רצח מלה מלבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רצח מָלָה מלבסקי היה פרשת רצח שהסעירה את הציבור בישראל באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. לאחר חקירה מאומצת ומשפט מתוקשר, הורשעו שתי נשים, חוה יערי ואביבה גרנות, ברצח התיירת מלה מלבסקי. הרצח היה ממניעים של בצע כסף.

החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 במרץ 1985 נמצאה גופתה של מלבסקי, תיירת יהודייה, ניצולת השואה בת 59 מניו יורק, שהגיעה לישראל כשבועיים קודם לכן. הגופה נמצאה על דרך עפר בסמוך לשדה דב שבצפון תל אביב כשראשה רצוץ וגופתה מרוטשת מפגיעת מכונית. כיוון החקירה העיקרי של המשטרה היה שמלבסקי נדרסה בתאונת פגע וברח, ככל הנראה בידי משאית. במשך מספר חודשים לא ארעה התקדמות בחקירה עד אשר נודע לאחותה של מלבסקי, שהייתה תושבת ישראל, שלמלבסקי היה חשבון בבנק לאומי בתל אביב שהועבר לסניף בירושלים. משבקשה לקבל פרטים אודות החשבון מצאה כי כל הכסף שהיה בו נמשך באמצעות יפוי כח שאותו חשבה למזויף שכן כתב היד היה שונה מכתב ידה של אחותה המנוחה. עם דיווחה למשטרה על החשד שלה נפתח כיוון חקירה חדש.

התגלה שחשבון הבנק של מלבסקי בירושלים התרוקן מהכספים שהיו בו בסך של מעל 50 אלף דולר אמריקאי. נמצא שאישה בשם חוה יערי, שעבדה בבנק כיועצת לניירות ערך זרים, היא שטיפלה בחשבונות. המשטרה ביצעה האזנות סתר ממושכות לטלפון שלה והחלה לטמון לה מלכודות, כדי לקבל ראיות מוצקות שיאששו את החשד שהיא הרוצחת. שוטרת סמויה נשלחה אל מקום עבודתה ואמרה לה לתומה שהיא מוכרת לה. לאחר מכן התקשרה אותה שוטרת ליערי ואמרה לה שהיא יודעת מאין היא מוכרת לה: "שראתה אותה עם הנרצחת מלה מלבסקי". יערי, שחששה שנתפסה, התקשרה מבוהלת לידידתה אביבה גרנות, רוקחת ירושלמית במקצועה, ואף הציעה לפגוע באשה שזיהתה אותה כביכול, באמצעות מחבת. כך היו למשטרה ראיות שהשתים היו מעורבות ברצח.

השתיים נעצרו והכחישו בחקירתן את מעורבותן, אולם בהמשך החקירה אביבה גרנות נשברה, הודתה במעורבות ברצח, וסיפרה כי יערי ביצעה את הרצח, בסיועה. הודאתה של גרנות הובילה להחלטת המשטרה לעמת ביניהן, ובמהלכו נתגלע סכסוך בין השתים, ובו הטיחו האשמות זו כלפי זו. תוך כדי כך מסרו למשטרה פרטים רבים שתאמו את הממצאים בזירת הרצח כולל ראיות חותכות למעורבותן, שעליהם בוסס חלק מרכזי מכתב האישום. התברר שיערי וגרנות גרו באותו הבניין בירושלים, וכך התיידדו ופעלו במשותף לגניבת כספה של מלבסקי, אותו בזבזו בקניית מוצרים שונים. אחד הגורמים שליבו את הכעס בין השתיים נבע מכך שגרנות גילתה במהלך החקירה שחברתה חוה יערי העבירה לה רק סכום כסף קטן יחסית של 5,000 דולר מתוך כספה של מלבסקי, בעוד את היתר לקחה לעצמה. אמצעי התקשורת באותה התקופה עסקו רבות בשאלה מי מהשתיים היא הרוצחת, ומי סייעה בביצועו. גרנות הוצגה אז כאישה המשפיעה, אולם ראש צוות החקירה מישל חדאד (שגם כתב ספר על הפרשה) סבור שיערי היא הרוצחת ושגרנות סייעה לה.[1]

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטן של השתיים נפתח ביוני 1986 והתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופטים חנה אבנור, ישראל גלעדי ויוסף גולדנברג. התובעת במשפט הייתה פנינה דבורין. במהלך המשפט התברר שמלבסקי הייתה תושבת ארצות הברית שמיעטה להגיע לישראל ולקוחה בבנק לאומי בתל אביב. חווה יערי טיפלה בחשבון מטבע החוץ שלה. לאחר שיערי עברה לעבוד בבנק הפועלים, היא הצליחה לשכנע את מלבסקי, שהתיידדה עמה, להעביר את חשבונה לבנק הפועלים. כשמלבסקי הגיעה לארץ, היא גילתה שכספה נמשך מחשבון הבנק שלה ללא ידיעתה. כשנודע ליערי שמלבסקי החלה בניסיונות לברר היכן כספה, היא החליטה, בשיתוף ידידתה גרנות, לרצוח אותה. השתיים פיתו את מלבסקי לנסיעה משותפת, יזומה מראש, ובהגיען לחולות תל ברוך החלו השתיים להתעלל בה עד שמתה. אחת מהן פצעה את מלבסקי בראשה באמצעות חבטת מערוך חזקה. לאחר שנפלה מלבסקי על הרצפה גוססת, הן דרסו אותה במכונית וריטשו את גופה מספר פעמים וכך הביאו למותה. עד היום לא ברור מי משתיהן היא זו שהכתה במערוך, כי כל אחת מהן האשימה את האחרת. לאחר שווידאו את מותה, הסתלקו יערי וגרנות מהמקום. במהלך החקירה בבית המשפט הוצג בפני הנאשמות המערוך שבאמצעותו הוכתה מלבסקי.

