לדלג לתוכן

שבעא

שבעא
شبعا
מדינה לבנוןלבנון לבנון
מחוז מחוז א-נבטיה
נפה נפת חאצביא
שטח 2.920 קמ"ר
גובה 1,250 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 8,023 (2013)
קואורדינטות 33°20′55″N 35°44′55″E / 33.34861°N 35.74861°E / 33.34861; 35.74861
אזור זמן UTC +2

מפת האזור, העיירה שבעא נמצאת בחלק העליון והצפוני במפה

שבעאערבית: شبعا) היא עיירה בנפת חאצביא במחוז א-נבטיה בלבנון. העיירה סמוכה למשולש הגבולות ישראל-לבנון-סוריה ונמצאת באזור המכונה ערקוב. הכפר התפרסם בעיקר הודות לחוות שבעא - שטחים חקלאיים של העיירה שנמצאים כ-10 קילומטרים דרומית-מערבית לעיירה אשר שייכותם הטריטוריאלית מהווה סלע מחלוקת בין ישראל, לבנון וסוריה. רוב האוכלוסייה בעיירה היא מוסלמית סונית.[1][2]

העיירה נמצאת בעמק חבוי,[3] שעל מורדותיו הדרומיים של החרמון הלבנוני. בין העיירה ובין הגבול הישראלי, הנמצא כ-2–3 קילומטרים מדרום לעיירה, מצוי ג'בל חוורתא, הנמצא מצפון להר דב ולפסגת החרמון הישראלי. העמק בו הוא נמצא הוא חלק מאגן הניקוז של נחל שניר הזורם באזור זה מערבה. הכפר מחובר בכביש לעיירה חאצביא הנמצאת כ-7 קילומטרים מצפון מזרח לשבעא ובכביש נוסף לכפר הבארייה (אנ') הנמצא כ-5 קילומטרים מערבית לשבעא. דרך נוספת עוברת ממזרח לכפר בוואדי שבעא ומחברת את הכפר עם הבקאע שחלקה הדרומי נמצא כ-10 קילומטרים מצפון לעיירה.

אזור ערקוב עמד החל מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 במוקד של עימותים ביטחוניים בין ישראל ובין ארגוני טרור פלסטיניים ושיעיים. עימותים אלו, עימותים פנימיים ותהליכים דמוגרפיים אופייניים לשטחים הכפריים בלבנון,[2] הביאו לקיטון באוכלוסיית העיירה. נכון לאוקטובר 2013 התגוררו בכפר 5,534 לבנונים ו-2,489 פליטים.[4]

בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל נהגו מטיילים מארץ ישראל שביקשו להעפיל לחרמון ללון בכפר שבעא.[5]

במהלך מלחמת האזרחים הראשונה בלבנון ב-1958, הייתה שבעא המרכז האזורי של האופוזיציה מהמחנה הפן-נאצריסטי שנקראה "החזית הלאומית".[6] אזור ערקוב המצוי בין סוריה ולבנון היה אזור שלא נשלט בצורה הדוקה על ידי שלטונות המדינות הללו ושימש גם כנתיב הברחות.

שבעא בסכסוך הישראלי-ערבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1968[7][3] ובתחילת 1969 החלו להגיע לאזור כמה מאות מחבלים פלסטינים.[8] רוב המחבלים הגיעו מסוריה,[9] והשתייכו לארגונים פת"ח, א-סאעקה, כוחות השחרור העממיים[8] והחזית לשחרור פלסטין.[10] העיתונות הלבנונית דיווחה כעבור מספר חודשים כי "הפידאין" כבר הצליחו להתבסס באזור, למורת רוחה של האוכלוסייה המקומית, וכי הם מונים כ-1,800 איש.[11]

התבססות המחבלים הפלסטיניים באזור, שהביאה לחילופי אש תכופים בין המחבלים וצה"ל הביאה בתחילת 1970 לבריחה המונית של תושבים מאזור ערקוב (שכונה בישראל הפתחלנד). העיתון הביירותי "א-נדאא" העריך כי מתוך 12,000 התושבים בשבעא נמלטו כ-6,000 תושבים.[12] בספטמבר 1970 העריכו עיתוני לבנון כי שבעא והכפר השכן, כפר שובא, ריקים לחלוטין.[13] מקורות ישראליים טענו ב-1971 וב-1977 כי מספר תושבי הכפר הוא כ-3,000.[3][14]

