שיחת משתמש:משה פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
العربية | English | español | italiano | עברית | русский
Movicon-regards.gif
שלום, משה פרידמן, וברוך בואך לוויקיפדיה!
כדי לסייע לך להצטרף לעורכים ולעורכות באפשרותך:

If you can't read Hebrew, click here.בברכה,
דורית 21:52, 2 ביוני 2009 (IDT)

שמי משה ואני סטודנט לתואר שני בפיסיקה באוניברסיטה העברית.

תחום המחקר שלי הוא אסטרופיסיקה גרעינית.

ברוך הבא. זהו דף השיחה שלך, שבו משתמשים אחרים יכולים ליצור איתך קשר. מידע על עצמך אתה יכול להוסיף לדף המשתמש שלך - משתמש:משה פרידמן. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:11, 2 ביוני 2009 (IDT)

מסה אטומית[עריכת קוד מקור]

Tournesol.png
תודה על תרומתך לוויקיפדיה. עם זאת, מחקנו את הערך שכתבת, כיוון שאינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה בשל נושאו, תוכנו או ניסוחו, או בשל היות הערך שכתבת קצר מדי מכדי להיות ערך אנציקלופדי. אם לדעתך הנושא ראוי לערך ובכוונתך להרחיבו, ניתן לפנות לדף בקשות ממפעילים כדי לבטל את המחיקה, ולשחזר את הערך.
מומלץ לעבור על המדריך שלנו כדי להכיר טוב יותר את הסגנון המקובל של ויקיפדיה. כדאי גם לקרוא מספר ערכים טובים כדי לראות דוגמאות לסגנון כתיבה המקובל בוויקיפדיה. בנוסף אפשר להיעזר בחונך או חונכת המציעים את עזרתם בקליטת עורכים חדשים.

בברכה, שנילישיחה 23:21, 2 ביוני 2009 (IDT)

חור שחור[עריכת קוד מקור]

שלום משה. אחד הדברים שהויקיפדיה העברית גאה בהם הוא איכות הערכים המומלצים שלנו, ולכן אנחנו נוהגים לבחון ערכים מומלצים ותיקים, ולבדוק האם הם עדיין מומלצים (למרות שהקריטריונים עלו). אחד מהערכים המומלצים שנמצא כרגע בדיון הוא הערך חור שחור. כאסטרופיסיקאי, נשמח אם תוכל לעבור על הערך - ולחוות דעה עליו, האם הוא עדיין עדכני? האם הוא מלא/חסר? וכו'.. בתודה מראש, טוקיוני 16:12, 14 בנובמבר 2009 (IST)

שלום וברכה. חורים שחורים אינם שייכים לתחום העיסוק שלי, והידע שלי לגביהם מוגבל. בכל זאת אשתדל להקדיש מחר זמן לעבור על הערך. משה פרידמן - שיחה 20:02, 14 בנובמבר 2009 (IST)

אסטרופיסיקה גרעינית - תזכורת[עריכת קוד מקור]

הערך בעבודה כבר זמן רב. אם העבודה מתמשכת עוד אני ממליץ שתעביר אותו ממרחב הערכים לדף משנה אצלך (לדוגמא - משתמש:משה פרידמן/אסטרופיסיקה גרעינית). מיקיMIKשיחה • 22:52, 15 בנובמבר 2009 (IST)

צודק. בוצע. משה פרידמן - שיחה 07:56, 16 בנובמבר 2009 (IST)

ראה נא[עריכת קוד מקור]

ראה נא צפנים בתנ"ך אם יש לך מה לתרום.תודה

צר לי, אבל אינני מכיר את הנושא לעומק, ואינני מעוניין ללמוד אותו מסיבות עקרוניות. ההערה שלי על חוסר אוביקטיביות נאמרה מנקודת מבט של אינציקלופדיה, אבל כאדם פרטי זה נראה לי בזבוז זמן, ולכן אינני מעוניין להעמיק בנושא. משה פרידמן - שיחה 23:03, 8 בדצמבר 2009 (IST)


אחרי כאלף וחמש מאות שנה[עריכת קוד מקור]

שלום משה. ברצוני להבין מדוע מחקת את הביטוי "אחרי כאלף וחמש מאות שנה" מהערך תכלת. ללא ביטוי זה משמעות הנאמר שם הוא שמעולם, עד שנת תשמ"ח באלף הששי, לא ייצרו פתילי תכלת, דבר שאיננו נכון באופן היסטורי-עובדתי.93.172.240.66 12:08, 4 במרץ 2010 (IST)

שלום. ניתן בהחלט להבין מהפסקה שבעבר יוצר פתיל תכלת גם ללא ביטוי זה. אתה גם יכול לציין את הזמן המשוער שבו הופסק היצור. אבל בנקיטת הביטוי הזה: "בעקבות מחקריו של פרופ' אוטו אלסנר ממכון שנקר ברמת גן, אחרי כאלף וחמש מאות שנה של העדרות התכלת בישראל, יוצר לראשונה, פתיל תכלת לציצית מן החילזון ארגמון קהה קוצים על ידי הרב אליהו טבגר מירושלים.", אתה אומר בפרוש שבעבר יוצר התכלת מן הארגמון, ועתה שבו לייצרו מן הארגמון. למרות שהאמת היא שבעבר יוצר התכלת מן (אין לי או לך שמץ של מושג), במשך כך וכך שנים לא יוצר פתיל תכלת, והיום מייצרים פתיל תכלת מ(לפחות) שני סוגים שונים. גילוי נאות, אני נוהג להטיל בציציותי פתיל תכלת מן הארגמון. משה פרידמן - שיחה 13:25, 4 במרץ 2010 (IST)

