שיחה:אסרו חג

ערך זה צוטט בסדרה סברי מרנן עונה 5 פרק 17.

גם חילונים רוצים לדעת

הערך הזה טעון הבהרה בלשון ברורה, ולא רק ליודעי ח"ן ובקיאים בהלכה. מובא כאן פסוק הדן במקור השם, ולאחריו מה שדרשו חז"ל בעניין. חילוני כמוני, ואני מניח שמסתובבים פה עוד כמה, צריך הסבר נוסף. מה זה אומר בדיוק? לפי מה שהצלחתי להבין ה"אסרו" כאן לא בא לציין משהו שאסור לעשות, אלא מורה על משמעות עתיקה של השורש א.ס.ר, בהוראת "לקשור". אבל מה בדיוק צריך לקשור? תסבירו, למען השם. --איתי בנר - שיחה 23:40, 8 במאי 2008 (IDT)

הוספתי כמה מלות הסבר. עוזי ו. - שיחה 00:01, 9 במאי 2008 (IDT)

אין אסרו חג בחו"ל

הוא פשוט מתנגש עם היום השני של החג... פעם שמעתי (אינני יודע אם זה מוסמך) שאחד מהטעמים לאסרו חג הוא, שהוא עומד במקום היום הטוב השני של גלויות.

באנציקלופדיה "דעת", ערך אסרו חג, זה מובא בשם "שדי חמד" (כללים, מערכת א') חיים עמאר - שיחה 21:40, 6 באפריל 2010 (IDT)

יש אסרו חג בחו"ל

הרמ"א כתב בסימן תכט סעיף ג: ונוהגין להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא אסרו חג, (גמרא ורש"י פרק לולב). ואילו היה חו"ל שונה, היה כותב זאת כדרכו תמיד, וכך כתב הרב דוד לאו - ציינתי זאת בקישורים החיצוניים. ספר שבולי הלקט סדר עצרת סימן רסב: ואפילו מוצאי יום טוב צריך אדם לשמוח ולמעט בהספד ובתענית. דכתיב אסרו חג בעבותים אמרה תורה עשו איסור לחג וכו' וכבר פירשנו שגם שאר ימים טובים שוין בזה מדברי קבלה כמו שמפורש בעזרא, "ואולי יש להקל ולהתיר" מפני שאנו עושים יום טוב שני ימים, ואין לשנות המנהג הפשוט בישראל - [שיש אסרו חג גם בחו"ל].

הטעם לאסרו חג

מנורת המאור פרק ח - כבוד שבתות וימים טובים עמוד 612 - הזכיר ב' סיבות לאסרו חג, ושייך גם בחו"ל, וזה לשונו: ואפי' יום אחד אחר המועד, צריך אדם לכבדו באכילה ובשתייה ולשמוח בו, משום כבוד המועד, "כדי שלא יראה את עצמו כאלו קץ בהוצאה שהוציא במועד". ואמ' ר' יוחנן המחוזי בשם ר' יוסי המוכסי, כל העושה איסור לחג באכילה ובשתייה, מעלה עליו הכתו' כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנא' אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח. ר"ל שיאסר אותו ויקשרנו בעבותות אהבה, "כדי שיתערב וכדי שלא ילך לו מיד". מייחל - שיחה 08:19, 26 באוקטובר 2016 (IDT)

משוב מ-12 בספטמבר 2013

מעולה מובן כתוב היטב הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.177.114.234 13:54, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

משוב מ-12 בספטמבר 2021

מה היו עושים בבית המקדש באסרו חג הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A052:CD68:1059:8745:468D:C371 00:54, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

אין לנו מקורות ברורים על כך. (אם כי באיסרו חג שבועות היה יום השלמה להקרבת קרבנות הרגל).david7031 • שיחה • ז' בתשרי ה'תשפ"ב • 01:50, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

זמן אסרו חג

חיים 7 גם ביהדות, לא אומרים למחרת כשהכוונה היא לאחר השקיעה. לא מכיר משהו שעומד בשבת בבוקר ואומר 'מחר' כשכוונתו למוצאי שבת, גם לא חרדים רדיקלים. מתייג את בעלי הידע ביהדות בברכה בן-ימין - שיחה 22:30, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

המונח "מוצאי החג" אכן ברור יותר, ולא ברורה לי ההתעקשות להצמד ל"למחרת". שמש מרפא - שיחה 22:36, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

באופן כללי, בחג של יום אחד זה קצת מיותר לכתוב "תאריך התחלה". אם מדברים על "זמן התחלה" (שזה מה שהגיוני) אז הוא באמת "מוצאי החג". אם מדברים על "תאריך החג" אז "למחרת החג" זה נכון.david7031 • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 22:49, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

שורה תחתונה - אני דווק'א תומך בגירסא של חיים. איסור חג הוא היום שלמחרת החג. בלי תאריך התחלה או סיום, אלא פשוט תאריך החג.david7031 • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 22:52, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

אם עיקר המשמעות של "אסרו חג" היה מתחיל מיד במוצאי החג, היה נכון לצדד בדברי בן ימין ולכתוב "במוצאי החג". אבל עיקר המשמעות של "אסרו חג" הוא שמרבים באכילה ושתייה למחרת היום, בכדי "לאסור-לקשור" את היום הזה לחג. כך גם לשון הרמ"א בשולחן ערוך סימן תכט: "נוהגין להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא אסרו חג". לסיכום: בגלל שעיקר משמעותו של "אסרו חג" הוא ביום שלמחרת החג, נכון לכתוב "למחרת". • ידך-הגדושה - שיחה 23:57, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

יום הוא בהקשר של יממה, לא יודע מאיפה הבאת את זה שזה לאפוקי ממוצאי החג. שמש מרפא - שיחה 00:35, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

אני לא מכיר הרבה אנשים שקוראים ליום ראשון "מוצאי שבת" - ב"מוצאי שבת" מתכוונים לליל ראשון בד"כ. על אותו עיקרון, לאסרו חג אין לקרוא "מוצאי החג", כי אם "מחרת החג". בנציון יעבץ - שיחה 01:38, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

אני בעד "למחרת" מהסיבות שנאמרו לעיל. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 04:12, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

בנציון יעבץ צודק. אך בתחילה היה כתוב שהתחלת אסרו חג הוא במוצאי החג ועד למחרת. בן-ימין - שיחה 14:03, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

יש לחלק את הדיון לשנים. החלק הראשון האם אנו נמצאים בויכוח הלכתי/הקשרי או ויכוח מציאותי. בראיה מציאותית כל יום מתחיל לפי היהדות בשקיעה ומסתיים בשקיעה שלמחרת, משום כך יום האיסרו חג הוא יום המחרת ליום החג
החלק השני הוא הויכוח ההלכתי וההקשרי, וגם בו נאמרו דברי טעם על ידי המתדיינים שמבהירים היטב מדוע יש לנקוט בלשון יום המחרת • חיים 7 • שיחה • 22:04, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באסרו חג שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=289 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20080930130904/https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=289 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:06, 6 ביוני 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באסרו חג שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=55551 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20161026231037/http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=55551 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 06:01, 21 ביוני 2023 (IDT)