אד מקאולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אד מקאולי
Ed Macauley 1953.jpeg
מקאולי ב-1953
תאריך לידה 22 במרץ 1928
מקום לידה סנט לואיס שבמיזורי
תאריך פטירה 8 בנובמבר 2011 (בגיל 83)
עמדה סנטר, פאוור פורוורד
גובה 2.03 מטר
מספר 50, 22, 20
מכללה אוניברסיטת סנט לואיס
דראפט בחירה טריטוריאלית, 1949
סנט לואיס בומרס
היכל התהילה חבר היכל התהילה של הכדורסל כשחקן משנת 1960
קבוצות כשחקן
1949-1950
1950-1956
1956-1959
סנט לואיס בומרס
בוסטון סלטיקס
סנט לואיס הוקס
הישגים כשחקן
אליפות ה-NBA‏ (1958)
7 הופעות במשחק האולסטאר (1951-1957)
MVP של משחק האולסטאר (1951)
3 בחירות לחמישיית העונה (1951-1953)
בחירה לחמישיית העונה השנייה (1954)
קבוצות כמאמן
1958-1960 סנט לואיס הוקס

צ'ארלס אדוארד "אד" מקאוליאנגלית: Charles Edward "Ed" Macauley;‏ 22 במרץ 1928 - 8 בנובמבר 2011) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק במשך 10 עונות בליגת ה-NBA. מקאולי, שכונה "איזי אד" ("Easy Ed"), שיחק בעמדות הסנטר והפאוור פורוורד והתבלט בזריקת וו מדויקת.[1] בשנת 1960 זכה להיכלל בהיכל התהילה של הכדורסל.

קריירת NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקאולי, יליד סנט לואיס שבמדינת מיזורי, נבחר כבחירה טריטוריאלית בדראפט ה-NBA לשנת 1949 על ידי קבוצת סנט לואיס בומרס. לאחר עונת הרוקי, בה קלע 16.1 נקודות בממוצע למשחק, התפרקה קבוצתו ושחקניה הועמדו לבחירה על ידי שאר קבוצות ה-NBA. מקאולי נבחר בידי קבוצת בוסטון סלטיקס, במדיה שיחק במשך שש העונות הבאות. בבוסטון שיתף פעולה עם בוב קוזי וביל שרמן, אך לא הצליח להוביל את הקבוצה לסדרת גמר ה-NBA, למרות שהציג יכולת אישית טובה. בכל עונותיו בסלטיקס שותף מקאולי במשחק האולסטאר, ובעונת 1951 אף זכה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר שחולק בפעם הראשונה. כמו כן נבחר מקאולי שלוש פעמים לחמישיית העונה ב-NBA‏ (1951-1953) ופעם אחת לחמישייה השנייה (1954). לפני עונת 1956/1957 הועבר מקאולי בטרייד לסנט לואיס הוקס, יחד עם זכויות הדראפט על קליף הייגן, בתמורה לזכויות הדראפט על ביל ראסל. מקאולי וראסל נפגשו פעמיים בסדרת גמר ה-NBA; בעונת 1957 זכו הסלטיקס של ראסל באליפות, וב-1958 נקמו ההוקס, בהובלת מקאולי, הייגן ובוב פטיט, וזכו באליפות היחידה בתולדות המועדון. מקאולי שיחק עם ההוקס במשך שלוש עונות, עד אמצע עונת 1959, אז הודיע על פרישתו ממשחק בגיל 30.[2]

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרישתו עבר מקאולי לתפקיד המאמן של ההוקס, אותם הדריך במשך שנתיים. בעונות אלו העמידה הקבוצה מאזן ניצחונות חיובי של 89-48 והעפילה פעמיים לפלייאוף. בעונתו השנייה, 1959/1960, הגיעו ההוקס עד לגמר ה-NBA, שם הפסידו לסלטיקס בתוצאה 4-3. לאחר קריירת הכדורסל עבד מקאולי כבנקאי ולאחר מכן כשדר ספורט. ב-1989 הוסמך כדיאקון בכנסייה הקתולית והוציא לאור ספר העוסק בכתיבת דרשות.

בנובמבר 2011 מת מקאולי בביתו שבסנט לואיס, בגיל 83.[2]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממוצעיו של מקאולי לאורך קריירת ה-NBA עומדים על 17.5 נקודות ו-7.5 ריבאונדים למשחק.[3] בעת פרישתו דורג מקאולי במקום השלישי ברשימת קלעי ה-NBA בכל הזמנים (אחרי דולף שייס ובוב קוזי) עם 11,234 נקודות בסך הכול.[4] בשנת 1960 נבחר מקאולי להיכל התהילה של הכדורסל. בכך הפך לשחקן הצעיר ביותר שהוצג כחבר בהיכל התהילה, בגיל 32. כהוקרה על תרומתו למועדון, הועלתה בשנת 1963 גופייתו של מקאולי עם המספר "22" לתקרת אולמה הביתי של הבוסטון סלטיקס. בשנת 2003 שובץ כוכב לכבודו ב"שדרת הכוכבים של סנט לואיס".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אד מקאולי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה של מקאולי, באתר היכל התהילה של הכדורסל
  2. ^ 2.0 2.1 ההודעה על פטירתו של מקאולי, באתר usatoday.com
  3. ^ סטטיסטיקת הקריירה של מקאולי ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  4. ^ רשימת הקלעים המובילים ב-NBA, נכון ל-1959, באתר basketball-reference.com