שיחה:העדות הפלוויאנית

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה נכתב או הורחב משמעותית בקורס "עולם חדש מופלא: המאה היוליו-קלאודיית" במסגרת מיזם עבודות ויקידמיות באוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח

העיקר חסר מן הספר[עריכת קוד מקור]

אין פה ציטוט של הקטע, או לפחות משפטי מפתח ממנו. DGtal 11:10, 17 מרץ 2006 (UTC)

אתה צודק, אבל לצערי אני לא זוכר את הקטע בע"פ.. אז אם יש לך קדמוניות היהודים לפניך (אפילו כתבתי את העמוד), או לפני ויקיפד אחר.. אפשר לצטט אריקל 11:26, 17 מרץ 2006 (UTC)

כידוע לעוסקים בדבר, יש 3 עדויות פלאביות - ואולי יש לכנות את הערך העדויות הפלאביות. ישנה עדות על ישו, על יוחנן המטביל ועל יעקב אחי ישו "המכונה משיח". ההשערות לגבי אמיתות העדויות נכונות לגבי כל אחת מהעדויות ולא על כולן ביחד (משמע יש המאמינים כי העדות על יוחנן נכונה, עד ישו ערוכה במעט ועל יעקב שהתווספה במועד מאוחר יותר וכד'). חוץ מזה, ערך חשוב על האדם המורכב הזה - יוספוס. איתמר בן צרויה - שיחה 08:53, 3 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

שלום איתמר, תודה רבה.
ערך זה מתמקד בעדות הפלאבית על ישו ורק מאזכר בקצרה את העדות על יעקב אחי ישו ויוחנן. למיטב ידיעתי, עיקר הדיון המחקרי עוסק בעדות על ישו (וזו גם הייתה המשימה שלי, לכן כמעט שלא התייחסתי לאחרות), אולם יתכן שיש מקום להוסיף בהמשך מידע על המחלוקת בנוגע לעדויות האחרות ולשנות את השם לעדויות הפלאוויות.
כל טוב, Vacca13 - שיחה 10:43, 3 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
איתמר, רוני שלום -
גם מנסיוני, הביטוי testimonium Flavianum משמש במחקר בעיקר לקדמוניות 18.63-64. אולי אפשר לכלול התייחסות לדברי יוסף על יוחנן המטביל בערך המוקדש לו? ד"ר אוֹרי אמיתי, היסטוריא כללית חיפה - שיחה 10:52, 3 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

טעות בנק' 3 בחלק: הטיעונים העיקריים שתומכים במקורו[עריכת קוד מקור]

בחלק: הטיעונים העיקריים שתומכים במקוריות נקודה מס 3 צריך להופיע "יוספוס" במקום "ישוע" 84.111.62.144 16:33, 2 במרץ 2012 (IST)[תגובה]

תודה רבה, תיקנתי. Vacca13 - שיחה 12:38, 1 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

האין זו שגיאת כתיב? --הכצעקתה - שיחה 22:24, 27 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

תוקן. תודה על ההערה. Ldorfmanשיחה 00:54, 28 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
בהחלט לא שגיאת כתיב. פסקא, פסקאות. ד"ר אוֹרי אמיתי, היסטוריא כללית חיפה - שיחה 15:02, 6 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]
בהחלט שגיאת כתיב. ראו כאן, סעיף 2.2.3.--אדג - שיחה 15:50, 6 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]

ערך מומלץ?[עריכת קוד מקור]

אחרי קריאה של הערך המקיף, נראה לי שהוא ראוי להמלצה, למרות טעויות קטנות שראיתי (זיהיתי טעות אחת שמצריכה הגהה). אני לא מומחה וייתכן שהערך אינו מקיף את הנושא כראוי, אבל הוא לכל הפחות ראוי לעלות לדיון.

