שיחה:כשרות

משימות לביצוע
לפי #הערות מרשימת ההמתנה: רצוי להוסיף מקורות לקביעות בערך ארגון הערך והוספת פרק שמפרט את הרעיון הפילוסופי שעומד מאחורי הכשרו להרחיב על כשרות בפסח

כשרות

כשרות היא איסור בכל מיני דתות לאכול בעלי חיים מסוימים או מיני מזונות יחדיו באותה עת. מיון המזון באמונות העתיקות נעשה לפי מזון צמחוני, מזון חלבי ומזון בשרי. כיום ידוע לכולם שמזון בא מן החי ובא מן הצומח. ביהדות אסור לאכול בשר ביחד עם חלב ומבחינה ביולוגית ישנה כאן סתירה כי חלב עצמו הוא מזון הבא מן החי כפי שביצת תרנגולת המותרת לאכילה עם חלב היא מזון הבא מן החי.

האיסור לאכול בעלי חיים מסוימים מוסבר לעיתים כמזון פסול מבחינה רפואית, אולם פירות ים (חסרי חוליות ימיים) נחשבים למזון עשיר ובריא.

ביהדות הפך האיסור לאכול מבשר החזיר לנדבך משמעותי במאפיינים של דת זו, עד כי האוכל מבשר זה הוא כופר ואינו יהודי יותר ולכן מיליוני יהודים מתו במהלך הדורות כאשר חייבו אותם הגויים לאכול מבשר החזיר, בהעדפתם את המוות והרצון למות כיהודי מאשר להיהפך לגוי גמור מעצם האכילה.

בדורנו, מתריסים בני הדת היהודית במצוותיה בעיקר על ידי אכילת חזיר, למרות שקדושת השבת חשובה לאין ערוך מאיסור אכילת בשר טרף וחילוניות השבת אינה נתפסת דווקא כהתרסה אלא ככורח המציאות בחיים המודרניים.

ההתעקשות של אותם מתריסים יהודים לאכול חזיר נובעת מן ההיסטוריה של הכשרות ולאו דווקא בגלל הטעם (הנורא). ביבשת קטנה וצפופה כמו אירופה בה קל לגדל חזירים בחצרות זעירים יהא זה בשר נפוץ אם כי כל אירופאי יתהווה לבשר בקר שגדל בעיקר במרחבים הפתוחים של אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית.

כשומר כשרות נלהב תמיד התלבטתי מה יהא עליי ועל גורלי במרומים אם אזלול חלילה דג שבמקרה, רגע לפני שנתפס בחכה, בלע לו שרימפס וזה טרם עוכל בבטנו. בן הטבע 15:01, 27 יולי 2004 (UTC)

נאמר למעלה (וגם בערך, שהועתק מהאמור למעלה): "ביהדות הפך האיסור לאכול מבשר החזיר לנדבך משמעותי במאפיינים של דת זו, עד כי האוכל מבשר זה הוא נחשב לכופר, ולכן מיליוני יהודים מתו במהלך הדורות כאשר חייבו אותם הגויים לאכול מבשר החזיר, בהעדפתם את המוות והרצון למות כיהודי מאשר ליהפך לגוי גמור מעצם האכילה". כשרות אינו בגדר ייהרג ובל יעבור, ולכן האמור בציטוט זה נראה לי מוגזם, ויש להבהיר ולהביא אסמכתאות וחיזוקים. רק אכילת בשר חזיר כסמל לכפירה בעיקר ולעבודה זרה יכולה להסביר ציטוט זה.דוד שי

"עד כי האוכל מבשר זה הוא כופר ואינו יהודי יותר" זה שגוי שקרי ומטעה לחלוטין! יהודי נשאר יהודי תמיד לפי הדת מי שיהודי (התגייר או נולד לאם יהודית) הוא יהודי לנצח עפ"י ההלכה. גם מי שלא נימול. גם מי שהמיר את דתו.גם מי שעבר על ייהרג ובל יעבור. מאיפה הבאת את זה שהופכים לגוי, ושמיליונים מתו על זה? תביא מקור. בונגולים 22:03, 9 אוג' 2004 (UTC)

אני מסכים עם בונגולים מעלי. יהודי נשאר יהודי אפילו אם המיר את דתו, שכן ההגדרה של יהודי הוא "מי שאימו יהודיה" (גבר לא צריך להיות נימול כיד להיות יהודי). כמובן ששלושת איסורי יהרג ובל יעבור הם שפיכות דמים, גילוי עריות ועבודה זרה, ואכילת חזיר לא נמנית עליהם. יש גם את הפתגם היידי שאומר ש"אם אוכלים חזיר, אז לפחות שהשומן יזל על השפתיים" - ביטוי כזה לא היה יכול להתפתח בתרבות בה אכילת חזיר משמעה ניתוק מהיהדות. וכמובן, הקביעה לגבי "מליוני יהודים" היא מעט מנופחת ורטורית, לדעתי לפחות. Eranb 22:09, 9 אוג' 2004 (UTC)

עיינתי קצת יותר בערך. הוא פשוט מעוות ומעוות את המציאות. יש לשכתבו. כשרות היא מונח יהודי ואין לערבבו עם החלאל המוסלמי למשל, או כל חוקי האוכל של דתות אחרות. הקביעה על היציאה מהיהדות עם אכילת חזיר כמובן סותרת את מה שנכתב בפסקה שאחריה, כמו גם הקביעות לגבי תושבי אירופה. נו שוין. אני מקווה שאמצא זמן פנוי בקרוב כדי לכתוב ערך זה מחדש, או שמישהו אחר ירים את הכפפה.

