שיחה:דריווש הראשון

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרב מרתון[עריכת קוד מקור]

לגילגמש קרב מרתון היה חלק מדיכוי המרד היווני לא?? Shayakir 20:10, 18 אפר' 2005 (UTC)

לא. המרד הסתיים כמה שנים לפניו. יותר נכון לקרוא לו "המרד האיוני" ולא "המרד היווני" כתיקונו של עמית אבידן. גילגמש שיחה
קרב מרתון:מפנה או לא מפנה זאת השאלה! עד קרב מרתון הפרסים לא הובסו בקרב וזו הייתה הפעם הראשונה.

על ההשפעה של קרב זה נכתב בערך קרב מרתון :

  • ההצלחה האתונאית במרתון היוותה השראה בשלב מאוחר יותר של מלחמות יוון פרס, כאשר כוחות פרסיים גדולים בהרבה פלשו ליוון.

ולכן תקף מה שכתבתי כי:" קרב זה הוא נקודת מפנה בהיסטוריה העולמית שכן לאחר קרב זה החלה אט אט נפילת האימפריה הפרסית ועלייתה של תרבות יוון שהיוותה בסיס לחשיבה המערבית". בברכה Shayakir 20:24, 18 אפר' 2005 (UTC)

זהו שזה לא נכון. אולי הייתה השראה מסויימת, אבל הפרסים עדיין הצילחו לכבוש כמעט את כל יוון ולשרוף את אתנה 10 שנים מאוחר יותר. אולי אפשר לראות את תחילת הסוף של האימפריה הפרסית במלחמת - פרס יוון, אבל גם זה בדוחק. קרב זה בפירוש לא היה נקודה מכרעת. גם הכח הפרסי היה קטן יחסית 15-20 אלף חיילים לעומת 300-360 אלף שפלשו 10 שנים מאוחר יותר. גילגמש שיחה 20:28, 18 אפר' 2005 (UTC)

דריוש הראשון לא היה הנכד של כורש כלל וכלל

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

ראשית, יישר כח על המפעל החשוב והחיוני!

כמדומה שישנו בלבול בערך זה בין דרייווש הראשון לדרייווש השני.

דרייווש הראשון היה ממלכות מדי ונקרא 'דרייווש המדי' (דניאל יא, א), ומלך שנה אחת וקצת, ואחריו מלך כורש מלך פרס. כמבואר במסכת מגילה יא, ב.

דרייווש השני, האחרון, היה בנם של אחשורוש ואסתר (ויקרא רבה שמיני יג, ה; אסתר רבה ח, ג; ילקוט שמעוני שמיני תקל"ו, ועוד רבים), היה מלך פרס ולא מדי (עזרא ד, ה [מובא לקמן]), נקרא גם ארתחשסתא (כמתואר בתחילת ספר נחמיה ובפרשנים שם. ומה שתוספות בר"ה [המובא בערך זה] מציעים לפי אחד התירוצים שמדובר במניין לכורש, שמלך לפני אחשורוש, ולא לדרייווש השני, זו שיטה יחידאית, אך רובם הגדול של המפרשים לא סוברים כן, וגם תוספות עצמם שם מציעים אפשרות אחרת שזהו אכן דרייווש השני). ומלך לפחות 32 שנה (ע"פ המסופר בספר נחמיה יג, ו). והוא שנתן בשנת שתיים למלכותו רשות להמשיך לבנות את בית המקדש בירושלים. כמבואר בגמ' במגילה יא, ב - יב, א. וכך מבואר למעשה בפסוק בספר עזרא ד, ה: "וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס". ואילו דרייווש הראשון, המדי, היה לפני כורש, כידוע.

אינני יודע מהם המקורות שעליהם מתבסס הערך, אך ממקורות חז"ל שציינתי ועוד מקורות רבים שאיני רוצה להאריך בהבאתם (אם יש צורך, פנו אלי ואוסיף), עולה בבירור כנ"ל, שדרייווש הראשון הוא מלך מדי ומלך שנה וקצת, ודרייווש השני בנם של אחשורוש ואסתר ומלך אחר אחשורוש למעלה מ32 שנה. והוא שהתיר להמשיך בבניית המקדש.

יישר כוחכם.

