שישי (תוכנית טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שישי
פתיח "שישי"
סוגה אקטואליה, מגזין
יוצרים חדשות 13
מנחים אילה חסון
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
הפקה
חברת הפקה חדשות 13
אתר צילומים קריית התקשורת נווה אילן
שידור
רשת שידור ערוץ עשר (2006-2019)
ערוץ 13 (2019–)
תקופת שידור מקורית 5 במאי 2006 – הווה (16 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי

שישי היא תוכנית חדשות ואקטואליה ישראלית שמשודרת בימי שישי. בעבר שודרה בערוץ עשר והחל מ-18 בינואר 2019 משודרת בערוץ 13. את התוכנית מנחה אילה חסון החל מסוף שנת 2015. בשנים 2006–2009 שודרה התוכנית בהנחיית רביב דרוקר ועפר שלח ובשנים 2013–2015 התוכנית הוגשה על ידי טלי מורנו ואלון בן דוד.

מתכונת ראשונה (2006–2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שישי
סמלילה של התוכנית "שישי" בין השנים 2006–2009
סמלילה של התוכנית "שישי" בין השנים 20062009
סוגה אקטואליה, מגזין
יוצרים חדשות 10
ערוץ 10
מנחים רביב דרוקר ועופר שלח
משתתפים כתבי ופרשני חדשות עשר
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
מספר פרקים יותר מ-100 מהדורות
הפקה
חברת הפקה חדשות 10
אתר צילומים האולפן הישן של חדשות 10, גבעתיים
אורך פרק 60-90 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ 10
תקופת שידור מקורית 5 במאי 200610 באפריל 2009 (3 שנים)
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי

שידור התוכנית החל ב-5 במאי 2006 והיא הונחתה על ידי עפר שלח ורביב דרוקר במתכונת של מגזין חדשותי לסיכום השבוע מזווית אישית וביקורתית[1]. בעקבות הצלחת התוכנית ונתוני מדרוג גבוהים יחסית עם ממוצע של 7.5% (לעומת 3.3% באותה משבצת שידור לפני כן), הוחלט בערוץ 2 למנות את יאיר לפיד למגיש התוכנית המתחרה "אולפן שישי"[2].

בדצמבר 2008 הוחלט בערוץ 10 להעביר את המגישים (דרוקר ושלח) וצוות הכתבים לתוכנית תחקירים שבועית חדשה בשם "המקור"[3]. בעקבות כך התוכנית ירדה מהאוויר ב-10 באפריל 2009. הסיבה לשינוי הייתה רגולטורית, לערוץ היה צורך לעמוד במחויבות להפקת מקור (שאינה תוכנית חדשות), וברצון של ערוץ 10 לחזק את לוח השידורים באמצע השבוע[4][5].

עם ירידת התוכנית משידור, מבקר הטלוויזיה של עיתון "העיר", עומר שוברט, כינה אותה "תוכנית החדשות הטובה ביותר שנעשתה בישראל"[6].

רקע לעליית התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת ערוץ 10, לערוץ לא היה מגזין סוף שבוע[7]. בראשית דרכו של הערוץ, הגיש ניצן הורוביץ בימי שבת מהדורת חדשות קצרה בת חצי שעה לסיכום אירועי השבוע. לאחר מכן הנחה גדעון רייכר תוכנית לסיכום השבוע. לאחר שהתוכנית ירדה, ובעקבות הצלחתה של התוכנית "לונדון את קירשנבאום", החליטו ראשי הערוץ לתת לירון לונדון ולמוטי קירשנבאום להנחות את תוכנית סוף השבוע. בניגוד לתוכניתם הרגילה במהלך השבוע, התוכנית לא זכתה למדרוג גבוה, ולכן הוחלט להוריד את התוכנית מהמרקע לאחר מספר תוכניות בלבד. לאחר מכן מי שהנחה את תוכנית סוף השבוע היה רינו צרור, שהנחה את התוכנית "דין וחשבון". התוכנית לא הייתה במתכונת חדשותית. במקום זאת, בחר צרור לערוך כתבות שטח, המתמקדות בנקודות שונות של החברה הישראלית[8]. התוכנית זכתה פעמיים בפרס של "תוכנית האקטואליה הטובה ביותר" בטקס "פרסי האקדמיה לטלוויזיה", בין השנים 20032004[9]. לאחר ירידת התוכנית, ועם הצטרפותו של גלעד עדין לחדשות 10, החליטו בערוץ לעשות את מגזין סוף השבוע הראשון שלהם. התוכנית נקראה "האולפן המרכזי בשישי"[10]. עדין הנחה את התוכנית יחד עם רוני יובל, וכלל פאנל קבוע של פרשנים (עמנואל רוזן, דן מרגלית ושאר כתבי הערוץ)[11]. לאחר תקופה מסוימת הנחה עדין את התוכנית לבדו. עדין זכה לשבחים רבים, על הריאיון שקיים עם השרה יהודית נאות, שאיבדה את קולה עקב מחלת הסרטן. השרה דיברה בלחש, וזמן קצר לאחר הראיון נפטרה[12].