איון[עריכת קוד מקור]

כשאני מעיין בתהליך התאיינותם של אלקטרון ופוזיטרון שמתנגשים, אני תוהה ביני לבין עצמי מה כופה את תהליך ההתאיינות. למה למשל שלא יקרה להם - תמיד - מה שכרגיל קורה בסתם התנגשות קלאסית בין שני כדורים אלסטיים (דהיינו שימור המצב הקיים תוך היפוך כיווני התנועה של כל אחד משני הגופים האלסטיים המתנגשים), או אפילו מה שכרגיל קורה בסתם התנגשות קלאסית בין שני כדורי פלסטלינה (דהיינו היעצרותם של שני הגופים הפלסטיים - תוך שיחרור קרינה בעלת אנרגיה שגודלה זהה לזה של האנרגיה הקינטית שהיתה לשני הגופים הפלסטיים טרם ההתנגשות). אולי תוכל להאיר את עיניי בסוגיה זו. סמי20 - שיחה 10:54, 9 באפריל 2013 (IDT)

שלום סמי. אני לא משוכנע שמה שאני אומר זה נכון, אבל למיטב הבנתי איון איננו שונה מכל תהליך פיסקלי אחר שקורה בין חלקיקים שכאלו. כלומר, אלקטרון ופוזיטרון שמתנגשים יכולים לעשות פיזור אלסטי, ויכולים ליצור חלקיקים אחרים בתנאי שכל חוקי השימור מתקיימים. אחד האפשרויות הוא יצירת שני פוטונים. זה לא שונה מהותית, למשל, מהתפרקות בטא שבה נויטרון הופך לפרוטון, אלקטרון ואני נויטרינו. לגבי כדורי הפלסטלינה, פיזור אלסטי אכן יכול להתרחש. התנגשות לא אלסטית גם היא יכולה להתרחש, וזה בדיוק המצב באיון. בעצמים מקרוסקופיים התנגשות פלסטית מייצרת חום, ובאיון היא מייצרת פוטונים. 132.64.80.217 11:06, 9 באפריל 2013 (IDT)
אופס, שכחתי להתחבר למערכת. זו תשובה שלי. משה פרידמן - שיחה 11:08, 9 באפריל 2013 (IDT)
אתה טוען שהאיון מקביל להתנגשות מקרוסקופית לא אלסטית. אבל הרי בהתנגשות מקרוסקופית לא-אלסטית, אין שום איון של שום חומר, אלא פשוט - כל האנרגיה הקינטית שהתקיימה טרם ההתנגשות - הופכת לאנרגיית חום, אבל עדין ללא שום איון של החומר; אז למה בהתנגשות בין אלקטרון ופוזיטרון - כן יתכן (במקרים מסויימים) שיתרחש איון של מסת-המנוחה? מה רע שיקרה שם - תמיד - מה שקורה בהתנגשות מקרוסקופית לא-אלסטית (או מה שקורה בהתנגשות מקרוסקופית אלסטית)? האם יש איזשהו חוק-טבע אשר (במקרים מסויימים) כופה דווקא תהליך של התאיינות של מסת-המנוחה (של האלקטרון והפוזיטרון המתנגשים)? סמי20 - שיחה 11:47, 9 באפריל 2013 (IDT)
אתה בוודאי יודע, שאם תציב מצלמה תרמית (אינפרא אדום) ותצלם התנגשות פלסטית של כדורי פלסטלינה, אתה תוכל לראות שנוצרו פוטונים (זה מה שאתה מצלם). אם ההתנגשות בין כדורי הפלסטלינה תהיה אנרגטית מספיק (לא משהו מעשי כיום), יהפכו כדורי הפלסטלינה לאוסף גדול של חלקיקים שונים ומשונים. באופן כללי נראה לי לומר, שכל תהליך שאפשרי מבחינת חוקי הפיסיקה, כלומר, שאיננו מפר אף חוק פיסיקלי, יכול לקרות. לכן איון יכול לקרות - הוא לא מפר אף חוק. בפירוש אינני סבור כי איון קורה תמיד. קיימות דרכים לחשב מה ההסתברות שאיון אכן יקרה, בהינתן נתוני ההתנגשות. אבל אינני רואה במה שונה איון מכל תהליך אחר של יצירת חלקיקים מחלקיקים אחרים. משה פרידמן - שיחה 12:48, 9 באפריל 2013 (IDT)
אני בכוונה שאלתי על תהליך התאיינות (=היעלמות) החומר, שזה במפורש לא מה שקורה בתהליך שאתה מכנה: "התנגשות...אנרגטית מספיק". אני מדבר אפוא על התנגשות אנרגטית - ברמה נמוכה - בין אלקטרון ופוזיטרון, כזו אשר - אפוא - אינה מאפשרת להם להפוך לחלקיקים אחרים ("שונים ומשונים" כלשונך), שהרי מדובר כאמור בהתנגשות (ברמה נמוכה) שבין אלקטרון לפוזיטרון - לא בהתנגשות שבין שני באריונים. ובכן, במקרה של התנגשות אנרגטית - ברמה נמוכה כאמור - בין אלקטרון ופוזיטרון, יש רק שלושה תסריטים אפשריים אשר שונים זה מזה איכותית (אני מתעלם אפוא מתסריטי-ביניים השונים זה מזה רק כמותית, כפי שלמשל מתרחש אצל גופים חצי-אלסטיים וכדומה); תסריט 1: שימור של כל מסת המנוחה, ושימור של כל האנרגיה הקינטית, אך תוך הפיכת כיווני התנועה של שני הגופים המתנגשים - ממש כפי שקורה בתהליך מקרוסקופי רגיל של התנגשות בין שני גופים אלסטיים; תסריט 2: שימור של כל מסת המנוחה, תוך הפיכת האנרגיה הקינטית לאנרגיית אור וכדומה - ממש כפי שקורה בתהליך מקרוסקופי רגיל של התנגשות בין שני גופים פלסטיים; תסריט 3: איון של כל מסת-המנוחה - יחד עם כל האנרגיה הקינטית - אשר הופכות אפוא יחדיו לאנרגייה חסרת מסת מנוחה (כגון אנרגיית אור וכדומה). שני התסריטים הראשונים - מוכרים לנו מהתנגשות קלאסית בין חומר לחומר, וניתן לנבא מראש מתי יקרה הראשון ומתי השני - למשל בכפוף לנתוני האלסטיות של שני הגופים המתנגשים (וכדומה); מאידך, בהתנגשות בין חומר לאנטי חומר - במיוחד בין אלקטרון לפוזיטרון - יתכן כידוע גם התסריט השלישי. השאלה שלי היא אפוא, האם יתכנו נתוני פתיחה כאלה - שבמסגרתם יהיה ניתן לנבא מראש שההתנגשות תסתיים בהתאם לתסריט השלישי הנ"ל, ואם כן - אז מה הם נתוני הפתיחה הספציפיים האלה?
