שיחה:בית ספר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דיון ראשוני[עריכת קוד מקור]

יש כאן בעייה קטנה, שכן הערך בית ספר חופף ביותר לערך חינוך פורמלי.

לדעתי, הערך חינוך פורמלי יוקדש לחינוך עצמו ועקרונות המבניים והערכיים של בתי הספר.

הערך בית ספר, יוקדש להתממשותו של החינוך הפורמלי בפועל.

לדוגמה: התאמתו של ארכיטקטורת בית הספר לחינוך שנעשה בו, תהיה בחיוך פורמלי. היסטריית הבנייה של בתי ספר והתהליך הנדרש יופיע בבית ספר.

העניין אינו מובן עד סופו, אך ננסה כך, כל עוד למישהו תהיה הצעה יותר טובה.

לאור זה העברתי את ביקורת בית הספר (העוסקת למעשה, בעקרונות החינוך הפורמלי ולא בבתי הפר עצמם כיישויות עצמאיות), לביקורת החינוך הפורמלי. ביקורת בית הספר בערך בית ספר, תהיה לדוגמה, ביקורת כנגד אי השקעה כלכלית בחינוך.

ביקורת בית הספר זוכה לערך נפרד כיוון שהחינוך הפורמלי עמוס למדי, ותהיה לי ביקורת רבה מאוד לכתוב עליו...

אלון 15:31, 2 ינו' 2004 (UTC)


להפריד בין בתי הספר![עריכת קוד מקור]

למה הערך "בית ספר תיכון" מפנה לערך "בית ספר"? אלה צריכים להיות ערכים נפרדים לגמרי. יש מתנגדים? מישהו יכול להסביר למה המצב הוא כזה כרגע?--Bjesus 14:43, 5 אוגוסט 2006 (IDT)

חטיבת ביניים??[עריכת קוד מקור]

יש הרבה מקומות בארץ שאין חט"ב ויש שני בתי ספר שש-שנתיים-יסודי ותיכון.הדבר נפוץ ביותר בביה"ס הממ"ד.--הדר 16:31, 31 באוקטובר 2006 (IST)

דחיסת נתונים??[עריכת קוד מקור]

מה הקשר בכלל? --80.178.87.239 16:32, 25 בינואר 2007 (IST)

דרוש שכתוב[עריכת קוד מקור]

פשוט לא רציני להקדיש ערך קצר כל כך לנושא כל כך חשוב. חייב להיות פירוט נרחב על שלבי החינוך, סוגי בתי ספר, תפקידים, בחינות, אתגרים ובעיות, וכו' וכו'. והמקור היחיד לקריאה נוספת הוא איוון איליץ'? זה פשוט לא רציני. הערך הזה דורש שכתוב מעמיק. קלונימוס 19:55, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

זה עדיין לא מצדיק תבנית שכתוב שמשמעה הערך גרוע ויש לערוך אותו מהמסד עד הטפחות. חגי אדלר 18:23, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
הערך בהחלט גרוע. זה נושא רחב מאד, שדורש דיון מעמיק ורציני. מה עם ההיסטוריה של בתי הספר? איך נראים בתי ספר בארצות אחרות? מה עם סוגים שונים של בתי ספר? מהן המגמות לשינוי או התחדשות כיום (למרבה הפלא, יש כאלה)? מהם סוגי בתי הספר בארץ היום? אולי אזכור של זרמי החינוך השונים בארץ, מוסדות החינוך השונים, המגזרים השונים, וכו'? מה עם מושגי יסוד בחינוך בארץ, כמו תעודת בגרות ואחוזי זכאים, מגמות, חינוך עיוני וטכנולוגי, ועוד ועוד? ואולי כדאי לציין כמה בתי ספר פורצי דרך בארץ. וזה רק חלק קטן ממה שערך כזה צריך לכלול. גם אם לא הכל צריך להיכנס לערך כזה, אז זה מחייב יצירת ערכים מורחבים שהערך הזה יפנה אליהם. בקיצור, יש כאן עוד עבודה למכביר, והערך הזה דורש שכתוב מסיבי מאד. קלונימוס 20:03, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
אני מסכים עם קלונימוס. גילגמש שיחה 20:11, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
יש הבדל בין שכתוב להשלמה. נוי 21:27, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
נוי, יפה אמרת. חגי אדלר 21:30, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

נכון שמצב הערך נוראי (ובגלל זה הוא קצרמר), אבל זה בגלל מה שלא כתוב ולא בגלל מה שכתוב- לכן הוא קצרמר והוא לא צריך להיות דורש שכתוב. שמתי ב"לטיפול דחוף" ואולי אני עצמי אשפרו בימים הקרובים. בכל אופן, לדעתי יש להסיר את התבנית. נוי 21:39, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

