שיחה:יוסף רוזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

2 איינשטיינים[עריכת קוד מקור]

יש להסיר את המשפטים האומרים כי ממוחו של יוסף רוזין אפשר להכין 2 איינשטיינים, ומהרסיסים להכין 5 ביאליקים. הדברים הם דברי רכילות מתלהמים וחסרי ערך, ולא ראוי שיופיעו באנציקלופדיה גם אם חסיד שוטה כזה או אחר נהנה מהם... חיים.

הסרתי. דוד שי 20:02, 31 במרץ 2007 (IDT)
דבריו של ביאליק התפרסמו בעיתונות של אז. הקטע עם ה"חמישים ביאליקים" מגוחך, אבל התבטאותו של ביאליק ראויה ונחוצה. סגי נהור 09:23, 1 באפריל 2007 (IDT)
אין פה גיבוב חסידי כזה או אחר גרידא, אלא פן נוסף ביחסו והערכתו אל עולם החיים החילוני, ובפרט על ביאליק, שהיה מוכשר ביותר, אך שפרש מהעולם האותודקסי. שלוששיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ב • 12:15, 16 באפריל 2012 (IDT)

עוד באותו עניין: הפיסקה המכילה את המינוח "נישואים אזרחיים". הפיסקה מכילה סתירה פנימית. כנראה שהכותב התכוון לומר שהרב חושב שנישואין אזרחיים *** אינם *** יוצרים קידושין הלכתיים. המילה "אינם" - נשמטה כנראה בעת העריכה המקורית. חיים פדידה

זה דווקא נכון, לדעתי. אילו נישואין אזרחיים אינם בגדר נישואים לפי ההלכה, אז הילדים שנולדו לאשה שנישאה בנישואין כאלה אינם ממזרים. ממזר ביהדות הוא בנה של אשה נשואה מגבר שאינו בעלה, ילד שמחוץ לנישואין אינו ממזר. ד.ט 17:12, 14 במאי 2007 (IDT)

נישואים אזרחיים ושאר בישין[עריכת קוד מקור]

שיטת הרוגוצ'ובר שנישואים אזרחיים יוצרים קניין הלכתי כלשהו (כמו בני נח לשיטת תוס' בקדושין) וע"כ אם הם רוצים להתגרש יש לחייבם במעין גט. דעה זו היא כמעט יחידאה בפוסקים האחרונים.

  • לעניין הערך, חלקו מורכב מסיפורים והוא מאד ירוד. חלק ממנו תופס על נזירותו של הרוגוצ'ובי ודעות הבאות מרכילות ואינן מוסמכות. כאשר יתפנה אשפץ את הערך. בינתיים עוד יש לי עבודה עם מנחם נחום פרידמן. יודא. - שיחה 22:52, 10 ביולי 2008 (IDT)

גדול המשיבים בהלכה?![עריכת קוד מקור]

תמהני על הגדרה זו, ולו גם מההיבט הכמותי. מבחינה איכותית, ברור לכל המציץ בכתביו שאין שני לו בגאונות, בהברקה, ביכולת לקשר עניין לעניין ולמצוא את הנקודה הפנימית המחברת ביניהם, אבל שיטתו דומה לדברי הגמרא על רבי מאיר, שלא נקבעה הלכה כמותו כי לא ירדו חבריו לסוף דעתו. הגדרותיו הפילוסופיות של הרוגצ'ובר לא חדרו לעולם הישיבות וכל שכן לעולם הפסיקה והרבנות, ורישומו אינו ניכר בספרי הלכה בימינו.

חסרה בערך התייחסות לרב מנחם מנדל כשר, שמסר את נפשו לבירור תורת רבי יוסף רוזין ופתח את צפונותיו. עזר - שיחה

שיטת הלימוד ודרך הסברא של ר' יוסף רוזין נובעת מהזמן שלמד אצל האבני נזר מסוכטשוב[עריכת קוד מקור]

ר' יצחק יעקב ארליך כותב בזכרונותיו שכשלמד אצל ר' אברהפ בורנשטיין מסוכטשוב, בעל האבני נזר, היה ר' יוסף רוזין רגיל לבא ללמוד עם האבני נזר. הוא ישן בחדרו של ר' יצחק יעקב ארליך הנ"ל. כנראה מכאן הדמיון בדרך הלימוד של ר' יוסף רוזין לזו של האבני נזר, כניכר לכל מבין. כמו כן ר' יוסף רוזין, הרוגאטשובר, חשב ונהג כשיטת האבני נזר (בשו"ת אבנ"ז או"ח סי' ב' ושאר מקומות) שהנגלה הוא עיקר התורה לחיות על פיה, ולא הנסתר.

