ראם סהרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןראם סהרה
ראם סהרה
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: נכחד
נכחד בטבע (EW)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: ראמים
סוג: ראם
מין: ראם סהרה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Oryx dammah
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראם סהרה או ראם הנבל (שם מדעי: Oryx dammah) הוא מין של ראם ממשפחת הפריים. לראם סהרה קרניים ארוכות, מעוקלות (כמו חרב הסימיטר) וחדות שאורכן מגיע עד ל־70 סנטימטרים המשמשות אותו ביעילות כאמצעי הגנה. מן הצד נראה הראם כבעל קרן אחת בלבד, וכך צוייר במצרים הקדומה - מה שהיה לימים לאחד מהמקורות לאגדות על חד־קרן. פרוותו לבנה, זנבו שחור וצווארו נע בין כתום לזהוב. הנקבות קטנות יותר מהזכרים ופרוותם גם היא לבנה, אך היא משתנה מעונה לעונה. אורך גופו מגיע עד ל־2 מטרים, גובהו כ־1 מטר והוא שוקל כ־200 קילוגרם.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראם הנבל התקיים בבתי הגידול מהצחיחים ביותר על פני כדור הארץ. הוא מגלה הסתגלות מרשימה לתנאי המדבר: הוא אינו צורך מים רבים, ויכול לחיות חודשים רצופים ללא שתייה של ממש, כאשר את מעט הלחלוחית הנדרשת לו הוא משיג ממזונו הצמחוני. כדי לשמור על נוזליו הראם פעיל בעיקר בלילה, ובמשך היום הוא נח בגומה שהוא חופר לעצמו או בצילו של עץ. הראם חי בעדר של 10–70 פרטים.

בכל עדר יש מספר שווה של זכרים ונקבות (50:50), כאשר גם הזכר וגם הנקבה מיוחמים לראשונה בגיל שנה וחצי עד שנתיים. תקופת הייחום היא בין מרץ לאוקטובר.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין מסווג כנכחד בטבע. עד תחילת המאה ה־20 היה הראם נפוץ בערבות עשביות ובמדבריות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון: באלג'יר, בורקינה פאסו, צ'אד, מצרים, מאלי, מאוריטניה, מרוקו, ניז'ר, ניגריה, סנגל, סודאן, טוניסיה, ומערב מדבר סהרה. כאשר הגיעו אירופאים לאפריקה, החלו לצוד אותו בשל קרניו ובשרו, עד שהמין כולו הגיע לכדי הכחדה. הראם לא נצפה יותר בטבע מאז 1986. היו מקרים על אנשים שדיווחו כי ראו את הראם בטבע, אולם דיווחים אלו לא אומתו.

בחי־בר יטבתה יש גרעין רבייה של ראם סהרה.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה, ראם סהרה היה המקור לאגדה על החד־קרן בשל קרניו אשר במבט מהצד נראות כקרן אחת.

אזכורים בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו..."

"הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי."

זיהויו של ה"ראם" המוזכר בתנ"ך עם בעל החיים המכונה בימינו "ראם", אינו מוסכם. ככל הנראה, ה"ראם" התנכ"י הוא שור הבר (bos primigenius).[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדיי הראם
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראם סהרה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה ראמי סהרה
  1. ^ ראם סהרה באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977.
עדר ראמי סהרה בחי־בר יטבתה