לדלג לתוכן

עמנואל רוזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמנואל רוזן
עמנואל רוזן
עמנואל רוזן
לידה 6 באוגוסט 1960 (בן 64)
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק מעריב, חדשות 12, ערוץ עשר עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
טוויטר emmanuelrosen2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמנואל רוזן (נולד ב-6 באוגוסט 1960) הוא עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי.

רוזן והאלוף אברהם טמיר במהלך מלחמת לבנון הראשונה

רוזן נולד וגדל בחולון, בנו של החידונאי שמואל רוזן. בצעירותו היה כתב נוער ב"מעריב לנוער", ואת כתבתו הראשונה ערך במסגרת המדור "התפוח מראיין את העץ", כאשר ראיין את אביו. הוא בוגר תיכון אילון שבחולון. שירת בצה"ל ככתב עיתון "במחנה". במלחמת לבנון הראשונה נלווה לחטיבת הצנחנים ולמפקדה יורם יאיר, שנחתה בשפך נהר האוואלי והתקדמה בציר ההררי עד ביירות.[1]

לאחר סיום שירותו הצבאי ושנת קבע החל לשמש עורך עמודי חדשות בעיתון "מעריב". בשנת 1987 קיבל את תפקיד הפרשן הצבאי של העיתון. בשנת 1993, עם הקמתו של ערוץ 2, עבר לחברת החדשות של הערוץ ככתב ופרשן מדיני, הגיש את "אולפן שישי" לצידם של גדי סוקניק ואושרת קוטלר, ועוד.

בשנת 2002 הצטרף אל צוות הקמת ערוץ 10 והחל לשמש פרשן מדיני ומגיש תוכנית התחקירים "זה הזמן" ו"בעקבות הגביע האבוד".

בשנת 2004 נבחר לחתן פרס פראט בקטגוריית רדיו וטלוויזיה.

בדצמבר 2006 עזב את ערוץ 10 והצטרף לזכיינית ערוץ 2, "רשת",[2] ובפברואר 2007 החל להגיש את תוכנית האקטואליה "השורה התחתונה", יחד עם בן כספית ודנה וייס. בתחילת 2008 הגיש את תוכנית התחקירים "קופסה שחורה" בערוץ לצד ענת גורן. בדצמבר 2008 החל להנחות את המגזין "תיק תקשורת"[3] במקום חיים זיסוביץ'. משנת 2010 הוא הנחה את התוכנית "נדבר על זה בבית" במסגרת "שידורי קשת" בערוץ 2.

בפברואר 2010 החל להגיש את תוכנית האקטואליה "חמש בערב", לצד בן כספית, ברדיו ללא הפסקה.[4]

לאחר שפוטר רוזן מערוץ 2 ב-2012, שב לחדשות 10, והוא שימש כפרשן המדיני של הערוץ.

בנוסף לקריירה שלו כעיתונאי וכפרשן, הגיש מאז 1997 את התוכנית "גומרים הולכים" ברדיו תל אביב, ובהמשך הגיש את התוכנית "שישי ב-9" ב"רדיו 99", לצד דנה ברגר ואיתי מאוטנר. משמש כתב בירחון "בלייזר", וכותב טור פרשנות קבוע באתר הספורט "ONE".[5]

ב-2008 הגיש רוזן תביעת דיבה נגד אלעזר שטרן, שטען שרוזן ביקש ממנו "לסדר" לבנו שירות בדובר צה"ל.[6] פרקליטות מחוז ת"א הגישה תביעת לשון הרע בשם שטרן נגד רוזן. הסכסוך הסתיים בפשרה שבה משכו שני הצדדים את תביעותיהם.[7]

ב-2012 נעצר רוזן בלוב ונחקר פעמיים, כשהגיע לשם במסגרת סרט תיעודי "ההסתבכות בלוב" שצילם על המדינה שאחרי עידן קדאפי.[8]

רוזן פרסם פרשנויות וכתבות צבע במגזין ליברל מהקמתו במאי 2014 ועד אוגוסט 2016.[9]

בסוף שנת 2016 יצר רוזן את הסרט התיעודי "לילך: החיים שאחרי" שמביא את סיפורה הטראגי של לילך שם טוב, ששלושת ילדיה נרצחו בידי אביהם, ועוקב אחרי חייה החדשים ולידת בתה שי לי.[10]

בספטמבר 2022 חזר לעיתונות והחל להגיש פודקאסט בשם "בא להקשיב".[11]

טענות נגדו על הטרדה מינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 הגישה עובדת בחברת החדשות של ערוץ 2 תלונה למנהליה על הטרדה מינית מצד רוזן. ועדת בדיקה בראשות קרן מרציאנו מצאה שרוזן התנהג באופן בלתי הולם כלפי העובדת ומנכ"ל החברה אבי וייס החליט לפטרו. על פי חברת החדשות העניין נשמר בדיסקרטיות לאור בקשתה של המתלוננת והוראות החוק.[12]