ר' אברהם ארליך בנו של ר' יצחק יעקב הנ"ל סיפר שאביו של הרוגאטשובר הביאו אל הצמח צדק מלובביץ' שאמר עליו שמזמן הגר"א מוילנא לא היה גאון כזה.

כמו כן מסופר בכמה ספרים שר' יוסף רוזין היה תלמידו של ר' יהושע ליב דיסקין. אנונימי/ת לא חתם/ה

מה המקור לדבריך אלו? ‏DGtal‏ 11:13, 23 במאי 2010 (IDT)
הועבר משיחת משתמש:DGtal
מקור פשוט דברי הרב זוין באישים ושיטות.
אין בידי לעיין כעת בתוך מקורות נוספים.
אבל כתבו שאת מהרי"ל דיסקין העריץ על גאונותו.
שהיה בבית המהרי"ל דיסקין כשאסרו אותו בעניין המסירה בבריסק. ועוד.
כמו כן אמר על האבנ"ז שיש לו 36 סדרים, שבכל סדר לומד את כל הש"ס.
לגר"א הוא קורא "רבינו הגר"א" בהערותיו לירושלמי הוריות שנדפסו.
יש סיפור על האופן שהחלקת יואב "הראה" לו בעניין גדולת השאגת אריה, שלא יבטל אחרונים.
חלק מהסיפורים עליו הם עירבוב עם סיפורים על ר' יעקב רבינזון הרדישקובר וצריך להזהר. יש דברים ששמעתי מפי מי שדיברו עם הרוגאטשובר וספרו מה שמעו מפיו.
כמובן קיימים גם זייפנים שאוהבים להתמיה בכל מיני סיפורים קיצוניים, או שיש להם איזה אינטרס פוליטי וכדו'. אנונימי/ת לא חתם/ה

הועבר מהערך[עריכת קוד מקור]

לדעתי, אלו אינם פרטים אנצ', מה גם שאין להם מקור (וגם אם יהיה ספק מה תהיה איכותו).
האגדות על להיטותו לעסוק בתורה רבות. מסופר שכשישב שבעה דיבר בענייני תורה ללא הרף וכך עשה בתשעה באב. דבר זה סותר את ההלכה, שכן התורה נחשבת למקור שמחה ואין לעסוק בה בזמן אבלות. משהעירו לו על כך, אמר שאין לו ספק שהוא עתיד להיענש על כך משמים, אבל הוא מוכן להיענש על שקידתו בתורה. גרסה אחרת לסיפור (שיותר מסתברת לאור משנתו של הרוגוצ'ובר) שענה על השאלה מראיה מהירושלמי במסכת מועד קטן פרק שלישי שמי שקשה לו בלא תורה הרי היא כצורך קיומי ומותר אף לאבל.

לשערו המגודל יש כמה הסברים:

  • הרוגצ'ובר טען שזהו בזבוז זמן להסתפר.
  • יש הטוענים שהרוגצ'ובי קיבל על עצמו נזירות מגיל צעיר (האגדה אף מספרת את הטעם לכך, שכשביקר אצל ה'צמח צדק', הלה הורה לו ללמוד מסכת נזיר). אמנם ישנן עדויות, כגון זו המספרת כי נהג לאכול ענבים מדי בוקר, השוללות טענה זו.
  • בספרו של בורוכוב נכתב שבשל מחלה מסוימת שהיתה בראשו, התספורת גרמה לו לכאבים עזים.

היה ידוע בחריפות שלו. סופר שפעם פגש את הרב אליהו לאפיאן, שאותו הציגוהו לפניו בתור "הגאון הצדיק", מששוחח איתו בדברי תורה ולא התרשם, אמר לו: "אם צדיק אתה כפי שאתה גאון, מוטב שתשליך עצמך מהחלון".