הצעת הוספה למומלצים[עריכת קוד מקור]

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון[עריכת קוד מקור]

ערך מרתק שכתבה משתמש:Vacca13 המתאר את אחד הקטעים בספרו של יוסף בן מתיתיהו. לקטע חשיבות דתית ממדרגה ראשונה בנצרות והוא עבר תהפוכות גדולות במשך 2000 שנות קיומה של הדת הנוצרית. הערך מתאר את תלאותיו ואת הפירושים השונים שהעניקו לו החוקרים הרבים שעסקו בו. גילגמש שיחה 06:51, 13 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]

תיקנתי בו פעם שגיאה רצינית ומי יודע אם אין עוד. אני סבור שהערך דורש סקירה של מישהו שמכיר את הנושא. אולי AddMore-III או בריאן יוכלו לסייע? פרינציפ - שיחה 13:44, 16 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]
זו אינה שגיאה, כך טוענת Whealey 2000: " In
the sixteenth century the text was for the first time pronounced a forgery by some scholars,
creating an intellectual controversy that has not been resolved even today. "
http://www.roger-pearse.com/weblog/wp-content/uploads/2011/08/whealey2000.pdf
רוני
הכותבת היא סטודנטית לתואר שני בהיסטוריה (כך לפחות לפי דף המשתמש; יתכן שסיימה כבר). יתכן, כמובן, שנפלה טעות בערך. זה קורה לכולם מדי פעם. עברתי על הערך ולא ראיתי שגיאות כלשהן, אבל אני לא מתמצא כל כך בנצרות המוקדמת. אתייג את משתמש:Ory Amitay לדיון. גילגמש שיחה 15:11, 16 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]
פה מדובר יותר על פילולוגיה. פרינציפ - שיחה 15:16, 16 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]
עוד לפני ענייני תוכן, יש בעיה של פיצול-יתר של החומר לכותרות והעדפת רשימות ממוספרות על פרוזה. AddMore-III - שיחה 20:29, 16 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]
לא מצאתי בקישור ״שגיאה רצינית״, רק תיקוני ניסוח. אכן, הרשימות הממוספרות מחפות על קשיים רטוריים. את הדיון על המלצה אשאיר לאחרים/ות. שנה טובה ד"ר אוֹרי אמיתי, היסטוריא כללית חיפה - שיחה 14:20, 21 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]
רצינית או לא, הייתה שם שגיאה מובהקת והייתי צריך לעיין באסמכתה כדי לתקן אותה. זה קורה, כמובן, ויכול להיות שזו שגיאה בודדת. אבל כדאי לבדוק ליתר ביטחון. פרינציפ - שיחה 17:16, 21 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

בפתיח מצויינות שתי נקודות כבדות משקל, שלא מעוגנות באסמכתות: 1. "העדות היא ההתייחסות היחידה לישו במאה הראשונה שניתן לייחסה לכותב יהודי", 2. "יייתכן שהמשפט "אם אפשר לקרוא לו אדם" הוא זה שהציל את הספרים של יוספוס מהכחדה". בברכה--יום טוב - שיחה 20:33, 11 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]