מצטער על התגובה המאוחרת... לגבי "יהרג ובל יעבור", מלבד 3 המצוות החמורות (עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים) יש עוד הלכה ב"קידוש השם", שנקראת "שעת השמד", כלומר בתקופות מסוימות כל עבירה שגוי אומר ליהודי לעשות הופכת ל"יהרג ובל יעבור", כפי שכותב הרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ה' הלכה ד [ג]:

וכל הדברים האלו, שלא בשעת השמד. אבל בשעת השמד, והוא כשיעמוד מלך רשע כנבוכדנאצר וחבריו ויגזור שמד על ישראל לבטל דתם או מצוה מן המצוות--ייהרג ואל יעבור, אפילו על אחת משאר מצוות, בין נאנס בתוך עשרה, בין נאנס בינו לבין גויים.

אביעד 299 - שיחה 19:35, 18 במאי 2008 (IDT)

---

אין כמוך, דוד שי. אתה נוטל משפטים שאני כותב בשיחות סגורות, עושה מהם ערך ואחר כך שואל שאלות כאילו ידך אינה בדבר. בכל אופן, אני לא בקיא בדיני כשרות ואינני בר סמכא לחבר ערך. התכוונתי רק לעובדות ההיסטוריות: הגויים ניסו להאכיל אותנו דווקא בחזיר ובני עמנו שילמו על כך במחיר חייהם ובלבד שלא לאכול מבשרו. אלה העובדות ואי אפשר להתכחש אליהם. אם נשארים יהודים או לא מבחינה הלכתית זה פחות משנה. בכל מהלך ההיסטוריה יהודים העדיפו למות כיהודים. ידוע לי רבים מבני עמנו ששירתו בבעלות הברית במלחמת העולם וכשנישבו לא הסתירו את יהדותם. הם ידעו מה יהיה גורלם אבל ראו בכך גבורה להיות ממשיכי החשמונאים. אז בוא נגדיר זאת כך: האיסור היה פופולארי בעיני הנוגשים והאכילה היתה מבחינת בל יעבור. אגב, פיקוח נפש לא דוחה עבודה זרה, גילוי עריות ורצח. כך שאכילת בשר טרף אינה בחזקת פיקוח נפש. מדובר פשוט ב"דווקא" - סמל להשפלת היהודים ואנחנו לא נכנענו ויהי מה. בן הטבע 03:53, 10 אוג' 2004 (UTC)

---

"למרות שקדושת השבת חשובה לאין ערוך מאיסור אכילת בשר טרף" נו come on מי מינה מישהו להחליט איזה מצווה יותר חשובה? והוי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות. (אבות פרק ב' משנה א') --בונגולים 20:05, 10 אוג' 2004 (UTC)

הציטוט שאתה מביא עוסק במצוות עשה, שלמרביתן לא נקוב שכר (יוצאת דופן היא "כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימיך"). בנוגע למצוות לא תעשה, העונש נקוב וידוע, ולכן אפשר לדרגן לפי חומרת העונש החל עליהן. לפי קריטריון זה, איסור מלאכה בשבת אכן חמור ביותר לעומת איסור אכילת בשר טריפה. דוד שי 20:15, 10 אוג' 2004 (UTC)

כשרות מחמירה

אלמוני הוסיף הערה שחלק מהנושאים המופיעים ברשימה זו אינם נחשבים לחומרות על ידי כל הפוסקים, אלא להלכה נורמטיבית. למרות שעובדתית הוא צודק, לדעתי יש להפריד בין "חומרה בכשרות" שזה מעבר לשורת הדין. לבין "כשרות מחמירה" שמציינת הקפדה על נושא שרבים אינם נוהגים להקפיד עליו. דניאל צבי 19:36, 6 יוני 2006 (IDT)

גדי בחלב אמו

האם יש איזה רב שלא מאשר לאכול תרנגולת וביצה על בסיס גדי בחלב אמו? ומה לגבי עוף עם חלב, הרי הוא לא יונק ואין לו חלב...

ולא, אני לא רוצה לעצבן יותר מידי, באמת תהיתי לי בנוגע לזה...

