יקנעם (מושבה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יקנעם (המושבה)
Yokneam (Moshava).JPG
מחוז הצפון
מועצה אזורית מגידו
גובה ממוצע[1] ‎58‏ מטר
תאריך ייסוד 1935
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,367 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.2%‏ בשנה עד סוף 2017
אתר יקנעם

יָקְנְעָם היא מושבה במערב עמק יזרעאל, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו. היא הוקמה בשנת 1935 על ידי עולים מאירופה, מעיראק וילידי הארץ, ומנוהלת על ידי ועד מקומי. יקנעם נועדה להיות מושבה גדולה שבה יחיו מאות משפחות, אך בהדרגה הפכה ליישוב קהילתי ששמר על אופיו הכפרי, יחד עם קליטת משפחות שאינן חקלאיות.

מהבחינה הארגונית היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

המשקים החקלאים כוללים רפתות, לולים, פירות וירקות, פרחים, משתלות, וגידולי שדה.

ביולי 1950 הוקמה בסמוך למושבה יקנעם, במעלה ההר, מעברה. המעברה הפכה לשיכונים שהיו חלק ממועצה מקומית אחת עם המושבה, ובכך היו תושבי המושבה למיעוט במועצה. בשנת 1967 נפרדו השיכונים מהמושבה, למושבה ניתן השם הרשמי "יקנעם" ולמועצה המקומית אשר בשנת 2006 הייתה לעיר, ניתן השם הרשמי "יקנעם עילית".

שם המושבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושבה יקנעם קרויה על שם היישוב המקראי יקנעם המוזכר בספר יהושע:

"מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד, מֶלֶךְ-יָקְנְעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד" (יהושע י"ב כ"ב).

ושוב כגבולה הדרומי של נחלת שבט זבולון:

"וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם, עַד-שָׂרִיד. יא וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם.." (יהושע י"ט, י'-י"א).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1934 קנתה חברת הכשרת היישוב 20,000 דונם בסביבת תל יקנעם. 3200 דונם מהשטח נמכר לקרן קיימת לישראל וחלק מהשטח נמכר למתיישבים פרטיים. התוכנית הייתה להקים במקום מושבה גדולה של 400 משפחות[2] וליישב על אדמת הקרן הקיימת עוד 120 משפחות מעולי גרמניה. משפחת שבתיאל דויטש הייתה המשפחה הראשונה שבאה לגור ביקנעם[3], בתחילה גרו באוהל ואחר בצריף ליד הקידוח באזור מנסורה לרגלי הכרמל. משפחה חלוצה זו עלתה לקרקע ביקנעם כשנתיים לפני שאר המתיישבים וחיה בתנאים קשים ביותר, כאשר מסביבם היו רק כפרים ערביים. המשפחה התקיימה מפונדק ששירת את עוברי האורח שחלפו בוואדי מילק. ב-1 בדצמבר 1935 התיישב במקום גרעין מקיבוץ הזורע וכן כמה מבעלי האדמות הפרטיות, והם החלו בבניית צריפים וקדיחת בארות מים[4]. בסוף שנת 1943 היו במושבה 29 משפחות חקלאיות ועוד 18 משפחות שלא התפרנסו מחקלאות[5].

המושבה יקנעם נכללה בוועד גוש נהלל. בעת ההחלטה על הקמת רשויות מקומיות התלבטו פרנסי יקנעם בין השתתפות במועצה אזורית מגידו לבין הקמת מועצה מקומית נפרדת, ולבסוף הוכרע בעד מועצה נפרדת שקמה בסוף שנת 1945[6]. הכרעה זאת חייבה גידול ניכר באוכלוסייה על מנת לאפשר למושבה לעמוד על רגליה באופן עצמאי. ביולי 1950 הוקמה בצמוד למושבה, במעלה ההר, מעברה שעד שנת 1967 נכללה במועצה מקומית אחת עם המושבה. בראשות המועצה עמד בין השנים 1950-1955 פריץ לוינגר, שהיה מרכז האגודה החקלאית ויו"ר הוועד החל משנת 1940[7]. המעברה החלה את צעדיה הראשונים בהגעת 250 משפחות עולים, לאחר שהמושבה נענתה לאתגר קליטת העלייה והסכימה לקלוט 100 משפחות. עד תחילת שנת 1952 הגיעו עוד כ-400 משפחות עולים, ועל קליטת העולים קבלה המועצה ציון לשבח[7][8]. לאחר מספר חודשים הוחל בבניית בתי קבע על פי תוכנית להקמת עיר שתכיל 15,000 תושבים, ולקראת סוף שנת 1951 נכנסו 285 משפחות ראשונות אל בתי הקבע[9]. בשנת 1952 יקנעם התייחדה בכך שהיה בה בית ספר יחיד שלא היה קשור לאחד הזרמים ובו למדו יחד כל ילדי המעברה והמושבה, דתיים וחילוניים[10].

בשנת 1964 כללה יקנעם 4,300 תושבים שמתוכם 160 משפחות התגוררו במושבה. בשנת 1964 עברה הנהלת המועצה המקומית מהמושבה לבניין חדש על ההר[11]. בשנת 1966 בקשו נציגי המושבה והעיירה ממשרד הפנים להיפרד אלה מאלה[12], ובשנת 1967 התנתקה המושבה מהמועצה המקומית, השם "יקנעם" נתייחד למושבה והמועצה המקומית נקראת בשמה הרשמי "יקנעם עלית".

גן הפסלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקדנים בגן הפסלים

במרכז המושבה נמצא גן פסלים של הפסל אלכסנדר קירזנר. במקום - 250 יצירות של פסלים ותבליטים בשלושה נושאים עיקריים: השואה, מוזיקה וריקוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יקנעם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ עמרם הרצוג, יקנעם בת 10, דבר, 5 באפריל 1946
  3. ^ אתר המושבה http://www.yokneam.org/htmls/page_522.aspx?c0=13326&bsp=13325
  4. ^ יקנעם, דבר, 18 בפברואר 1936
  5. ^ יקנעם, משמר, 15 בדצמבר 1943
  6. ^ סיעות הפועלים ברשויות המקומיות בקוו עליה, משמר, 4 בדצמבר 1945
  7. ^ 7.0 7.1 אורי דרומיפריץ לוינגר, יקה, חקלאי, מראשוני יקנעם ומנהיגיה, 1911-2009, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
  8. ^ ב"הארץ" מצוין שהמושבה קלטה 350 משפחות עולים בניגוד ל"דבר" שמדבר על קרוב ל-700 משפחות
  9. ^ 70 משפחות קלטו 700 משפחות, דבר, 29 בפברואר 1952
  10. ^ יקנעם ויתר על הזרמים והזרמים ויתרו על יקנעם, דבר, 10 ביולי 1952
  11. ^ א. מש, בעיותיה של יקנעם החדשה, דבר, 14 ביולי 1964
  12. ^ א. מש, עסקני יקנעם מספרים, דבר, 23 בפברואר 1966