לברון ג'יימס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לברון ג'יימס
LeBron James (15849043985).jpg

לברון ג'יימס במדי קליבלנד קאבלירס

תאריך לידה 30 בדצמבר 1984 (בן 31)
מקום לידה אקרון שבאוהיו
עמדה סמול פורוורד
גובה 2.03 מטר
מספר 23
מכללה סנט וינסנט-סנט מארי (בית ספר תיכון)
דראפט בחירה מספר 1, 2003
קליבלנד קאבלירס
קבוצות כשחקן

2003 - 2010
2010 - 2014
2014 -

קליבלנד קאבלירס
מיאמי היט
קליבלנד קאבלירס

הישגים כשחקן

לברון ריימון ג'יימסאנגלית: LeBron Raymone James; נולד ב-30 בדצמבר 1984) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדת הסמול פורוורד בקבוצת קליבלנד קאבלירס בליגת ה-NBA. בעשור השני של המאה ה-21 נחשב כשחקן הטוב בדורו[1], ואחד השחקנים הטובים בכל הזמנים[2][3]. ג'יימס הוא השחקן הצעיר ביותר שקלע 25,000 נקודות, וכן השחקן בעמדת הסמול פורוורד שמסר את האסיסטים הרבים ביותר בכל הזמנים.

כבר בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון ניבאו לו קריירה מוצלחת ב-NBA. כשהיה בן 18 בלבד הוא נבחר בבחירה מספר 1 בדראפט 2003, ועוד לפני משחק הבכורה שלו חתם על חוזה חסות עם נייקי בשווי 90 מיליון דולרים. הוא משחק בדרך כלל בעמדת הסמול פורוורד או הפאוור פורוורד, ובתקופתו בקאבלירס קבע שיאים רבים הקשורים לשחקנים צעירים. הוא זכה בתואר רוקי השנה בעונת 2003/2004, ומאז 2005 נכלל כל עונה באחת מחמישיות העונה ב-NBA והשתתף בקביעות במשחק האולסטאר.

במהלך שבע שנותיו בקבוצה, לברון היה שחקן ההתקפה המרכזי של קליבלנד, והוביל את הקבוצה להופעות רצופות בפלייאוף ב-2006, 2007, 2008, 2009 ו-2010; בשנת 2007 העפילה קליבלנד עד לגמר האזור המזרחי של ה-NBA לראשונה מאז 1992, ולסדרת הגמר הכללית לראשונה בתולדות הקבוצה, בה הפסידה לסן אנטוניו ספרס. הוא זכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה ב-2009, 2010, 2012 וב-2013, והגיע למקום השני בבחירות ל-MVP ב-2006. ב-2010 עבר למיאמי היט, אותה הוביל לארבעה גמרים רצופים, ובשנים 2012 ו-2013 הוביל אותה לאליפות ה-NBA תוך שהוא מוכתר פעמיים לשחקן המצטיין של סדרת הגמר, בנוסף להיותו ה-MVP של העונה הסדירה בשתי עונות אלו.

ב-2014 חזר ג'יימס לקליבלנד קאבלירס, הוביל אותה פעמיים ברציפות לסדרת הגמר, ולאליפות ראשונה בתולדות המועדון בשנת 2016 תוך שהוא מוכתר לשחקן המצטיין של סדרת הגמר.

ג'יימס משחק בנבחרת ארצות הברית, עמה זכה במדליות ארד באולימפיאדת אתונה ובאליפות העולם 2006 ובמדליות זהב באולימפיאדת בייג'ינג ובאולימפיאדת לונדון (2012).

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לברון ג'יימס נולד ב-30 בדצמבר 1984 באקרון שבאוהיו, לגלוריה ג'יימס בת ה-16. אביו הביולוגי, אנתוני מקללנד, הוא אסיר לשעבר שעזב את גלוריה לגדל את לברון לבדה[4]. בצעירותו סבלה גלוריה מבעיות כלכליות חמורות, ולברון נהג לפרוק את רגשותיו בספורט, כאשר המקצועות האהובים עליו היו כדורסל ופוטבול. כשהיה בכיתה ד', נאלצה אימו להסכים להעבירו לפרנקי ווקר, מאמנו של לברון בקבוצת הפוטבול של בית ספרו, אשר גילה על המצב הקשה בביתו והחליט לאמצו[4]. במהלך שהותו אצל משפחת ווקר, התיידד לברון עם פרנקי ג'וניור, סיאן קוטון, דרו ג'ויס, וילי מגי ורומיאו טרוויס והשישה החלו להתאמן יחדיו אצל מאמן קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת מישיגן סנטרל בעבר, קית' דמברות'[4]. תוך זמן קצר, הקימו החברים את קבוצת הכוכבים הנופלים של צפון אוהיו, אותה אימן אביו של ג'ויס. בשנת 1997 העפילה הקבוצה לטורניר הארצי של ה-AAU לקבוצות עד גיל 16 ושנתיים לאחר מכן העפילה עד לגמר הטורניר עד גיל 18. לאחר שניצחו את כל חמשת משחקיהם הראשונים זומנו "הכוכבים הנופלים" למשחק מיוחד נגד כוכבי דרום קליפורניה ואף על פי שהפסידו במשחק, לברון זוהה מיד כאחד הפוטנציאלים הגדולים של הכדורסל האמריקאי[4].