1. לא, אין רב שאוסר על אכילת שניצל, למרות שאתה רשאי שלא לאכול.
2. עוף בחלב באמת אינו אסור מהתורה, אלא מדברי חכמים.
3. יש לנו ערך בנושא - בשר בחלב.

דניאל צבי 02:30, 14 יוני 2006 (IDT)

טעמי המצוות

"לאיסור אכילת בשר וחלב מספר טעמים לפי דעות שונות ביהדות. לפי ספר הזוהר מקור האיסור בכך שהחלב הלבן מסמל מידת הרחמים ואילו הבשר האדום מסמל את מידת הדין ואסור לערבבם. 'לדעת אחרים אין לחפש טעם לאיסור מכיוון שזה נשגב מאיתנו ולא נוכל להבין בעולם הזה כי אם בעולם הבא'." החלק האחרון במשפט גולש לנושא הרחב של האם יש/אין טעמים למצוות. האם לא כדאי למחקו? יוסף מרדכי 22:05, 13 בנובמבר 2006 (IST)יוסי ר

לדעתי, מה שצריך לעשות כאן הוא להביא מספר דעות (ולא רק את הזוהר), וודאי שאחת הדיעות צריכה להיות שאין כל טעם. אם כי צריך לקצצץ מעט במשפט ולתת הפניה לערך שדן בנושא הכללי של טעמי המצוות. דניאל צבי 08:40, 14 בנובמבר 2006 (IST)

גלאט

גלאט זה חלק באיידיש. מתוך מילון מורפיקס: "גְּלָאט ( Yiddish) smooth (refers to a degree of kashrut". עכשיו אני גם יסביר את הנקודה, זה לא נכון לכתוב שגלאט זה בשר מבהמה שראותיה נבדקו, כי כל בהמה עוברת בדיקה של הראיות. כששוחטים בהמה צריך לבדוק שהיא לא טריפה (בהמה שלא תחיה יותר משנה) אז בודקים לה בין השאר את הריאות, אם יש שם נקב או הועית אוויר, זה אומר שהבהמה לא היתה מחזיקה שנה ולכן היא טריפה. יש מקרים שהריאה לא "חלקה" ויש בה כפלי עור וחוטים כאלה, ויש מקרים שזה מכסה על נקבים או בעיות בריאה. בשר כשר אבל לא חלק, הוא בשר שהשוחט לא ידע אם מצב הריאה מטריף את הבמה או לא והוא שאל שאלת רב שהתיר את הבשר. הקפדה על בשר חלק היא הקפדה על בשר שלא נשאלה שאלת רב עליו. למעשה רוב הבשר שנמכר, הוא חלק בדיעבד (רובו חלק + המעט שהוכשר ע"י השאלה), רק אין על זה חותמת ודאית. בעוד שכשאתה קונה בשר חלק מובטח לך שלא נשאלה שאלה. למעשה מדובר בדרך להרוויח עוד כסף. avca

ינבושד והחבר'ה, אם אתם עדיין תוהים בעניין, Avca צודק ו"חלק" ו"גלאט" זה היינו הך. Mort 19:47, 4 באפריל 2007 (IDT)

אכן, ראו בדף שיחתי ובשיחת משתמש:אסי אלקיים. דניאל צבי 16:06, 6 באפריל 2007 (IDT)

לצערי גם בערך עצמו וגם כאן חוזרת שוב הטעות ועירוב המושגים שנפוץ מאוד בציבור.

המושג בשר חלק (או גלאט באידיש) מתייחס במקור אך ורק לנושא של סירחה בריאה שבו נחלקו המחבר (רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך) והרמ"א (בעקבות מחלוקת קדומה יותר בראשונים) שלדעת המחבר עצם קיומה של סרחה אוסר את הבהמה באכילה ואילו לדעת הרמ"א יש לבדוק האם מקור הסרחה הוא בנקב ואז הבהמה טריפה, או שלא ואז הבהמה כשרה. הנושא של בשר שנשאלה לגביו שאלה הינו נושא אחר לחלוטין ובאמת בזה אין מקור הלכתי להקפדה אלא רק חומרה של חסידים ואנשי מעשה אם כי הבלבול עם סוגיית בשר חלק מובן, שכן בבשר שאינו חלק אך כשר נמצאה סרחה-מה שהעמיד את כשרותו בספק, ולאחר שהוברר שמקור הסרחה אינו בנקב הבשר הוכשר, בדומה לבשר שנשאלה לגביו שאלה. אך יחד עם זאת ההבדל הוא גדול שכן לדעת הרמ"א הבשר שאינו גלאט כשר גם ללא שאלת רב אלא ע"י בירור המציאות שאין נקב ואילו לדעת המחבר כלל לא נשאלה פה שאלה שכן הסרחה עצמה הטריפה את הבשר ואין כאן מה לשאול.