מספרים שרב אחד שאל אותו אם גם אליו, כמו אל כל הרבנים האחרים, הוא מתייחס בביטול השיב לו: "לא!". שאל אותו הרב בהנאה: "מדוע ?". השיב לו הרוגוצ'ובר – "אני מתייחס בביטול רק לגדולים".

חשוב לציין, שכדבריו, הוא אכן התייחס בביטול רק כלפי אלו שהציגו עצמם כתלמידי חכמים, אנשים פשוטים (שלא טענו ליותר), זכו אצלו ליחס חם ומתחשב. כשבאו אליו מבקשי ברכות שילח אותם בקוצר רוח. הוא לא ראה עצמו כ"צדיק" חסידי נותן ברכות. דרך (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה

אוקיי, אתה צודק בכך שמדובר באוסף אנקדוטות, אבל ניתן לסדר אותן כך שתהיה להן משמעות ושתשפוכנה אור על דמותו. אני מקבל על עצמי לעשות זאת בזמן הקרוב. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 19:46, 20 בנובמבר 2010 (IST)
אחלה. ודרושים גם מקורות ראויים. לדוגמה "הרב זוין מספר וכו'". הגעתי לערך זה בעקבות הערה של ידיד על מצבו המוזר של הערך. דרך - שיחה 19:49, 20 בנובמבר 2010 (IST)

חב"ד או קאפוסט?[עריכת קוד מקור]

דרך - שיחה 09:39, 21 בנובמבר 2010 (IST)

קאפוסט היא אחד הענפים של חב"ד, במקביל לליובאוויטש וכו'. Adieu - שיחה 15:02, 21 בנובמבר 2010 (IST)

שמו[עריכת קוד מקור]

באתר חב"דפדיה מופיע ששמו המלא היה חיים יוסף בנציון. ר'ובן - שיחה 21:31, 14 באפריל 2012 (IDT)

אין דבר! אם הרב מנחם מנדל כשר - הערוך הגדול של ספריו, ושהתכתב עמו בהלכה - לא ידע על כך, מה גם שבתו - אשת הרב ציטרון-קטרוני, לא ראתה לנכון לציינו ע"ג גליונות ה"צפנת פענח" אותם הוציאה לאור, כנראה שאין לדברים אלו שחר או מקור מספיק מוסמך. שלוששיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ב • 23:39, 14 באפריל 2012 (IDT)
בחב"דפדיה צויין המקור לחיים - בנציון משטר מכירת חמץ שלו. ר'ובן - שיחה 23:55, 14 באפריל 2012 (IDT)
צויין שישנו מקור - ותו לא. לא צילום או לכהפ"ח מספר גליון. בר מן כל דין, שכאמור הדברים נראים מאד רחוקים, גם בכל כתביו מעולם לא חתם כך, אולי היה זה אדם אחר?! תא ניחזי ונידון! שלוששיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ב • 00:00, 15 באפריל 2012 (IDT)
אנסה לחפש קצת אך על פניו נראה שהצדק עמך. ר'ובן - שיחה 00:03, 15 באפריל 2012 (IDT)
ועל הדרך.. אם תוכל אולי לנסות לייבא (באישור כמובן) מספר תמונות לערך המקורי... שלוששיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ב • 00:11, 15 באפריל 2012 (IDT)
אם אני זוכר נכון, השם התווסף לו בערוב ימיו כהוספת שם לחולה. אצל הרבה אנשים לא נהוג לשמור על שם זה (כמו שאף אחד לא אומר: הרב אברהם יצחק חזקיהו הכהן קוק, אף שהוסיפו לו שם כמה ימים לפני פטירתו). ניתן להשאיר את הערך כמות שהוא, ואולי לציין את בן-ציון בהערה. פלוריש
סליחה טעות. בדקתי בשטר מכירת חמץ שנדפס בהגדש"פ צפנת פענח (עמ' רנב-רנד. בעריכת הרב דוד אברהם מנדלבוים, בני ברק תשס"ח), השטר משנת תרפ"ט (והרב נפטר בתרצ"ו) וכתוב בו "בנציון" [במילה אחת, איני יודע למה]. אך עדיין אני לא בטוח שהוא קרא לעצמו כך, שהרי מן הסתם לא כתב על עצמו: "ולראיה ולאות אמת באנו על החתום כל אחד ביומו, שמותם כמבואר ברשימות הנ"ל, המקומות ברשימת הרב הגאון מוה"ר ר' יוסף בנציון ראזין בהרב ר' אפרים פישל". אני לא ידוע מי בדיוק כתב את זה, והרב מנדלבוים מעיר ש"לפנינו נוסח שחלקו בכת"י רבנו זצ"ל וחלקו בכת"י אחר". וכאמור לעיל, בחתימות תשובותיו ומכתביו, בספרים שיצאו בחייו, ובספרים שהוציאו בתו ותלמידיו, וכן בעיתונות של אותה תקופה - אין זכר לשם זה. פלוריש
יישר כח! כח לחי. שלוששיחה • כ"ז באב ה'תשע"ב • 23:17, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