באפריל 2013 פרסם תא העיתונאיות קריאה לנשות תקשורת, שהוטרדו מינית על ידי איש תקשורת בכיר, למסור עדות על כך.[13] ב-26 באפריל הצטרף עיתון "הארץ" למהלך זה, ופרסם שבידו עדויות של יותר מעשר נשים הטוענות שרוזן הטריד אותן מינית.[14] אף אחת מהנשים לא התלוננה במשטרה. לאחר פרסום התחקיר, פנה תא העיתונאיות להנהלת ערוץ 10 בדרישה להשעות את רוזן עד לבירור העניין.[15] בעקבות זאת הודיע רוזן על יציאתו לחופשה עד לבירור העניין, והכחיש את הטענות נגדו.[16] נוסף לכך, יצא לחופשה גם מהגשת "תיק תקשורת" בטלוויזיה החינוכית ומתוכניתו ב"רדיו ללא הפסקה". ב-6 במאי הודיעה המשטרה על פתיחת חקירה פלילית נגד רוזן בחשד לעבירות מין.[17] במרץ 2014 הודיעה הפרקליטות כי תיק החקירה נגד רוזן נסגר מחוסר ראיות.[18]

פעילות בדרום סודאן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2016 נטען שרוזן שוהה בדרום סודאן ומעורב שם בעסקיה של חברת "גלובל סי.אס.טי" שבבעלותו של ראש אג"מ לשעבר האלוף (מיל') ישראל זיו.[19]

חיים פרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזן היה נשוי לאשת התקשורת טלי רוזן, ומנישואין אלו הוא אב לשני בנים.

בפברואר 2014 נישא בשנית לשדרנית הרדיו עדי הדר, וב-2024 התגרשו בני הזוג. מנישואין אלו הוא אב לבת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמנואל רוזן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמנואל רוזן, גיא בניוביץ', לשם ובחזרה, באתר ynet, 15 במאי 2009
  2. ^ אסף כרמל, עמנואל רוזן עוזב את ערוץ 10 ומצטרף ל"רשת", באתר הארץ, 19 בנובמבר 2006
  3. ^ אלעד רובינשטיין, קיבל תיק, באתר ynet, 8 בדצמבר 2008
  4. ^ ביוגרפיה של רוזן באתר רדיו ללא הפסקה(הקישור אינו פעיל, 22.2.2020)
  5. ^ טורים מאת עמנואל רוזן, באתר ONE
  6. ^ רז שכניק, תביעת המיליון, באתר ynet, 26 במרץ 2008
  7. ^ עוזי ברוךהסכם פשרה בתיק עמנואל רוזן ואלעזר שטרן, באתר ערוץ 7, 19 במרץ 2013
  8. ^ לירן מוסלי, ‏עמנואל רוזן שנעצר בלוב: "פחדנו, אתה נמצא בידיים של אנשים ואין עם מי לדבר", באתר ‏מאקו‏, 1 באוגוסט 2012
    מורן שריר, אריזה מעליבה לסרט מרתק || ההסתבכות בלוב של עמנואל רוזן, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2012
  9. ^ עמנואל רוזן, באתר "ליברל"
  10. ^ איתמר חדד‏, עמנואל רוזן חוזר למסך והדרמה שנמכרה ל-CBS: הפקות המקור של yes ל-2017, באתר וואלה, 20 בדצמבר 2016
  11. ^ עמוד הפודקאסט
  12. ^ מור שמעוני, דוד אברהם,‏, פרשת עמנואל רוזן: גם אבי וייס העיד במשטרה, באתר וואלה, 2 במאי 2013
  13. ^ הדס שטייף, ‏תא העיתונאיות נגד איש התקשורת המטריד מינית, באתר onlife,‏ 24 באפריל 2013
  14. ^ אתר למנויים בלבד שרון שפורר, גילי איזיקוביץ, עיתונאיות מעידות: עמנואל רוזן הטריד אותנו, באתר הארץ, 26 באפריל 2013
  15. ^ דוד ורטהיים‏, תא העיתונאיות למנכ"ל ערוץ 10: "הפסק עבודתו של עמנואל רוזן עד בירור החשדות", באתר וואלה, 26 באפריל 2013
  16. ^ דוד ורטהיים‏, בעקבות החשדות - עמנואל רוזן ייצא לחופשה מערוץ 10, באתר וואלה, 26 באפריל 2013
  17. ^ אלי סניור, המשטרה פתחה בחקירה פלילית נגד עמנואל רוזן, באתר ynet, 6 במאי 2013
  18. ^ רויטל חובל, תיק החקירה נגד עמנואל רוזן נסגר מחוסר ראיות, באתר הארץ, 13 במרץ 2014
  19. ^ ג'ון בראון, מה הקשר בין עמנואל רוזן, האלוף במיל' ישראל זיו והמשטר בדרום סודאן?, באתר "שיחה מקומית", 18 באוקטובר 2016