ייתכן שבבשר הנמכר בשוק הכשרות התעשייתי המושג הורחב אל מעבר למשמועותו המקורית ואיני בקי בכך אבל גם אם כן לדעתי בערך אנציקלופדי יש להביא את הפירוש המקורי והמוחלט של הביטוי ורק אח"כ לציין משמעויות שונות ולא לעשות סלט בין בשר שנמצא סרחה בריאה לבשר שנשאלה לגביו שאלה שכאמור הינם שני מושגים שונים ובלתי תלויים.

הייתי מתקן זאת בערך עצמו היות ואני בטוח בצדקת דבריי אך אני נמנע מכך לאחר שנוכחתי מספר פעמים כי ישנם "ויקיפדים" שככל שחולף הזמן מרגישים שהם אדונים על האנציקלופדיה שכל הרעיון שלה שתהיה פתוחה לגולשים ושומרים בקנאות על טוהר הסגנון כפי שהוא נראה בעינהם ומוחקים מיד כל שינוי שלא מגיע מהמועדון המצומצם שלהם וע"כ כתבתי את דעתי בדף השיחה יראה הציבור וישפוט ואני תקווה שגם בערך עצמו הדברים יובאו בצורה מדוייקת.

תמונה ללא שימוש

שמאל|ממוזער|200px|כיתוב תמונה

למחוק או להוסיף...

לא ברור מי הסיר אותה, החזרתי אותה. דוד שי 23:16, 25 בנובמבר 2007 (IST)

יש בעל כנף שנקרא "ציפור"?

" ובעלי כנף שאינם טורפים, כגון התרנגול, הציפור וכדומה - מותרים באכילה." אני מבין שבתקופת המקרא הטקסונומיה הייתה פחות מפותחת, אבל זהו אינו ציטוט ישיר מהמקורות, אלא אינטרפרטציה של כותב המאמר, ללא הסבר על השימוש במושג התמוה.

זה גם אל אינטפרטציה - אין בתורה רשימה של עופות כשרים, כך שאני מניח שהפיסקה נכתבה בעת פיזור דעת. שכתבתיה. דניאל צבי • שיחה 20:33, 19 בספטמבר 2007 (IST)

חזרה לדיון על החזיר ועוד.

הסיבה לכך שיהודים מסרו את נפשם כאשר הולעטו בחזיר ע"י גויים, מאחר והדין אומר שבשעת השמד כלומר בעת שמנסים לשמד יהודים ולעקור אותם ממצוות התורה כבתקופה היוונית מסעי הצלב ועוד, יש מצוה של "יהרג ואל יעבור" אפילו על ערקתא דמסאני כלומר אפילו מלשנות את סוג השרוך המקובל אצל יהודים לסוג שרוך נעל גויי.

נחום הכניס את הרב לנדא תחת כותרת משנה רבנויות מקומיות, מה שאינו נכון, הרב לנדא הינו רב עיר עצמאי של בני ברק וממומן על ידי העיריה ואינו משתייך למנגנון הרבנות הראשית או המועצה הדתית, לכן החזרתי אותו לרשימת הבד"צים. יהודה מלאכי 11:20, 30 בספטמבר 2007 (IST)

בימי הנביאים

בערך כתוב: "כבר בנביאים ניתן למצוא התייחסויות מחמירות לאיסור זה." לבקשתי למקור נאמר לי שהוא בישעיהו פרס סו: המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחת בתווך אוכלי בשר החזיר, השקץ והעכבר יחדיו יסופו". אולם מבדיקה שטחית של המפרשים, לא מצאתי מי שטען שיש פה משהו דומה ל"מתי יעבור החודש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר". בעצם, רד"ק טוען שהכוונה בכלל לגויים בימי גוג ומגוג. אני הייתי מקשר לפולחני עבודה זרה או דווקא להיפך - לכך שהם מתקדשים מטהרים על הגגות אך אינם שומרים כשרות. בקיצור, אני הייתי מאוד שמח למצוא התחייחסות לעניין כי זה מעניין אותי, אבל לא מצאתי. רבקה נוגה מביאה רק מקור יחיד לגבי אי אכילת טריפה, והוא מיחזקאל: כל נבלה וטריפה לא יאכלו הכהנים, ציטוט שלא מחזק את הנאמר כאן. יעקב 21:00, 25 בנובמבר 2007 (IST)

אין במקרא התייחסות נוספת לאכילת חזיר כחטא חריג, אך ניתן (לדעתי) ללמוד מפסוק זה שאכילת חזיר נחשבה מגונה במיוחד (זה ממש לא משנה מי נושא הסיפור, השאלה מה מזכירים - גוג ומגוג בטח יאכלו גם ארנבות, אך זה לא נחשב כה גס). דודס • שיחה ט"ה בכסלו ה'תשס"ח 21:07, 25 בנובמבר 2007 (IST)