בשנת 1999 החל ג'יימס לשחק בנבחרת בית הספר סנט וינסנט-סנט מארי שבאקרון. הוא שיחק עם המספר 23 על חולצתו, אותו המספר עמו שיחק מייקל ג'ורדן, אשר נחשב לגדול הכדורסלנים בכל הזמנים ובו ראה ג'יימס מודל לחיקוי והערצה[4]. כבר בעונת הפרשמן שלו קבע ממוצעים מצוינים של 18 נקודות ו-6.2 ריבאונדים והוביל את קבוצתו למאזן 0–27 ולאליפות מחוזית ראשונה מאז 1984[5][4]. לברון הרשים במשחקו פרשני כדורסל רבים שניבאו לו עתיד מוצלח במיוחד ב-NBA. בעונתו השנייה בסנט וינסנט, העלה את ממוצעיו ל-25.5 נקודות, 7.2 ריבאונדים, 5.8 אסיסטים ו-3.8 חטיפות למשחק והוביל את בית ספרו לאליפות מחוזית שנייה ברציפות. כמו כן, נבחר למר הכדורסל של אוהיו ולחמישיית המצטיינים הארצית של העיתון USA Today. בכך הפך לשחקן השנה השנייה הראשון בכל הזמנים שנבחר לנבחרת העונה של USA Today[6].

בעונת 2001/2002 המשיך לברון להשתפר וממוצעיו המשיכו לעלות ל-29 נקודות, 8.3 ריבאונדים, 5.7 אסיסטים ו-3.3 חטיפות למשחק, אולם סנט וינסנט סיימה רק במקום השני באליפות המחוזית, לאחר שהפסידה 63–71 בגמר הטורניר לבית הספר על שם רוג'ר באקון מסינסינטי[6]. אף על פי כן, לברון נבחר שוב למר הכדורסל של אוהיו ואף זכה בתוארי שחקן העונה של USA Totay וכדורסלן השנה בליגת התיכונים. במהלך עונה זו, הופיע ג'יימס על שערי המגזינים "סלאם", ספורטס אילוסטרייטד וה-ESPN ונחשב לאחד השחקנים המבטיחים בספורט האמריקאי. בעונתו הרביעית והאחרונה בסנט וינסנט, 2002/2003, הגביה ג'יימס לשיאו ועם ממוצעים של 31.6 נקודות, 9.6 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים ו-3.4 חטיפות הוביל את קבוצתו לאליפות שלישית בארבע עונות. כמו כן, זכה כמעט בכל התארים והפרסים האפשריים לשחקן תיכונים, כולל פרס ספורטאי השנה בתיכונים ופרס ה-MVP של משחק האול-אמריקן, בו הוביל את נבחרת המחוז המזרחי לניצחון 107–122, עם 27 נקודות, 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים[6]. לאחר עונה זו עזב ג'יימס את סנט וינסנט אחרי ארבע עונות, בהן קלע 2,657 נקודות, הוריד 892 ריבאונדים ומסר 523 אסיסטים[6].

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות והתקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס במשחק נגד דאלאס מאבריקס באפריל 2005

לקראת דראפט ה-NBA2003 היה ג'יימס המועמד המוביל לבחירה במקום הראשון, ובעקבות כך, החתימה אותו חברת ציוד הספורט נייקי על חוזה חסות בשווי 90 מיליון דולרים. בדראפט עצמו, אכן נבחר במקום הראשון על ידי קבוצת קליבלנד קאבלירס וכבר במשחקו הראשון ב-NBA נגד סקרמנטו קינגס הותיר רושם כשחקן יוצא דופן, כאשר קלע 25 נקודות, הוריד 6 ריבאונדים, מסר 9 אסיסטים וחטף 4 פעמים ב-42 דקות משחק. במשחק הבא נגד פיניקס סאנס, השיג "דאבל דאבל" ראשון בקריירה, עם 21 נקודות ו-12 ריבאונדים. בהמשך קלע 41 נקודות נגד ניו ג'רזי נטס והפך לשחקן הצעיר בתולדות הליגה שקולע למעלה מ-40 נקודות במשחק[7]. בסך הכל סיים לברון את עונת הרוקי שלו עם 20.9 נקודות, 5.9 אסיסטים ו-5.5 ריבאונדים בממוצע למשחק ונבחר לרוקי השנה. בכך הפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה שזוכה בתואר[5]. כמו כן, הפך לשחקן השלישי בלבד שקובע למעלה מ-20 נקודות, 5 אסיסטים ו-5 ריבאונדים למשחק בעונתו הראשונה ב-NBA, אחרי מייקל ג'ורדן ואוסקר רוברטסון[5]. גם מבחינה קבוצתית, הגעתו של לברון לקליבלנד הייתה משמעותית והקבוצה סיימה את העונה הסדירה במאזן 35–47, כאשר היא משיגה 18 ניצחונות יותר מאשר בעונה הקודמת.

בעונת 2004/2005 עזב קרלוס בוזר את קליבלנד וג'יימס הפך לשחקן המוביל של הקבוצה. הוא קבע ממוצעים של 27.2 נקודות, 7.2 אסיסטים, 7.4 ריבאונדים ו-2.2 חטיפות - נתונים מרשימים במיוחד עבור שחקן בגילו, ונבחר לחמישיית העונה השנייה. כמו כן, הפך לברון לשחקן הצעיר בתולדות ה-NBA שמשיג טריפל דאבל, לאחר שסיים את המשחק נגד פורטלנד טרייל בלייזרס עם 27 נקודות, 11 ריבאונדים ו-10 אסיסטים. אף על פי כן, קליבלנד שוב נכשלה בניסיונה להעפיל לפלייאוף, לאחר שסיימה את העונה הסדירה במקום התשיעי במזרח עם מאזן 40–42. עוד בעונה זו, נבחר ג'יימס לראשונה בקריירה להשתתף במשחק האולסטאר, בו ניצחה נבחרת המזרח 115–125. לברון היה ממצטייני המשחק וסיים אותו 13 נקודות, 8 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.