חסיד חב"ד[עריכת קוד מקור]

ראיתי מקורות סותרים ביחס לחצר החסידית איליה השתייך, כאן בערך מופיע שהוא היה חסיד חב"ד קאפוסט, ואילו כאן מופיע שכבר בתרמ"ד, לפני הצטלבות החסידויות, מונה ע"י הרש"ב לרב בעיירה מסויימת. מה הולך כאן?? ר'ובן - שיחה 22:46, 15 באפריל 2012 (IDT)

למרות שהאתר הנ"ל בד"כ יחסית מדייק, הפעם שגה. עיין כאן בהערה. בברכה שלוששיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ב • 23:50, 15 באפריל 2012 (IDT)
תודה רבה, [בכ"ז מעניין לדעת מהם מקורותיו]. ר'ובן - שיחה 23:57, 15 באפריל 2012 (IDT)
מעניין דווקה שבסוף ימיו הפך לחסיד ליובאוויטש. אבגד - שיחה 01:53, 16 באפריל 2012 (IDT)
אוספס.; תעיתי וערבתי עם הרב זוין. סליחה.. אבגד - שיחה 01:55, 16 באפריל 2012 (IDT)
למה טעית, לאחר שקאפוסט התמזגה עם ליובאוויטש הוא לא הפך לליובאוויטשער?? ר'ובן - שיחה 09:20, 16 באפריל 2012 (IDT)
ההערה הבאה נכתבת אמנם 9 שנים לאחר הדיון, אבל מצאתי לנכון להעיר בגלל העוצמה של "ויקיפדיה" המשמשת אבן יסוד לחוקרים, וכוללת גם את דפי השיחה.
ובכן: האגדה על 'התמזגות' חצרות חב"ד האחרות בתוך חצר "חב"ד-לובביץ'" לאחר פטירת אדמו"ריהן, היא אכן "אגדה" בלבד ואין לה כל קשר עם המציאות. נכון הוא שחלק קטן מחסידי אותן חצרות הצטרפו לחצר חב"ד-לובביץ', אבל היו אלה אחוזים בודדים. בענף "חב"ד-לובביץ'" יודעים לספר על מעט מאוד מחסידי החצרות האחרים שעברו אליהם. רוב רובם של חסידי החצרות האחרות, המשיכו להתפלל בבתי הכנסת של החצר שלהם וראו את עצמם כמשתייכים לחצר החסידות שלהם (קאפוסט, ניעז'ין, לאדי, בוברויסק), והעובדה שחצרות אלה לא מינו אדמו"ר חדש גרמה שכעבור עשרות שנים הן הפסיקו להתקיים כקהילה מגובשת, ונותרו כיחידים רבים אשר עדיין רואים עצמם כחסידי החצרות מהן באו.
גם נשוא הערך, הגאון הרוגוצ'בי אינו יוצא מכלל זה, ונותר חסיד "חב"ד-קאפוסט" כל ימיו, גם לאחר פטירת האדמו"ר האחרון של ענף זה בשנת תרפ"ג. • ידך-הגדושה - שיחה 11:01, 24 בפברואר 2021 (IST)

נזירותו[עריכת קוד מקור]

ידוע שבילדותו ביקר אצל הצמח צדק ואמר לו ללמוד מסכת נזיר והוא ראה בכך הוראה להיות נזיר, לא ראיתי מקור לסיפור אך ראיתי שזה מופיע גם בויקישיבה. ר'ובן - שיחה 12:27, 16 באפריל 2012 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 11:39, 20 במאי 2013 (IDT)