ואולי כדאי לכתוב:"הנביא ישעיהו (פרק סו) משתמש בביטוי "אוכלי בשר החזיר השקץ והעכבר" ככינוי גנאי לחוטאים. ישנם הרואים בזה ביטוי לחומרה בה נתפסה אכילת בשר טריפה לעומת עבירות אחרות." יעקב 21:20, 25 בנובמבר 2007 (IST)

ייתכן. דודס • שיחה ט"ה בכסלו ה'תשס"ח 21:28, 25 בנובמבר 2007 (IST)

פסח

הייתי מוסיף פיסקה על כשרות בפסח. בברכת חג חרות כשר ושמח, ‏eytanar‏ • שיחה • תרומות 10:50, 22 באפריל 2008 (IDT)

חיות

"חיות (יונקים שאינם בהמות): כל החיות אסורות באכילה, למעט שבע חיות שנמנו בתורה והותרו באכילה. החיות הטהורות הן: אייל, צבי, יחמור, אקו, דישון, תאו וזמר. (זיהויים של האקו, התאו והזמר המותרים האכילה איננו מוסכם, אך זיהויו המקובל של הזמר הוא ג'ירף). " - בעלי החיים המוזכרים כאן בתור החיות הטהורות (אייל, צבי, יחמור, אקו, דישון, תאו וזמר) אינן "חיות" לפי ההגדרה ההלכתית, אלא "בהמות". אי לכך, אין "חיות" המותרות באכילה! דרוש תיקון בדחיפות!!!!אביעד 299 - שיחה 19:40, 18 במאי 2008 (IDT)

אם כך אתה אומר, כנראה שאינך יודע מה ההגדרה ההלכתית של חיה. כל החיות שמנית מעל נופלות בקטגוריה זו. דניאל צבי • שיחה 19:45, י"ג באייר ה'תשס"ח (18.05.08)

דניאל צודק. יש חילוק בין חיה לבהמה בהלכה ושבעת אלו מוגדרים כחיות. ההבדל המעשי קשור לאיסור חלב ולמצוות כיסוי הדם (בין השאר). ‏DGtal‏ 19:50, 18 במאי 2008 (IDT)

קישור לרמב"ם. דניאל צבי • שיחה 19:51, י"ג באייר ה'תשס"ח (18.05.08)

הצתה קצת (או מאוד) מאוחרת, אבל בתורה עצמה הם מוגדרות כבהמות: "זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר, שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר." (דברים יד, ד'-ה'). אביעד 299 - שיחה 16:49, 26 בספטמבר 2008 (IDT)

זיכרוני כבר לא עימי, אולם זכורני שעל כך אמרו חכמים: "חיה בכלל בהמה". אם לבירור מדוייק יותר חפצת - למה שלא תהלוך לוִיקִרְעטשְׁמֶע, בטוחני ששם תמצא תשובה לדבריך. בברכה. Rex - שיחה 01:12, 28 ביוני 2009 (IDT)

כשרות במזון מן הצומח

הפרק תמוה בעיני. בזמנו למדתי שכשרות מתייחסת לשני תחומים, האחד נוגע לסוגי בשר המותרים לאכילה ודרך הכנתם והשני נוגע לדיני חלב ובשר. שמיטה וכדומה לא נכללים בהגדרות שמניתי. אשמח להבהרות מלכת אסתר - שיחה 03:14, 29 בינואר 2009 (IST)

"כשרות" פירושה שהמזון תואם את דרישות ההלכה. מאז ומתמיד זכור לי שעל מוצרי מזון מסוימים הופיע המשפט "ללא חשש טבל ושביעית", המתייחס לדיני כשרות של מוצרים מהצומח, כלומר שנתקיימו במרכיבי המזון מצוות התלויות בארץ. ביין נדרשת גם השגחה שאין זה יין נסך. דוד שי - שיחה 07:04, 29 בינואר 2009 (IST)

בחלוף השנים משתנים גם הכללים. כשאני למדתי דיני כשרות, אי שם בתקופת האבן, טבל שביעית חלה ומעשר היו מצוות אבל לא חלק מהכשרות. מלכת אסתר - שיחה 14:05, 8 בפברואר 2009 (IST)

הכל חלק מהלכות כשרות, שכן בלי הפרשת תרומות ומעשרות אי אפשר לכנות את האוכל כ'כשר', ולפי ההלכה הוא עדיין אסור באכילה, ואפשר להוסיף לזה גם את הנושא של חרקים במזון. נת- ה- - שיחה 14:15, 8 בפברואר 2009 (IST)

פיקוח על הכשרות בישראל:
באמת יש מקומות בארץ שפתוחים בשבת ועדיין מחזיקים בתעודת כשרות?? אם כן אשמח לדעת אלו מקומות...