אגב: בתשובתך אתה מנסה לרמוז, שהתשובה האמיתית לשאלתי נעוצה אולי בתורת הקואנטים, שהרי אתה מדבר על "הסתברות". אז ראשית, האמנם רק תורת הקואנטים יכולה לענות על כך, או שמא רמזת אל מכניקה סטטיסטית; ושנית, הייתי שמח אילו לסיכום היית יכול להדגים את טענתך - ואני מצטט: "קיימות דרכים לחשב מה ההסתברות שאיון אכן יקרה, בהינתן נתוני ההתנגשות". סמי20 - שיחה 14:08, 9 באפריל 2013 (IDT)
ראשית, אני לא רואה את ההבדל המהותי בין התאיינות לבין תהליכים אחרים בהם חלקיק מסוג אחד הופך לחלקיק (אחד או יותר) מסוג אחר. עקרון שקילות המסה והאנרגיה גורר שבשני המקרים לא מדובר ב"איון", אלא במעבר אנרגיה מצורה אחת לצורה אחרת. כאשר יש התנגשות ברמה אנרגטית נמוכה, כדבריך, עדיין יש את מסות המנוחה. לכן, כל עוד אין חוק פיסקלי ששולל את התהליך ההופך אלקטרון ופוזיטרון לשני פוטונים, אין סיבה שהוא לא יהיה אפשרי. זה לא שונה מהתנגשות של שני כדורי פלסטלינה, מלבד העובדה ששם תהליך האיון שובר חוק שימור (המספר הבאריוני), מה שלא נכון בנוכחות של אנטי חומר. כמובן, טיפול נכון בבעיה חייב להיעשות בעזרת אלקטרודינמיקה קוונטית, ואתה צודק בהנחתך שמדובר בהסתברויות. כלומר, לכל תהליך פיסקלי אפשרי ניתן לחשב הסתברות מתאימה, בהינתן נתוני הפתיחה. אם אתה רוצה לראות כיצד לעשות את החישוב הזה, אתה יכול לראות אותו מפורש בקישור הבא: http://books.google.co.il/books?id=L7w7UpecbKYC&lpg=PP1&pg=PA268#v=onepage&q&f=false משה פרידמן - שיחה 16:36, 9 באפריל 2013 (IDT)
אתה טוען "שלא מדובר באיון". אבל אני לא מדבר על "איון" סתם, אלא על "איון של החומר", כלומר על "איון של מסת-המנוחה". על כך אתה טוען, שאין הבדל מהותי - בין "התאיינות" (כשבכך אתה כנראה מתכוון הפעם כמוני להתאיינות של מסת-מנוחה) - לבין הפיכת זוג חלקיקים לזוג אחר של חלקיקים. אבל אם אכן כדבריך שאין הבדל מהותי בין החלופות הללו, אז הייתי מצפה שהטבע יעניק הסתברות זהה לכל אחד משלושת התסריטים האפשריים שפירטתי בתגובתי הקודמת, אבל זהו, שלא! הטבע מעדיף את התסריט השלישי - תסריט התאיינות מסת המנוחה, שהסתברותו שואפת לוודאות גמורה - לפחות ככל שמהירותה של ההתנגשות שואפת לאפס - לפי המובא בקישור שנתת (עמ' 270 בפיסקה שאחרי נוסחה 10). יתר על כן: אפילו כשהפוזיטרון נע מהר, עדין חדירתו דרך כמות גדולה של חומר - תביא להאטתו ולבסוף לעצירתו, מה שממילא יאפשר (לפי עקרון אי הוודאות) למקם באופן ודאי את התנגשותו - מה שיביא באופן ודאי להתאיינותו (כפי שמובא שם עמוד 271 בפיסקה שלפני סעיף 2). אם כן חוזרת השאלה שלי: למה במהירויות נמוכות מעדיף הטבע את התסריט השלישי (תסריט התאיינות מסת המנוחה) על פני שני האחרים (תסריט ההתנגשות הניוטונית האלסטית ותסריט ההתנגשות הניוטונית הפלסטית); אדרבא, דווקא בגלל עיקרון שקילות החומר והאנרגיה שאותו ציינת - הייתי מצפה להסתברות זהה לכל אחד משלושת התסריטים. שים לב שאינני תמה על כך שבהתנגשות בין שני אלקטרונים (שליליים) - מעדיף הטבע את שני התסריטים הראשונים (תסריט ההתנגשות הניוטונית האלסטית ותסריט ההתנגשות הניוטונית הפלסטית) - על פני התסריט השלישי (תסריט התאיינות מסת המנוחה), שהרי כששני אלקטרונים (שליליים) מתנגשים - אין אפשרות להתאיינות מסת המנוחה שלהם - שכן כל התאיינות כזו לא תוכל לשמור על חוק שימור המטען. אבל אני עדין כן תמה, למה בהתנגשות אנרגטית - ברמה נמוכה - בין אלקטרון לפוזיטרון, יש העדפה של התסריט השלישי. זה נראה לי כאילו יש איזשהו כח סמוי שאחראי על ההתאיינות הזו - כלומר שאחראי על העדפת התסריט השלישי על פני השניים האחרים, אך טרם עמדתי על טיבו של הכח הזה. סמי20 - שיחה 21:09, 9 באפריל 2013 (IDT)
העובדה שאין הבדל מהותי לא מובילה למסקנה שההסתברויות שוות. על מנת לחשב את הסתברויות יש צורך לבנות תורה פיסקלית, ולבחון אותה אל מול המציאות, או ללמוד תורה קיימת. אני לא מקבל את טענתך שהטבע מעדיף את תהליך האיון על התהליכים האחרים. להפך הוא הנכון. הסיבה שמעבר של פוזיטרון בחומר יביא בהכרח לעצירתו היא שהוא יבצע המון התנגשויות אלסטיות עם אלקטרונים, ובמהלכם הוא יואט עד שבשלב כלשהו הוא בוודאי יעבור איון. מבלי לחשב, כניסיונאי, תחושת הבטן שלי שעבור פוזיטרונים אופיניים במעבדה ההסתברות לאיון זניחה לחלוטין ביחס להסתברות להתנגשות אלסטית. ישנם המון אינטראקציות פיסיקליות, שעבור חלקם ההסתברות גדלה עם האנרגיה ועבור חלקם היא קטנה. הסיבה לכך שבאנרגיות נמוכות ההסתברות לאיון גדלה אינה ידועה לי. אני מניח שזה קשור בכך שמכיוון שהכוח בין החלקיקים הוא כוח מושך, כאשר האנרגיה שלהם נמוכה יותר פונקציות הגל שלהם ממוקמות קרוב יותר, מה שמגדיל את הסיכוי שלהם להחליף ביניהם תכונות פיסקליות. אבל זה לגמרי תחושת בטן מה שאמרתי. משה פרידמן - שיחה 21:34, 9 באפריל 2013 (IDT)
