שגרירות ישראל במוסקבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגרירות ישראל במוסקבה
מבנה שגרירות ישראל במוסקבה
מידע על המבנה
סוג שגרירות עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת 56 Bolshaya Ordynka Street
עיר מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
התחלת הבנייה 1991
ראש הנציגות גרי קורן
קואורדינטות 55°44′01″N 37°37′25″E / 55.73361111°N 37.62361111°E / 55.73361111; 37.62361111
אתר השגרירות
(למפת מוסקבה רגילה)
Msk blank.svg
 
שגרירות ישראל במוסקבה
שגרירות ישראל במוסקבה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שגרירות ישראל במוסקבה היא הנציגות הדיפלומטית העיקרית של מדינת ישראל ברוסיה. השגרירות שוכנת ברחוב בולשאיה אורדינקה 56 ברובע יאקימנקה, מוסקבה. שגריר ישראל במוסקבה מאז ינואר 2017 הוא גרי קורן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות ישראל כוננו לראשונה במאי 1948. ביוני אותה שנה הוקמה לראשונה במוסקבה נציגות רשמית של מדינת ישראל, שהוגדרה אז צירות (ולא שגרירות) מטעמי צניעות. גולדה מאיר נשלחה לעמוד בראש הנציגות החדשה.

ב-1953 בעקבות משפט הרופאים, הפיגוע בצירות הסובייטית וניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות לישראל, נאלץ הציר דאז, שמואל אלישיב, לעזוב את מוסקבה. ב-20 ביולי 1953, לאחר מותו של סטלין, נמסרה הודעה על חידוש היחסים, והציר אלישיב הגיש מחדש את כתב האמנתו. ב-1954 הועלה דרג היחסים בין המדינות והנציגות הפכה לשגרירות.

ביוני 1967, בעקבות מלחמת ששת הימים, נותקו היחסים בין שתי המדינות, והשגרירות נסגרה. היחסים חודשו רק ב-1987, וברמה קונסולרית בלבד.

בדצמבר 1991 חודשו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות ואריה לוין מונה לשגריר ישראל במוסקבה. לאחר התפרקות ברית המועצות וכינון יחסי ישראל–רוסיה, הפך לשגריר ישראל ברוסיה. במקביל, פתחה רוסיה שגרירות משלה ברמת גן, שאחר מכן עברה לרחוב הירקון בתל אביב.

ראשי הנציגות לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניין/מספר תמונה שם תקופת כהונה הערות
ציר Golda Meir 03265u.jpg גולדה מאיר 19481949 בדרג ציר
ציר Mordechai Namir 1947.jpg מרדכי נמיר 19501951 בדרג ציר
1 Emblem of Israel.svg שמואל אלישיב 19511954 מונה לראש הנציגות בדרג ציר. בפברואר 1953, בעקבות ניתוק היחסים, נאלץ לעזוב את מוסקבה. לאחר חידוש היחסים חזר למוסקבה בדצמבר 1953 והגיש מחדש את כתב האמנתו. באוגוסט 1954 הועלה לדרגת שגריר לאחר העלאת דרג היחסים בין המדינות.
2 Avidar22.jpg יוסף אבידר 19551958
3 Emblem of Israel.svg אריה הראל 19591962
4 Yosef Tekoa.jpg יוסף תקוע 19621965
5 Katriel Katz 1967.jpg כתריאל כ"ץ 19651967
בין 1967 ל-1991 לא התקיימו יחסים דיפלומטיים רשמיים
6 Aryeh Levin.jpg אריה לוין 19911992 ב-1990 מונה לקונסול כללי במוסקבה. עם חידוש היחסים הדיפלומטיים מונה לשגריר בברית המועצות, שחדלה בדצמבר 1991 להתקיים. מיכאיל גורבצ'וב לא הסכים לקבל את כתב ההאמנה שלו.[1] בפברואר 1992 הציג כתב האמנה לבוריס ילצין, נשיא הממשלה הרוסית שירשה את ברית המועצות.
7 Haim Bar-Lev.jpg חיים בר-לב 19921994 נפטר ב-4 במאי 1994 במהלך כהונתו
8 Aliza Shenhar (8701393389) (cropped).jpg עליזה שנהר 19941997
9 Emblem of Israel.svg צבי מגן 19981999
10 Emblem of Israel.svg נתן מירון
11 Emblem of Israel.svg ארקדי מילמן 20032005
12 Anna Azari podczas obchodów 77. rocznicy pogromu w Jedwabnem.jpg אנה אזרי 20062010
13 Dmitry Medvedev with ambassadors 18 October 2010-12.jpeg דורית גולנדר 20102015
14 Zvi Heifetz (11320821013).jpg צבי חפץ 20152017
15 Gary Koren (cropped).jpg גרי קורן 2017 -

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לילך שובל, "היחסים עם רוסיה בתקופת ילצין - מהטובים שהיו", באתר ynet, 25 באפריל 2007