רפאל קוהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפאל קוהן, פקיד הברון רוטשילד בזכרון יעקב 1892–1932
ביקורו החמישי והאחרון של הברון רוטשילד בזכרון יעקב, 1925. קוהן (בחליפה אפורה) מלווה את הברון בעת סיור בגן טיול בזכרון יעקב
(צילום של פנחס קריסטל, אוסף מוזיאון העלייה הראשונה)
רפאל קוהן בלבוש אופייני לפקידי הברון במושבות
אוקטובר 1931, רפאל קוהן (על הסוס) מפקח על עבודת הייבוש של ביצות כברה ממערב לזכרון יעקב
קברו של רפאל קוהן בבית הקברות בזכרון יעקב
קברה של רוזה קוהן בבית הקברות בזכרון יעקב

רפאל קוהן (4 במרץ 1874 קיליה בסרביה - 1 ביולי 1951 תל אביב). מומחה לגידול גפנים. מונה כבא כוחו של הברון רוטשילד בזכרון יעקב תפקיד אותו מילא כ-40 שנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוהן נולד ב-1874 בעיירה קיליה שבדרום בסרביה (כיום אוקראינה) לאביו חיים מאיר הכהן. בילדותו למד ב"חדר" בקיליה ואחר כך, כשעברו הוריו לגור בעיר רוסצ'וק שבבולגריה, למד שם בבית-ספר יהודי-גרמני.

ב-1885 עלה ארצה עם הוריו ושני אחיו והמשפחה התיישבה ביפו[1].

ב-1892 החל ללמוד חקלאות במקווה ישראל והתמחה בגפנים ויין. עם סיום לימודיו התקבל לשרות הברון רוטשילד בפקידות זכרון יעקב כמומחה לגפנים ויין וכעוזר לפקיד הראשי יוסף בן שימול[2]ולאחר שישה שבועות התמנה לסגן מנהל ומדריך נטיעות במושבה מאיר שפיה שם עסק בסלילת הכביש ונטיעת חורשה כחלק מתוכנית לבנית בית הבראה לאיכרים ופועלים שנחלשו מהקדחת.

ב-1899 חזר קוהן משפיה והחל לנהל עבודות נטיעה בזכרון יעקב כעזרה לפקיד הברון יואל (ז'יל) רוזנהק.

ב-1903 נתמנה לנהל את עבודות הברון בחדרה שם עסק נטיעת יערות אקליפטוס, בניהול העבודות ליבוש ביצות כבארה, ובהשבחת הקרקע בביצת כבארה ובפרדס נזלה. בנוסף עזר בהשגחה על הקרקעות בבורג', במרח' (היא גבעת עדה) ובעתלית.

ב-1905 נתמנה למנהל מחלקת החקלאות של יק"א במחוז השומרון ולממלא מקום מנהל האדמיניסטרציה בחיפה. במסגרת סמכותו עזר ב-1914 לקבוצה שהכינה את הקרקע ליסוד המושבה בנימינה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוגלו רוב פקידי יק"א מהארץ וקוהן נשאר יחיד לנהל את המשרד בזכרון יעקב. עם סיום המלחמה סייע לקבוצות שהכשירו את הקרקע במרח' (גבעת עדה), בורג', שוני וזרעוניה (בנימינה).

ב-1924 מונה קוהן, על ידי פיק"א, לאחד ממנהלי העבודה המרכזיים בפרויקט ייבוש ביצות כברה שם ניהל את חפירת התעלות לניקוז הביצות.[3].

ב-1925 ליווה קוהן את הברון רוטשילד בביקורו החמישי והאחרון של הברון רוטשילד בארץ ישראל[4][5]

ב-1932 נסע קוהן לפריס וביקר את הברון בענייני העבודה.[6]. באותה שנה פרש לגמלאות ועבר לגור בתל אביב-יפו.

ב-1951 נפטר בתל אביב והובא ב-10 ביולי למנוחות בבית העלמין בזיכרון יעקב[7][8]. ב-1962 נפטרה רעייתו רוזה (נולדה 1876) ונקברה אף היא במושבה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1897 נישא קוהן לרוזה ניימאן בת רחל וזאב לופו ניימאן, ממייסדי זכרון יעקב[9]. לזוג נולדו 2 בנות:

  • רבקה (1901- 1990) נישאה ליוסף קופרמן, בן זכרון יעקב, שהיה לסגן מושל במנדט הבריטי. בתם צפרירה קופרמן ליפשיץ (1925 – 2013)
  • בתיה (1906- 1987) נישאה למהנדס אברהם פוגל, שהיה מראשי המחלקה הכלכלית של עירית תל אביב. בניהם אורי והאדריכל יורם פוגל.

קוהן ומעמדו בפקידות הברון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הפקידות המוקדמת, הידועה כתקופת האפוטרופסות (1884- 1900), היו רוב פקידי הברון אנשי חוץ שנשלחו מצרפת לשרת במושבות. יחסם הקשה והמתנשא אל המתיישבים יצר הפרדה מעמדית קשוחה בין שתי הקבוצות. לאחר שהמושבות נמסרו לניהולה של חברת יק"א (1900 ואילך, 1924 ואילך חברת פיק"א) המשיך הברון את מעורבותו, אך אופי הפקידות השתנה, ורוב הנציגים היו מעורים יותר בחיי המתיישבים בארץ ישראל. עדיין ניכרה תלותם של המתיישבים בפקידים בכל היבט של חיי העבודה במושבה: ארגון העבודה, הקצאת משאבים והכנסת מיכון חקלאי. בין "עושי דברו של הברון" היו הבדלי מזג וגישה בעיקר ביחסם אל המתיישבים. רפאל קוהן נזכר בכתבי התקופה כאיש שטח מובהק, מדריך חקלאי ומנהל שירד אל השטח והיה מעורה בכל פרטי הביצוע של נטיעת הכרמים והפרדסים ושל ייבוש הביצות. קוהן היה מעורב בהקמת מושבות הבת של זכרון יעקב: בת שלמה, מאיר שפיה, עתלית, גבעת עדה, בנימינה, ופרדס חנה. לנגד עיניו עמד הצורך החיוני לרכוש אדמות ולעבדן במרחב שבין זכרון יעקב לחדרה.

