שאלת כן–לא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שאלת כן-לא)

בבלשנות, שאלת כן–לא (באנגלית: yes–no question), הידועה גם בשם "שאלה קוטבית" (polar question)‏[1] או "שאלה כללית" (general question) היא שאלה שהתשובה הצפויה לה היא "כן" או "לא". באופן רשמי, קיים יחס של או מוציא בין שתי תשובות אפשריות אלו, כלומר: רק אחת מהן היא תשובה מקובלת לשאלה. באנגלית ובשפות נוספות, שאלות כאלה יכולות להיות מוצגות הן בצורה חיובית והן בצורה שלילית (למשל: "האם תהיה כאן מחר?" ו-"האם לא תהיה כאן מחר?").[2] שאלות כן–לא מנוגדות לשאלות שאינן קוטביות, כגון חמש המ"מים, שאינן בהכרח מגבילות את התשובות לאחת מבין שתיים או יותר תשובות חלופיות (למשל: שאלות המתחילות במילת השאלה "איזה" מניחות, לעיתים קרובות, שיש סדרה של כמה חלופות, מהן ניתן לבחור את התשובה).[2]

יצירת שאלות כן-לא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלות כן-לא נוצרות בדרכים שונות בשפות שונות. באנגלית, סדר מילים מיוחד (פועל-נושא-מושא) משמש לצורך יצירת שאלות כן-לא. בשפה הגרינלנדית, שאלות כן-לא נוצרות עם מורפולוגיה מיוחדת. בלטינית, שאלות כן-לא מצוינות על ידי תוספת של מילית או מוספית. בשפות מסוימות, כגון יוונית מודרנית ופורטוגזית, הדרך היחידה להבדיל בין שאלת כן-לא לבין משפט פשוט היא האינטונציה בה משתמשים.[3]בטורקית משתמשים במילת עזר אחרי הפועל.

דו-משמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפה האנגלית (ובשפות אחרות), לעיתים ישנה דו-משמעות בהצגת שאלות מסוימות, וקיים ספק באם שאלות אלו הן אמנם שאלות כן-לא. שאלות אלו זהות מבחינה תחבירית לשאלות כן-לא, אך יכולות להיות שונות סמנטית מהן. ניתן לראות זאת על ידי הדוגמה הבאה:[4]

שאלה זו יכולה להיחשב הן כשאלת כן-לא והן כשאלה בסגנון רב-ברירה. ייתכן ושאלה זו נועדה לשאול באם ג'ון שיחק באחד משני המשחקים המצוינים, ואז התשובה לשאלה היא "כן" או "לא"; אך ייתכן גם שהשאלה היא שאלת רבת-ברירה (שהתשובה לה אינה "כן" או "לא") שנועדה לשאול באיזה משני המשחקים שיחק ג'ון (בהנחה שהוא בהכרח שיחק בבדיוק אחד משני המשחקים), ואז התשובה לשאלה היא שם של אחד המשחקים ("שחמט" או "דמקה").

דוגמה לשאלה נוספת שמנוסחת בצורה דו-משמעית:

על שאלה זו ניתן לענות באמצעות "תפוח", "תפוז", "כן" או "לא", וזה תלוי באם השאלה נתפסת כשאלת כן-לא או כשאלת רב-ברירה (ויש להבחין כי אף התשובה "כן" היא דו-משמעית בעצמה).[4][5]

ישנה דו-משמעות גם עם שאלות כן-לא שלא נועדו להיות כאלו מלכתחילה. לדוגמה:

  • אתה יכול להעביר את המלח?