בעונת 2005/2006 הפגין ג'יימס יכולת קליעה משובחת וסיים את העונה הסדירה עם ממוצע של 31.4 נקודות למשחק, אולם סיים שני בטבלת מלך הסלים של הליגה, לאחר קובי בראיינט שבעונת שיא קלע 35.4 נקודות למשחק. לקראת סיום העונה הפך לברון לשחקן השלישי בלבד שקולע למעלה מ-35 נקודות בתשעה משחקים רצופים, כאשר רק בראיינט ומייקל ג'ורדן עשו זאת לפניו[8]. הוא הוביל את קליבלנד למאזן 32–50 בסיום העונה הסדירה ולמקום השלישי במזרח, ממנו העפילה הקבוצה למשחקי הפלייאוף לראשונה מאז עונת 1997/1998. כמו כן, נבחר ג'יימס לראשונה לחמישייה הראשונה של העונה וסיים שני בבחירות ל-‏MVP של העונה הסדירה, כאשר רק סטיב נאש מקדים אותו. נוסף על כך, נבחר שוב להשתתף במשחק האולסטאר ואף זכה בפרס ה-‏MVP של המשחק עם 29 נקודות ו-6 ריבאונדים והפך לשחקן הצעיר ביותר שזוכה בתואר.

בסיבוב הראשון של הפלייאוף התמודדה קליבלנד נגד וושינגטון ויזארדס וכבר במשחק הראשון בין הקבוצות, השיג ג'יימס טריפל דאבל עם 32 נקודות, 11 ריבאונדים ו-11 אסיסטים והוביל את קליבלנד לניצחון 86–97. הוא הצטרף למג'יק ג'ונסון וג'וני מקארתי כשלושת השחקנים היחידים שהשיגו טריפל דאבל כבר בהופעתם הראשונה בפלייאוף[9]. גם בהמשך הסדרה נגד וושינגטון הציג יכולת טובה מאד עם ממוצעים של 35.7 נקודות, 7.5 ריבאונדים ו-5.7 אסיסטים למשחק והוביל את הקאבלירס לניצחון 2–4, במה שהיה לניצחונה הראשון של קליבלנד במשחק פלייאוף מאז עונת 1992/1993. בחצי גמר המזרח נגד האלופה היוצאת, דטרויט פיסטונס, קליבלנד כבר הייתה ביתרון 2–3 מבטיח, אולם הפסידה בשני המשחקים הנותרים והודחה מהפלייאוף.

לברון ידוע במהלכיו הווירטואוזים ונחשב לאחד המטביעים המרהיבים ב-NBA

בעונת 2006/2007 חווה ג'יימס ירידה קלה ביכולתו, אולם המשיך להגיע להישגים מרשימים והוביל את הקאבלירס למקום השני במזרח עם מאזן זהה לעונה שעברה (32–50) ולהעפלה שנייה ברציפות לפלייאוף. הוא קבע ממוצעים של 27.3 נקודות, 6.7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים למשחק בעונה הסדירה, בזכותם נבחר להשתתף במשחק האולסטאר בפעם השלישית ברציפות ונכלל בחמישייה השנייה של העונה. בסיבוב הראשון של הפלייאוף, הוביל את קליבלנד ל"סוויפ" ראשון בתולדותיה, עם ניצחון 0–4 על וושינגטון ויזארדס[10]. בסיבוב הבא ניצחו הקאבלירס את ניו ג'רזי נטס והעפילו לגמר המזרח לראשונה מזה 15 שנים.

בסדרת גמר המזרח נגד דטרויט פיסטונס, קליבלנד כבר הייתה בפיגור 0–2, אולם ניצחה בכל ארבעת המשחקים והבאים והעפילה לגמר ה-NBA לראשונה בתולדותיה. במשחק החמישי בסדרה הציג ג'יימס את אחד ממשחקי השיא שלו בקריירה ואחת מתצוגות היחיד הגדולות בתולדות הפלייאוף עם שיא פלייאוף אישי של 48 נקודות, כאשר הוא קולע את כל 25 הנקודות האחרונות של קבוצתו במשחק ועם סל ניצחון 2.2 שניות לסיום ההארכת הזמן השנייה, העניק לה ניצחון 107-109[11]. אף על פי כן, בסדרת הגמר, נוצחו הקאבלירס בכל המשחקים נגד סן אנטוניו ספרס והפסידו בסדרה 0–4. בסך הכל קבע לברון ב-20 משחקיו בפלייאוף בעונה זו ממוצעים של 25.1 נקודות, 8.1 ריבאונדים ו-8 אסיסטים.

בעונת 2007/2008 ביסס ג'יימס את מעמדו כגדול שחקני קליבלנד בכל הזמנים, כאשר עבר את בראד דאופטרי והפך למלך הסלים של הקבוצה בכל הזמנים עם 10,414 נקודות בחמש עונות בלבד[12]. כמו כן, בגיל 23 שנים ו-59 ימים, הפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה שמגיע ל-10,000 בקריירה[13]. הוא הוביל את קליבלנד למקום הרביעי במזרח בסיום העונה הסדירה ואף זכה בתואר מלך הסלים של הליגה עם ממוצע של 30 נקודות למשחק. עוד לפני כן זכה בפעם השנייה בקריירה בפרס ה-MVP של משחק האולסטאר, לאחר שסיים את המשחק עם 27 נקודות, 8 ריבאונדים ו-9 אסיסטים והוביל את נבחרת המזרח לניצחון 128–134. אף על פי כן, בפלייאוף לא הצליחו לברון וקבוצתו לשחזר את ההישג מהעונה הקודמת והודחו כבר בסיבוב השני, לאחר הפסד 3–4 לאלופה הנכנסת, בוסטון סלטיקס.