  • אוקי, מסכים איתך שהעובדה שאין הבדל מהותי לא מובילה למסקנה שההסתברויות זהות, אבל הלא תסכים איתי שהיא גם לא מובילה למסקנה שההסתברויות צריכות להיות שונות.
  • כמו כן, אני גם מסכים איתך - שהפוזיטרון החודר דרך כמות גדולה של חומר - ייעצר בגלל התנגשויות רבות, אבל עדין תמוה בעיניי: למה - כשהוא ייעצר לחלוטין - אז ההסתברות של האיון הופכת לוודאות של מאה אחוז? למה לא יתכן אז (למשל) תסריט של שימור מסת המנוחה - לפחות כתסריט אפשרי - גם אם לא הכרחי?
  • אתה טוען (במסגרת תחושת בטן) שאולי זה קשור לגדילת "הסיכוי להחלפת תכונות פסיקליות". אבל גם אם אתה צודק - עדין לא מובן לי, למה "הסיכוי להחלפת תכונות פיסיקליות" (כפי שכינית זאת) - אשר לטענתך גדֵל במהירויות נמוכות - נעשה אז אף גדול יותר מהסיכוי לאי החלפתן, במקום שהסיכויים יהיו לפחות זהים?
  • ועוד יותר לא מובן לי, מדוע התסריט "להחלפת התכונות הפיסיקלית" (כפי שכינית זאת) - נעשה התסריט היחיד האפשרי - כאשר הפוזיטרון נעצר לחלוטין. סמי20 - שיחה 22:39, 9 באפריל 2013 (IDT)
היא לא מובילה לשום מסקנה. מה שקובע את ההסתברויות זה המודל הפיסקלי, ומודלים פיסקליים שונים להתנגשות אלסטית ואיון נותנים הסתברויות שונות. ההסתברות של האיון לאינטראקציה בודדת לא הופכת למאה אחוז. כמו כן, ההסתברות להתנגשות אלסטית לא בהכרח קטנה יותר מהסתברות לאיון (לדעתי היא גדולה יותר, אבל צריך להציב את המספרים כדי לוודא. ההסתברות להתנגשות אלסטית גדלה גם היא ככל שהמהירות יורדת). העניין הוא שכאשר פוזיטרון עובר בחומר, הוא יעשה עוד ועוד התנגשויות, עד שמתישהו בסוף יתבצע תהליך של איון. חשוב על כך, לשם ההדגמה, כמו חייל המסתער אל עבר עמדת אויב, המכילה כמות בלתי מוגבלת של חיילים חמושים. ההסתברות של כל כדור בודד הנורה לעברו לפגוע היא נמוכה, אבל מתישהו לבסוף הוא יחוסל. משה פרידמן - שיחה 11:52, 10 באפריל 2013 (IDT)
אני מבין - למה הגדלת מספר ההתנגשויות תעלה את הסיכוי לאיון, ואני גם מבין - שבהתנגשויות פלסטיות - העלאת מספר ההתנגשויות מאיטה את המהירות. אבל עדין לא מובן לי, מדוע במפגשים בין אלקטרון לפוזיטרון - לאו דווקא במפגשי התנגשויות פלסטיות - העלאת הסיכוי לאיון קשורה לירידה במהירות, כך שירידה במהירות מגדילה את הסיכוי לאיון? אמנם מוסכם עלי, שלפי תורת היחסות הפרטית יוצא - שככל שמהירות הפוזיטרון גבוהה יותר - כך זמן החיים של הפוזיטרון ארוך יותר; אבל הרי זה לא קשור למספר ההתנגשויות, אלא לזמן החיים של הפוזיטרון - שיכול להיות מבודד כל ימיו ולא להתנגש עם שום דבר עד סוף חייו, בעוד שאנו דנים כרגע על מה שקורה בתוך מסגרת זמן החיים הזו - לא במה שקורה אחריה; והרי אנחנו יודעים, שאם בתוך מסגרת זמן החיים של הפוזיטרון - הוא יפגוש באלקטרון - לאו דווקא בהתנגשות פלסטית, אז הסיכוי של שניהם להתאיין גבוה יותר כאשר מהירות ההתנגשות היא נמוכה, למרות שזו הפעם היחידה בחייו שהוא פגש פוגש ויפגוש אלקטרון. השאלה היא אפוא למה? זה מה שמתסכל אותי. סמי20 - שיחה 12:34, 15 באפריל 2013 (IDT)
ראשית, אם ב"התנגשות פלסטית" כוונתך להתנגשות לא אלסטית, אז איון הוא סוג של התנגשות פלסטית. כמו כן, גם התנגשות אלסטית מאיטה את המהירות. ההסתברות לאיון נגזרת מהמודל הפיסיקלי, שהוא, כאמור, גורר תלות במהירות כפי שציינת. הסבר אינטואיטיבי לכך יכול להיות, כפי שהזכרתי, שעבור כוח מושך קיימת חפיפה גדולה יותר בין פונקציות הגל של החלקיקים ככל שהמהירות קטנה, מה שמעלה את ההסתברות לאינטראקציה. משה פרידמן - שיחה 11:17, 17 באפריל 2013 (IDT)
אולי יעזור לך לחשוב על זה באופן הבא. נניח שהאלקטרון במנוחה והפוזיטרון נע לעברו. כמו כן נניח שיש טווח מסויים שבו יש סיכוי לאיון, ונסמן אותו ב x. הזמן שבו לוקח לפוזיטרון במהירות v לעבור את הטווח ה"מסוכן" הוא t=x/v. לכן, ככל שמהירות הפוזיטרון נמוכה יותר, כך משך הזמן בו הוא "מבלה" באזור הרלוונטי לאינטראקציה גדול יותר. משה פרידמן - שיחה 11:22, 17 באפריל 2013 (IDT)