זוהי שאלה שניתן לענות עליה גם עם "כן, אני יכול" וגם עם "לא, אני לא יכול". אבל למעשה, זוהי צורת דיבור עקיף, שכן ניתן לחלופין להסיק שכוונת השואל לא הייתה להציג שאלה על מנת לקבל תשובה, אלא כוונתו הייתה לומר: "העבר בבקשה את המלח". דיבור עקיף כזה מערער את עקרון שיתוף הפעולה שפיתח הפילוסוף פול גרייס. ההסקה של המאזין היא אופציונלית.[6]

הפסיכו-בלשן הרברט ה' קלארק מספר על מחקר שבו חוקר טילפן לחמישים מסעדות ברחבי פאלו אלטו, קליפורניה, ושאל:

לשאלה זו ניתנו תשובות בשלוש הצורות הבאות:[6]

  • "כן, אנחנו מקבלים [כרטיסי אשראי]" - המשיב הניח שנשאל בצורה ישירה שאלת כן-לא פשוטה, והשיב עליה בכן/לא.
  • "כן, אנחנו מקבלים ויזה ומסטרקארד" - המשיב הניח שנשאל בצורה ישירה שאלת כן-לא פשוטה, השיב עליה בכן/לא ובחר בכל זאת להוסיף מידע נוסף, או כהסבר לתשובתו (התשובה היא "כן" משום שמקבלים ויזה ומסטרקארד), או כציפייה לשאלת המשך (איזה כרטיסי אשראי אתם מקבלים?)
  • "אנחנו מקבלים ויזה ומסטרקארד" - לא רק שהמשיב התייחס אל השאלה כאל דיבור עקיף, הוא אף הניח שזו איננה כלל שאלת כן-לא - על אף צורתה - ולא כלל את המילים כן/לא בתגובתו.

חלק אחר של אותו מחקר היה השאלה "האם ידוע לך המחיר של ג'ים בים[7] 750 מ"ל?" מתוך 100 משיבים, 40 ענו "כן".[6] שאלה אחרת גררה חוסר תגובה, בעיקר, דבר שאילץ את החוקרים להתעלם ממנה במחקרם. כאשר שאלו "האם יש לך את הנסיך אלברט?[8]", השואלים ציפו לתגובה מהסוג: "באריזת פח או נייר?", אך בפועל, המשיבים לרוב פשוט טרקו את הטלפון, משום שסברו שהם קורבנות של מתיחה טלפונית.[9]

תשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי גריימס, התשובה "כן" היא תשובה חיובית והתשובה "לא" היא תשובה שלילית, ללא קשר לצורת השאלה.[2] עם זאת, תשובה של "כן" בלבד או "לא" בלבד לשאלת כן-לא עלולה להיות דו-משמעית, בשפה האנגלית ובשפות נוספות. לדוגמה בתשובה לשאלה:

  • אתה לא מכה את אשתך?

ניתן להשיב "כן", אך לתשובה זו יש שתי משמעויות שונות וסותרות: "כן, אני לא מכה את אשתי" או "כן, אני כן מכה את אשתי". חוסר הבהירות הזה לא קיים בכל השפות. למשל, בשפה הולשית לתגובה "ydw" ("אני") אין דו משמעות כזו, כאשר זו משמשת כתגובה לשאלה.[10]

ישנן שפות שאינן פועלות על פי תיאורו של גריימס לעיל, כגון טוק פיסין ופולנית.[2]

דו משמעות נוספת עם שאלות כן-לא מקורה במילה "או" - שיכולה להתפרש הן כאו כוללני והן כאו מוציא. לרוב, בשפה האנגלית ובשפות נוספות, שואלי שאלות כן-לא מתכוונים לאו המוציא, וכאשר נשאלות שאלות כגון:

  • את רוצה תפוח או תפוז?
  • אתה רוצה עוף או דג?

אין הם מצפים לתשובה כגון "כן".[11][12][13]

דו משמעות זו אינה ייחודית לשפה האנגלית, והיא קיימת בשפות אחרות, למשל גרינלנדית.[14]

שידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלות כן-לא יכולות להיות מנוסחות בצורה חיובית או שלילית. יש הסבורים שאופן הצגת שאלות כן-לא, בצורה חיובית או בצורה שלילית, עשוי לשדל את המשיבים לענות תשובה מסוימת. בפרט, נמצא כי בקרב ילדים קיימת נטייה לתאימות, כלומר: בהתאם לאופן ניסוח השאלה, בצורה חיובית או בצורה שלילית, הן מגיבים בהתאם.