כל חדרי האוכל הצבאיים, כל חדרי האוכל בבתי החולים הממשלתיים, חדרי האוכל במרבית בתי המלון, ועוד. דוד שי - שיחה 21:22, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

שינוי קל - 18.11

שלום. בסעיף פיקוח על הכשרות נאמר שבג"ץ אסר על הרבנות לדרוש שהמסעדה תשמור שבת על מנת לתת לה תעודת כשרות אולם הלינק לפסק הדין לא היה קשור לשבת. שיניתי את הניסוח לכזה שקשור לפסק הדין ולא קשור לשבת (לא מצאתי פסק דין שקובע שדרישת הרבנות לשמירת שבת היא פסולה)

דרישת הרבנות לא פסולה, אבל לא קשורה לכשרות נפטון - שיחה 22:57, 18 בנובמבר 2009 (IST)

מניעת מתן תעודת כשרות עקב פתיחה בשבת היא עובדה קיימת. אם פסק הדין קשור לתנאי אחר יש לנסח בהתאם. שנילי • שיחה 22:59, 18 בנובמבר 2009 (IST)

לא הבנתי :( מניעת מתן תעודת כשרות עקב... כלומר זה תקין שהרבנות לא נותנת תעודות הכשר לעסקים הפתוחים בשבת? או שהכוונה היא לעובדות בשטח ושזה בניגוד לפסיקת בג"ץ? אם זה הראשון אזי צריך למחוק את האזכור לשבת (מה שעשיתי) ואם זה השני אזי מחוייב מקור מתאים.

נפטון - בג"ץ קבע שאם דרישת הרבנות לא כשורה לכשרות היא פסולה...

מתוך אתר הרבנות הראשית:

... המשגיחים מפקחים על הכנת המזון לשלביו. בנוסף בשבתות וחגים תפקיד המשגיחים לוודא שחימום האוכל נעשה בהתאם לכללים ההלכתיים שנקבעו ושאין כל חשש לחילול שבת או בישול עכו"ם.

בשיתוף עם התאחדות האולמות וגני האירועים הוציאה הרבנות הראשית לישראל קובץ נהלים אחיד המקיף את כל הנושאים בתחום הכשרות ושמירת השבת באולם האירועים, החל מבחירת מוצרי המזון והכנת המזון וכלה בשעות פתיחת האולם וסגירתו בערב שבת וחג ובמוצאי שבת וחג.

שנילי • שיחה 23:12, 18 בנובמבר 2009 (IST)

אני עדיין לא מבין. את מסכימה איתי שהרבנות כן אמורה לדאוג לשמירת שבת במסעדות (כלומר הניסוח המקורי הוא שקרי) ובכל זאת ביטלת את התיקון שלי והחזרת את הניסוח השקרי?

טוב, מסתבר שטעיתי ואכן אסור לרבנות לדרוש סגירת המקום בשבת כדי לתת תעודת כשרות (כאשר כן מותר לרבנות לאסור בישול בשבת) פסק דין שדן בנושא נמצא כאן

מה מסכים, מי מסכים ומה שיקרי? כל מה שצויין היא העובדה שהרבנות לא נותנת תעודת כשרות למקום הפועל בשבת. הראה לי מקום כזה. בכל אופן עדיין יש לך טעות - אני זכר. שנילי • שיחה 00:15, 19 בנובמבר 2009 (IST)

פרסה שסועה להיפופוטם

קראתי פה שההיפופוטם אינו בעל פרסה שסועה אך בערך על היפופוטם כתוב שהוא מסדרת מכפילי הפרסה.

המילה כשר

נאמר בתחילת הערך שיש האומרים שמקורה של המילה "כשר" היא במילה "כשורה". מי הם אותם האומרים? לדעתי מופרך להגיד שהמילה "כשר" שהיתה בשימוש מתקופת חז"ל מבוססת על המילה "כשורה" שכפי הנראה היא מילה מודרנית. המקור האמיתי של המילה כשר הוא פשוט, זוהי מילה ארמית ביסודה, כפי המובא בהערה מס' 1 שמילה זו נמצאת בתרגום אונקלוס הארמי. אם תראו לנכון את טענותיי, אנא תקנו את זה.

לא ארנב ולא שפן מעלים גירה

איני יודע עוד אילו טעויות נפלו בערך אך ארנב ושפן בבירור לא מעלים גירה. 213.57.186.90 12:00, 31 במרץ 2012 (IDT)

הסרתי. דוד שי - שיחה 12:39, 31 במרץ 2012 (IDT)

הגמל, הארנבת והשפן נזכרות בתורה כבהמות המעלות גרה ואינן מפריסות פרסה שסועה (דברים י"ד ז'). ברשת ומחוצה לה קיימת ביבליוגרפיה ענפה של הסברים אפולוגטיים יותר ופחות לכך שהארנב והשפן לא מעלים גרה במובן העכשווי של המונח, ביניהם העובדה שארנבים ושפנים נוהגים לאכול את צואתם וששפנים נוהגים ללעוס סתם כך בשמש. ליאור पॣ • ט' בניסן ה'תשע"ב • 20:14, 31 במרץ 2012 (IDT)