הסבת מונחים פיזיקאליים מאנגלית לעברית[עריכת קוד מקור]

תודה על תגובתך ועזרתך בתרגום הקובץ הזה. אך נותר מושג אחד שפיספסת – זה שמתחת לסימן השאלה, למעלה בצד שמאל: Quarks-Leptons complementarity ? , ירונש שיחה 12:56, 2 ביוני 2014 (IDT)

ערב טוב משה. תוכל בבקשה לעבור על הקובץ שיצרתי בהתאם לתרגומך, ולראות שהכל רשום נכון?, ירונש שיחה 21:51, 5 ביוני 2014 (IDT)

האתה הוא איתי שלר?[עריכת קוד מקור]

213.57.99.239 18:30, 24 בנובמבר 2014 (IST)

לא. אני משה פרידמן. משה פרידמן - שיחה 19:23, 24 בנובמבר 2014 (IST)

הכה את המומחה[עריכת קוד מקור]

שלום משה, העליתי שאלה בהכה את המומחה מדעים וענית שם, אבל אני אשמח אם תפרט (לגבי התגובה האנדורתמית: "במצב כזה אנרגיה קינטית הופכת לאנרגית קשר, וטמפרטורת הגז תהיה נמוכה יותר מטמפרטורת הסביבה" למה הכוונה ואם יש דוגמא) תודה

שלום. מקווה שעניתי על שאלתך. משה פרידמן - שיחה 12:22, 24 בפברואר 2015 (IST)