מקור:הובאו מקורות רבים בפרטי הבעיה דווח על ידי: יאיר וייץ, הר ברכה 213.151.49.163 20:51, 8 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

לא נהוג להסתמך על דברי חז"ל בכתיבה היסטורית כמקור בלעדי, בוודאי לא להיסטוריה של הממלכה האחמנית. גילגמש שיחה 20:59, 8 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
בערך יש התייחסות לאזכוריו במקרא ובתלמוד. יש בעיה עם הציטוט מהתלמוד שניתן בארמית. חלק גדול מהקוראים שלנו לא מבינים שפה זאת. היה נחמד אם היית כותב כאן את התרגום לעברית שאפשר יהיה להכניס לערך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 21:06, 8 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]


הממצא הארכאולגי המומצא[עריכת קוד מקור]

אני לא רואה כל חשיבות לאזכור הממצא הממוצא - בערך. הוא לא תורם שום דבר מהותי לערך. יתכן שיש לו מקום בערכים אחרים העוסקים בתחום הארכאו'. בברכה בן-ימין - שיחה 01:23, 6 במרץ 2023 (IST)[תגובה]

מצטרף, זו אנקדוטה נהדרת לחינוך כמה זהירות צריכים לפני שרצים לפרסם מחקר. חוץ מזה, כלום לא. מרגע שהתברר שנפלה טעות, כל הסיפור הזה לא רלוונטי לערך הנוכחי. ביקורת - שיחה 01:40, 6 במרץ 2023 (IST)[תגובה]
מסכים עם קודמיי. דוד שי - שיחה 06:38, 6 במרץ 2023 (IST)[תגובה]
לא מרגע שהתברר שנפלה טעות. הרי אותה חוקרת שרשמה את הכתובת הייתה יכולה להמנע מלהודות, ואנחנו היינו ממשיכים להציג בערך טענה שגויה. הטעות האמיתית הייתה עוד קודם לכן: הריצה של רשות העתיקות לעיתונות לפני שיצא מאמר אקדמי שעבר ביקורת עמיתים כנדרש. והטעות של ויקיפדיה הייתה שהוספנו את הטענה לערך על סמך "מקור" של ידיעה עיתונאית בוואלה, בניגוד להנחיות המפורשות בוק:ביבליוגרפיה, ובלי להזכיר אפילו שעדיין לא עברה ביקורת עמיתים כנדרש. H. sapiens - שיחה 01:52, 8 במרץ 2023 (IST)[תגובה]
הטעות לא היתה של ויקיפדיה. המקור שלנו היה מוסמך מאד: רשות העתיקות וחוקרים מוכרים שהצטלמו עם הממצא והכריזו עליו במו פיהם. הידיעה בוואלה היתה רק אמצעי להצגת ההכרזה הזאת, שנעשתה באמצעות הפקת סרטון דרמטי, שחיכו לחג פורים כדי לשחרר אותו. זו רשות העתיקות שהודיעה אח"כ כי "החרס נחקר על ידי ד"ר... מומחה בעל שם עולמי לכתב ארמי קדום, ועל ידי הארכיאולוג... החוקר את תל לכיש". מוצא החרס מספר: "אחרי שניקו את החרס ובדקו אותו במעבדות, התקשרו אלי ואמרו לי:... זה אמיתי". ויקיפדיה היא לא חלק מהאקדמיה. האחריות היא שלהם. Liadmalone - שיחה 03:05, 8 במרץ 2023 (IST)[תגובה]
אבל הכתבה ששודרה ביום ראשון האחרון בסוף מהדורת חדשות 12 חשפה שיאים חדשים של הפאדיחה. מוצגת שם הודעה רשמית בכתב מאת רשות העתיקות, שכותרתה: "נחשפה כתובת חשובה ונדירה". בגוף ההודעה נכתב: "האוסטרקון הנדיר נחקר ע"י... מרשות העתיקות וד"ר... מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ומחקרם יפורסם בכתב העת "עתיקות". ובהמשך: "הכתובת, שנחקרה בידי... מתפרסמת בכתב העת "Atiqot" גליון 110, בהוצאת רשות העתיקות. בפסקה הבאה מתוארת השתלשלות האירועים: "בחודש דצמבר האחרון טייל... יחד עם חברו... כאשר חרס קטן שעליו חריטה משך את תשומת ליבם. לאחר שמסרו את החרס לבדיקה, הכתובת הועברה לשימור ולתיעוד מתקדם במעבדות רשות העתיקות. אז, התברר כי מדובר בתגלית נדירה". כלומר: החרס נמצא כבר בדצמבר 2022, ומחקר עמד להתפרסם בכתב העת. ואז מגיע הקטע הבא בכתבה, שצולמה "לפני כמה ימים". הד"ר שואל את שני המטיילים: "איפה מצאתם את זה"? המוצא: "אנחנו מצאנו את זה למרבה האבסורד, פה מתחת לסוכה שבניתם במרכז המבקרים" (שתחתיה מוצבות שורות בטון לישיבת המטיילים). הד"ר: "מדהים, מדהים". החרס לא נמצא בחפירה ארכאולוגית, לא באתרו, אלא סתם כך על האדמה, היכן שמתקבצים בדרך כלל המבקרים באתר. Liadmalone - שיחה 04:16, 8 במרץ 2023 (IST)[תגובה]