אכן. והמקום לדון בזה הוא בערך המורחב ולא כאן. עדירל - שיחה 21:09, 31 במרץ 2012 (IDT)

דרכים לזיהוי הונאה בכשרות

לערך נוסף סעיף "דרכים לזיהוי הונאה בכשרות" שהוא מדריך שימושי לסועד הישראלי, החפץ לוודא שהודעת הכשרות שהוא פוגש אכן כשרה. מידע מסוג זה חורג ממטרותיה של אנציקלופדיה, ולכן איננו מוצאים כדוגמתו בערכים אחרים, אף שזיופים אינם נחלת הכשרות בלבד. לפיכך הסרתי סעיף זה מהערך. דוד שי - שיחה 06:23, 1 בינואר 2013 (IST)

הערות מרשימת ההמתנה

נראה לי ראוי. לא ראיתי בעיות גלויות. גיא - שיחה 16:22, 8 ביולי 2013 (IDT)

קלוש. היעדר מקורות לכל מיני קביעות שמופיעות בערך ("ביהדות הפך האיסור לאכול בשר חזיר לנדבך משמעותי במאפייני הדת, וההקפדה עליו גדולה מההקפדה על מצוות אחרות" ?!?!) בנוסף, הערך לא מאורגן כראוי. לדוגמה, אין אפילו פרק שמפרט את הרעיון הפילוסופי שעומד מאחורי הכשרות - וודאי שיש הרבה מקורות על דבר כזה. • צִבְיָה • שיחה • א' באב ה'תשע"ג 16:39, 8 ביולי 2013 (IDT)

מסכים עם צביה. יש גם חסרון של עיקר וטפל, לדבר על צמחונות זה טפל ולא כ"כ קשור, ולכתוב על פסח שורה אחת זה לא מספיק. אודלן - שיחה 18:43, 18 ביולי 2013 (IDT)

לגמרי. ראוי להרחיב על הכשרות המיוחדת והמחמירה שנדרשת בפסח, וחובה לציין גם את מתקפת הניקיון שפוקדת מקומות כה רבים כתוצאה מפרשנות שגויה והתעלמו מהכלל הידוע שאבק זה לא חמץ ושספיידרמן לא באמת אוכל על התקרה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 04:31, 26 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=14819&cat_id=2
  • In כשרות on 2013-09-16 00:05:46, 404 Not Found
  • In כשרות on 2013-09-25 05:34:32, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 08:34, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=7483&cat_id=2
  • In כשרות on 2013-09-13 02:57:40, Error: timed out
  • In כשרות on 2013-09-16 00:05:46, 404 Not Found
  • In כשרות on 2013-09-25 05:34:34, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 08:34, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

עלות הכשרות

הוספה פסקה על עלות הכשרות, אשר משום מה הוסרה. לטעמי יש להשיב את הפסקה ולהרחיבה. הקורא יוכל לראות מה המקור ולהחליט אם הוא מאמין לו אם לאו. עדירל - שיחה 11:10, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

הפסקה הוסרה בנימוק שהמקור לא אמין. מצד אחד זה נכון, יש בכתבה ביטויים כמו "גורמים בענף "זורקים" הערכות של 20-30%", ויש בה את המספרים 5%-30% בזמן שבכתבה עצמה יש דוגמה לחישוב של 3.5% (70 אג' לק"ג בשר שעלותו 20 ש"ח). מצד שני, יש בכתבה נתונים על הרכב הצוותים של משגיחי הכשרות, והם מאושרים על ידי הרב המרואיין, וכמו כן ההערכות המספריות בכתבה מבוססות על שיחות עם יבואנים, שחלקם מזוהים. בסיכומו של דבר, נראה לי שזו כתבה עם נתונים אמינים. יש בה מספר פגמים, אבל זו לא עילה לפסילת הכתבה כולה. -- ‏גבי‏ • שיח 11:20, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

לא רואיין שום רב. צוטטה תשובה של הרב מוצפי מאתר "כי מציון". מדובר באתר שיווקי של הרב נותן הכשרות, וחפש כאן בשו"ת שלו את הביטוי "מסחטת כספים" (שצוטט בכתבה) ותבין את הרטוריקה הלא-אינפורמטיבית עליה מדובר. הוצגו בכתבה רק דברי יבואן מזוהה אחד (סמנכ"ל מכירות בבלדי), והם לא היו רלוונטיים, כפי הנראה מכך שאף אחד מאיתנו לא ניסה להציג אותם. למרות שלדעתי מדובר בהערכות לא אנציקלופדיות, אם רוב העורכים סבורים שיש להציגם, אז שיהיה. בברכה, גנדלף - 11:50, 19/10/14

חשוב מאוד להציג מידע אמין על מחירי הכשרות. עם זאת, המידע שהוסף הוא לא אמין ולא אנצ'. צריך לחפש מקורות טובים יותר. לא יתכן שפעם הכשרות עולה 3% פעם זה 10% ולפעמים זה גולש ל-30% פערים כאלה לא מתקבלים על הדעת. באותה הקלות אפשר להוסיף גם 80% או 200%. גילגמש • שיחה 11:52, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

