שגרירות ישראל במוסקבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגרירות ישראל במוסקבה
מבנה שגרירות ישראל במוסקבה
מידע על המבנה
סוג שגרירות עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת 56 Bolshaya Ordynka Street
עיר מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
התחלת הבנייה 1991
ראש הנציגות גרי קורן
קואורדינטות 55°44′01″N 37°37′25″E / 55.73361111°N 37.62361111°E / 55.73361111; 37.62361111
אתר השגרירות
(למפת מוסקבה רגילה)
Msk blank.svg
 
שגרירות ישראל במוסקבה
שגרירות ישראל במוסקבה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שגרירות ישראל במוסקבה היא הנציגות הדיפלומטית העיקרית של מדינת ישראל ברוסיה. השגרירות שוכנת ברחוב בולשאיה אורדינקה 56 ברובע יאקימנקה, מוסקבה. שגריר ישראל במוסקבה מאז ינואר 2017 הוא גרי קורן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות לישראל כוננו לראשונה במאי 1948. ביוני אותה שנה הוקמה לראשונה במוסקבה נציגות רשמית של מדינת ישראל, שהוגדרה אז צירות (ולא שגרירות) מטעמי צניעות. גולדה מאיר נשלחה לעמוד בראש הנציגות החדשה.

ב-1953 בעקבות משפט הרופאים, הפיגוע בצירות הסובייטית וניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות לישראל, נאלץ הציר דאז, שמואל אלישיב, לעזוב את מוסקבה. ב-20 ביולי 1953, לאחר מותו של סטלין, נמסרה הודעה על חידוש היחסים, והציר אלישיב הגיש מחדש את כתב האמנתו. ב-1954 הועלה דרג היחסים בין המדינות והנציגות הפכה לשגרירות.

ביוני 1967, בעקבות מלחמת ששת הימים, נותקו היחסים בין שתי המדינות, והשגרירות נסגרה. היחסים חודשו רק ב-1987, וברמה קונסולרית בלבד.

בדצמבר 1991 חודשו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות ואריה לוין מונה לשגריר ישראל במוסקבה. במקביל, פתחה רוסיה שגרירות משלה ברמת גן, שאחר מכן עברה לרחוב הירקון בתל אביב.

ראשי הנציגות לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
גולדה מאיר 19481949 בדרג ציר
מרדכי נמיר 19501951 בדרג ציר
שמואל אלישיב 19511954 מונה לראש הנציגות בדרג ציר. בפברואר 1953, בעקבות ניתוק היחסים, נאלץ לעזוב את מוסקבה. לאחר חידוש היחסים חזר למוסקבה בדצמבר 1953 והגיש מחדש את כתב האמנתו. באוגוסט 1954 הועלה לדרגת שגריר לאחר העלאת דרג היחסים בין המדינות.
יוסף אבידר 19551958
אריה הראל 19591962
יוסף תקוע 19621965
כתריאל כ"ץ 19651967
בין 1967 ל-1991 לא התקיימו יחסים דיפלומטיים רשמיים
אריה לוין 19911992 ב-1990 מונה לקונסול כללי במוסקבה. עם חידוש היחסים הדיפלומטיים מונה לשגריר בברית המועצות, שחדלה בדצמבר 1991 להתקיים. מיכאיל גורבצ'וב לא הסכים לקבל את כתב ההאמנה שלו.[1] בפברואר 1992 הציג כתב האמנה לבוריס ילצין, נשיא הממשלה הרוסית שירשה את ברית המועצות.
חיים בר-לב 19921994 נפטר ב-4 במאי 1994 במהלך כהונתו
עליזה שנהר 19941997
צבי מגן 19981999
נתן מירון
ארקדי מילמן 20032005
אנה אזרי 20062010
דורית גולנדר 20102015
צבי חפץ 20152017
גרי קורן 2017 -

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לילך שובל, "היחסים עם רוסיה בתקופת ילצין - מהטובים שהיו", באתר ynet, 25 באפריל 2007