקמבריון.[3]
ברמת אנדי ישנם לפחות עשרים מעיינות שנתיים או שנתיים למחצה, גלטות (אגמים מדבריים) ואגמים, אך לעיתים רחוקות מגיע אורכם ליותר מכמה עשרות מטרים בעונה היבשה. היא נחשבת לחלק מסוואנת השיטה הסאהלית,[4] המשתרעת לרוחב כל היבשת שהכילה בעבר מינים רבים של פרסתנים שאוכלוסייתם הצטמצמה. בנוף יש מבנים גאולוגיים, הכוללים מגדלים, עמודים, גשרים וקשתות טבעיות, המהווים אטרקציות תיירותיות. חלק ניכר מהחול שנמצא בסהרה נובע מהיווצרות אבק במשולש טיבסטי-אנדי.
קיימות עדויות לשינויי אקלים שהתרחשו החל מכ-8,000 שנה לפני זמננו, אז אזור סוואנה שבו ירדו בממוצע שנתי כ-250 מילימטרים גשם, ועד לממוצע שנתי של כ-150 מילימטרים גשם בסביבות כ-1,500 שנים לאחר מכן. בסביבות 2,700 לפני הספירה היה הממוצע השנתי כ-50 מילימטרים, בדומה לכמות המשקעים הנצפית כיום. מונסונים נפוצים באזור, והם מייצרים בסביבות 50–150 מילימטרים של גשם בשנה. אסונות טבע אלו יוצרים תערובת מגוונת של צמחייה באזור. במהלך חודשי החורף, המשקעים מאפשרים לחות רבה יותר באדמה הדקה, עם נגר נמוך יותר. באזור הדרומי של ההרים יש גם אקלים צפון-סהאלי עם כמויות גדולות יותר של משקעים בין החודשים מאי לספטמבר. כמות הגשמים כפופה לאזור ההתכנסות הבין-טרופי (ITCZ).
היסטוריה של הגנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר התווסף לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בפברואר 2016,[5] לאחר מחלוקות לגבי השטח שיכלל באתר המורשת. שני אזורי מנהל וכמה כפרים היו צריכים להגיע להסכמה אם הם חלק מאתר המורשת העולמית. בינואר 2019 הוגדר על ידי ממשלת צ'אד שטח של כ-50,000 קמ"ר, חלק גדול מרמת אנדי, כשמורת הטבע והתרבות של אנדי.[2]
משאבי טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכרזת אתר המורשת העולמית הועילה לצ'אד במשיכת תיירות לאזור, אך בסופו של דבר צמצמה ממשלת צ'אד את השטח המוגן על מנת לאפשר חיפושי נפט. בין תושבי רמת אנדי קיים אי-שוויון ניכר בהכנסות, וניצול מאגרי הנפט התת-קרקעיים אפשר חלוקה מחדש של העושר.[6] משערים שקיים חוזה שותפות בין המדינה לחברות חיפושי נפט וחכירה פרטית של קרקעות, בשל השטח המוקטן המוגן על ידי אונסק"ו. כתוצאה מפעילות תעשיית הנפט באזור התרחשו דליפות נפט שזיהמו את מי התהום, דליפות כימיקלים והפחתה באיכות האוויר[דרוש מקור].
מימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת 2018 קיבל על עצמו ארגון פארקים אפריקאים (אנ') (שמושבו ביוהנסבורג) את ניהול האזור,בשותפות עם ממשלת צ'אד.[7] בכוונת הארגון לשפר את תשתית הפארק, לחקור את הפוטנציאל לתיירות, להגביר תמיכה בנוף ולתרום לצרכים של התושבים המקומיים. האיחוד האירופי תרם 4.7 מיליון אירו לפארקים אפריקאים, ומפעל הפיס ההולנדי נתן כ-3 מיליון אירו במשך שלוש שנים לארגון זה.[8]
הבנק העולמי המליץ לממשלת צ'אד על תוכנית ניהול וחלוקה מחדש של הכנסות הנפט, שקובעת כי "70% מהכנסות הנפט הישירות יוקצו למגזרים בעדיפות, 15% להשקעות ציבוריות, 5% למחוזות בהן מופק הנפט, ו-10% לדורות הבאים."[6] עם זאת, ממשלת צ'אד ספגה ביקורת על כך שלא עמדה בתוכנית.[דרוש מקור]
בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברמה קיים מאגר מים גדול המאפשר אוסף עשיר של בעלי חיים. ישנם לפחות 185 מינים מתועדים של עופות נודדים שעוברים דרך רמת אנדי.[9] בעלי חיים נוספים הם התנין המערב-אפריקני, הידוע גם בשם תנין המדבר, שהתקיים בעבר ברחבי הסהרה בתקופה הלחה באפריקה. מאפיין בולט של אוכלוסיית תנינים זו הוא הגמדות, שהתפתחה עקב בידודם, והפכה אותם ליוצאי דופן (אוכלוסיות אחרות ששרדו נמצאות או נמצאו במאוריטניה ובאלג'יריה). הם קיימים רק בכמה בריכות בקניוני נהרות באזור, למשל, בגלטה ד'ארשי (אנ'), ונמצאים בסכנת הכחדה.[10] גם האריות האחרונים (תת-המין המערב אפריקאי) של הסהרה שרדו ברמה עד שנכחדו בשנות ה-40 עקב שימוש מוגבר בקרקע וציד. סביר להניח שכל ראמי סהרה והברדלס מרכז אפריקני (אנ') ששרדו בטבע יימצאו באזורים הנידחים של רמת אנדי. חוקרים השתמשו במלכודות מצלמה כדי לזהות אוכלוסייה מבודדת של יען צפון-אפריקאי (אנ') שהתגלה שעדיין מתקיימת באזור המוגן.[2] המקומיים מספרים גם על קיומו של "טיגריס אנדי", חיה בדיונית שאמורה להיות שריד כביכול של בעלי ניבי חרב.[11] ידוע גם כי צבאים ואנטילופות נמצאים באזור. ציד בלתי חוקי הפחית את מספר המינים באזור.
הגילוי של מיני הדגים Polypterus senegalus ו-Poropanchax normani מעניינים במיוחד את החוקרים. זיהוי המינים הללו במדבר סהרה מראה את הקשר בין אגמי אוניאנגה לימת צ'אד. החוקרים דגמו במהלך היום והלילה עם רשתות ותצפיות אחרות כדי לבצע את המחקר שלהם, ברמת אנדי התגלה המין Barbus macrops.[12]
צמחייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]2,173 מיני צמחים שתועדו באתר הם מינים מקומיים של צ'אד. כמה מחוקרי הצומח הראשונים באזור עוד בשנות ה-50 של המאה ה-20 כללו את ר. קורטי, ה. ז'ילה, ר. מאיר ופ. קיזל.[13] למעלה מ-525 מינים של צמחים תועדו ברמת אנדי.[3] באופן ספציפי, החוקר איבר ז'ילה (Hubert Gillet) השתמש במערכת סיווג כדי לתאר 7 צורות חיים עיקריות עבור 526 מיני הצומח שנמצאו: 41.3% תרופיטים,[א] 3.0% גאופיטים, 5.1% הלופיטים,[ב] 1.1% הידרופיטים, 7.0% המיקריפטופיטים, 18.4% כמפיטים ו-15.1% פנרופיטים.[ג][13] מינים יוצאי דופן, כולל Rauvolfia caffra (אנ'), מין של עץ שנמצא בדרך כלל באפריקה הטרופית והמשוונית, נמצא גם ברמת אנדי.[3] חלק גדול מהצמחייה מוגן על ידי נוכחותם של קניונים עמוקים וגלטות.[13] בתקופות צחיחות, הרמה מהווה מקלט לטקסונים סובטרופיים, כגון דקלים ועשבים.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]את אמנות הסלע ברמת אנדי ניתן לתארך לסביבות 5,000 לפני הספירה ואילך.[1] התיעוד הארכאולוגי ואמנות הסלע של האתרים אינם מאפשרים לחוקרים לקבוע תאריכים במדויק מכיוון שיש מחסור בחומרים אורגניים. לדוגמה, רק לסת בקר אחת נמצאה מסביבות שנת 630 לפני הספירה. עם זאת, החוקרים ממשיכים להשתמש בתיארוך פחמן-14 הן משרידי גחלים והן מעצמות בקר אחרות כדי לתארך אתרים אלה. ישנם כ-6 אתרים, בהם נמצאו כ-40 ציורים.[1]
באזור נמצאו דוגמאות של פטרוגליפים או ציורי סלע, כמו אלה ב"אתר האבוד" של ניולה דואה (צר'). אלפי ציורים וגילופים של אנשים ובעלי חיים נמצאו ברחבי האזור וגילם מוערך בכ-8,000 שנה.[14] חלק גדול מהאמנות מבוטא באמצעות צבע, עם יותר מ-86% מהאמנות מצוירת ו-14% חרוטה. ציורי הסלע נמצאו על רצפות, על תקרות ועל הקירות של מקלטי סלע שנוצרו מסחיפה של הרוח, והם נמצאים לעיתים קרובות במקומות גבוהים.