מדוע אנו מציגים דווקא את עלות הכשרות? לכל מוצר שאדם צורך יש עלות. חסה זולה יותר מבשר, האם גם בערך בשר נשווה את עלותו לזו של חסה? האם בערך "שולחן" נציין השוואת עלויות? ואולי בערך "ילד" נציין את עלות גידולו? עיקר שכחתי: "הארץ", שהוא המקור לפסקה זו, יקר באינסוף אחוזים מ"ישראל היום". מי שחפץ בכשרות מוכן לשלם את עלותה, ומי שאינו חפץ בכשרות יכול, בדרך כלל, לצרוך מזון שאינו כשר (ולא בהכרח זול יותר). דוד שי - שיחה 18:56, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

עלות הכשרות (או אולי השגחת הכשרות) היא נושא שמעניין אנשים רבים ובוודאי חשוב לציין מה העלות הזאת לפי מיטב הידע שיש בידינו. בוודאי שנשמח לציין בערך חסה את העלות הכוללת המוצאת על מצרך זה ואף נשמח לציין עבורו את המחיר לקלוריה יחסית לירקות אחרים. עדירל - שיחה 19:04, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

אני גם חושב שזה מידע חיוני, אבל צריך למצוא מקורות אמינים. גילגמש • שיחה 19:19, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

ולמה רק עלות הכשרות? יש רמ"ח מצוות עשה, ולכל אחת מהן יש עלות. אמנם נאמר "שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות", אבל את עלותן ניתן לחשב. מצווה להוסיף לתבנית:מצווה את עלות המצווה לנפש (או לעם ישראל בדורנו), בכל אחת ממצוות עשה (וגם לחלק ממצוות לא תעשה יש עלות). דוד שי - שיחה 20:12, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

אמנם היית סרקסטי, אך אני מסכים איתך. ראוי להוסיף את העלות הזאת לכל המצוות. גילגמש • שיחה 20:14, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

אולי TheMarker ייתן לנו את השירות הזה? דוד שי - שיחה 20:17, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

הרוב המכריע של מוצרי המזון בארץ כשר, ועלותו של מערך הכשרות משפיעה על המחירים לצרכן. מסיבה זו הנושא עולה מדי פעם לדיון ציבורי וראוי שהוא ישתקף בוויקיפדיה. -- ‏גבי‏ • שיח 07:34, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

רוב מוצרי המזון בארץ נמצאים בפיקוח בריאותי, ועלות הפיקוח משפיעה על המחירים לצרכן. מסיבה זו ראוי שעלות הפיקוח הבריאותי תשתקף בוויקיפדיה (לי מספיקה הצהרה של היצרן: "אצלי נקי").

רבים ממוצרי המזון בארץ זוכים לפרסום אינטנסיבי, שעלותו משפיעה על המחירים לצרכן. מסיבה זו ראוי שעלות הפרסום תשתקף בוויקיפדיה.

מוצרי מזון רבים נמכרים באריזות מהודרות, שעלותן משפיעה על המחירים לצרכן. מסיבה זו ראוי שעלות האריזה תשתקף בוויקיפדיה (מבחינתי שיעטפו את כל המזון הנמכר לי בנייר עיתון).

וכו'. עיסוק רק באחד ממרכיבי העלות (ולא הכי מיותר שבהם) הוא הטיה המנוגדת לעקרונות ויקיפדיה. דוד שי - שיחה 22:37, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

אני מבין את דבריך. העניין הוא שלדעתי לא מעט קוראים ירצו למצוא בוויקיפדיה מידע על תמחור מזון בישראל, שאכן כולל לא רק את הכשרות אלא רכיבים רבים נוספים. אני מקווה שיהיה ערך כזה באחד הימים. -- ‏גבי‏ • שיח 08:21, 23 באוקטובר 2014 (IDT)

עובדה לא נכונה

בניו יורק יש חוק כשרות בניגוד למה שכתוב כאן, ויש מפקחים מטעם העיר. אסור להתפרסם ככשר אם אינם כזה. --גלייכער - שיחה 08:51, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

יש אישוש לטענתך? גילגמש • שיחה 10:23, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

הוא צודק. בניו יורק ישנה מחלקת אכיפה עירונית לענייני כשרות, וכך גם בניו ג'רזי ובעוד מדינות בארה"ב. AddMore-III - שיחה 11:47, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

אז צריך לעדכן. גילגמש • שיחה 11:52, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

תיקנתי. דוד שי - שיחה 17:21, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בכשרות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.haravzilber.com/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20150109014038/http://www.haravzilber.com/ לכתובת המקורית.
• http://kosher-kitchen.co.il/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160710134103/http://kosher-kitchen.co.il/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:20, 9 באוקטובר 2022 (IDT)