מבנה המהדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית החלה ב-20:00, כאשר בפתיחת התוכנית הוצגו הכתבות שישודרו במהלך התוכנית. לאחר מבזק החדשות, הוצגו 4 כתבות, תחקירים וסיפורים, כאשר הכתבות הוגשו לאו דווקא על ידי כתבי החדשות, אלא על ידי כתבים שהכינו בדרך כלל סיפורים בעיקר עבור מגזין סוף השבוע (לדוגמה: בן שני, ישראל רוזנר ורוני קובן). בין הכתבות, הוצגה פינה בשם "החמישייה הפותחת", שבה הציגו 5 מכתבי הערוץ את דעתם בנושא שבחרו להתמקד בו באופן אישי, נושא שהיה בכותרות במהלך השבוע. מעת לעת הוגשה כתבה בשם "שישי בדרכים", שבה דרוקר ושלח יצאו לשטח וליוו את המרואיין (בין היתר, אברהם בורג, עודד קטש). מדי פעם, הגיש כתב אורח כתבה על נושא בה הוא בחר להתמקד (לדוגמה: אסתי זקהיים, נתן זהבי, יואב קוטנר). בין הכתבות הגישו דרוקר ושלח פינה שנקראה "רשימת החיסול", בה הם בחרו להתמקד כל אחד ב-2 אישים, שאמרו או עשו מעשה, אשר קיבל כותרות שליליות במהלך השבוע. לאחר מכן הוגשה תחזית מזג האוויר, לרוב על ידי נעמה אייזנברוך.

מתכונת שנייה (2013-2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שישי
סמליל התוכנית בין השנים 2013–2015
סמליל התוכנית בין השנים 20132015
סוגה אקטואליה, מגזין
יוצרים חדשות 10
ערוץ 10
מנחים טלי מורנו ואלון בן דוד
משתתפים כתבי ופרשני "חדשות 10"
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות ישראלישראל עברית
מספר פרקים 131
הפקה
חברת הפקה חדשות 10
עורכים טלי בן עובדיה
אתר צילומים האולפן הדינמי של חדשות 10 שבגבעתיים
מוזיקה עירד אישל
אורך פרק 90-93 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ 10
תקופת שידור מקורית 10 במאי 201311 בדצמבר 2015 (שנתיים ו־30 שבועות)
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
שנה תאריך שידור מקוריישראלישראל
התוכנית הראשונה התוכנית האחרונה
תאריך מדרוג תאריך מדרוג
2013 10 במאי 2013 4.8% 27 בדצמבר 2013 5.2%
2014 3 בינואר 2014 4.4% 26 בדצמבר 2014 6.3%
2015 2 בינואר 2015 6.7% 11 בדצמבר 2015 6.3%

התוכנית חזרה לאוויר ב-10 במאי 2013, יותר מ-4 שנים לאחר שירדה מהמסך. המהדורה החדשה אורכה מהקודמת, נכנסו יותר כתבות מגזין והוסיפו פינת דעות של כתבי חדשות 10 והמגישים על אירועי השבוע. התוכנית זכתה לנתוני מדורג נמוכים במיוחד[13], וירדה מהאוויר לאחר שנתיים בעקבות הצטרפותה של איילה חסון למערכת חדשות 10[14]. התוכנית ירדה ב-11 בדצמבר 2015. ב-18 בדצמבר 2015 עלתה המהדורת "שישי" החדשה עם איילה חסון באופי שונה מהקודמות לפניה.