הועבר מהדף ויקיפדיה:לוח מודעות
מה דעתכם, האם יש מקום לאזכר בערך דריווש הראשון את הכתובת שנמצאה והתגלתה כ'זיוף'?! בן-ימין - שיחה 01:24, 6 במרץ 2023 (IST)[תגובה]

היא לא התגלתה כזיוף. המקרה הזה לא נחשב "זיוף" של ממצא ארכאולוגי, אם הוא לא נעשה במכוון כדי להטעות. Liadmalone - שיחה 09:37, 6 במרץ 2023 (IST)[תגובה]
אכן, זה 'אפילו' לא זיוף. לא מצאתי מילה מתאימה יותר למקרה העגום הזה. בברכה בן-ימין - שיחה 00:04, 7 במרץ 2023 (IST)[תגובה]
המקרה הזה מהווה לקח מאלף, מדוע אפילו רשות העתיקות לא חסינה מהחטא של פרסום סנסציוני של "תגלית" מדעית בתקשורת לפני שעברה פרסום אקדמי מסודר עם ביקורת עמיתים. וזאת כחודש בלבד לאחר גילוי דעת בחתימת ארכאולוגים רבים (ובכללם אפילו האפיגרף שחקר את "כתובת דריוש") בדיוק נגד פרסום כזה. למי שמעוניין יש דיון מקיף בסוגיה בראש דף המשתמש שלי.
השאלה היא מה לעשות עכשיו, למען אותם קוראים שנחשפו לסנסציה בתקשורת, אבל אולי לא להודאה בטעות שאחריה (שכמובן תפסה כותרות הרבה יותר קטנות), וניגשים עכשיו לוויקיפדיה כדי לברר על הנושא?
אין לי תשובות טובות, אבל מה שבטוח, במידה וכן מזכירים את ה"כתובת", צריך א) להיות מאוד ברור מה מעמדה האמיתי (אני מעדיף "זיוף שלא בזדון" כי זה יותר ברור מ"כתובת לא-אותנטית"), וצריך להיות מאוד ברור במה טעו ברשות העתיקות: הם רצו לתקשורת עם ממצא שעדיין לא עבר ביקורת עמיתים כנדרש. H. sapiens - שיחה 23:44, 7 במרץ 2023 (IST)[תגובה]
המקום היחיד שיכול להוות אכסניה למקרה המביך הזה, הוא הערך על רשות העתיקות עצמה. אסור להכניס אזכור של זה לערכים ההיסטוריים. עדיף שאנשים יחפשו ולא ימצאו. אם מישהו ינסה להכניס את זה לערך כלשהו, צריך לשחזר ולהפנות אותו לדף השיחה, שבו תתברר לו הפארסה. Liadmalone - שיחה 00:43, 8 במרץ 2023 (IST)[תגובה]
אין צורך להוסיף את המקרה המוזר הזה לערך. Eladti - שיחה 07:03, 9 במרץ 2023 (IST)[תגובה]

שנות מלכות דריווש 1[עריכת קוד מקור]

שנות מלכותו 522 - 486 ולא כפי שנכתב 2A06:C701:4CF6:9800:6116:3D47:8AFB:FDAB 18:06, 31 באוגוסט 2023 (IDT)[תגובה]