הנקודה הראשונה היא מגולדברג:
"This passage, from the Jewish Antiquities, 18.3.3 §63,1
is the only account of
Jesus to be attributed to a Jewish writer of the first century"
מקור: http://www.josephus.org/GoldbergJosephusLuke1995.pdf גולדברג 1995, עמ' 59, כפי שמופיע ::בהערות השוליים.
רוני
לגבי הנקודה הראשונה, האם ידועה לך התיחסות אחרת לישו על ידי כותב יהודי במאה ה-1? Liad Malone - שיחה 17:53, 12 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
לא ידוע לי, אבל הנצרות המוקדמת מעולם לא עניינה אותי, אז אין לי ממש ידע בנושא, זאת הסיבה שרציתי אסמכתה לעניין. --יום טוב - שיחה 01:24, 16 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
קשה להביא הוכחה לטענה שלילית. לכן, אני לא חושב שנדרש מקור לטענה ראשונה. לגבי נקודה שנייה - באמת כדאי להוסיף מראה מקום.גילגמש שיחה 18:00, 12 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
לא רק כדאי, לדעתי לטענה השניה בהחלט נדרש מקור, כי היא נשמעת מאד מרחיקת לכת. המשפט (המזויף כמובן) על ישו מופיע רק בקדמוניות. לכן הטענה הזאת יכולה להיות רלונטית רק לחיבור הזה. למה שתציל גם את שלושת החיבורים האחרים מהכחדה? הרי עצם תיאור האסון של היהודים בחורבן בית שני הוא זה שככל הנראה הציל את "מלחמת היהודים". ומה לגבי נגד אפיון וחיי יוסף? הם לא התאימו לקבל משפטים מזויפים על ישו ובכל זאת שרדו. Liad Malone - שיחה 19:41, 12 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
אנסה ליצור קשר עם הכותבת. גילגמש שיחה 17:54, 16 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
המשפט הראשון די נכון, אבל אין ולא יכול להיות לו מראה מקום. אם נניח שכל כתבי הבשׂורה נכתבו על-ידי נוצרים, כמו גם כל האגרות המופיעות בברית החדשה (ונתעלם לרגע מכך שאפשר היה עדיין להיות יהודי ונוצרי בו זמנית), אז נשאר רק יוספוס. אולי יהיה מדויק יותר לאמר שזוהי ההתייחסות הלא-נוצרית המוקדמת ביותר לדמותו של ישוע. האם ישוע היה שׂורד ללא העדות הפלוויאנית? אולי. איך אפשר לדעת? הדעה הכללית, לפיה ערכו של יוספוס כעדות לתקופה שבין הברית הישנה לחדשה תרם תרומה מכרעת להישׂרדות הטקסט שלו, היא ידועה ומקובלת. אני למדתי אותה או-אז בשנות ה-90 כתורה שבעל-פה. אני משער שאפשר למצוא תקדים לדעה זו גם בדפוס, אבל אינני יודע כרגע היכן. עד אז, כדאי להשאיר אזהרת ״דרוש מראה מקום״, או לחילופין לערוך החוצה את המשפט. ד"ר אוֹרי אמיתי, היסטוריא כללית חיפה - שיחה 10:02, 19 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
Gilgamesh, גארפילד ויום טוב, בעקבות תגובתו של אורי אמיתי אני מציעה להסיר את בקשת המקור הראשונה ולנסח אחרת את המשפט. ואת המשפט השני להסיר יחד עם דרישת המקור. לתעד זאת בדף השיחה אולי בעתיד יהיה לכך מקור ואפשר יהיה להחזיר. כתבתי היום לכותבת הערך בטלגרם וביקשתי את תגובתה. אני מקווה שהיא תענה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:14, 19 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
נראה פיתרון הולם. בקשר לניסוח של הנקודה הראשונה, אני מניח שאפשר להשתמש בניסוחו של ד"ר אמיתי?,"זוהי ההתייחסות הלא-נוצרית המוקדמת ביותר לדמותו של ישו". בברכה--יום טוב - שיחה 23:40, 19 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
חנה Hanay אם את פונה אליה, האם את יכולה בבקשה באותה הזדמנות לשאול אותה בקשר להפניות המרובות ל"Carleton Pajet"? אני מניח שמדובר בJames Carleton Paget, ולמאמר הבא:
‘Some Observations on Josephus and Christianity', Journal of Theological Studies n.s. 52 (2001), 539-624.
אבל היא ציינה רק את שם המחבר ואת שנת הפרסום, ואני לא רוצה לתקן את זה ללא אישור ודאי. בברכה--יום טוב - שיחה 23:40, 19 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
יום טוב , הסרתי את המשפט השני עם בקשת המקור "וייתכן שהמשפט "אם אפשר לקרוא לו אדם" הוא זה שהציל את הספרים של יוספוס מהכחדה", ושיניתי את הניסוח של המשפט הראשון בהתאם להצעתו של אורי אמיתי. רוני עדיין לא ענתה לפנייתי הראשונה, אעתיק לטלגרם גם את שאלתך זאת, אני מקווה שהיא תענה מהר, היא לא גרה בארץ. תודה על השקעת בערך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 08:22, 20 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
תודה רבה. בברכה--יום טוב - שיחה 09:44, 20 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
יום טוב, רוני הגיבה ואמרה שהיא תיכנס לדף השיחה ותתייחס לשאלותיך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 10:30, 20 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
המקור מוזכר בסוף הפסקא: וכך כתבתי בכל הערך - המשפט הוא מ- 1935 Sanford אשר מוזכרת בסוף הפסקא, עמוד 132:
Propaganda and Censorship in the Transmission of Josephus
Eva Matthews Sanford
Transactions and Proceedings of the American Philological Association
Vol. 66 (1935), pp. 127-145
4 The in-
sertion of this famous statement of the miracles and the
disciples of Christ, "a wise man, if indeed one may call him
a man," may have saved the books of Josephus from de-
struction
אשמח אם אפשר להוסיף את המשפט חזרה...
בתודה,
רוני
יום טוב, ראה התייחסותה של רוני. האם זה מספק אותך לצורך החזרת המשפט שהסרתי? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 17:37, 20 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
אני רואה שהיא הגיבה ונתנה מקור גם לנקודה הראשונה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 17:41, 20 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
התמיהות שלי לגבי הקביעה השניה נותרו בעינן. סנפורד אמנם כותבת את זה עם הסתיגות מה, "יתכן והצילה", אבל האם היא מסבירה שם את הקביעה הזאת שלה? Liad Malone - שיחה 10:08, 21 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
כרגע המשפט לא נמצא בערך. אפשר אולי להחזירו תוך ציון שזאת דעתה של סנפורד. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 10:33, 21 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
קודם כול תודה לרוני חנה Hanay על התגובה ועל ההברה. בקשר לנקודה הראשונה, אם אין התנגדות, אני אשחזר את המשפט המקורי ואוסיף את הערת השוליים המתאימה. בקשר לנקודה השנייה, וביחוד לאור הנקודות ש Liadmalone העלה, אני חושב שאם משחזרים יש לנסח את זה בצורה לעיל:────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