נוי צודק לגמרי. יש הבדל בין שכתוב לבין השלמה, והערך הזה דורש שכתוב יסודי, ולא השלמה. אין כאן מה להשלים. קלונימוס 21:49, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
מה יש לשכתב? נוי 21:54, 6 באוגוסט 2007 (IDT)
מה שכתבתי למעלה... קלונימוס 09:24, 7 באוגוסט 2007 (IDT)
אני מסכים עם קלונימוס. הערך דורש שכתוב משום שיש צורך בכתיבה מחודשת של הערך, ולא בהוספות ספציפיות פה ושם. ‏pacman - שיחה 11:48, 7 באוגוסט 2007 (IDT)

שכתוב הערך[עריכת קוד מקור]

כפי שהומלץ מעלה, ניסיתי לשכתב את הערך מהיסוד. הרחקתי אותו מעט מחינוך פורמלי, וניסיתי להתמקד ביישום בשטח של בתי ספר: בניינים, אולמות ספורט, חדר אחות, חדר מנהל וכו'. קישרתי אותו כמיטב ידיעתי.

אם הערך נראה מתאים ומכובד, אשמח להסיר את תבנית:לשכתוב מעליו. תנו לי את עצותיכם לפני כן (נניח, ביום-יומיים הקרובים) ואערוך אותן בשמחה פנימה. אחרי זה, בהנחה ולאיש אין התנגדות, אסיר את התבנית. Assafsh 00:34, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

בתי ספר שלא עברו את החיטוב[עריכת קוד מקור]

או שאני בוּר, או שהמידע בערך לא נכון. בפסקה העוסקת בערים שלא עברו את תהליך החיטוב (רמת גן וגבעתיים), כתוב שבתי הספר מתחלקים לשתי חטיבות גיל כשהתיכון הוא שש שנתי. לא נכון! ברמת גן וגבעתיים יש את בית הספר היסודי (מכתה א' עד כתה ח') ובית ספר תיכון (מכתה ט' עד כתה י"ב). כתושב רמת גן מעולם לא הייתה החלוקה של א'-ו', ז'-י"ב.

תתקן. נוי - שיחה 13:11, 21 ביוני 2008 (IDT)
תוקן. --ҳ/Ҳ/ҳ NYLUB - שיחה 16:42, 21 ביוני 2008 (IDT)
תודה רבה, ובהצלחה בהמשך דרכך הוויקיפדית. נוי - שיחה 17:50, 21 ביוני 2008 (IDT)

בתי ספר רב שנתיים[עריכת קוד מקור]

האם קיימים בתי ספר בהם לומדים את כל שנות הלימוד (א'-י"ב)? 132.68.245.17 16:24, 9 בפברואר 2011 (IST)

למיטב ידיעתי, יש בתי ספר שנקראים בשם אחד, אך מקיימים לימודי בי"ס יסודי במבנה אחד ובחטיבת הביניים והתיכון עוברים למבנה אחר (או יסודי+ביניים במבנה אחד ותיכון במבנה אחר). בחיפה למשל אני מכירה את בית הספר הריאלי שנוהג כך. חוץ מזה, במסגרת החינוך המיוחד, אכן יש בתי ספר שמקיימים לימודים באותו מבנה לאורך כל שנות הלימוד. Ravit - שיחה 20:36, 1 בינואר 2012 (IST)

אלגיר[עריכת קוד מקור]

לכתוב בית ספר על אלגיר זה נותן יותר מידע 79.178.42.15 12:58, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

אחלה[עריכת קוד מקור]

(: 77.125.12.120 20:15, 1 בינואר 2012 (IST)

היסטוריה של בית הספר[עריכת קוד מקור]

היסטוריה של כל בתי הספר היהודיים ובכלל בעולם מתחילה עם החינוך העברי?????????????? גם בחינוך הפורמלי לא מצאתי התייחסות להיסטוריה ולהתפתחות של ביה"ס....

תודה על המשוב! לידיעתך, ויקיפדיה נכתבת בהתנדבות על ידי אנשים פרטיים כמוני וכמוך. כל אחד יכול לערוך דף בוויקיפדיה על ידי לחיצה על הלשונית לשונית עריכה או על לשונית לשונית עריכת קוד מקור שבראש הדף בצד שמאל, אך רצוי להירשם לפני כן על מנת להגן על פרטיותך ולהקל על הדו-שיח עמך. אנו מזמינים אותך להצטרף לוויקיפדיה, להרחיב ולתקן את הערכים הקיימים וליצור ערכים חדשים. ויקיפדיה צריכה אותך! Ravit - שיחה 21:03, 27 במאי 2012 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 05:15, 14 במאי 2013 (IDT)

הסטוריה והתפתחות[עריכת קוד מקור]