התלהמות מיותרת, לא ראויה לאנציקלופדיה. בגוף המאמר מוצג ציטוט לכאורה של ביאליק שאמר על רוזין כי "ממוחו אפשר היה לחצוב שני איינשטיינים". לא שביאליק היה איש מדע גדול. ולא שהיה איש תורה גדול. שגם אם היה, עדיין זו התלהמות זולה ומבישה שויקיפדיה לא אמורה לתמוך בה. התלהמות שמשווה בין רב לא ידוע במיוחד, שספק אם היה נכנס ל-100 גדולי ישראל, לבין אחד מגדולי המדענים מאז ומעולם. זה שידוע ומוגר בקרב 90% מהאוכלוסיה העולמית. זו לי פעם שניה לפרסם הערה זו לאחר שפרסמתי למעלה גירסא קודמת שלה. נא הסירו את הבלתי ראוי. חיים פדידה 213.144.157.15 16:51, 2 באפריל 2016 (IDT)

רב לא ידוע במיוחד? לא היה נכנס לרשימת 100 גדולי ישראל? מה הבדיחה הזאת? נפתלישיחה • כ"ח בתשרי ה'תשפ"א 00:02, 16 באוקטובר 2020 (IDT)

יחסו לציונות[עריכת קוד מקור]

הטענה שהאגרת של הרוגטושבר נגד הראי"ה קוק היא מזוייפת היא שקר

כי האגרת של הרבי מליובביץ לדובב שפתי ישנים היא לא האגרת הנ"ל אלא על זיופים אחרים (כגון על ריינס והמזרחי)

אם ישנם אנשים שרוצים ליחצ"ן את הרב קוק שיעשו להם אתר משלהם, אבל האגרת הנ"ל של הרב יוסף מרוזין היא לא זיוף

יש לי את הצילומים גם של האגרת של הרוגוטשובר וגם של אגרות המזוייפות מדובב שפתי ישנים, מי שרוצה שאשלח לו אותם לעיון מוזמן לפנות אלי ואשלח לו

ראשית אני מבקש שתדון בנחת, ואם אינך מסוגל לזה מכל סיבה שהיא - אדרבה, מצא אתה אתר מתאים יותר, יש מספיק כאלה. לעצם העניין: א. היכן התפרסמה האיגרת לראשונה, במרא דארעא ישראל? מניין השיגו אותה? ב. עם כל הכבוד, יחסו לרב קוק לא מאוד חשוב. אולי יש מקום לציין שהתנגד לו בחריפות, ודאי אין צורך לצטט. נרו יאירשיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ז • 21:01, 13 בפברואר 2017 (IST)

פסק דין של גאוני ארץ[עריכת קוד מקור]

אם כבר פורסמם בספריה הלאומית הפסק דין של הרוגוטשובר... והוכח כבר שזה כן מה שכתב, ומה שמופיע בדובב שפתי ישנים בכלל לא המכתב הנ"ל, לא מבין למה צריך לשבש עובדות היסטוריות בשביל עצלנות או שיוך לבית מדרשו של הראי"ה קוק

אז כן הוא התנגד לציונת ולמזרחי וגם לרב קוק... מה הסיפור 37.142.6.158 20:36, 17 ביוני 2020 (IDT)

