שמריה נח שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדמו"ר מחב"ד-קפוסט
(מקביל לאחיו שלום דובער שניאורסון)
הרב שמריה נח שניאורסון
הרב שמריהו נח שניאורסון.jpg
אדמו"ר מחב"ד קאפוסט, יחד עם אחיו שלום דובער שניאורסון (מרציצה)
לידה 1842
ה'תר"ב
לובביץ'
פטירה 1923 (בגיל 81 בערך)
ט"ו בטבת ה'תרפ"ג
חסידות חב"ד-קאפוסט
מקום מגורים בוברויסק
מקום פעילות בוברויסק
מספר בשושלת שישי בחב"ד, שלישי בקאפוסט
הקודם אחיו שלמה זלמן שניאורסון
תחילת כהונה תר"ס
סיום כהונה עם פטירתו
אב האדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקפוסט
ילדים הרב מנחם מענדל

הרב שמריה נח שניאורסון (ה'תר"ב, 1842 - ה'תרפ"ג, 1923) היה רב בבאברויסק ואדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תר"ב (1842) בעיירה לובביץ' ברוסיה. היה בנו השלישי של האדמו"ר מקפוסט יהודה לייב שניאורסון. למד אצל סבו מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), אצל אביו, ואצל אחיו שלמה זלמן שניאורסון. נישא לרבנית אסתר ליבא - בת דודו רבי ישראל נח מניעזין[1].

בשנת ה'תרל"א (לפי גרסה אחרת בתרכ"ח[2]) התמנה, על פי בקשת דודו המהר"ש, לרב לעדת החסידים בעיר באברויסק. חלק מהחסידים שהיו חסידי חב"ד-ליובאוויטש התנגדו למינויו, כיוון שהוא היה שייך לשושלת של חב"ד-קאפוסט, אך עקב בקשת המהר"ש שקטה לבסוף המחלוקת.

בשנת תרמ"ג לאחר פטירת חותנו רבי ישראל נח ביקשו ממנו חסידיו למלא את מקום חותנו כאדמו"ר בניעז'ין אך אנשי קהילתו לא הסכימו שיעזוב את רבנותו בבאברויסק.

בשנת ה'תר"ס, עם פטירת אחיו, הרש"ז שמילא את מקום אביו כאדמו"ר לחסידי קאפוסט, נתמנה הרש"נ לאדמו"ר, בתחילה עבר לעיר מרכז החסידות באברויסק, אך כיון שלא יכול היה לעמוד בעומס חזר לקאפוסט והעיר הפכה למרכז החסידות. בתפקיד האדמו"ר כיהן במקביל לאחיו שלום דובער שניאורסון מרציצה.

בתפקידו כרב ולאחר מכן כאדמו"ר, כיהן קרוב לחמישים שנה, עד פטירתו. במקביל לכהונתו, כיהנו בבאברויסק רבנים לעדת המתנגדים. עם מינויו של הרידב"ז לרב בעיר (בשנת ה'תרל"ו), פרצה מחלוקת ביניהם לאחר שהרב החדש עירער על כשרות המקווה והשחיטה. עקב המחלוקת נתערער מעמדו של הרידב"ז בעיר עד שבשנת ה'תרמ"א עזב את העיר[3], ובמקומו נתמנה הרב רפאל שפירא.

בשנת ה'תרס"א ייסד את קיבוץ בוברויסק. הישיבה נוהלה בידי בנו הרב מנחם מנדל. הייתה זו מהישיבות החשובות ברוסיה. בישיבה הייתה מחלקה לצעירים, ומחלקה למבוגרים שכונתה "קיבוץ". סדר הלימוד בישיבה היה קרוב לסדר הלימוד של הישיבות הליטאיות, בצירוף של לימודי חסידות. הישיבה התקיימה תקופה ארוכה יחסית, גם לאחר המהפכה הרוסית, ועד לפטירת הרש"נ. היא הוציאה מתוכה עשרות רבנים ששירתו בקהילות שונות ברוסיה. בין מוסמכיו – ר' משה דון יחיא מאולא, ר' שמואל קיפניס מאוורוטש, ור' שלמה יוסף זוין.

בשנת ה'תר"ע התקיימה ועידת רבנים ברוסיה, שהשתתפו בה גדולי הרבנים ובהם הרש"נ, שלום דובער שניאורסון, חיים מבריסק, חיים עוזר גרודז'ינסקי. באספה זו הועלתה השאלה, שמכיוון שהרב הוא הממונה על רישום ספר הנולדים והנפטרים, שמנוהל בשפה הרוסית, הרי הכרח שיידע את השפה. באספה התקבלה דעתו, שהרב בכל קהילה יהיה מחויב בידיעה מינימלית של קריאה וכתיבה ברוסית. היה זה בניגוד להצעת הברון גינצבורג מטעם המשכילים שדרש שתהיה לרב ידיעה מקיפה ברוסית, ובניגוד לדעת החרדים ובהם בן דודו הרש"ב, שאין לחייב את הרב בשום ידיעה ברוסית, אמנם נוסף להחלטה סעיף נוסף בו נאמר שהרב ייבחר כל חמש שנים מחדש, הרש"נ השתדל לשנות את ההחלטה אך נכשל.