MVP של העונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס במדי קליבלנד קאבלירס

בעונת 2008/2009 המשיך ג'יימס לשפר את יכולותיו האישיות. הוא העמיד ממוצעים עונתיים של 28.4 נקודות, 7.6 ריבאונדים ו-7.2 אסיסטים תוך שהוא מוביל את קליבלנד למאזן הטוב בליגה עם 66 ניצחונות מול 16 הפסדים בלבד. במהלך העונה היה ג'יימס לשני בהיסטוריה שזוכה בתואר השחקן המצטיין של המזרח ארבע פעמים באותה העונה[14], ולרביעי שמוליך את קבוצתו בכל חמשת הפרמטרים המרכזיים[15]. בסיום העונה זכה ג'יימס בתואר השחקן המצטיין של העונה לראשונה בקריירה, ולראשון שזוכה בתואר במדי קליבלנד[16], ולראשונה נבחר גם לחמישיית ההגנה הראשונה.

במשחקי הפלייאוף סייע ג'יימס לקבוצתו להדיח ללא הפסד את דטרויט פיסטונס בסיבוב הראשון, ובתוצאה זהה את אטלנטה הוקס בחצי גמר המזרח. בגמר המזרח פגשה קליבלנד את אורלנדו מג'יק. ג'יימס קבע כבר במשחק בראשון את שיא הקריירה שלו עם 49 נקודות במשחק פלייאוף, אך לא הצליח למנוע מקבוצתו את ההפסד במשחק. אורלנדו ניצחה בסדרה בשישה משחקים, למרות תרומה של 38.5 נקודות למשחק מצידו של ג'יימס. הוא סיים את משחקי הפלייאוף עם שיא קריירה של 35.3 נקודות בממוצע.

טרם עונת 2009/2010 הגיע לקליבלנד שאקיל אוניל בעסקת חליפין תמורת סאשה פבלוביץ' ובן וולאס שעברו לפיניקס סאנס, ובינואר חבר אליהם גם אנטואן ג'יימיסון. ג'יימס המשיך להפגין דומיננטיות רבה, ואף שבר את שיאו של קובי בראיינט כשחקן הצעיר ביותר שמגיע ל-15,000 נקודות בקריירה[17]. הוא הוליך את קליבלנד למאזן הטוב ביותר בליגה עונה שנייה ברציפות, עם 61 ניצחונות מול 21 הפסדים, וזכה שנית בתואר השחקן המצטיין של העונה. במשחקי הפלייאוף של עונתו האחרונה במועדון הוליך ג'יימס את הקבוצה לסיבוב השני, בו הודחה קליבלנד בשישה משחקים מול בוסטון סלטיקס.

המעבר למיאמי היט - שלושת הגדולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס במדי מיאמי היט

כבר בקיץ 2009]], החלו מספר קבוצות NBA לפנות מקום תחת תקרת השכר על מנת שיוכלו להציע לג'יימס חוזה מקסימום עם סיום חוזהו בקליבלנד. בסיום עונת 2009/2010 קיבל ג'יימס הצעות מלוס אנג'לס קליפרס, שיקגו בולס, ניו ג'רזי נטס, ניו יורק ניקס ומיאמי היט[18]. כמו כן, קיבל הצעה להישאר בקליבלנד שאף שיחררה את מייק בראון, מאמן הקבוצה בחמש השנים האחרונות, במטרה לגרום לג'יימס לחתום על חוזה חדש. עם סיום חוזהו ב-1 ביולי 2010, הודיע ג'יימס, אשר במהלך עונת 2009/2010 הכריז כי ישמח לשחק בניו יורק, כי ברצונו לחתום בקבוצה בה ישתף פעולה יחד עם חבריו, דוויין וייד וכריס בוש, אשר גם הם סיימו את חוזיהם במיאמי היט וטורונטו ראפטורס בהתאמה והפכו לשחקנים חופשיים. בהמשך הצטמצמו אופציות החתימה של ג'יימס לשיקגו, קליבלנד, מיאמי וניו יורק, כאשר שתי האחרונות החתימו את בוש ווייד ואת אמארה סטודמאייר בהתאמה, זאת במטרה לשכנע את ג'יימס כי בהן יהיו סיכוייו לזכות באליפות הגבוהים ביותר.

לבסוף הודיע ג'יימס כי ב-8 ביולי יכריז באיזו קבוצה החליט לחתום, בתוכנית מיוחדת שתועבר בשידור ישיר בערוץ ה-ESPN. בתוכנית שקיבלה את השם "ההחלטה"[19], הכריז כי יחתום במיאמי ובכך ישלים את שלישיית הכוכבים של הקבוצה שמיד הפכה לאחת המועמדת העיקריות לזכייה באליפות. מעברו של ג'יימס למיאמי עורר סערה ציבורית רבה בקליבלנד, כאשר בעלי הקאבלירס דן גילברט אף כינה אותו כ"בוגד" ו"אנוכי" ואת מעברו כינה "בגידה פחדנית". בעקבות דבריו, נקנס גילברט על ידי קומישינר ה-NBA, דייוויד סטרן ב-100,000 דולר, אולם גם סטרן הסכים כי החלטתו של ג'יימס בוצעה בצורה רעה[20]. כמו כן, מספר כוכבי עבר של ה-NBA הביעו את התנגדותם למהלך, ביניהם מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון וצ'ארלס בארקלי. עם זאת, החלטתו של ג'יימס הייתה סופית וב-9 ביולי הוא חתם על חוזה ל-6 שנים במיאמי[21]. בעונת 2010/2011 נוצחה מיאמי 2–4 בסדרת גמר הפלייאוף של ליגת ה-NBA בידי דאלאס מאבריקס. ג'יימס לא היטיב לשחק בסדרה זו ואף התבטא בסיומה כי "זהו כישלון שלי"[22].

האליפות הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חודש יוני 2012 זכה יחד עם קבוצתו מיאמי היט באליפות ה-NBA, לראשונה בקריירה שלו, לאחר שקבוצתו ניצחה במשחק האליפות 106–121 את אוקלהומה סיטי ת'אנדר, והשלימה בכך 1–4 בסדרה כולה. לברון השלים במשחק טריפל דאבל ובכך היה לשחקן החמישי בהיסטוריה שקובע טריפל דאבל במהלך משחק האליפות. בעונה כולה סיים עם ממוצע של 27 נקודות למשחק וזכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה. בפלייאוף סיים עם ממוצע של 30 נקודות למשחק וזכה בתואר MVP של סדרת הגמר. הוא הפך לאחד השחקנים הבודדים שזכה בתואר ה-MVP בליגה הסדירה ובסדרת הגמר.