מייל[עריכת קוד מקור]

שלחתי לך אשמח לקבל תגובה. מ.נ. - שיחה 11:37, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

אגב השאלה בשיחה:מזל טלה אינה קשורה לאסטרולוגיה התכוונתי לשאול לפני כמה שנים נקודת האביב היתה בטלה בערך כתוב 2000 שנה ולי היה זכור 4000 מ.נ. - שיחה 11:40, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

שאלה סקרנית[עריכת קוד מקור]

מסקרן אותי לשמוע מה תפיסתך בגדול בעניין ההתחממות הגלובלית. ואם כבר מדברים על זה אולי תעיף מבט בהתחממות עולמית ובהערתי בדף השיחה. יום נחמד לך אגלי טל - שיחה 15:10, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

ברמה המקצועית אני לא יכול לתת ביקורת כי זה תחום (שאמור להיות) מאוד טכני ומקצועי, וזה מאוד לא רציני להתייחס ללא הכרה לעומק ולפרטים המון אספקטים מתחומי דעת רבים. בפרט, כאשר יש טענה לקונצנזוס מוטעה, שזו טענה שצריך הבנה מאוד מעמיקה כדי להתייחס אליה ברצינות, לכל צד. ברמה האישית, כן יצא לי להפגש פה ושם עם חוקרים בתחום, וקראתי מעט ספרות מקצועית בחלק של הפיזיקה, וגם שמעתי כמה הרצאות אקדמיות בנושא. הרושם האישי שלי הוא שבהחלט יש כאן קונספציה, ונטענות טענות שלא בהכרח מבוססות באופן מספק מבחינה מדעית, ובאופן כללי אנחנו, כאנושות, יודעים פחות ממה שנראה לנו. מדובר במערכת שעדיין קצת מסובכת מדי בשביל הקהילה המדעית. כמובן, רק שוטה יראה בחוסר ידיעה נחמה. מאידך, אני לא חושב שיש כאן קונספירציה, ואני מתקשה להאמין שהקונספציה, על אף היותה קונספציה, מוטעית. אני חושב שהיא מוטה, אבל לא מוטעית. ברמה המעשית, אני חושב שנקודת המוצא צריכה להיות שהקונספציה נכונה, ולעשות מאמצים הרבה יותר משמעותיים מאלו הנעשים היום כדי להקטין את התרומה האנושית להתחממות הגלובלית. ככל הנראה, מדובר על בעיה חמורה ביותר, שאנחנו אחראים לה באופן חלקי לפחות. לא כדאי להתעלם ממנה. משה פרידמן - שיחה 16:49, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
תודה לך על התשובה המפורטת. אמרת שאין קונספירציה, האם פרשת אקלים-גייט] לא רומזת למשהו כזה? מלבד זאת גם אם נניח שקונסיפרציה ממש (אנשים שמעלימים יחד מידע ומשבשים נתונים על פי תוכנית) זה מרחיק לכת, עדיין לעניות דעתי יש היגיון להניח שברגע שקרנות אידיאולוגיות ממנות מחקרים כבר קשה להסתכל על זה כעל מדע רציני. אני מגזים? בברכה אגלי טל - שיחה 17:27, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
אני, באופן כללי, מתייחס לתאוריות קונספירציה מאוד בספקנות. רמזים תמיד ניתן למצוא, אבל הפער משם ועד למסקנות שמסיקים מהן בדרך כלל גדול מאוד. כמעט בלתי אפשרי להעלות על הדעת קונספירציה בקנה מידה שכזה שתחזיק זמן כה רב. את הטענה השניה אני יכול לקבל באופן מעודן יותר: יש השפעה של גורמים מממנים. יש השפעה של אידאולוגיות וטרנדים. יש השפעה של תפיסות עולם מוקדמות של חוקרים. לכן אני לא אתפלא כלל, כפי שכתבתי לעיל, שיש הטיה. אבל הייתרון הגדול של המדעים המדוייקים הוא שהטבע לא משקר. גם חוקר מוטה, בדרך כלל הוא לא שקרן שיזייף תוצאות. יש עשרות אלפי חוקרים במאות מכוני מחקר המתפרסים על פני עשרות מדינות שחוקרים את הנושא הזה. בהם תמצא סטודנטים שבאים לכמה שנים ועוזבים, חוקרים צעירים ומלאי אמביציה, ופרופסורים ותיקים ששמם הולך לפניהם. הסטנדרטים המקובלים בתחום המדעים המדוייקים מאוד קפדניים, חוקרים קנאים לעצמאות המחקרית שלהם, והמערכת מעודדת סטודנטים לשאול ולהטיל ספק. חוקרים צעירים מחפשים פריצות דרך ומקוריות שתייחד אותם ואת מחקריהם. ולמרות שבכל מקום יש הטיה ופוליטיקה, עולם המדעים המדוייקים מלא באנשים שאומרים מה שהם חושבים ללא מורא ופחד. כמה כבר אפשר לזייף במערכת כזו? אז, למרות שהמערכת לא חסינה מפוליטיקה והטיות אחרות, בסוף את הטבע לא ניתן לרמות, וכל אותם החוקרים נפגשים איתו יום יום שעה שעה באופן מאוד מדוקדק. לכן, למרות שלי אישית אין את הידע הדרוש כדי לחוות דעה מקצועית, אני לא חושב שנכון לכנות את זה "מדע לא רציני". משה פרידמן - שיחה 18:51, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
תראה, הרי אנשי הקונצנזוס המדעי טוענים שהמתנגדים לתפיסה השלטת מסלפים מחקרים, מרמים ומעוותים בזדון, בשל מימון, אידיאולוגיה וכו', כלומר, הם מניחים שישנם מדענים (לא כל כך מעטים) שמסלפים נתונים מדעיים משיקולים זרים. מה שנשאר זה רק להחליט האם אלו שעושים את זה הם הרוב או המיעוט.
כמובן שהפשטות תהיה להניח שהרוב אמין יותר. מנגד, הרוב ממומן ומתומרץ לחשוב כפי שהוא חושב ולפרסם כך ולחקור בכיוון הזה, מה עדיף? לא יודע....
בברכה אגלי טל - שיחה 19:17, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
אני לא יודע מה אנשים אחרים טוענים. אני לא שמעתי האשמות כאלו כלפי אנשי מדע מפי אנשי מדע, אבל בהחלט יכול להיות שפספספתי. שמעתי דברים אחרים שמאוד צרמו לאזני, אבל האשמות ברמאות לא זכורות לי. כאמור, אני לא מדבר מתוך ידיעה, ויתכן שאני טועה. אבל אם אתה רוצה לדעת באמת, תצטרך להעמיק בנושא בעצמך, ולא באמצעות כתבות באינטרנט. או לסמוך על מישהו אחר. אני מתנחם בעובדה שאף אחד לא שואל את דעתי, ולכן אני לא צריך להכריע. אני אשמח מאוד לגלות שאנשי הקונזצנוס טועים, מהרבה סיבות. לצערי אני חושש שזה לא המצב. משה פרידמן - שיחה 19:24, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
תודה לך על ההיענות והפירוט. לילה טוב אגלי טל - שיחה 21:53, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
בשמחה. לילה טוב גם לך. משה פרידמן - שיחה 22:02, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