מה שיש בספרייה הלאומית הוא פשקוויל, שאיננו יודעים מי פרסם ומתי. אולי זה אותו מכתב ואולי לא. גם איננו יודעים אם מזויף. נרו יאירשיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ף • 00:56, 18 ביוני 2020 (IDT)
אף אחד לא עורר על זיופו של הפושקוויל הנ"ל, וזה כן נכתב סגנונו של הרוגוטשובר
לעומת מה שפורסם בדובב שפתי ישנים זה בוודאי מזוייף ושם לא כתב נגד הראי"ה קוק אלא נגד תנועת המזרחי והרב ריינס, אז מה הטעם לטעון, שהרבי מליובביץ התכוון למה שהתפרסם בפסק דין/פושקוויל הנ"ל
בניגוד אליך עדיין איני יודע מה עשו כל האנשים בעולם. ייתכן שזהו אחד המכתבים של בלוך (יש לו הרבה) שמישהו החליט לפרסם גם בכרוז. ידוע לך אחרת? לא טענתי כלום לגבי הרבי מלובביץ'. נרו יאירשיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ף • 01:10, 18 ביוני 2020 (IDT)
שאלות ענייניות
א. האם יש לך איזה מחקר שטוען שהכרוז הנ"ל (שגם מובא בספריה הלאומית) שהוא מזוייף, ואולי גם שאר הרבנים שכתבו שם הינם מכתבים מזוייפים, כי זה גם התפרסם בשנת תרפ"ז, וכן כתוב בסגנונו ובסגנונם של שאר הרבנים.
ב. הרבי מליובביץ טען על האגרות שמופיעות בדובב (על המזרחי והרב ריינס) מזוייפות וזה משום שהם לא נכתבו בסגנון של הרוגוטשובר (להבדיל מהכרוז שכן כתוב בסגנונו), אז שוב פעם הרבי מליובביץ כתב לבלוך את המכתב על המכתבים שכתובים שם בדובב ולא במקומות אחרים, להשליך שזה לכל מה שכתב הרוגושטובר זה לא לעניין.
באמת אני מבקש שתענה נא לגופו של עניין בצורה מכובדת ולא מתלהמת עם האשמות
לדבר בסגנון מתלהם נגדי לא עונה על השאלה, ולא אמרתי ו/או טענתי שאני יודע מה עשו כל האנשים בעולם...
זה מרתק שאתה מאשים דווקא אחרים בסגנון מתלהם. מי כתב כבר בתחילת הדיון "למה צריך לשבש עובדות היסטוריות בשביל עצלנות". אתה מדבר על "לגופו של עניין בצורה מכובדת"? תצטרך לבחור בין התקפות אישיות ובין דיון רציני, כי זה לא הולך יחד. נרו יאירשיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ף • 10:23, 18 ביוני 2020 (IDT)
תהיה רציני, אתה סתם מחפש להתנצח, אם יש לך טענה עניינית, אז נא תטען אותה, ואם לאו אז לאו...

בינתיים אני רואה שהרבי מלובביץ' מדבר באופן כללי על המכתבים של הרוגצ'ובר שפרסם בלוך. משתמש:AddMore-III, אנא אם תוכל לחוות דעתך על מה שערכתי בערך. נרו יאירשיחה • ו' בתמוז ה'תש"ף • 20:38, 28 ביוני 2020 (IDT)

באיגרת הרמ"ש כתוב ש"ומכתבים הנדפסים בספר דובב שפתי ישנים". ויינגרטן התייחס לפשקוויל האמור? בלוך איננו חשוד כמקור אמין, אבל גם ויינגרטן הוא פעיל פוליטי. ייתכן שאפשר לוותר כליל על האזכור, שממילא אינו חלק מרכזי ביותר בחיי הרוג'. שמא חסרים גדולים שתקפו את הרב קוק? AddMore-III - שיחה 21:13, 28 ביוני 2020 (IDT)
מסופקני אם וינגרטן התייחס, שני הספרים אינם לפניי. מה שבעייתי בעיניי לגבי הפשקוויל הוא שלא ברור לי מתי פורסם. לגבי עצם האזכור - לשיקולך. נרו יאירשיחה • ו' בתמוז ה'תש"ף • 21:44, 28 ביוני 2020 (IDT)

בינתיים שוב פעם שניתם וכתבתם בלשון מעורפלת, אבל רק דבר אחד לא עשיתם מכל האמור בדיון שלכם, לא פתחתם לראות אלו אגרות מופיעות בדובב שפתי ישנים, וגם מערערים על הפסק דין שאף אחד לא ערער עליו חוץ מנרו יאיר, ואכמ"ל.