האליפות השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2012/2013 המשיך לברון ג'יימס את יכולתו הטובה, וזכה שוב בתואר ה-MVP של העונה הסדירה (פעם שלישית בארבע שנים) כשהוא קולע 26.8 נקודות בממוצע למשחק. גם קבוצתו מיאמי היט הציגה יכולת משכנעת, כשניצחה במהלך העונה 27 משחקים רצופים (הרצף השני בטיבו בהיסטוריית המשחקים ב-NBA) והייתה הקבוצה בעלת מאזן הניצחונות הגבוה בליגה. בפלייאוף ניצחה מיאמי בסיבוב הראשון את מילווקי באקס, בחצי הגמר האזורי את שיקגו בולס ובגמר האזורי את אינדיאנה פייסרס ועלתה לגמר ה-NBA נגד סן אנטוניו ספרס. הסדרה התעלתה לרמה גבוהה מאוד והקרב היה שקול כשאף קבוצה לא מנצחת שני ניצחונות רצופים עד שני המשחקים האחרונים שבהם מיאמי ניצחה. ג'יימס בלט במיוחד במשחק מספר 6 שבו פיגרה מיאמי ב-5 נקודות, 28 שניות לסיום המשחק. אך שלשות של ג'יימס ושל ריי אלן הובילו את המשחק להארכה שבה ניצחה מיאמי 100–103. ג'יימס השיג במשחק זה טריפל דאבל של 32 נקודות 12 ריבאונדים ו-10 אסיסטים, ואז הסדרה המשיכה למשחק שביעי וקובע, בו ניצחה מיאמי 88–95 וזכתה באליפות. ג'יימס הצטיין במשחק זה כשהוא קולע 37 נקודות, וזוכה שוב, בפעם השנייה ברציפות, בתואר ה-MVP של סדרת הגמר. משחקו זכה לשבחים רבים, ואפילו מאמן הקבוצה היריבה גרג פופוביץ' אמר בסיומו שדוויין וייד ולברון ג'יימס שיחקו משחק שמתאים להיכל התהילה. בסיום המשחק, לאחר שהניף את תואר השחקן המצטיין ואת תואר האליפות, הוא נשא נאום נרגש והצטנע "אני לברון ג'יימס, מהעיר אקרון באוהיו, אני בכלל לא אמור להיות פה. בכל פעם שאני רואה את החולצה שלי בחדר ההלבשה, אני מרגיש מבורך"[23].

2013-2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עונת 2013/2014 שמר לברון על יציבות ועל יכולתו הטובה כשהוא קולע 27.1 נקודות למשחק. אך הגיע רק למקום השני בהצבעות לקביעת השחקן המצטיין של העונה, לאחר חברו ויריבו קווין דוראנט. קבוצתו, ההיט, סיימה במקום השני במזרח, לאחר אינדיאנה פייסרס. בסיבוב הראשון בפלייאוף הביסה מיאמי את שארלוט בובקטס - 4-0. בסיבוב השני היא ניצחה את ברוקלין נטס 4-1 ועלתה לגמר המזרח. במשחק הרביעי בסדרה קלע 49 נקודות ובכך אף השווה את שיאו האישי בנקודות, למשחקים בפלייאוף. בגמר המזרח התמודדה שוב מיאמי היט נגד הפייסרס. במהלך המשחקים ניסו חלק משחקני אינדיאנה לעשות ככל יכולתם כדי להוציא את ג'יימס מריכוזו, במהלכים שכללו עבירות קשות והקנטות. בלט בשיטה זאת לאנס סטיבנסון שצולם באחד המשחקים כשהוא נושף לאוזנו של ג'יימס. השיטה לא הצליחה במיוחד ולברון היה אפקטיבי כרגיל, מיאמי ניצחה 4-2[24] ועלתה לגמר שוב מול הספרס. במשחק השני בלט ג'יימס במשחק שכלל 35 נקודות ו-10 כדורים חוזרים. במשחק החמישי קלע ג'יימס 37 נקודות, ואף על פי שהיה השחקן שקלע הכי הרבה נקודות בשתי הקבוצות לא הצליח להוביל את קבוצתו לזכייה באליפות. ההיט הפסידו בסדרה 1–4.

שיא קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 במרץ 2014, במשחק בין מיאמי היט לשארלוט בובקטס, צלף ג'יימס 61 נקודות, ובכך קבע שיא קריירה עבורו. היה זה גם שיא מועדון עבור ההיט, השיא הקודם היה שייך לגלן רייס עם 56 נקודות. באותו משחק השיג שיא מועדון נוסף כאשר קלע את שמונה השלשות הראשונות במשחק, ושיא נוסף של 25 נקודות ברבע (ברבע השלישי). לאחר המשחק הגיב לברון: "ההוא שם למעלה העניק לי יכולות מדהימות לשחק כדורסל"[25].