הפרק העוסק בהסטוריה והתפתחות איננו כתוב, לטעמי, בסגנון אינציקלופדי. לא ניתן ללמוד ממנו מתי התפתחו בתי הספר, היכן, על איזה רקע, מה הייתה תרומתו, מה היה היקף פעילותו בזמנים השונים וכו'. למעשה, הוא מנוסח כמאמר בבלוג המשתמש בניתוח היסטורי חד מימדי על מנת לבקר את המוסד ואת שיטות ההוראה הנהוגות בו. לא אגזים אם אומר, שכשקראתי אותו לראשונה היום חשבתי לתומי שמדובר בהשחתה מכוונת. משה פרידמן - שיחה 10:14, 25 באוקטובר 2015 (IST)

משה, מסכים. אתה מוזמן לתקן, לשפר ולהרחיב. אבנר - שיחה 10:36, 25 באוקטובר 2015 (IST)
מה לעשות שאני לא מבין בזה כלום? אני יכול לנסות לתרגם מאנגלית, אבל מאוד לא אוהב לכתוב על משהו שאני לא מבין בו. משה פרידמן - שיחה 10:38, 25 באוקטובר 2015 (IST)
תרגום מאנגלית זו הצעה והתחלה טובה. אני מבטיח לערוך את מה שתכתוב. אבנר - שיחה 11:18, 25 באוקטובר 2015 (IST)
אשתדל בימים הקרובים. משה פרידמן - שיחה 11:19, 25 באוקטובר 2015 (IST)
אכן, בזמנו מצאתי רק מקור אחד שעסק בזה בצורה משמעותית וברורה, לצערי הוא די ישן ויש לא מעט פרטים שלא מצאתי בו. לכן יש מקום להוסיף מקורות ונקודות מבט חדשות כדי להעשיר את הפרק. תודה ובהצלחה Chenspec - שיחה 23:11, 25 באוקטובר 2015 (IST)
מצטרף לביקורת. הפרק הזה כתוב מנקודת מבט מרקסיסטית מובהקת. איש השלג - שיחה 10:56, 9 ביולי 2016 (IDT)

פסקה בעייתית[עריכת קוד מקור]

שלום, לדעתי הפסקה הבאה בעייתית ומוטה באופן שאינו נטרלי:

דמותו של בית הספר הייתה מונחה על ידי הערכים והאידאולוגיות של האליטה השמרנית שיצרה אותו. בהתאם לכך, מאז ראשיתו שואף בית הספר לשימור הסדרים שנקבעו במסורת ומונע על ידי חשש עמוק מפני כל שינוי[1]. כתוצאה מכך השתמרה הדרך שבה נהג בעבר בית הספר להקנות לתלמידיו הרגלי ציות כלפי ממונים, כניעה בפני סמכויות ותודעה כוזבת היוצרת אמונה בזכויות יתר של שכבות מסוימות בחברה[1].
בדרך זו מצליח בית הספר להכשיר את רוב תלמידיו לקונפורמיות ריקה[2].כך ממשיך בית הספר להקנות לתלמידיו את עיקרי המתמטיקה, ההיסטוריה, הספרות והפיזיקה. מקצועות אלה מוצגים בפני התלמיד בצרורות של אמיתות שעל התלמיד לקבלן כנתינתן, בין אם הבין אותן ובין אם לא, בין אם השתכנע לגביהן ובין אם מפקפק הוא בהן[1].
מיבנהו המקורי של בית הספר תאם אולי את צרכיה של החברה באותה העת, אך הצרכים האלה השתנו מאז. החברה המודרניות אינה זקוקה עוד לבית הספר על-מנת שיתרום לקפאונה על ידי חינוך הצעירים לשימור של הקיים. היא זקוקה למוסד אשר יכשיר את הצעירים ליכולת לשנותה על ידי פיתוחה בכל התחומים האפשריים[1]. בעידן המחשבים השכלה בעלת ערך היא לא זו המתגלית במתן תשובות מוסכמות לשאלות מוסכמות, אלא זו המאפשרת להציג שאלות רלוואנטיות ולגלות בעיות. טיפוח אינטלקטואלי ברוח צורכי החברה של ימינו פירושו טיפוח של חשיבה עצמאית ואמיצה. חשיבה מסוג זה נזקקת באותה מידה לדמיון כמו לשיטתיות, היא אינה כבולה בכבלי המוסכמות והיא פתוחה להסקת מסקנות מלקחי הניסיון[1].
בהתאם לכך, למידת חקר היא גישה חינוכית חדשה יחסית אשר מנסה לשבור את דפוס ההוראה הישן, על ידי שימוש בעקרונות המחקר.


בברכה אמא של גולן - שיחה 11:17, 11 במרץ 2018 (IST)

  1. ^ 1 2 3 4 5 צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.
  2. ^ אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן, לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת (2004).