אמנות סלע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמנות הסלע מתארת בעלי חיים ובני אדם כפי שהם בחיים האמיתיים, עם ייצוג מועט מאוד של ציידים-לקטים. רבים מהציורים הידרדרו עקב בליה וונדליזם.
חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציורים מוקדמים היו מונוכרומטיים (שימוש בצבע אחד), ויצגו בני אדם עם בעלי החיים שלהם, ורבים הוצגו עם ציוד ציד תוך כדי הליכה וריצה. תיאורים אלה מעידים על אורח החיים בתקופת הברזל המוקדמת, תקופה שמוגדרת באפריקה מסביבות המאה השנייה לספירה ועד לסוף העשירית. ככל שהתמונות מאוחרות יותר, הן הרבה יותר צבעוניות. הוצגו גם כלי נשק קרביים רבים יותר, שייתכן שנבעו מלחימה מועצמת עקב היווצרות היררכיות. סוגי נשק אלה מאפיינים את האקלים שהשתנה, כתוצאה מהצטמצמות המים והמרעה.
בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיות מבויתות היוו כמעט 69% מציורי הסלע ברמת אנדי. הדגש הגדול ביותר באמנות הסלע היה על בקר מבוית. באתר מורדי (Murdi) שרטטו חוקרים את גרף התדירות של המצאות בני אדם ובעלי חיים באמנות הסלע. למעלה מ-50% מסך הציורים באתר זה כוללים בקר, בסביבות 10% יעלים, ובסביבות 5% כלבים.
באמצע המאה ה-19 גילה היינריך בארת (Heinrich Barth) את ציור הסלע הראשון שכונה "אפולו גארמנטה" (Apollon Garamante), ובו אוירו שני רעולי פנים בצד בקר.[15] הבקר צויר כבעל קרניים ייחודיות. לדוגמה, חלק מהבקר אוירו עם קרניים בצורת לירה. לבקר נודעה השפעה כלכלית, תרבותית וסביבתית גדולה על תושבי הרי אנדי. הם קיבלו גם צבעים ייחודיים כדי להבדיל בין פרטים שונים, ואמנות הסלע בחלק מהאתרים, כולל באתר שיגו II (Chiguéou II), כוללת דמויות בקר בעיצובים גאומטריים מופלגים. ציורים של בקר נמצאו בכל האתרים ברמה, בניגוד לבעלי חיים אחרים, כגון סוסים. סוגים נוספים של בעלי חיים מבויתים שנמצאו כוללים כבשים וכלבים.
בתקופת הברזל, היה אורח חיים נוודי יותר, ובציורים הוצגו גמלים ובמיוחד סוסים. עם זאת, פרטים שונים של בעלי חיים אלה לא צוירו בצבעים שונים כמו הפרות. כמו כן, בעוד שציורי בקר מציגים את החיות כסטטיות, סוסים מוצגים כחיות דוהרות, מה שמעניק איכות אמנותית לאמנות הסלע. כמה ציורים עדכניים יותר כללו סוסים עם מרכבות. משערים שסוסים אינם מיוצגים ביצירות האמנות בשפע כמו בעלי חיים אחרים, כגון בקר, בשל השפעה פחותה על הרועים. גם גמלים צוירו, וביותר תנועה מאשר שאר בעלי החיים.
גם חיות בר הוצגו ביצירות האמנות, בשל המשמעויות הדתיות והמיתולוגיות שלהן. ג'ירפות היו חיות הבר הנפוצות ביותר שצוירו, בדרך כלל בתקופת הציידים-לקטים. כמו כן קרנפים רבים עוצבו לצד בני אדם עגולי ראש, יוצאי דופן להתנהגות האופיינית של קרנפים שכן הם חיים בדרך כלל כזוגות או מתבודדים.