החזרה לקליבלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ארבע שנים במיאמי היט, הייתה לג'יימס את האופציה לצאת מחוזהו ולהיות שחקן חופשי, שיכול לעבור לכל קבוצה החפצה בשירותיו. בסוף חודש יוני 2014 הודיע לקבוצתו שהוא מעדיף להיות שחקן חופשי[26]. במקביל גם חבריו דוויין וייד וכריס בוש הודיעו כי הם שחקנים חופשיים. פרשנים העריכו כי ג'יימס לא היה מרוצה מהצוות המסייע במיאמי, וכי שאר הקבוצה מלבד שלושת הכוכבים הייתה חלשה למדי, מה שהוכח לו בסוף העונה כשסן אנטוניו ספרס הכניעה ללא תנאי את מיאמי בגמר. המהלך הוביל לחרושת שמועות על קבוצות המעוניינות לקלוט אותו. ועדיין הסיכויים נטו לכך שיישאר במיאמי. ב-11 ביולי 2014 הודיע לברון כי הוא חוזר לקליבלנד. ההודעה הייתה על ידי כתבה בספורטס אילוסטרייטד, כתבה צנועה, ללא מסיבת עיתונאים או ראיונות. כאנטיתזה להחלטה שקיבל לפני ארבע שנים שבעקבותיה זכה לביקורות רבות. הוא כתב כי הוא מרגיש צורך שהוא מעבר לכדורסל לחזור למקום ילדותו, ושבעיר כזאת הוא רוצה לחנך את ילדיו[27]. הוא חתם לחוזה של שנתיים שבמהלכן ישתכר 42 מיליון דולר. מאמנו דייוויד בלאט אמר "אני שמח ומתרגש לאמן את השחקן הטוב בעולם. זו ברכה שאני מאחל לכולם"[28]

במהלך חודש ינואר 2015 נעדר ג'יימס מהמגרשים למשך שבועיים בשל פציעות בברך ובגב התחתון והחמיץ שבעה משחקים, זהו רצף המשחקים הארוך ביותר שהפסיד במהלך הקריירה שלו עד לאותה עת[29]. ב-25 בפברואר הפך לפורוורד שמסר הכי הרבה אסיסטים בתולדות הליגה, כשעבר את סקוטי פיפן[30] ובאפריל נכנס לרשימת 20 הקלעים הגדולים בכל הזמנים, לאחר שעבר את פטריק יואינג[31]. את העונה סיימה קליבלנד במקום השני במזרח, בסיבוב הראשון גברה בסוויפ 0–4 על בוסטון סלטיקס. בסיבוב השני קלע ג'יימס את סל הניצחון עם השריקה לסיום במשחק הרביעי נגד שיקגו בולס[32]. בגמר המזרח גברה קליבלנד על אטלנטה הוקס ועלתה לגמר, בכך הפך ג'יימס לשחקן הראשון מאז 1960 שמגיע לגמר חמש שנים ברציפות[33]. במהלך סדרת הגמר רשם 35.8 נקודות, 13.3 ריבאונדים ו-8.8 אסיסטים בממוצע למשחק, אך ללא קיירי ארווינג וקווין לאב הפצועים הפסידה קליבלנד את האליפות לגולדן סטייט ווריירס.

ב-2 בנובמבר 2015, במהלך משחק נגד פילדלפיה, קלע ג'יימס 22 נקודות וחצה את רף 25,000 הנקודות. בכך הפך לברון לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה שמגיע ל-25 אלף נקודות[34]. ב-17 במאי 2016, חברת נייקי הודיע שלברון ג'יימס יקבל מהם מילארד דולר בהסכם לכל החיים, בנוסף לכך חברת ההפקה האחים וורנר הודיעה שלברון ישתתף בסרט ההמשך "ספייס ג'אם 2" במקומו של מייקל ג'ורדן. לברון נבחר לשחק במשחק האולסטאר של 2016 בפעם העשירית ברציפות. בסיום העונה הסדירה נבחר לברון לחמישיית העונה של ה-NBA בפעם העשירית, כשהוא מגיע למקום השני בכל הזמנים בבחירות לחמישייה זו יחד עם עוד שבעה שחקנים.

בפלייאוף של עונת 2015/16 הוביל ג'יימס את קליבלנד לניצחונות ב"סוויפ" - 4-0 בסדרה - בסיבוב הראשון נגד דטרויט פיסטונס ובחצי גמר המזרח נגד אטלנטה הוקס, ולאליפות המזרח אחרי ניצחון 2–4 בסדרה נגד טורונטו ראפטורס. במשחק מספר בסדרת הגמר, שוב נגד גולדן סטייט, הוביל ג'יימס את קבוצתו לניצחון 3–4, ולזכייה ראשונה של העיר קליבלנד באליפות בענף ספורט כלשהו מאז זו של קליבלנד בראונס בפוטבול בשנת 1964. ג'יימס זכה בפרס ה-MVP של סדרת הגמר אחרי שהציג טריפל דאבל במשחק מספר 7.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזן מדליות
ג'יימס עולה לזריקה מעל יאו מינג במשחקה של נבחרת ארצות הברית נגד סין באולימפיאדת בייג'ינג 2008
ג'יימס עולה לזריקה מעל יאו מינג במשחקה של נבחרת ארצות הברית נגד סין באולימפיאדת בייג'ינג 2008
מתחרה עבור ארצות הבריתFlag of the United States.svg ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב לונדון 2012 כדורסל גברים
זהב בייג'ינג 2008 כדורסל גברים
ארד אתונה 2004 כדורסל גברים
אליפות העולם
ארד יפן 2006 כדורסל גברים
אליפות אמריקה
זהב לאס וגאס 2007 כדורסל גברים

לאחר עונת רוקי מוצלחת במיוחד, זומן ג'יימס לסגל נבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת אתונה 2004, בה היה שותף לאחד הכישלונות הגדולים בתולדות הכדורסל האמריקאי, לאחר שהנבחרת הפסידה את מדליית הזהב לראשונה מאז הורשו שחקני NBA לקחת חלק בטורנירים בינלאומיים וזכתה רק במדליית הארד. לברון, אשר שותף בכ-11.5 דקות בממוצע בלבד בשמונת משחקיו בטורניר סיים אותו עם 5.4 נקודות, 1.6 אסיסטים וריבאונד אחד בממוצע למשחק[35].