בעלי ידע בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

משה, מדוע אתה לא שם? אילן שמעוני - שיחה 23:38, 19 בינואר 2018 (IST)

צודק. יתוקן. תודה רבה. משה פרידמן - שיחה 05:38, 21 בינואר 2018 (IST)

אד הומינם[עריכת קוד מקור]

אתה מטיב לזהות אד הומינם (של אחרים)...אז מדוע האכיפה שלך בררנית...213.8.204.3 19:56, 31 בינואר 2018 (IST)

ראה התייחסות מפורטת בדף השיחה של הכה את המומחה. בברכה, משה פרידמן - שיחה 19:58, 31 בינואר 2018 (IST)

כוכב איכותי![עריכת קוד מקור]

SVG Barnstar Hires.png כוכב איכותי
תודה רבה לך על הכתיבה האיכותית בערך המודל הגאוצנטרי עלה והצלח. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 19:21, 7 במרץ 2018 (IST)
תודה רבה! משה פרידמן - שיחה 19:33, 7 במרץ 2018 (IST)

התרשמתי[עריכת קוד מקור]

כשקראתי בכיכר העיר את הפוסט הפותח בדיון על רשימת האנטישמים חשבתי בתחילה שאני מסכים שהרשימה מוגזמת, אבל התרשמתי מאוד שתשובתך המנומקת והעניינית (לא מובן מאליו בנושא טעון ורווי בשיח דמגוגי) כך שלא נותר לי אלא להסכים עם כמה מהנקודות שהעלאת. שינית לי במעט את זווית הראייה על הנושא ואני חושב שההקבלות שנתת לגבי אתיופים ומוסלמים היו מעוררות מחשבה. איש השום (Theshumai) - שיחה 10:27, 16 בינואר 2019 (IST)

נהנתי מאוד גם מדבריך ומגישתך בנושא הבא בכיכר העיר על הרופא ונתניהו. כיף לקרוא. איש השום (Theshumai) - שיחה 10:51, 16 בינואר 2019 (IST)

תודה רבה! כיף לשמוע. משה פרידמן - שיחה 16:08, 16 בינואר 2019 (IST)

עזרה במציאת שאלתי ב הכה את המומחה [עריכת קוד מקור]

הי, האם, באפשרותך לעזור לי למצוא את השאלה שלי? שאלתי אותה אתמול ועכשיו היא לא מופיעה... שאלתי על השכלתה של אביבה קרינסקי, שאלתי זאת גם בדף השיחה של הערך לפני שנתיים ולא ענו לי... שירי2000 שירי2000 - שיחה 12:21, 12 במרץ 2019 (IST)

שירי שלום. ישנם שני דפים שונים, אחד הוא הכה את המומחה, והשני בשם טיפה שונה: הכה את המומחה מדעים מדוייקים. השאלה שלך מופיעה בדף של המדעים המדוייקים, חפשי אותה שם. (קצת מבלבל, אני יודע). בהצלחה! משה פרידמן - שיחה 15:42, 12 במרץ 2019 (IST)

בקשונת[עריכת קוד מקור]

שלום משה, התוכל לכתוב את הערך Fact-checking ? צחי לרנר - שיחה 22:10, 2 במאי 2019 (IDT)

זנות בשפה העברית[עריכת קוד מקור]

אני מפנה אותך לפרק "זנות בשפה העברית" בערך זונה שם תראה שאין צורך להחליף את המושג עובדת מין בזונה שכן שניהם מושגים מקבילים בעברית. גם כתוב בערך שאקטיביסטיות בנושא עבודת מין מעדיפות את המושג עובדת מין.

