רפאל סברדלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משמאל לימין: רפאל סברדלוב (בן 67), נכדו עו"ד עמירם סבר (בן שלוש) ובנו ד"ר עליז סבר (בן 40), בשנת 1952

רפאל זאב סְבֶרְדְלוֹב (לעיתים סְוֶירדלוב, סְוֶרדלוב; רוסית: Свердлов) (ו' בסיוון תרמ"ה - 20 במאי 1885, פלך ויטבסק, רוסיהט"ו באדר ב' תשכ"ה, 20 במרץ 1965,[1] תל אביב) היה פעיל ציוני, ממייסדי "הפועל הצעיר" ומזכירה הראשון, איש העלייה השנייה, מורה עברי, מראשוני המורים בגימנסיה הרצליה, בה הורה גאולוגיה וגאוגרפיה, ומחבר ספרי לימוד במקצועות אלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפאל זאב סברדלוב נולד בכפר מירונובה שליד פולוצק, בפלך ויטבסק של האימפריה הרוסיתתחום המושב היהודי) בשנת 1885, בנם הבכור של רבקה הניה לבית לייבוב והלל סברדלוב, קבלן בניין,[2] למד בחדר ובישיבה, ובמהלך לימודיו למד בסתר לימודים כלליים ונבחן בבחינת בגרות בבית הספר הריאלי בדוינסק.

היה ממייסדי תנועת "צעירי ציון" בחבל הבלטי. לאחר חג סוכות בשנת 1904, כאשר היה בן 19, עלה לארץ ישראל. בארץ עבד כפועל במושבות יהודה והגליל. היה מהגרעין המייסד של "הפועל הצעיר" ונבחר למזכיר המפלגה, תפקיד שבו כיהן בשנים 19051908. היה מראשוני העיר תל אביב, חבר הוועד המקים של רמת גן (יחד עם יהודה מטמון-כהן) וממייסדי הגימנסיה הרצליה. בשנת 1909 ייסד עם ד"ר חיים חיסין ומאיר דיזנגוף את 'המועצה הארץ-ישראלית' המדינית הראשונה.

היה ציר בשלושה קונגרסים ציוניים (הקונגרסים ה-10, ה-11 וה-12). היה ממייסדי אגודת הסטודנטים הציונים "החבר" וערך את עיתון האגודה בעברית יחד עם יצחק (אייזיק) ברודני-בראלי.

בשנת 1908 היה למורה בבית הספר לבנות בנווה צדק. בשנת 1909 נסע להשתלם באוניברסיטת ברן ובציריך, וקיבל תואר מורה מוסמך בגאוגרפיה וגאולוגיה. בשנת 1913 שב לארץ והחל להורות במקצועות אלה בגימנסיה הרצליה, וכן בסמינר לוינסקי למורות. כיהן כמורה הגימנסיה הרצליה לגאוגרפיה ומחנך כיתה עד פרישתו לגמלאות. כן חיבר ספרי לימוד במקצועות שלימד. במשך שנים ארוכות היה אחראי לטיולים השנתיים של התיכון, בהם טיול שנתי שמסלולו היה הקפת ים המלח. היה במשך שנים יו"ר סניף המורים בתל אביב. וכן יושב ראש "אגודת השכנים" ואגודת תושבי כרם התימנים בתל אביב.

נפטר בשנת 1965, בהגיעו לגבורות. נטמן בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

משנת 1911 היה נשוי לרבקה לבית שוחט, והיה אב לשני ילדים (ד"ר עליז סברדלוב-סבר, רופא בצבא הבריטי ולאחר מכן בירושלים, והלה סברדלוב, מזכירה בגימנסיה הרצליה).

שניים מאחיו, אהרן סברדלוב[3] ודוד סברדלוב[4], היו אף הם פעילים ציוניים בולטים, ממארגני ההגנה העצמית היהודית ברוסיה ובארץ ישראל ומאנשי "ההגנה".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלבנון: ציורי מסע, עם מפה ותשע תמונות,‫ תל אביב: קֻפת הספר, תר"ץ 1930.
  • יסודות הגיאולוגיה (תולדות האדמה והחיים) על יסוד הגיאולוגיה של ארץ ישראל, תל אביב: בית דפוס הוצאת ארץ ישראל, 1936. (מהדורה נוספת: הוצאת דביר, תש"ז 1947.)
  • ים המלח, תל אביב: אמנות, תרפ"ח 1928 ("לנוער": ספרית ארץ ישראל של קרן קיימת לישראל).
  • בממלכת המינרלים: יסודות המינרולוגיה עם אטלס מגון, בהדגשה מיוחדת על מינרלי הארץ, תל אביב: דפוס הפועל הצעיר, תרפ"ח 1928. ‬(חוברת 1: אחלמה;‫ חוברת 2: שבו.)
    • יסודות המינרלוגיה והפטרוגרפיה: על יסוד ידיעת המולדת, (מהד' ב מורחבת ומתוקנת),‫ תל אביב: הוצאת דביר, תש"ח 1948.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]