שגרירות ישראל בסיאול
מידע כללי | |
---|---|
כתובת | Cheonggye11 Bldg., 11 Cheonggyecheon-ro, 서울시 종로구 청계천로11(서린동) 청계한국빌딩 18층 |
עיר | מחוז ג'ונגנו |
קואורדינטות | 37°34′10″N 126°58′44″E / 37.5694511°N 126.9788305°E |
תאריך פתיחה | אוגוסט 1964 |
תאריך סגירה | פברואר 1978 |
תאריך פתיחה מחדש | ינואר 1992 |
דיפלומטיה | |
חלק מ | יחסי ישראל-קוריאה הדרומית |
שגריר | רפי הרפז |
שטח האמנה | קוריאה הדרומית |
מדינה מיוצגת | ישראל |
embassies | |
שגרירות ישראל בסיאול היא הנציגות הישראלית בדרום קוריאה. השגריר הנוכחי הוא רפי הרפז.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל יצרה יחסים דיפלומטיים ברמת שגרירות עם קוריאה הדרומית באפריל 1962, בעקבות פגישה בין שרת החוץ הישראלית גולדה מאיר לשר החוץ של דרום קוריאה בשלהי עצרת האו"ם בניו יורק, בה נענה באופן מידי השר לבקשת ישראל להקמת נציגות[1].
בפברואר 1978 החליט שר החוץ משה דיין לסגור את השגרירות מטעמי חיסכון, ושגרירות ישראל ביפן שירתה את דרום קוריאה. ישראל התחרטה על ההחלטה במהירות, אך דרום קוריאה לא אשרה את פתיחתה מחדש של השגרירות[1].
באמצע שנות ה-80, נעשה מאמץ לחזק את היחסים עם ישראל, ולהביא לפתיחה מחדש של שגרירות ישראל בקוריאה הדרומית ב-1989, ובינואר 1992, נפתחה שגרירות ישראל בסיאול מחדש, וקוריאה הדרומית פתחה שגרירות בישראל ב-1993.[2]
באוקטובר 2022 השיקה השגרירות נציגות דיפלומטית הראשונה בפלטפורמת המטאוורס. המתחם הווירטואלי בנוי בסגנון "היכל הספר" בירושלים ובו מוצגת תערוכה לציון 60 שנות יחסי ישראל וקוריאה הדרומית. בקומה העליונה של הפלטפורמה הדיגיטלית, קיים מרחב מפגשים לקיום מפגשי מציאות מדומה בין ישראלים וקוריאנים[3].
שגרירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | מינוי | סיום תפקיד |
---|---|---|
דניאל קורט לוין (לא תושב, טוקיו) | 1962 | 1963 |
מרדכי שניאורון (לא תושב, טוקיו) | 1963 | 1966 |
יהודה הורם | 1969 | 1973 |
אמנון בן-יוחנן | 1973 | 1977 |
עמנואל רון | 1977 | 1978 |
צבי קידר (לא תושב, טוקיו) | 1978 | 1980 |
אשר נעים | 1992 | 1995 |
אריה ארזי | 1995 | 2000 |
עוזי מנור | 2001 | 2005 |
יגאל ברוך כספי | 2005 | 2009 |
טוביה ישראלי | 2009 | 2013 |
אורי גוטמן | 2013 | 2016 |
חיים חושן | 2016[4] | 2020 |
עקיבא תור | 2020[5] | 2024 |
רפי הרפז | 2024 | מכהן |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ישראל בסיאול (באנגלית, בעברית ובקוריאנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948 - 1967, ירושלים: כרמל, תשפ"א 2021, עמ' 198 - 199
- ^ 이스라엘대사관, terms.naver.com (בקוריאנית)
- ^ שגרירות המטאוורס הראשונה בעולם: משרד החוץ ממשיך להוביל חדשנות דיגיטלית, באתר GOV.IL
- ^ "Korea-(South)". Israel Ministry of Foreign Affairs. נבדק ב-18 במאי 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ מינויים בשירות החוץ | מספר החלטה 233, באתר משרד ראש הממשלה
נציגויות דיפלומטיות של ישראל | ||
---|---|---|
המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • בחריין • טורקיה • ירדן • מצרים • (מרוקו) | |
אסיה | אוזבקיסטן • הפיליפינים • הודו (בנגלור • מומבאי) • (הונג קונג) • וייטנאם • טורקמניסטן • יפן • מיאנמר • נפאל • סין • סינגפור • קוריאה הדרומית • קזחסטן • תאילנד | |
אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • אירלנד • אלבניה • בולגריה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לטביה • ליטא • נורווגיה • סלובקיה • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
אפריקה | אנגולה • אתיופיה • גאנה • דרום אפריקה • חוף השנהב • ניגריה • סנגל • קמרון • קניה • רואנדה | |
אמריקה | אורוגוואי • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית (סן פרנסיסקו) • ברזיל • גואטמלה • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • מקסיקו • פנמה • פרו • צ'ילה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
אוקיאניה | אוסטרליה • ניו זילנד | |
נציגויות שנסגרו | איראן • (לבנון) • מאוריטניה | |
מתקפות נגד נציגויות דיפלומטיות של ישראל |