לדוגמה: כאשר ילדי גן נשאלים "האם ספר זה גדול?" הם נוטים להשיב "כן", אבל אם הם נשאלים "האם ספר זה לא גדול?" הם נוטים להשיב "לא".[15]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Matthew S. Dryer (2005-01-28). "Polar Questions" (PDF).
  • Moravcsik, P. (1971). "Some Cross-linguistic Generalizations about Yes-no Questions and their Answers". Working Papers on Language Universals. Vol. 7. Stanford, California. pp. 45–193.
  • Jonathan de Boyne Pollard (1995). "Only ask questions with yes/no answers if you want "yes" or "no" as the answer". Frequently Given Answers. אורכב מ-המקור ב-2016-05-10. נבדק ב-2018-04-19.
  • Ferenc Kiefer (1980). "Yes-No Questions as Wh-Questions". In John R. Searle; Ferenc Kiefer; Manfred Bierwisch (eds.). Speech Act Theory and Pragmatics. D. Reidel Publishing Co. pp. 97–120. ISBN 90-277-1045-7.
  • Natsuko Tsujimura (2007). "Yes-No Question". An Introduction to Japanese Linguistics. Blackwell Publishing. pp. 224 et seq. ISBN 978-1-4051-1066-2.
  • Halliday, M.A.K., and Greaves, W.S. (2008). Intonation in the Grammar of English, London, Equinox.
  • Mehrani M. B. (2011). "What is biased? Children's strategies or the structure of yes/no questions?" (PDF).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ William Chisholm, Louis T. Milic, John A.C. Greppin. Interrogativity. – John Benjamins Publishing, 1982.
  2. ^ 1 2 3 4 Joseph Evans Grimes (1975). The Thread of Discourse. Walter de Gruyter. pp. 66–67. ISBN 978-90-279-3164-1.
  3. ^ Alan Cruttenden (1997). Intonation. Cambridge University Press. pp. 155–156. ISBN 978-0-521-59825-5.
  4. ^ 1 2 Javier Gutiérrez-Rexach (2003). Semantics. Routledge. pp. 410–411. ISBN 0-415-26637-8.
  5. ^ Michael K. Launer (1974). Elementary Russian Syntax. Columbus, OH: Slavica publishers.
  6. ^ 1 2 3 Herbert H. Clark (1996). Using Language. Cambridge University Press. pp. 216–218, 300. ISBN 978-0-521-56745-9.
  7. ^ מותג של בורבון.
  8. ^ מותג של טבק.
  9. ^ Penny Candy and Radio in the Good Old Days, By Tony Stein, The Virginian-Pilot, October 23, 1994
  10. ^ Mark H Nodine (2003-06-14). "How to say "Yes" and "No"". A Welsh Course. Cardiff School of Computer Science, Cardiff University. אורכב מ-המקור ב-2008-12-19. נבדק ב-2018-05-21.
  11. ^ Bernhard Wälchli (2005). Co-compounds and Natural Coordination. Oxford University Press. pp. 82. ISBN 978-0-19-927621-9.
  12. ^ Greg W. Scragg (1996). Problem Solving with Computers. Jones & Bartlett Publishers. p. 310. ISBN 978-0-86720-495-7.
  13. ^ Deborah Schiffrin (1988). "Discourse connectives: and, but, or". Discourse Markers. Cambridge University Press. pp. 180–181. ISBN 978-0-521-35718-0.
  14. ^ Michael D. Fortescue (1984). West Greenlandic. Croom Helm Ltd. pp. 9–10. ISBN 0-7099-1069-X.
  15. ^ Mehrani, Mehdi (2011). "What is biased? Children's strategies or the structure of yes/no questions?" (PDF). First Language. doi:10.1177/0142723710391886.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שאלת_כן–לא&oldid=36442379"