שבתאי קלמנוביץ'
 | |
| לידה |
18 בדצמבר 1947 קובנה, ברה"מ  |
|---|---|
| נרצח |
2 בנובמבר 2009 (בגיל 61) מוסקבה, רוסיה |
| מדינה |
ברית המועצות, ליטא, רוסיה, ישראל |
| סיבת המוות | נרצח |
| מקום קבורה |
בית הקברות סגולה |
| השכלה |
האוניברסיטה הטכנית של קובנה |
| נאמנות | ברית המועצות |
| תקופת הפעילות |
? – 2 בנובמבר 2009 |
| עיטורים |
מסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי |
| בן או בת זוג |
Anastasia von Kalmanovich Anna Arkhipova |
  | |
שבתאי קלמנוביץ' (ברוסית: Шабтай Калманович; בליטאית: Šabtajus Henrikovičius Kalmanovičius; 18 בדצמבר 1947 – 2 בנובמבר 2009) היה איש עסקים יהודי-סובייטי, שריגל בישראל למען ברית המועצות והקג"ב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבתאי קלמנוביץ' נולד להורים יהודים בקובנה שבברית המועצות (כיום בליטא). למד הנדסת כימיה וגויס לצבא האדום בתום לימודיו. בעקבות הפיכתם של הוריו למסורבי עלייה, הציע לו הקג"ב לשמש כסוכן בתמורה לקבל אישורי הגירה מברית המועצות. הוא נאות להצעה ועלה עם משפחתו לישראל ב-1971.
משהגיע קלמנוביץ' לישראל השתלב בפעילות במחלקה לעולים של מפלגת העבודה. כך התאפשר לו להשיג מידע על פעילות לשכת הקשר ליהודי ברית המועצות שלימים תהפוך לנתיב. גם כשפרש ממפלגת העבודה המשיך במגוון פעילויות פוליטיות ועסקיות. בין השאר היה יד ימינו ועוזרו הפרלמנטרי של שמואל פלאטו-שרון, שנבחר לכנסת ב-1977.
באותה תקופה, התעשר מעסקים שונים, לאו דווקא כאלו הקשורים למלאכת הריגול. קלמנוביץ' הצליח לרקום קשרים עם דמויות פוליטיות באפריקה, והיטיב עם עצמו ועם מקורביו. התמחותו הייתה בעסקאות חליפין בין ברית המועצות לבין ארצות אפריקה. קלמנוביץ' הסכים לסייע לשב"כ ולמסור מידע על המתרחש מאחורי מסך הברזל, אולם השב"כ לא ידע שבו בזמן מוסר המסייע שלהם מידע לסובייטים.
באמצע שנות ה-80, החלו עסקיו לקרוס. הוא נעצר מחוץ לישראל באשמות כלכליות שונות. באותה תקופה, הגיע מידע לשירות הביטחון הכללי מאיש קג"ב שערק לארצות הברית על שיתוף פעולה לא כשר שלו עם ברית המועצות.
בסוף 1987 נעצר קלמנוביץ', נחקר והודה. הוא הורשע במגעים עם סוכן זר על סמך הודאתו, שכן לא היו ראיות רבות לאשמה. הוא נידון לתשע שנות מאסר, אך שוחרר אחרי חמש שנים וחצי, בשל תלונותיו על מצב בריאות רופף, וגם בזכות העובדה שעשה שימוש בקשריו כדי לסייע לרון ארד, בזמן שזה היה מוחזק בידי ארגון אמל.
בשנת 1999 זכה לאות הוקרה מנשיא ליטא, על זכיית קבוצת הכדורסל שמימן, ז'לגיריס קובנה, באליפות היורוליג. במהלך שנות האלפיים, הגיע קלמנוביץ' לרמלה ושימש בתחילה כספונסר של קבוצת אליצור רמלה, ולאחר תקופה מסוימת עבר להחזיק בבעלות על הקבוצה. כמו כן, כיהן קלמנוביץ' כנשיא קבוצת הנשים של ספרטק מוסקבה.
בתחילת 2008 הופיע בעונה השלישית של סדרת הטלוויזיה "פעם בחיים" המשודרת בלוויין כמארחן של השחקנית מיטל דוהן והדוגמנית ומגישת הטלוויזיה, מורן אטיאס, בעולם האלפיון העליון ברוסיה[1].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים האחרונות לחייו התגורר במוסקבה והיה איש עסקים אמיד. ב-2 בנובמבר 2009 נורה קלמנוביץ' למוות במרכז מוסקבה על ידי אלמונים שפתחו באש מנשק אוטומטי בעת שהיה במכוניתו[2].הוא נקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה. ביוני 2019, קרוב ל-10 שנים לאחר שנרצח, נעצר "המוח" מאחורי הרצח[3].
היה נשוי שלוש פעמים. מרעייתו הראשונה, טטיאנה, נולדה הבת ליאת. מרעייתו השנייה, אנסטסיה, נולדה הבת דניאלה ומרעייתו השלישית, אנה ארחיפובה, נולדו שני בנים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי מלמן ואיתן הבר, המרגלים, הוצאת משכל, 2002, עמ' 308–324.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי מלמן, המרגל שבתאי קלמנוביץ' נרצח במוסקבה; אוליגרך, חובב כדורסל, מקורב לצמרת ומרגל, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2009
- יוסי מלמן, איש השב"כ הרעים בקולו: "שבתאי, המשחק נגמר", באתר הארץ, 6 בנובמבר 2009
- אלי שווידלר, האיש שאהב תארים, נשים וכסף, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2009
- טל רבינובסקי, רצח קלמנוביץ': "מרגל שמפניה שהעביר רכילות", באתר ynet, 2 בנובמבר 2009
- ריאיון עם שבתאי קלמנוביץ', ידיעות אחרונות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שבתאי קלמנוביץ' בתוכנית "פעם בחיים"
- ^ יוסי מלמן, דיווח: המרגל שבתאי קלמנוביץ' נורה למוות ברוסיה, 02/11/09, הארץ
יעל ברנובסקי, דיווח: שבתאי קלמנוביץ' נורה למוות במוסקבה, 02.11.09, ynet
דיווח: המרגל לשעבר שבתאי קלמנוביץ' חוסל במוסקבה, 02/11/09, חדשות 2 באינטרנט, אתר "רשת"
- ^ סוכנויות הידיעות, דיווח: מתכנן חיסולו של המרגל שבתאי קלמנוביץ' נעצר במוסקבה, באתר וואלה, 6 ביוני 2019