אתה כן פתחת? לגבי הפשקוויל, בינתיים גם לא ידוע על מישהו ששם לב אליו חוץ משלושתנו. נרו יאירשיחה • ט' בתמוז ה'תש"ף • 16:20, 1 ביולי 2020 (IDT)

גאון יוצא דופן[עריכת קוד מקור]

בעריכה זו הושמטה העובדה שהוא היה גאון יוצא דופן. אשמח לדעת מדוע, הרי העובדה הזאת ידועה ומפורסמת לכל. נפתלישיחה • כ"ח בתשרי ה'תשפ"א 00:08, 16 באוקטובר 2020 (IDT)

כפי שנכתב בתקציר, היא פשוט סובייקטיבית. בהזדמנות זו אמליץ לך שוב לחפש חיים ויקיפדיים עצמאיים יותר, שאינם קשורים לעריכות שלי, כדי שלא תעמיק את החשדות שאתה מנסה להתנקם בי. נרו יאירשיחה • כ"ט בתשרי ה'תשפ"א • 22:46, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
בהזדמנות זאת תשתדל לא לחזור על התקליט השרוט הזה יותר מדי, כדי שלא תעמיק את החשדות נגדך. עכשיו אודה לך אם תוכל להסביר מדוע סובייקטיבי לומר שהוא היה גאון יוצא דופן, כאשר העובדה הזאת ידועה ומפורסמת. נפתלישיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"א 13:43, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
אין לי מושג מה אתה רוצה בקישור ששמת. אם אינך רוצה להיראות כמי שמנסה להתנקם נסה כמה שפחות להתלונן על עריכות שלי או להתעמת אתי. כשאתה בוחר אחרת יש לזה מחיר. נרו יאירשיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"א • 13:57, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
אבקשך בפעם השניה, להסביר לי מדוע סובייקטיבי לומר שהרב רוזין היה גאון יוצא דופן, כאשר העובדה הזאת ידועה ומפורסמת. לא באתי להתעמת איתך, או להתנקם בך, או לריב איתך. אני רק רוצה הסבר. אפשר? או שאולי נוח לך לכתוב שזה סובייקטיבי ולברוח? נפתלישיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"א 16:06, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
להגיד שגר בדווינסק זו עובדה. לומר שהיה "גאון יוצא דופן" זה סובייקטיבי. יהיו מי שיסכימו, יהיו מי שיפקפקו. עניין של עמדה. נרו יאירשיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"א • 16:37, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
בסדר. יש לזה מקור, אפשר להוסיף את המקור ולציין את העובדה. אם יש מי שמפקפק, שיצרף מקור לפקפוק שלו. "הרוגאצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה". כך כותב עליו הרב שלמה יוסף זוין.
אני רואה גם שבהמשך הערך מובאת התבטאות של ביאליק, ולחילופין של גדולים אחרים, אודות גאונותו המופלאה. אז מה סובייקטיבי בזה? נפתלישיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"א 17:35, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
אוקיי, חזרת על עמדתך, ואתה כבר יודע שאני מטיל בה ספק. אם יש מקור טוב שביאליק אמר משהו אפשר להביא כדברים בשם אומרם, ואז זו עובדה שכך אמרו. במקרה שלך זו התבטאות מאוחרת ולא מכלי ראשון, אבל מילא. נרו יאירשיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"א • 18:05, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
אני לא מבין אותך. אתה טוען שהעובדה שהוא גאון נדיר, זה סובייקטיבי. אני מוכיח לך שלאורך הערך יש הרבה מקורות המוכיחים זאת. אם כן, זאת עובדה מוכחת ולא משהו סובייקטיבי שאיזה חסיד שלו המציא. נפתלישיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"א 18:31, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
זה ששני אנשים, או עשרה, דיברו בשבחו (וגם הם לא בניסוח של "גאון נדיר") לא הופך את זה לעובדה מוחלטת. נרו יאירשיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"א • 18:53, 18 באוקטובר 2020 (IDT)

דיווח שאורכב ב-15 בפברואר 2021[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

כתוב שנפטר בתענית אסתר (יג אדר) בביוגרפיה ובתאריך יא באדר בפרטים מהירים

בשנת ה'תרצ"ו י"ג באדר חל בשבת, ולכן תענית אסתר הוקדמה ליום חמישי י"א באדר. פוליתיאורי - שיחה 01:19, 14 בפברואר 2021 (IST)
עדיין מדובר בטעות. שכן "תענית אסתר" חל בחודש הבא, אדר ב', בעוד הרוגוצ'ובי נפטר בי"א באדר א'. • ידך-הגדושה - שיחה 11:05, 24 בפברואר 2021 (IST)
כדי לתרגם את זה לתאריך לועזי אתה צריך לדעת אם נפטר לפני או אחרי השקיעה. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ה'תשפ"א • 12:25, 24 בפברואר 2021 (IST)