הרצח עורר הד תקשורתי רב, הן בגלל מעשה הרצח עצמו, שהיה מזעזע וחמור, והן בשל העובדה שיערי הייתה אשתו של כתב הטלוויזיה אהוד יערי ושתיהן הן נשים מהמעמד הבינוני, ללא רקע עברייני קודם. הזעזוע גבר כיוון שהרצח נעשה בעבור בצע כסף, על ידי נשים מבוססות כלכלית: גרנות הייתה בעלת בית מרקחת ויערי הייתה פקידה בבנק. לאחר שהורשעה החליט אהוד יערי להתגרש מחוה בשל הרצח שביצעה.

על השתיים הוטל ב-1987 מאסר עולם. בפסק הדין כתבו השופטים על יערי וגרנות: "הרצחתן וגם ירשתן?". ב-1989 נדחה ערעורן לבית המשפט העליון.[2]

המאסר ואחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קציבת עונשן בידי הנשיא עזר ויצמן, ולאחר ניכוי שליש על התנהגות טובה, שוחררו השתיים ממאסר לאחר כ-14 שנים, בשנת 2000. לקראת שחרורה התראיינה גרנות לכתב חדשות וואלה שלומי בוצ'צ'ו. הכותרות אמרו שהיא התחרטה אך בגוף הראיון סיפרה שעברה טיפול מרפאתי פסיכולוגי, שלדעתה הפשע היה רק טמטום, ושניתקה כל קשר עם יערי. בכתבה נכתב שהסיבה לשחרורן המוקדם היא עקב התנהגות טובה.[3]

גרנות נפטרה ב-18 בדצמבר 2015.[4] באותו היום פורסם ראיון בווי-נט עם חוה יערי ובו לא הביעה חרטה וטענה שגרנות השפיעה עליה. עוד טענה שגרנות עסקה בגניבת כסף לאחר שהשתחררה. לעומת זאת בתגובות לכתבה חשף אחד הסוהרים שבעת היותן במאסר גרנות הייתה אסירה למופת בעוד יערי חברה לגיתית איזראלוב אשר רצחה את בעלה לצורך ביטוח חיים, וניסו באופן שיטתי להפליל קצינה וסוהרים בעלילות שוא. לטענתו היה החוקר של הפרשה תחת צו בית משפט. איזראלוב שוחררה מהכלא כשלושה חודשים לפני יערי.[5][6] בשנת 2003, שלש שנים לאחר שחרורה תבעה יערי את בעלה לשעבר אהוד, בטענה שעשק אותה.[7]

בלי לומר את שמן, מני מזוז, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, התייחס לפרשה והביע את דעתו שתקופות המאסר הניתנות על רצח בכוונה תחילה קצרות מדי, כשבשנים עברו היו בין 12 ל-14 שנים.[8]

תיעוד הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987 פרסם העיתונאי גבריאל שטרסמן את ספרו "המערוך: פרשת הרצח של מלה מלבסקי". הספר, בהוצאת כנרת, עוקב אחרי פרשת הרצח של מלבסקי מתחילתה ועד סופה.[9]

ב-2018 שודר בערוץ עשר תחקיר של איילה חסון על פרשת הרצח של מלה מלבסקי. לתחקיר התראיין גם פקד בדימוס עו"ד מישל חדאד, שחקר את תיק הרצח.

ב-16 בספטמבר 2018 שודר בקשת 12 הסרט "רוצחות מבית טוב" על חקירת הרצח. בסרט התראיינו החוקרים של אותה פרשה וגם אישים נוספים שהיו קשורים אליה. בנוסף שוחזרו אירועי הרצח על ידי שחקנים.

ב-17 בספטמבר 2018 שודר בקשת 12 ריאיון עם חוה יערי על חקירת הרצח. לאחר הריאיון התקיים עימות טלוויזיוני בינה לבין פקד בדימוס עו"ד מישל חדאד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האם גל גדות צריכה להיענש על התנהגות בעל? ריקי כהן, 12 במרץ 2014, באתר סלונה. דיון על בני זוג שאחד מהם פושע. לדברי הכותבת אהוד יערי נתפס כקרבן של אשתו, לאחר שהוברר שלא היה קשור במעשיה.
  2. ^ ע"פ 79/87 אביבה גרנות וחוה יערי נגד מדינת ישראל, פ"ד מג(3) 617, ניתן ב-10 באוקטובר 1989;
    דורון מאירי, ביהמ"ש העליון דחה את ערעוריהן של יערי וגרנות, מעריב, 11 באוקטובר 1989
  3. ^ אביבה גרנות מתראיינת שלומי בוצ'צ'ו, 26 במרץ 2000, וואלה חדשות
  4. ^ איתי בלומנטל וגלעד מורג, נפטרה הרוצחת שהסעירה את המדינה, באתר ynet, 21 בדצמבר 2015
  5. ^ איתי בולמנטל, חוה יערי: "אביבה גרנות הייתה גאון על גבול הטירוף", באתר ynet, 21 בדצמבר 2015
  6. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, גיתית איזראלוב, רוצחת בעלה, משתחררת היום מהכלא, באתר וואלה! NEWS‏, 13 בספטמבר 2000
  7. ^ חוה יערי נגד בעלה לשעבר, השדרן אהוד יערי בטענה שעשק אותה, אתר איי ווימן לנשים
  8. ^ חן מענית, ‏מני מזוז: "רמת הענישה בישראל נמוכה מדי ובלתי הולמת", באתר גלובס, 21 במאי 2012
  9. ^ שמואל שגב, "המערוך" ־ שיעור מאלף בכיסוי פרשת רצח מסעירה, מעריב, 27 במרץ 1987