שנית, זו היתה העריכה השניה אחרי ששיחזרתי של משתמש אנונימי. למיטב ידיעתי זה אומר שפתחת מלחמת עריכה ולידיעתי זו לא הדרך. אם לדעתך חשוב להעדיף את המילה זונה דווקא פתח על כך דיון בדף השיחה ולא מלחמת עריכה. כרגע אני גם עובדת על הערך אז נא לא לערוך אותו. את דף השיחה אתה יכול לערוך. Carpatianlynx - שיחה 10:26, 3 במאי 2019 (IDT)

ראיתי עכשיו שאנונימי פתח שיחה, אז אתה החלטת שאם אתה מסכים איתו ואף אחד לא התנגד בארבע בבוקר!!! אז ניצחת במלחמת העריכה ויש הסכמה? זה לא עובד ככה. עכשיו כבר יש מתנגדים ואתה צריך לספק הסבר משכנע Carpatianlynx - שיחה 11:07, 3 במאי 2019 (IDT)
הכל בסדר Carpatianlynx. אני בסך הכל האמנתי לך שההתנגדות נובעת מחוסר ידיעה, ולכן הנחתי שברגע שהבאתי את הדברים בקולה אין כאן בעיה בכלל. עכשיו אני מבין שיש עניין עקרוני, אז את יכולה להחזיר את העריכה, ואת הדיון נמשיך בדף השיחה. אני מתנצל על השעה, אבל אני תושה ארצות הברית. זה לא היה נסיון מחטף או משהו בכיוון. משה פרידמן - שיחה 13:55, 3 במאי 2019 (IDT)

הכה את המומחה[עריכת קוד מקור]

הי, לא הצלחתי להבין מה אתה מגדיר כ"חומר" בתשובתך בהכה את המומחה. אשמח לביאור; האם אתה טוען שהחלקיקים שמרכיבים פרוטון ונייטרון הם חומר ולא אנרגיה? האם אתה סבור שגם האלקטרון כחלקיק אלמנטרי הוא חומר ולא אנרגיה?

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני לא טוען כלום. השאלה האם משהו הוא "חומר" או "אנרגיה" היא קצת פילוסופית, ואישית לא ברור לי שאני מבין אותה עד הסוף. אתה שאלת מה מקובל. אז כן, מקובל להתייחס לקוורקים המרכיבים את הפרוטון והנוייטרון, כמו גם לאלקטרונים, כחומר ולא כאנרגיה. לפעמים למטרות ספציפיות מתייחסים אליהם אחרת, אבל בדרך כלל הם מקבלים התייחסות של חומר. שים לב ביחס לפרוטון, שרוב מסת המנוחה שלו מיוחסת לאנרגית הקשר שבין הקוורקים, אבל כשמתייחסים לפרוטון כחלקיק לא אלמנטרי מתייחסים אליו כחומר. בדרך כלל. משה פרידמן - שיחה 16:59, 22 במאי 2019 (IDT)

לעניין הק"ג[עריכת קוד מקור]

הסתכל בטבלה [1] על הק"ג.

לא מעניין הקבוע פלאנק(= h) אלא כיצד מוציאים מהמשוואה את kg. לפיכך שיניתי. ET - שיחה 01:10, 25 ביוני 2019 (IDT)

שלום אלירן. הגדרת הק"ג היא מעבר לערך מספרי, היא משקפת תפיסה מדעית לגבי איך נכון להגדיר את מערכת היחידות. אם תסתכל בנוסח של ה SI, תראה שכל היחידות מוגדרות בצורה הזאת. לא מגדירים מספר, אלא קובעים ערך של ערך פיסיקלי יסודי באמצעות המספר הזה. משה פרידמן - שיחה 04:00, 25 ביוני 2019 (IDT)
כן, אני מבין למה אתה מתכוון, אבל המשוואה שכתובה שם מראה/משתווה על פלאנק h ולא על הק"ג. אותנו מעניין שיהיה כתוב במשוואה kg, כמו שכתוב בקישור שכתבתי מעלה. ET - שיחה 21:52, 25 ביוני 2019 (IDT)
נראה לי שהדיון הזה צריך להתקיים בדף השיחה של הערך. הדיון נוגע לעוד חברים בקהילת העורכים. משה פרידמן - שיחה 21:56, 25 ביוני 2019 (IDT)

העיקרון האנתרופי: ביקורת בריבוע[עריכת קוד מקור]

(בעצם... זה באמת היה חירבוש. אז, הנה - לעניין:)

שמחתי לקרוא את הצעותיך לתיקון הערך (כמעט מהיסוד, מסכים איתך), אך כפי שניתן לראות: דבר לא השתנה (מאז, ובוודאי שמאז כתיבת הערך, אי שם ב-2005). להערכתי, זה בגלל האורך והפירוט - שמרתיעים את ה"ויקיפד הממוצע". ככה זה.

לשיקולך...


ונסיים בחיוך: http://insti.physics.sunysb.edu/~siegel/parodies/misanthrope.html מקווה שתהנה כמוני (ואפילו יותר) - בהתחשב ברמת ה"אינגליזית" שלי. 2.55.128.136 07:58, 3 ביולי 2019 (IDT)