מורן אטיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מורן אטיאס
Moran Atias at Filmfestival Oostende.jpg
לידה 9 באפריל 1981 (בת 40)
חיפה, ישראל ישראלישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, ארצות הברית
תקופת הפעילות 2002–הווה (כ־20 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מורן אטיאס (נולדה ב-9 באפריל 1981) היא דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית-אמריקאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורן אטיאס נולדה בחיפה, ליעל מנהלת משרד עורכי דין, ולמרדכי, יבואן רהיטים. לאטיאס אח בוגר ממנה, מיכאל, ואחות צעירה, השחקנית שני אטיאס. למדה בבית הספר היסודי אילנות ובתיכון חוגים. אטיאס לא שירתה בצה"ל עקב דלקת קרום המוח.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקריירה שלה כדוגמנית החלה אטיאס בגיל 15 כשנחשפה בתוכנית הנוער "אנטנה" ב-HOT. בגיל 18 נסעה לגרמניה, והחלה שם בקריירת דוגמנות, שהחלה לשגשג כאשר מעצב האופנה האיטלקי רוברטו קוואלי לקח אותה תחת חסותו. אטיאס עברה להתגורר באיטליה בגיל 19, ושם זכתה לפריצה הגדולה: היא השתתפה במספר תצוגות אופנה, דיגמנה לבית האופנה דולצ'ה וגבאנה, הנחתה תוכניות טלוויזיה והופיעה על שערי מגזינים נחשבים: Vanidades, Natural, Max, Jack, ועוד.

בשנת 2004 שבה לארץ כדי לדגמן עבור רשת האופנה "רנואר" כפרזנטורית, במקום הדוגמנית קים איגלינסקי. בישראל נבחרה אטיאס לדוגמנית הבית של המותג נעלי גלי.

בנובמבר 2011 דורגה מורן אטיאס במקום הרביעי ברשימת הדוגמניות המרוויחות בישראל של המגזין "פורבס", עם הכנסה מוערכת של כ-700,000 ש"ח.[2]

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 הנחתה אטיאס את תחרות קדם-אירוויזיון 2005 לצד דידי הררי, והנחתה את שעשועון ההימורים "דיל או לא דיל" בערוץ 10. שיחקה בסרט הקולנוע של מנחם גולן "ימים של אהבה" לצד מאיה בוסקילה, יוסף שילוח, נירו לוי ועמוס לביא. ב-2006 התארחה בפרק של תוכנית הריאליטי "הדוגמניות". אטיאס הופיעה בתפקיד ראשי בסרט הקולנוע הישראלי "רחמים" בכיכובו של שלום אסייג.

אטיאס השתתפה במספר סרטי קולנוע בינלאומיים. ב-2007 שיחקה בסרט האימה "אם הדמעות" (אנ') של הבמאי דאריו ארג'נטו. על תפקידה בסרט האיטלקי הקצר "גז" הייתה מועמדת לפרס איטלקי, Festival Sguardo al Femminile ("מבט נשי").[דרוש מקור] השתתפה בעונה השלישית של הסדרה "פעם בחיים" של yes.

בינואר 2008 מונתה אטיאס לדירקטורית בחברה הציבורית עטיה גרופ. באותה שנה הופיעה בתוכנית אירוח ושעשועונים שזכתה לפופולריות רבה באיטליה.[דרושה הבהרה] באותה השנה, החלה לשחק בסדרה האמריקאית "התרסקות" בדמותה של אינס, ובעונה השנייה קיבלה את התפקיד הנשי הראשי בסדרה.

בנוסף, ב-2009 גילמה את המפקדת ורה בלובה במשחק ההרחבה "Uprising" למשחק המחשב "Command & Conquer: Red Alert 3".

בשנת 2010 שיחקה בסרט "שלושת הימים הבאים" (אנ'), לצד ראסל קרואו ואליזבת' בנקס.

בשנת 2011 שיחקה בעונה השלישית של סדרת הטלוויזיה, "צווארון לבן", בתפקיד כריסטי, חברתה של הסוכנת דיאנה בריגן, ובעונה השלישית של התוכניות החברים של נאור, בתפקיד הבת של דלאל.

בשנת 2012 שיחקה את דמותה של מיקה בסדרת הדרמה "אלנבי", לצידם של אביב אלוש ורומי אבולעפיה. באותה שנה הנחתה אטיאס את טקס בחירת מלכת היופי ושיחקה בסרט הדרמה העצמאי "עיניים מטורפות" לצד ג'ייק ביוסי וטניה ריימונד.

בשנת 2013 שיחקה את מוניקה בסרטו של פול האגיס, "גוף שלישי".

החל מ-2014 החלה אטיאס לככב בסדרת הדרמה האמריקאית, "הרודן", וגילמה את דמותה של ליילה אל-פאיד, לצד השחקן אדם ריינר.

בשנת 2018 גילמה את רנטה מוראלי בסדרת הטלוויזיה "המתמחה" ברשת FOX. באותה השנה, שימשה כשופטת בעונה השנייה של התוכנית "גוט טאלנט ישראל".

בשנת 2019 החלה לככב בסדרת הדרמה של NBC "הכפר", בדמותה של אווה בהאזאדי, פליטה איראנית בארצות הברית בעלת בעיות עם רשות ההגירה.

בשנת 2020 שיחקה בסרט זרים מושלמים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 מונתה מורן על ידי העיר מילאנו כדוברת הרשמית כנגד השחתות גראפיטי והתעללות בבעלי חיים.

בשנת 2015 נבחרה על ידי משרד החוץ להיות הפרזנטורית של הביתן הישראלי באקספו 2015 שהתקיים במילאנו.

ב-2017 קיבלה אזרחות אמריקאית.[3]

ביוני 2020 חזרה אטיאס לישראל כתושבת חוזרת.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערן בר און, מורן אטיאס מאושפזת עם חשש לדלקת קרום המוח, באתר ynet, 18 באוגוסט 2010
    רן בוקר, דלקת כלום המוח, באתר nrg‏, 18 באוגוסט 2010
  2. ^ דירוג הדוגמניות המרוויחות של מגזין פורבס
  3. ^ יפעת הללי אברהם, ‏מהיום: מורן אטיאס, אזרחית ארצות הברית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 בפברואר 2017‏
  4. ^ ענבל חייט, ‏מורן אטיאס: "החלטתי לחזור לישראל", באתר ישראל היום, 26 ביוני 2020