רקע לעליית התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ירידת תוכנית "שישי" ב-2009 שודרו מספר תוכניות במשבצת שישי (חדשות שישי, השבוע עם ועוד) שזכו למדורג נמוך במיוחד. לאחר תקופה של 4 שנים, ערוץ 10 החליט לשבץ תוכנית קבועה ביום שישי. בערוץ החליטו להחזיר את התוכנית "שישי" עם שינוי ומנחים חדשים. עם חזרתה של טלי מורנו לערוץ 10 הוחלט לשבץ אותה ברצועת שישי עם אלון בן דוד[15].

מבנה המהדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית החלה ב-19:57, כאשר החלו הכותרות של כתבות המגזין וכל כותרות היום. מיד אחרי הכותרות החל מבזק חדשות קצר עם כתבות על חדשות היום. מיד אחרי חדשות היום שודרו כתבות מגזין. בין הכתבות, הוצגה פינת דעה, בה הציגו כתבי חדשות 10 את דעותיהם על אירוע שבוע שבחרו. לבסוף שודרה תחזית מזג האוויר עם נעמה איזנברוך או דני רופ.

מתכונת שלישית (2015-הווה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שישי
סמליל התוכנית החל מ-17 באפריל 2020
סמליל התוכנית החל מ-17 באפריל 2020
סוגה אקטואליה וחדשות, מגזין
בימוי איתי צפרירי
מנחים אילה חסון
משתתפים כתבי ופרשני "חדשות 13"
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
מספר פרקים 54 (נכון ל-6 בינואר 2017)
תוכנית המשך השבוע שהיה
הפקה
חברת הפקה חדשות 13
עורכים טלי בן עובדיה
אתר צילומים אולפני "חדשות 13", גבעתיים (2015-2020)
אולפני "רשת", רמת החייל, תל אביב (10 באפריל 2020)
אולפני "חדשות 13", נווה אילן (17 באפריל 2020הווה)
מוזיקה עירד אישל
אורך פרק 90-93 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ עשר (2015–2019)
ערוץ 13 (2019–)
פורמט (תמונה) 16:9
תקופת שידור מקורית 18 בדצמבר 2015 – הווה (6 שנים ו־27 שבועות)
קישורים חיצוניים
https://13news.co.il/shishiayala
שנה תאריך שידור מקוריישראלישראל
התוכנית הראשונה התוכנית האחרונה
תאריך מדרוג תאריך מדרוג
2015 18 בדצמבר 2015 11.1% 25 בדצמבר 2015 10.3%
2016 1 בינואר 2016 9.3% 30 בדצמבר 2016 8.5%
2017 6 בינואר 2017 10% 29 בדצמבר 2017 5.3%
2018 5 בינואר 2018 7.3% 28 בדצמבר 2018 5.4%
2019 4 בינואר 2019 5.7% 27 בדצמבר 2019 6.7%
2020 3 בינואר 2020 6.9% 25 בדצמבר 2020 6.8%
2021 1 בינואר 2021 9.7% 31 בדצמבר 2021 8.5%
2022 7 בינואר 2022 8.5%

לאחר הצטרפותה של אילה חסון לחדשות 10, הוחלט שהיא תגיש את מגזין סוף השבוע. ב-11 בדצמבר 2015 הגישו טלי מורנו ואלון בן דוד את "שישי" בפעם האחרונה. ב-18 בדצמבר 2015 עלתה מהדורת "שישי" החדשה עם איילה חסון באופי שונה מהקודמות לפניה[16].

סמליל התוכנית עד ה-10 באפריל 2020

התוכנית שודרה עד ה-11 בינואר 2019 בערוץ עשר והחל מה-18 בינואר 2019 משודרת בערוץ 13. מאז עלייתה לאוויר במשך 5 שנים שודרה התוכנית מאולפני "חדשות 13" בגבעתיים עד ה-3 באפריל 2020. ב-10 באפריל 2020 התוכנית שודרה באופן חד פעמי באולפני רשת ברמת החייל. החל מה-17 באפריל 2020 משודרת התוכנית מאולפני "חדשות 13" מקריית התקשורת נווה אילן.