לקראת אליפות העולם 2006 הפך ג'יימס לאחד השחקנים הבולטים בנבחרת ואף נבחר לשמש כאחד משלושת הקפטנים של ארצות הברית, יחד עם כרמלו אנתוני ודוויין וייד[36]. באליפות עצמה קבע ממוצעים טובים במיוחד של 13.9 נקודות, 4.1 אסיסטים ו-4.8 ריבאונדים (מלך הריבאונדים של ארצות הברית)[37], אולם נבחרתו סיימה שוב במקום השלישי בלבד, לאחר שהפסידה ליוון בחצי הגמר וניצחה את ארגנטינה במשחק על מקומות 3–4. כשנה לאחר מכן, באליפות אמריקה 2007, אשר היוותה גם טורניר מוקדמות לאולימפיאדת בייג'ינג 2008, היה לברון השחקן המוביל של ארצות הברית יחד עם אנתוני ואף הוביל את הנבחרת לזכייה בתואר, לאחר שקלע 19 נקודות והוריד 9 ריבאונדים בחצי הגמר נגד פוארטו ריקו והצטיין במשחק הגמר נגד ארגנטינה עם 31 נקודות, ובסך הכל קבע ממוצעים של 18.1 נקודות, 4.7 אסיסטים (שני באליפות), 3.6 ריבאונדים ו-1.5 חטיפות למשחק[38].

ג'יימס לא שיחק באליפות העולם בכדורסל 2010, אך חזר עם נבחרת ארצות הברית לאולימפיאדה ב-2012 בלונדון בירת אנגליה. הוא הפך למנהיג של הקבוצה יחד עם קובי בראיינט וניפק משחקים מצוינים. נבחרת ארצות הברית המשיכה לזכות במדליית הזהב השנייה ברציפות שלהם, אחרי שניצחה את ספרד במשחק הגמר. ג'יימס תרם 19 נקודות בניצחון, והפך למלך הסלים של כל הזמנים בהיסטוריה של נבחרת ארצות הברית. הוא גם הצטרף למייקל ג'ורדן כשחקנים היחידים שזכו בפרס ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA, אליפות ה-NBA, ומדליית זהב אולימפית באותה השנה. לאחר מכן, מייק ששבסקי, מאמנו בנבחרת אמר "ג'יימס הוא השחקן הטוב ביותר, הוא המנהיג הטוב ביותר והוא חכם יותר מכל אחד שמשחק את המשחק עכשיו".

פרופיל שחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס משחק בדרך כלל בעמדת סמול פורוורד (באנגלית: Small Forward) אך הודות לאתלטיות שלו, הוא מסוגל גם לשחק בעמדות הסנטר והפאוור פורוורד (באנגלית: Power Forward). בזכות יכולות הקליעה והבנת המשחק שלו, ג'יימס לפעמים מאייש את עמדות הקלע או הרכז. למעשה, בזכות יכולותיו המגוונות, ג'יימס הוא אחד השחקנים הבודדים ב-NBA כיום שמסוגל לשחק בכל חמש העמדות על המגרש. ג'יימס מצטיין ביכולתו ההגנתית ולכן נבחר לחמישיית ההגנה של העונה (2009-2013).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לברון חי עם בת זוגו מאז התיכון, סוואנה ברינסון. לזוג שלושה ילדים: לברון ג'וניור, יליד 2004, ברייס מקסימוס, יליד 2007, וזורי, ילידת 2015. ב-31 בדצמבר 2011, יום לאחר יום הולדתו ה-27, הציע לברון נישואים לברינסון, ובספטמבר 2013 הם נישאו.

סטטיסטיקות קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לסוף עונת 2015/2016[39][40].

עונה סדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2003/2004 קליבלנד 79 79 39.5 0.417 0.290 0.754 5.5 5.9 1.6 0.7 20.9
2004/2005 קליבלנד 80 80 42.4 0.472 0.351 0.750 7.4 7.2 2.2 0.6 27.2
2005/2006 קליבלנד 79 79 42.5 0.480 0.335 0.738 7.0 6.6 1.6 0.8 31.4
2006/2007 קליבלנד 78 78 40.9 0.476 0.319 0.698 6.7 6.0 1.6 0.7 27.3
2007/2008 קליבלנד 75 74 40.4 0.484 0.315 0.712 7.9 7.2 1.8 1.1 30.0
2008/2009 קליבלנד 81 81 37.7 0.489 0.344 0.780 7.6 7.2 1.7 1.1 28.4
2009/2010 קליבלנד 76 76 39.0 0.503 0.333 0.767 7.3 8.6 1.6 1.0 29.7
2010/2011 מיאמי 79 79 38.8 0.510 0.330 0.759 7.5 7.0 1.6 0.6 26.7
2011/2012[א] מיאמי 62 62 37.5 0.531 0.362 0.771 7.9 6.2 1.8 0.8 27.1
2012/2013 מיאמי 76 76 37.9 0.565 0.406 0.753 8.0 7.3 1.7 0.9 26.8
2013/2014 מיאמי 77 77 37.7 0.568 0.379 0.750 6.9 6.4 1.6 0.3 27.1
2014/2015 קליבלנד 69 69 36.1 0.488 0.354 0.710 6.0 7.4 1.6 0.7 25.3
2015/2016 קליבלנד 76 76 35.6 0.520 0.309 0.731 7.4 6.8 1.4 0.6 25.3
קריירה 987 986 39.0 0.498 0.340 0.744 7.2 6.9 1.7 0.8 27.2

פלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2006 קליבלנד 13 13 46.5 0.476 0.333 0.737 8.1 5.8 1.4 0.7 30.8
2007 קליבלנד 20 20 44.7 0.416 0.280 0.755 8.0 8.0 1.7 0.5 25.0
2008 קליבלנד 13 13 42.5 0.411 0.257 0.731 7.8 7.6 1.8 1.3 28.2
2009 קליבלנד 14 14 41.4 0.510 0.333 0.749 9.1 7.3 1.6 0.9 35.3
2010 קליבלנד 11 11 41.8 0.502 0.400 0.733 9.3 7.6 1.7 1.8 29.1
2011 מיאמי 21 21 43.9 0.466 0.353 0.763 8.4 5.9 1.7 1.2 23.7
2012 מיאמי 23 23 42.7 0.500 0.259 0.739 9.7 5.6 1.9 0.7 30.3
2013 מיאמי 23 23 41.7 0.490 0.375 0.777 8.4 6.6 1.8 0.8 25.9
2014 מיאמי 20 20 38.2 0.565 0.407 0.806 7.1 4.8 1.9 0.6 27.4
2015 קליבלנד 20 20 42.2 0.417 0.227 0.731 11.3 8.5 1.7 1.1 30.1
2016 קליבלנד 21 21 39.1 0.525 0.340 0.746 9.5 7.6 2.3 1.3 26.3
קריירה 199 199 42.1 0.478 0.321 0.746 8.8 6.8 1.8 0.9 28.0
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים
אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרון דוידוביץ', ESPN קבעה: לברון ג'יימס הכי טוב בעולם באתר ווינט
  2. ^ רון גורדון, ההוכחה הגדולה של לברון ג'יימס, באתר כלכליסט, 20 ביוני 2016
  3. ^ All-Time #NBArank: LeBron No. 3 באתר ESPN
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 ביוגרפיה באתר JockBio
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 ביוגרפיה באתר הרשמי של מיאמי היט
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 פרופיל באתר דראפט ה-NBA
  7. ^ כתבה באתר ה-ESPN
  8. ^ כתבה באתר ה-NBA
  9. ^ סיכום המשחק הראשון בין וושינגטון וקליבלנד באתר ה-ESPN
  10. ^ סיכום המשחק הרביעי בין וושינגטון לקלבילנד באתר ה-ESPN
  11. ^ סיכום המשחק החמישי בין קליבלנד ודטרויט באתר ה-ESPN
  12. ^ כתבה באתר YAHOO!
  13. ^ הנקודה ה-10,000 של ג'יימס באתר YouTube
  14. ^ LeBron joins Garnett in elite club באתר NBA.com
  15. ^ LeBron James Wins NBA’s Most Valuable Player Award באתר הרשמי של קליבלנד קאבלירס
  16. ^ James outdistances Bryant in winning Kia MVP award באתר NBA.com
  17. ^ לברון ג'יימס הפך לשחקן הצעיר ביותר שקולע 15,000 נקודות באתר נענע10
  18. ^ כתבה באתר ONE
  19. ^ דיווחים: לברון ג'יימס יבחר בין קליבלנד למיאמי, באתר ONE‏, 8 ביולי 2010
  20. ^ בעלי קליבלנד נקנס ב-100,000 דולרים ע"י סטרן, באתר ONE‏, 13 ביולי 2010
  21. ^ ערן סורוקה, קבוצה ביום, מיאמי היט: מועדון חברים, באתר nrg‏, 14 באוקטובר 2010
  22. ^ אייל גרוסברד, ‏לברון נשאל אם 'נחנק' והשיב: "זה כשלון שלי", באתר ערוץ הספורט, ‏13 ביוני 2011
  23. ^ ynet ספורט, לברון ג'יימס: "אני בכלל לא אמור להיות פה", באתר ynet, 21 ביוני 2013
  24. ^ ynet ספורט, עבודת גמר: מיאמי הביסה את אינדיאנה וניצחה 2:4, באתר ynet, 31 במאי 2014
  25. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, שיא קריירה: לברון ג'יימס קלע 61 נקודות בניצחון מיאמי, באתר וואלה! NEWS‏, 04 במרץ 2014
  26. ^ לברון ג’יימס ניצל את אופציית היציאה מחוזהו במיאמי, באתר וואלה! NEWS‏, 24 ביוני 2014.
  27. ^ לברון ג'יימס הודיע: "אני חוזר הביתה, לקליבלנד", באתר וואלה! NEWS‏, 11 ביולי 2014.
  28. ^ רועי גלדסטון, ‏בלאט מתרגש: "עם כל הגדולה של לברון, הוא שחקן קבוצתי", באתר ערוץ הספורט.
  29. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, חדשות רעות מאוד לקליבלנד: לברון ג'יימס יעדר שבועיים מהמגרשים, באתר וואלה! NEWS‏, 01 בינואר 2015
  30. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, לברון ג'יימס: "זה ההישג הגדול בקריירה שלי לצד האליפויות", באתר וואלה! NEWS‏, 25 בפברואר 2015
  31. ^ סער גיט, קליבלנד הביסה, לברון ב-20 הקלעים הגדולים, באתר ynet, 3 באפריל 2015
  32. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, NBA: קליבלנד ניצחה 84:86 את שיקגו אחרי סל ענק של לברון ג'יימס, באתר וואלה! NEWS‏, 11 במאי 2015
  33. ^ Mat Moore, The crown is forever heavy: LeBron James and his Finals legacy, 29 May 2015
  34. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, ניצחון נוסף לקליבלנד ודיוויד בלאט, לברון ג'יימס עשה עוד היסטוריה, באתר וואלה! NEWS‏, 03 בנובמבר 2015
  35. ^ דף השחקן של לברון ג'יימס באתר הרשמי של אולימפיאדת אתונה 2004
  36. ^ כתבה באתר הרשמי של קבוצת דוונר נאגטס
  37. ^ סטטיסטיקות של ארצות הברית באליפות העולם 2006 באתר הרשמי של הנבחרת
  38. ^ סטטיסטיקות של ג'יימס באליפות אמריקה 2007 באתר הרשמי של האליפות
  39. ^ NBA.com, LeBron James Career Stats
  40. ^ הדקות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות, החסימות והנקודות הם בממוצע למשחק.