איש עבודה ועממי בדבריו והליכותיו היה רפאל כהן שנכנס לפקידות הברון ... להלן נראה כי מזמן לזמן עורר עליו ביקורת, אך הכל מודים במסירותו לחקלאות ובאהבתו את המשמעת והדייקנות בעבודה... רפאל קוהן, פקיד זכרון יעקב אשר חלקו היה רב בייסוד בנימינה מטיפולו בקבוצת שוני ואילך, אף הוא ימי שירותו הרבים בפקידות קרבו לקיצם ב-1892 נתקבל לשירות הפקידות בזיכרון יעקב והתמיד בו עד 1932. למרות דברי הביקורת שנמתחו עליו, והדם בקע בין השיטין של ספר זה, הודו הכול באהבתו לעבודת האדמה ולעובדים אותה

עבר הדני, "בנימינה פנינת השומרון", 1953

פרויקטים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייבוש ביצות הכבארה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצות כבארה השתרעו עד שנות ה-20 של המאה ה-20 במרזבה של מישור חוף הכרמל, סביב נחל תנינים. הביצות היו הגדולות בארץ ישראל לאחר ביצות החולה, והשתרעו על שטח של 6000 דונם. השטח נרכש על ידי חברת פיק"א בשנת 1922, והאגודה השקיעה כרבע מיליון ליש"ט בניקוזו על מנת להפכו לראוי לעיבוד חקלאי כשרפאל קוהן היה אחד המנהלים שמונה לביצוע הפרויקט. לצורך פעולות הניקוז נשכרו פועלים מצריים וסודאנים וכן פועלים משבט ערב אל-ע'וארנה, אשר עבדו במקום בתנאי מחיה קשים וסבלו ממלריה[10].

קוהן גם היה מעורב בקונפליקט בין פיק"א ואנשי העלייה השלישית שדרשו לשלב יהודים בעבודות הייבוש. ההסכמה לדרישה הביאה פועלים רבים לזכרון יעקב ולמושבה החדשה בנימינה.

פרדס נזלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 מונה רפאל קוהן לפקח על העבודות בפרדס נזלה[11] פרדס זה ניטע על ידי חברת יק"א בסביבות 1908 בשטח אדמה מישורי ממערב לזכרון יעקב. בתחילה עבדו בו פועלים ערבים והחל משנת 1912 עולי תימן. בהמשך הועברה הבעלות על הפרדס מיק"א לבעלות פרטית של האיכרים[12].

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016 הציג מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב תערוכה בשם "נאמנות כפולה" שהורכבה בעיקרה מאוסף צילומים השייך לעיזבונו של קוהן. הצילומים נמסרו לתצוגה על ידי נכדו של קוהן, האדירכל יורם פוגל, המשמש כשומר העזבון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סמסונוב אריה, זכרון-יעקב, פרשת דברי-ימיה תרמ"ב-תש"ב, תש"ג 1943, הוצאה מחודשת 2001
  • אפרת אביטל, פוגל יורם, נאמנות כפולה, על חבל דק בין מתיישבים לממשל, סיפורם של רפאל קוהן, בא כוח הברון רוטשילד ויוסף קופרמן, סגן מושל בממשלת המנדט. קטלוג לתערוכה במוזיאון העלייה הראשונה 2016
  • עבר הדני (עורך) בנימינה-פנינת השומרון, הכפר ע"ש הנדיב הידוע* תרפ"ב - תשי"ג (1953-1922), הוצאת המועצה המקומית בנימינה 1953. עמ' 51,52,65,209 ועוד
  • רז גיא צלמי הארץ מראשית ימי הצילום ועד היום, מפה והוצאת הקיבוץ המאוחד 2003, עמ 55

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפאל קוהן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האב נפטר ב-1886
  2. ^ בן שימול נולד במרוקו. למד בבית המדרש למורים כי"ח שבפריס.בשנת 1886 מונה כמנהל ראש פינה מטעם הברון. בשנת 1888 מונה לנהל את המושבה זכרון יעקב
  3. ^ ראה קטלוג נאמנות כפולה עמ' 47
  4. ^ צילם עבור פיק"א באזור חדרה וזכרון יעקב, היה בעליו של סטודיו לצילום. רז גיא, צלמי הארץ, עמ' 55
  5. ^ ראה קטלוג נאמנות כפולה עמ' 37
  6. ^ תמונה בקטלוג נאמנות כפולה עמ' 39
  7. ^ יזכור - רפאל קוהן ז"ל, הבוקר, 17 ביולי 1951
  8. ^ צילום המצבה של רפאל קוהן באתר "נשמה"
  9. ^ רשימת המייסדים של זכרון יעקב באתר ויקיגניה, ובספר זכרון יעקב של אריה סמסונוב (1943) עמ' 499
  10. ^ פיק"א רכשה אדמה חלופית לבדווים וב-1926 הקימה עבורם את הכפר ג'סר א-זרקא על רכס הכורכר הסמוך
  11. ^ נזלה בערבית – שטח מישורי לרגלי ההר. מקומות שונים בארץ נקראים בשם זה.
  12. ^ עולי תימן שדרשו גם הם בעלות על שטחי הפרדס זכו בדרך כלל ליחס אוהד פחות ורק מאוחר יותר זכו אחדים מהם לחלקות קטנות