"למעשה, ייתכן שזהו הטקסט הלא-קאנוני העתיק המדובר ביותר, ולפי היסטוריונים מודרניים כגון אווה סנפורד, ייתכן שהמשפט "אם אפשר לקרוא לו אדם", הוא זה שהציל את הספרים של יוספוס מהכחדה (הערת השוליים המתאימה). בברכה--יום טוב - שיחה 00:06, 22 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]

יום טוב, לי זה נראה פתרון טוב לשני המקרים, ליעד מה דעתך? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 04:37, 22 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
אז ככה: לגבי הנקודה הראשונה, אני חושב שהניסוח המקורי והניסוח של אורי אמיתי הן שתי קביעות שאינן זהות. שתיהן כפי הנראה נכונות ולכן הייתי רוצה לראות אותן בערך. אם יש מקור לניסוח המקורי, זה מצויין.
לגבי הנקודה השנייה, כשאני קורא עכשיו את הקטע המקורי באנגלית, אני מבין שהוא מתייחס ל"עדות" בכלל (סנפורד מציינת את הנסים של ישו ואת חסידיו) ולאו דוקא לאותו משפט ("אם אפשר לקרוא לו אדם"), שמשמש גם כאן כמאמר מוסגר המתאר את ישו. לכן אני מציע לתקן את התרגום בהתאם. לגבי הצעת הניסוח של יום טוב, היא מרמזת על כך שישנם היסטוריונים אחרים שטוענים כך. אם לא ידוע לנו שהם קיימים, צריך לציין רק את סנפורד עצמה. אם רוני תוכל למצוא במקור הסבר כלשהו לגבי מדוע זה הציל את כל ספריו של יוספוס, זה יהיה טוב. Liad Malone - שיחה 09:03, 22 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
המ, מצטער על החוסר בתגובה, הייתי עסוק. האם התיקון המוצע הוא "למעשה, ייתכן שזהו הטקסט הלא-קאנוני העתיק המדובר ביותר, ולפי ההיסטוריונית המודרנית אווה סנפורד, ייתכן שהמשפט "אם אפשר לקרוא לו אדם", הוא זה שהציל את הספרים של יוספוס מהכחדה (הערת השוליים המתאימה)"? בברכה--יום טוב - שיחה 16:02, 22 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]