במלחמת לבנון הראשונה בגזרה המזרחית במבצע שלום הגליל ביום ראשון, 6 ביוני, קיבלה אוגדה 252 הוראה להשתלט על הפתחלנד עד לקו חצביא–שבעא–כאוכבא. חטיבה 401 התקדמה בציר ואדי שבעא עד למבואות העיירה. הכניסה לעיירה לא התאפשרה בגלל הרחובות הצרים בה ועקב התמוטטות הכביש. עקב כך נאלצו הטנקים לחזור על עקבותיהם. רק חמישה נגמ"שים, שהורידו את הזיווד שבצידי הנגמ"שים, הצליחו לחצות את הכפר ונעו דרך שְׁוַויַּא (אנ') ועין קניה (אנ') לחאצביא, שם חברו לשאר כוחות החטיבה שנעו ממטולה.[15] לאחר נסיגת ארגוני הטרור הפלסטיניים מדרום לבנון בעקבות השלב הראשון במלחמת לבנון הראשונה חזר אזור הכפר לשקט יחסי. עם התחזקות נוכחות חזבאללה בדרום לבנון במחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה ה-20 אירעו מדי פעם עימותים גם באזור שבעא, כמו מבצע חוק וסדר במאי 1988 ואירועים נוספים.[16] האירוע הבולט ביותר בגזרת העיירה התרחש באוקטובר 2000, לאחר נסיגת צה"ל מלבנון; חטיפת חיילי צה"ל בהר דב, שהתרחשה על גדר המערכת בקרבת העיירה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שבעא בוויקישיתוף
  • שבעא, באתר Localiban.org (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אפרים סנה, ‏אזור דרום לבנון דגם לאזור ביטחון ישראלי, מערכות 288, ינואר 1983
  2. ^ 1 2 Jamil Mouawad ,Lebanon’s border areas in light of the Syrian war:New actors, old marginalisation, European University Institute, 2018
  3. ^ 1 2 3 הר דב-ג'בל רוס, מערכות 212, ינואר 1971
  4. ^ List of cadastral zones in Lebanon ranked by most to least vulnerable, באתר נציבות האו"ם לפליטים, קובץ אקסל, גיליון South, שורה 15
  5. ^ צבי אילן, ע'ג'ר, הוואזאני ונחל שניר, למרחב, 22 בספטמבר 1968
  6. ^ American Foreign Policy, Current Documents, 1958, published 1962, p. 974
  7. ^ עודד גרנות, בתוך "פתחלנד", מעריב, 3 במרץ 1972, המשך
  8. ^ 1 2 אהוד יערי, מלחמה קטנה בשיפולי החרמון, דבר, 9 במאי 1969
  9. ^ שמשון עופר, בחזית הצפון: 60 ק"מ מפרידים בין כוחות צה"ל ודמשק, דבר, 6 ביוני 1969
  10. ^ יעקב ארז, בערפו של הפתח לאנד, מעריב, 11 בספטמבר 1970
  11. ^ ויכוח גלוי בלבנון על הפעילות החבלנית נגד יישובים ישראליים, הצופה, 6 באוקטובר 1969
  12. ^ עודד זראי, מעבר לגבול, דבר, 18 במרץ 1970
  13. ^ הסכם הפסקת-אש גם בלבנון, מעריב, 11 בספטמבר 1970
  14. ^ צבי אילן, מורדות החרמון המבותרים, דבר, 25 בפברואר 1977
  15. ^ בני מיכלסון, ‏קרב הבקעא במלחמת שלום הגליל - יוני 1982, שריון 27, דצמבר 2007, עמ' 63-56, באתר "יד לשריון"
  16. ^ עמנואל רוזן, שפי גבאי, מאיר הראובני, צנחנים פשטו..., מעריב, 25 באוגוסט 1988