שיאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשיאה
Vitellaria paradoxa MS 6563.JPG
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
סדרה: אברשאים
משפחה: ספוטיים
סוג: Vitellaria
מין: שיאה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Vitellaria paradoxa
Gaertner
תחום תפוצה
Vitellaria paradoxa distribution.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עץ שיה

השיאה (Shea; שם מדעי: Vitellaria paradoxa) הוא עץ פרי אפריקני ממשפחת הספוטיים והמין היחיד בסוג ויטלאריה. הוא עץ נשיר, וגובהו הממוצע נע בין 7–15 מטרים, אך עשוי להגיע גם לגובה 25 מטרים וקוטר הגזע לכשני מטרים.

הפרי הוא אגוז שתכולת הזרע שלו עשירה בשומן שממנו מפיקים את חמאת השיאה. האגוז מרכיב חשוב בתזונה באפריקה ויש לו ייעודים נוספים. העץ נמצא ברשימת ה-IUCN בין המינים בסכנת הכחדה, עקב ריבוי שריפות וניצול יתר.

שני תת-מינים מוכרים: נילוטיקה (nilotica) במזרח אפריקה, ופרדוקסה (paradoxa) במערב אפריקה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העץ מתחיל להניב פרי בגיל 10–15. כשהתפוקה המרבית מושגת בין שנתו ה-20 ל-30. העץ ממשיך לתת פירות כ-200 שנה. הפירות גדולים וצורתם דומה לשזיף. תנובת עץ ממוצעת בין 15 ל-20 קילוגרם של פרי, כשהשיא יכול להגיע לכ-50 ק"ג. כל קילוגרם פרי שווה ל-400 גרם זרעים מיובשים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Vitellaria paradoxa distribution.png

עץ השיאה גדל פרא בחגורת הסוואנה היבשה של מערב ודרום מסנגל במערב לסודאן ודרום סודאן במזרח, ולרגלי הרמות האתיופיות. בשטחן של 19 מדינות ברחבי יבשת אפריקה, כלומר בנין, בורקינה פאסו, קמרון, הרפובליקה המרכז אפריקאית, צ'אד, אתיופיה, גאנה, גינאה ביסאו, חוף השנהב, מאלי, ניז'ר, ניגריה, סנגל, סיירה לאון, דרום סודאן, סודאן, טוגו, אוגנדה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וגינאה.

בחפירות באזור הכפר סאוגה נמצאו עדויות לייצור חמאת שיאה במאה ה-14.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחמאת השיאה שימושים נרחבים משימוש למאכל ולמטרות רפואיות, במערב החמאה משמשת פחות למזון ומשולבת בתעשיית הקוסמטיקה. בגאנה ובניגריה מהווה החמאה מרכיב עיקרי בייצור הסבון האפריקאי. יש גרסאות של החמאה כשהיא מזוקקת בחימום ואז היא נוטה להיות לבנה וחלקה, לעומת הכבושה בכבישה קרה שהיא בצבע שמנת צהבהבה ובעלת מרקם גרגרי במקצת.

בחלק ממדינות אפריקה, כמו בנין, חמאת שיאה משמשת כשמן בישול, כשעווה לאיטום, למספרות, להכנת נרות וכמרכיב במשחות רפואיות. היא משמשת על ידי יצרני כלי הקשה אפריקאיים מסורתיים להגברת עמידות העץ הטבעי ממנו עשויים הכלים.

זחלים החיים על עץ השיאה משמשים אף הם למאכל.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיאה בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיאה באתר הרשימה האדומה של IUCN