העדות הפלוויאנית[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
ראשית, הקטע הוא הצהרת אמונה נוצרית וגדוש סממנים וסמלים נוצריים מובהקים; אם נקבל עדות זו כמהימנה לא יהיה מנוס מהמסקנה שיוסף בן מתתיהו עצמו היה נוצרי נלהב, וזאת בניגוד לדעותיו הגלויות ולסנגוריה המודגשת אצלו על היהדות ועל תורתה.

שנית, התיאור החיובי על ישו איננו מתיישב עם העמדה השלילית שנוקט יוסף בן מתתיהו כלפי משיחי השקר והנביאים למינהם, שהופיעו בעיקר בתקופת הנציבות השנייה, והבטיחו לעם גאולה וישועה נִיסית. הוא מכנה אותם בדאים, ליסטים, מתעתעים ורמאים, ומטיל עליהם, לצד הקנאים והסיקאריים, את האשמה למרד הגדול ולחורבן הבית.

דבר שלישי, קטע זה נזכר לראשונה במאה ה-4 לסה"נ אצל אווסביוס. ועוד,מדברי המלומד הנוצרי אוריגינס, שכתב במאה ה-3 לספירה, משתמע כי באותה עת הוא עדיין לא הכיר קטע כזה כמו ה"עדות הפלוויאנית" בכתבי יוסף בן מתתיהו.

העדות הראשית על ישו נעדרת אצל אוריגנס והיעדרה מהווה הוכחה להיותה תוספת מאוחרת[עריכת קוד מקור]

לפי הפתיח של הערך והפרק המצטט את העדות, נראה שהערך עוסק בעדות הראשית על ישו (קדמוניות היהודים, ספר 18, סעיפים 63–64), ורק "מתייחס בשתי הזדמנויות אחרות לדמויות שהפכו מרכזיות בנצרות: ליעקב אחי ישו וליוחנן המטביל". ובכל זאת, בפרק "העדות הפלוויאנית בעת העתיקה", כתוב בסעיף הראשון: "הכותב הנוצרי הראשון שעליו ידוע שהשתמש בעדות הפלוויאנית הוא אוריגנס". אלא שמתוך דבריו של אוריגנס מתברר שהכיר את העדויות על יוחנן המטביל ועל יעקב אחי ישו, אך לא הכיר את העדות הפלוויאנית הראשית על ישו עצמו, מכיוון שהוא אינו מזכיר אותה. וכך נכתב בספר הקורס "יהודה ורומא" של האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 4 (כתבה: ד"ר לאה רוט-גרסון), עמ' 32: "הקטע על יוחנן מתוך "קדמוניות" נזכר אצל אוריגנס... בחיבורו "נגד קלסוס", המתוארך לשנת 248, וזאת בזמן שאוריגנס לא הכיר את העדות של יוסף בן מתתיהו על ישו (אבל כן התייחס לעדותו על יעקב אחי ישו), שהושתלה ב"קדמוניות היהודים" מאוחר יותר". הסעיף הראשון בפרק "העדות הפלוויאנית בעת העתיקה" מציג אפוא את אוריגנס כאזכור הראשון של העדות הפלוויאנית הראשית, בעוד שאוריגנס דווקא מהווה הוכחה לכך שעדות זו כלל לא היתה קיימת בימיו! Liadmalone - שיחה 21:43, 14 ביולי 2022 (IDT)[תגובה]