בני אדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאורי אנשים נפוצים למדי באמנות הסלע של אנדי, ובין דמויות האדם שנמצאו, רק 4% נחרטו. בין אמנות הסלע נמצאו טביעות יד רבות של גברים ונשים כאחד. זכרים מוצגים לעיתים קרובות כמי שעומדים מול בקר אוחזים ברומח ומגן, נראים בעיקר כמגנים על בעלי החיים שלהם. נשים אינן מוצגות לעיתים קרובות כמו גברים. הגרף מאתר מונדי (לעיל) מראה כי גברים צוירו ב-20% מהמקרים, בעוד שנשים צוירו רק ב-10%. עם זאת, נשים הוצגו לעיתים קרובות כמקושטות בצורה ראוותנית, כמו אלה בניולה דולה. לעיתים קרובות הן היו מכוסות בקווים גליים ובדוגמאות גאומטריות, ועיצובים אלה הושוו לדמויות בסגנון ראש עגול שנמצאו באלג'יריה.
באתרים כמו נבארה 2 (Nabara 2), השוכן בגובה 760 מטרים בבסיס המדרון הצפוני של הסאודומנגה, חריטות אובליות מתארות בעלי חיים כמו גמלים, בקר וג'ירפות.[16] לוחמים נראים מסתתרים מאחורי מגנים עגולים, ונשים לובשות שמלות ארוכות. נשים אינן אוחזות בנשק, בעוד שהגברים בדרך כלל כן.
אתר מרכזי נוסף, ניולה דואה, שפירושו "מקום הבנות", בשפה המקומית, אינו נחשב עוד תחת חסות אונסק"ו, אך ידוע כאחד מאתרי הסלע החשובים ביותר בסהרה. דמויות רבות נראות עירומות, עם דמויות קטנות יותר מעטרות חצאיות, וחלקן נתפסו כסובלות מסטיטופיגיה (אנ'), שנגרמת מהצטברות שומן בירכיים ובישבן.
כלי חרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך האלף החמישי לפני הספירה חיו תושבי רמת אנדי בקבוצות ציידים, דייגים ולקטים בעיקר במישורים. הם נשארו בעיקר באתרי התיישבות בשל תנאים נוחים. כלי חרס ששימשו באתרים אלה כללו דפוסי קווים גליים מנוקדים ייחודיים לתקופה זו.
במהלך תקופה זו עברו קבוצות הציידים והלקטים לרעיית בקר. עם השינוי באורח החיים, השתנו גם סגנונות כלי החרס. לדוגמה, לכלים מסוף האלף החמישי ואילך דפוסים דקורטיביים הרבה יותר, ונוצרו צורות שונות של סירים. כמו כן, צצו לראשונה כלי אבן מסוימים, כולל גרזינים.
עקב עליית הצחיחות באלף השלישי לפני הספירה, התפתחו יישובים מבוססים יותר, כמו גם כמות גדולה יותר של רעיית צאן עם בעלי חיים קטנים בעיקר. כלי החרס הציגו לראשונה דוגמאות גאומטריות, וכלי אבן כללו בעיקר רק נתזים מעובדים וחומרי ליטוש.
אתרים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניולה דואה (Niola Doa) – כפי שהוזכר לעיל האתר אינו נחשב מבחינה טכנית תחת הגנת אונסק"ו. עם זאת, הוא עדיין ידוע באמנות הסלע הראוותנית שלו. הוא נמצא בצפון-מזרח פאדה (Fada), העיר היחידה באזור אנדי.[17] אמנות הסלע מתוארכת בין 8000 לפנה"ס ל-2000 לפנה"ס.
- אזור ארשי (Archei) – שוכן דרומית-מזרחית לפאדה, והוא מכיל בור מים טבעי עתיק; לכן, הוא נחשב למרכז של חיי נוודים באנדי. יש בו אמנות סלע בת למעלה מ-8,000 שנה. מאנדה גלי (Manda Guéli), השוכנת באזור ארשי, כוללת כמה מיצירות האמנות השמורות ביותר בשל מיקומה הגבוה המונע בליה.
- אהי טיגהי (Ehi Tighi) – תצורת סלע הידועה בציור של פרה ארכאית באורך 3 מטרים, נחשבת ששימשה כמקלט מציידי עבדים.[17] על קירות התצורה יש ציורים של יצורים לבנים ואדומים כאחד, כולל גברים ונשים כאחד, וכן פרות עם עיטורים שנועדו להבדיל בין פרטים.
- הקניון והגלטה של באשיקלה (Bachikele) – אזור חשוב ביותר מבחינה אקולוגית; כולל צמחייה שאינה מצויה באף אזור אחר בסהרה ובסאהל.