רקע לעליית התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חזרתה של תוכנית "שישי" שהניבה נתונים נמוכים במיוחד, הוחלט להעביר את התוכנית לאילה חסון שהצטרפה אז לחדשות 10. הצפייה בערוץ שאילה חסון תעלה את נתוני המדורג כמו שעשתה בערוץ הראשון שהנחתה את "יומן". המהדורה שונתה מבחינת אופי. הוסף סיכום שבועי בשעה 19:30, צירפו פרשנים חדשים (שחלקם לא עובדים גם בחדשות 10) ולצד חלק הפרשנים הישנים. הוספה פינה חדשה בסוף בשם "משהו קטן וטוב". האופי המגזיני של התוכנית שונה והתוכנית קיבלה יותר אופי מגזיני שבועי[17].

מבנה המהדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית החלה ב-20:00, כאשר מתחילים הכותרות של כתבות המגזין וכל כותרות היום. מיד אחרי הכותרות מתחילות חדשות היום וכתבות עליהם. מיד אחרי חדשות היום משודרות כתבות מגזין שלאחר כל כתבה דנים הפרשנים על תוכנה. לבסוף משודרת תחזית מזג האוויר עם טל שמאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוני קורן-דינר, "שישי" - מגזין סופשבוע חדש בערוץ 10 בהגשתם של רביב דרוקר ועופר שלח, באתר הארץ, 27 באפריל 2006
  2. ^ עכבר העיר, יאיר לפיד יגיש את אולפן שישי, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2007
    יונתן כיתאין, ‏רביב דרוקר מול יאיר לפיד - ראש בראש; עם מי אתם?, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2011
  3. ^ ענת קם‏, ערב חדש, באתר וואלה!‏, 9 בדצמבר 2008
    יעל גאוני, ‏עפר שלח ורביב דרוקר עוזבים את יום שישי: עוברים לשדר באמצע השבוע, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2008
  4. ^ ניר קיפניס, ‏הישראבלוף של שלח ודרוקר, באתר גלובס, 18 במאי 2009
  5. ^ ענת ג'ורג'י, אופיר בר-זהר, לא שומר שישי, באתר הארץ, 8 באפריל 2009
  6. ^ עומר שוברט, העיר תל אביב, שלח ודרוקר: תכנית החדשות הטובה ביותר שנעשתה פה, באתר הארץ, 24 באפריל 2009
  7. ^ האמיצים והיפים, באתר גלובס, 27 באפריל 2006
  8. ^ אביבה קרול, ‏תוכניתו של רינו צרור "דין וחשבון" חוזרת לאוויר בערוץ 10, ובשיבוץ חדש - ימי ג` לאחר החדשות, באתר גלובס, 2 ביוני 2004
  9. ^ גואל פינטו, הזוכות הגדולות בפרסי האקדמיה לטלוויזיה - חברות הכבלים, באתר הארץ, 5 ביוני 2003
  10. ^ חגי חיטרון, הלא כלום כנורמה, באתר הארץ, 9 במאי 2004
  11. ^ אהוד אשרי, בניגוד לקונספציה, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2004
  12. ^ יעל ולצר, ולחדשות בהרחבה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2007
  13. ^ גילי איזיקוביץ, רייטינג מאכזב למהדורת שישי החדשה של ערוץ 10, באתר הארץ, 12 במאי 2013
  14. ^ לי-אור אברבך, ‏אילה חסון עוברת מערוץ 1 לחדשות 10: תגיש את "שישי", באתר גלובס, 17 בנובמבר 2015
  15. ^ גילי איזיקוביץ, טלי מורנו תהיה ממגישי מהדורת שישי החדשה של ערוץ 10, באתר הארץ, 23 באפריל 2013
  16. ^ איתי שטרן, שידור הבכורה של מהדורת "שישי" בהגשת איילה חסון זכה לרייטינג גבוה, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2015
  17. ^ יונתן כיתאין, ‏איילה חסון בערוץ 10 עקפה את קשת ורשת בערב שישי, באתר גלובס, 28 בינואר 2018