הרש"נ הוביל את הקו השמרני שפעל כנגד "החדר המתוקן", וכנגד השפעת הסוציאליזם על הנוער היהודי.

כמו סבו הצמח צדק, ניסה גם הוא לפעול ליסוד מושבה חקלאית ברוסיה, על מנת להכשיר את היהודים בעבודת האדמה, אך מלחמת העולם הראשונה סיכלה את תוכניתו. עמד בראש כולל חב"ד בארץ ישראל.

בתרע"ז, כשהוקמה הממשלה הזמנית ברוסיה, הוכרז על בחירות לקונגרס יהודי שייצג את כל חוגי היהודים, כהכנה לבחירות התקיימה ועידת רבנים במוסקבה בה השתתפי רוב גדולי יהדות רוסיה[4], בוועידה הוחלט להקים מפלגה שתאחד את כל החוגים החרדיים תחת השם "אחדות ישראל", המפלגה אמנם הצליחה בבחירות שהתקיימו בשבט תרע"ח (ינואר, 1918) אך הקונגרס מעולם לא התכנס בגלל מהפכת אוקטובר שביטלה את הדמוקרטיה ברוסיה.

בשנותיו האחרונות, עם גבור הלחץ של השלטון הרוסי החדש, נחלש הרש"נ וביום ט"ו בטבת שנת ה'תרפ"ג נפטר.


תקופת חייו של הרב שמריה נח שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שניים מבניו נפטרו בצעירותם. בנו הגדול, הרב מנחם מנדל, היה יד ימינו בכל ענייני הציבור, וכן עמד בראש הישיבה. הוא נרצח בזמן המהפכה, בשנת תרע"ט. חתנו ר' דוד ברבש נפטר גם הוא באותה שנה. בצוואתו ביקש הרש"נ מבן בנו ומבן חתנו, שאחד מהם ימלא את מקומו אך שניהם סירבו.

תושבי באברויסק פנו לחתן בתו – הרב שמואל בעזפאלוב לקבל עליו את עול הרבנות והאדמורו"ת. הוא קיבל על עצמו את הרבנות של העיר, וכיהן כרב העיר עד להירצחו בשואה, אך לא היה מוכן לקבל על עצמו "נשיאות" (מינוי לאדמו"ר) בהיותו מקושר לאדמו"רי חב"ד-ליובאוויטש. כך, עם פטירת הרש"נ נסתיימה התקופה של הפיצול בתנועת חב"ד, וחסידי חב"ד כולם קיבלו עליהם את נשיאותו של האדמו"ר הריי"צ.

נכדו הרב יהודה אריה ברבש, היה חתנו של הרב חיים יצחק פוקר, חתנו של ה"בית הלוי".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצוואתו ביקש שצאצאיו ידפיסו את דרשותיו, ורק את אלו שאמר בתחילת שנות נשיאותו - משנת תרס"א. הספר יצא בשני כרכים עבים בהם דרשות ארוכות כסגנון המקובל בחב"ד.

אילן יוחסין של אדמו"רי חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, בערכו.
  • עמרם בלוי, המאור הגדול: קורות חייו של הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי"ע, היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמ' צה-קלא

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'בית רבי' חלק ג' עמוד ט"ו, יצחק אלפסי המאירים לארץ עמוד 294
  2. ^ רשימת היומן הרבי מלובביץ', קה"ת, תשס"ו, עמ' רפח.
  3. ^ עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט כרך כ"ב, עמ' ק'.
  4. ^ רשימת המשתתפים המלאה מופיעה באגרות קודש הרש"ב חלק ב', עמ' תתס"ו (קה"ת), בשמועות וסיפורים חלק א' עמ' 150 ואגרות ר"ח עוזר אגרת תרט.
  5. ^ אשת רבי יעקב ישראל טברסקי
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד (הבן הגדול, 'רבי ברוך שלום' בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן 'רבי יוסף יצחק' נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו והבן 'רבי יעקב' נפטר בחיי אביו). רבי שמואל שניאורסון (המהר"ש), צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וזאת על פי צוואת האב (הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636.), ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת (היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה ליב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם.), רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שאר אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות וחלק מבניהם המשיכו באדמו"רות דור נוסף.
  7. ^ כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52)
  8. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שניה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהיתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  9. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  10. ^ א] חצר לאדי פעלה במשך בערך 46 שנים, עד שנת ___. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  11. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  12. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג
  13. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  14. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם בן דודה רבי שניאור בן יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיאטרין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  15. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  16. ^ כאשר אדמו"רי חב"ד, הם נכדים של בעל התניא בדרכים נוספת - הוכנסו בעץ הדרכים הנוספות בהם הם מיוחסים אליו, מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו.
  17. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5.
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א PDF של זה
    4] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980 קישור PDF
    5] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    6] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    7] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    8] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    9] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד. צילום החוברת: קישור