מחקר וסיוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפי שמעידים ציורי אמנות הסלע, לאורך הזמן חלה ירידה במספר מיני בעלי החיים, עקב שינויים אקלימיים אך גם עקב ציד. בעוד שהירידה במספר מיני בעלי החיים הייתה בעיה גדולה באזור[דרושה הבהרה], גם ונדליזם גרם נזק גדול לאתר. לדוגמה, צעירים מקומיים חשודים שהשחיתו את אמנות הסלע באתר אמנות הסלע של אנדי על ידי שרבוט שמותיהם על הציורים בצרפתית ובערבית, כשהכתובת האחרונה מינואר 2017. במאי הקולנוע ושר התרבות של צ'אד, מהמט סאלח הארון, התייחס למצב במילים "זה סיפור אפריקאי והם רצו להרוס את זה."[18] ראש נציגות אונסק"ו בצ'אד, עבד אלכרים אדום בהאר, מאמין שניתן לתקן את הנזק, וארגונים אחרים הפכו מעורבים בנושא.[19] לדוגמה, הקרן לאמנות סלע אפריקאית, בשיתוף קרן Factum, תיעדה מאז את אנדי באמצעות צילומים; המשימה שלהם היא להראות את הנושאים הכרוכים בהגנה על אמנות הסלע.[17]
הן בשל הסחיפה והן בשל ונדליזם, סובלים אתרי האנדי מהידרדרות ציורי הסלע. עם זאת, האמנות תועדה בתלת-ממד, כדי להעלות את המודעות ליופי האתר. על הנוף הזה נעשו גם סרטים, בהם "מגדלי האנדי" בבימויו של רנן אוזטורק.[20][21]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 "Niola Doa". africanrockart.britishmuseum.org.
- ^ 1 2 3 The African Parks Portfolio
- ^ 1 2 3 UNEP-WCMC (2017-05-22). "Ennedi Massif: Natural and Cultural Landscape". World Heritage Datasheet.
- ^ Emma Martin, Neil Burgess, Sahelian Acacia Savanna
- ^ "UNESCO Sites: An Opportunity for Chad | DW | 04.07.2017". DW.COM (באנגלית).
- ^ 1 2 Gadom, Gadom Djal; Kountchou, Armand Mboutchouang; Araar, Abdelkrim (2018-07-25). "The impact of oil revenues on wellbeing in Chad". Environment and Development Economics. 23 (5): 591–613. doi:10.1017/s1355770x18000281. ISSN 1355-770X.
- ^ "African Parks to manage gorges, rock art and crocodiles of Chad's Ennedi". Mongabay Environmental News (באנגלית). 2018-02-27.
- ^ "World Heritage Site in Chad to be Protected Under New Agreement". www.africanparks.org.
- ^ "Ennedi Fauna and Flora". www.africanparks.org.
- ^ de Smet, Klaas (בינואר 1998). "Status of the Nile crocodile in the Sahara desert". Hydrobiologia. SpringerLink. 391 (1–3): 81–86. doi:10.1023/A:1003592123079.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Ennedi Tiger Ennedi Tiger
- ^ Trape, Sébastien (בנובמבר 2013). "A study of the relict fish fauna of northern Chad, with the first records of a polypterid and a poeciliid in the Sahara desert". Comptes Rendus Biologies. 336 (11–12): 582–587. doi:10.1016/j.crvi.2013.10.001. ISSN 1631-0691. PMID 24296082.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Brundu, Giuseppe; Camarda, Ignazio (2013-05-13). "The Flora of Chad: a checklist and brief analysis". PhytoKeys (23): 1–18. doi:10.3897/phytokeys.23.4752. ISSN 1314-2003. PMC 3690977. PMID 23805051.
- ^ "Chad's ancient Ennedi cave paintings defaced". BBC News. 20 במרץ 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Tilman Lenssen-Erz, Pastoralist appropriation of landscape by means of rock art in Ennedi Highlands, Chad
- ^ Menardi Noguera, Alessandro (2017-09-29). "The Oval Engravings of Nabara 2 (Ennedi, Chad)". Arts. 6 (4): 16. doi:10.3390/arts6040016. ISSN 2076-0752.
- ^ 1 2 3 Foundation, Factum. "Factum Foundation :: Rock Art Survey and Documentation in the Ennedi Mountains of Northern Chad". www.factumfoundation.org.
- ^ Daley, Jason. "Vandals Deface Rock Art In Chad's Ennedi World Heritage Site". Smithsonian.
- ^ "Vandals Deface Prehistoric Ennedi Cave Paintings in Chad". Face2Face Africa. 2017-03-21.
- ^ "Towers of the Ennedi". Mountainfilm (באנגלית). 2011-05-09.
- ^ Towers of the Ennedi
 | |
|---|---|
|