שיחה:מיכל יהודה ליפקוביץ

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

באמת שמו הפרטי הוא "מיכל"?אינגסוק 14:55, 22 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

זה מיכֶל, כמו הרבה יהודים טובים שנקראו "יחיאל מיכל" משהו, אתה יכול לראות זאת בשורת החיפוש בוויקיפדיה. אם כי אני מודה שעוד לא הבנתי מה מקור השם הזה. יחסיות האמת • כ"ה בכסלו ה'תשס"ט 18:54:17
רצוי לנקד חריגים כאלו גם בערך. ‏Yonidebest Ω Talk10:27, 25 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]
נראה לי זה עיוות של 'מיכאל'. רחפן - שיחה • נו שויין. • י"ד באב ה'תשס"ט • 16:53, 4 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

להעביר ל"ליפקוביץ"[עריכת קוד מקור]

כך כתוב על נייר המכתבים הרשמי שלו וגם בחתימה בכתב ידו. גם באנגלית כותבים lipkowitz. יחסיות האמת • כ"ה בכסלו ה'תשס"ט 18:55:44

בימים הקרובים אבדוק בל"נ בספריו. ברי"אשיחהויקיפדים! בואו להציל את הטבע! • כ"ו בכסלו ה'תשס"ט • 21:07, 22 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]
לפי הקטלוג של הספרייה, הוא חותם "מיכל יהודה ליפקוביץ". ‏DGtal21:19, 22 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

הטלת הספק בחשיבותו היא הגזמה פראית. אחד מהשורה הראשונה (שורה באורך של חמישה אנשים) של גדולי הציבור הליטאי בדורנו. עזר - שיחה 21:03, 15 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

הסרתי את התבנית. זוהי יצירת מהומה להדגשת עמדה, ראו שיחה: יזהר הס. עזר - שיחה 21:08, 15 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

הייתי קרוב אליו מאד ואם היו יודעים כמה היה מיצר בצרתן של ישראל לא היה איש מישראל מעיז לדון עליו לענין חשיבותו ,ובכלל הרי הוא העמיד את חלק גדול מאד מראשי הישיבות והמחנכים וכדו,ואין הוא נצרך לידון עליו מענין מעמדו ,זה כמו שידונו על הגר"ש רוזובסקי .

לפי התאריך העברי נפטר אור לכ"ו סיון ולא בכ"ה כמו שצוין בפנים.[עריכת קוד מקור]

.

נא להוסיף הלינקים הבאים[עריכת קוד מקור]

http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=29086

http://www.kikarhashabat.co.il/הגרמי-לפקוביץ-8.html


http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=29178

http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=29128 ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

חלק גדול ממה שכתוב שם מועתק מפה. אני-ואתה שיחה 21:26, 27 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

גילו של הרב[עריכת קוד מקור]

אמנם לפי רישומי משרד הפנים הוא נולד בכסלו תרע"ד, וכך כתבו בכמה אתרים ועיתונים. אך לדברי בנו בהלווייה הוא היה בן 95 נולד בתרע"ו, וכך ראיתי גם בעיתוני המודיע והמבשר שכתבו על תולדותיו.

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=1&topic_id=2901202&forum_id=771 דרך - שיחה 18:13, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
תודה רבה על הלינק! לדעתי כדאי לקשר אליו בתוך הערך. עכ"פ מכל האמור נשמע הכי סביר הגירסה שהוא בן 95, בפרט שהוא טוען שם שהאחות החיה וקיימת וצלולה ב"ה אומרת גם כעת שהיא כמעט בת 90 ואחיה מבוגר ממנה ב-5 שנים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
בתמונה שבערך בלוחית זיכרון של עיירת בני ברק כתוב שהוא נולד בי"ט בטבת תרע"ג, מעניין מה המקור שלהם לחיים • י"א בטבת ה'תשע"ט 00:14, 19 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]

פתיח - "היה אחד מגדולי הדור"[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חיה ודינאמית, לכן התכנים וההגדרות מתעדכנים ומשתנים בהתאם לנסיבות הדינאמיות. ההגדרה "אחד מגדולי הדור" היא בעייתית מיסודה. עם זאת, בערך על אדם חי יש לה מקום, במקרים מסוימים, משום שהיא כעין שירות לקורא הכללי שאינו בקי בנבכי הציבור החרדי. הוא נתקל בשמות הרבנים בכלי התקשורת ומעוניין לדעת את מעמדם וחשיבותם בציבור שלהם, כדי לדעת מה המשקל שיש לתת לדבריהם ולמעשיהם. אולם מה שנכון לערך 'חי', מאבד את תוקפו לאחר שהערך עובר להיות על רב מן העבר. לדוגמה: בערך על הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן נכתב שהוא "השני בחשיבותו בעולם זה (הליטאי) לאחר הרב אלישיב". זו, כמובן, הגדרה שטובה אך ורק לערך 'חי', אך היא הופכת לבלתי אנציקלופדית בעליל כשמדובר על רב מן העבר.
כל הרבנים ענקי הרוח בדורות האחרונים, שבתקופתם היו "מגדולי הדור" ממש (וכך הוגדרו אז ומוגדרים כיום על ידי הציבור החרדי עצמו), הפתיח של הערך אודותם הוא אנציקלופדי, תמציתי ו'נקי', בלי התוספת "אחד מגדולי הדור". ראו למשל: איסר זלמן מלצר, אהרון קוטלר, דב בעריש ווידנפלד, יחזקאל אברמסקי, חיים שמואלביץ, שלמה זלמן אוירבך ועוד ועוד. אצל חלקם נוספו הגדרות מתבקשות, שהן חלק בלתי נפרד מהגדרתם האנציקלופדית (למשל: על הרב אוירבך: "מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים"; על הרב קוטלר: "ממנהיגי הציבור החרדי בארצות הברית ובישראל"), ומכל מקום אין את ההגדרה הבעייתית "אחד מגדולי הדור", ובצדק. כדי לתת לקורא מושג על גדלותו וחשיבותו של מושא הערך, יש לעשות זאת על ידי עיבוי הערך ותיאור פועלו של האיש (דבר החסר מאוד בערך הנוכחי, הדליל בעליל). גרש 15:13, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

אני מסכים שאין להפריז בשימוש בביטוי "מגדולי הדור", ובפרט אין להשתמש בו במי שחורג מהשלושה (או החמישה בדוחק) הבולטים ביותר לכל הדעות בציבור מסוים (ויש להבהיר שאיננו עוסקים במושג זה מצד עצמו, אלא במי שנחשב בציבור זה או אחר). אבל אם עד עכשיו היה מוסכם שמישהו אכן נחשב בציבור מסוים כגדול, מה השתנה בכך שמת? בכך ירד ממצבת הגדולים? נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"א • 15:33, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
האדם, כמובן, נשאר כשהיה. השאלה היא בהתנסחות אנציקלופדית שיש לה דינמיקה משלה (כמו הדוגמה של הרב שטיינמן, שהבאתי לעיל). לכן גם במקרה הזה, מה שטוב להגדרת הרב בחייו, כשירות לקורא הנתקל בשמו בחדשות האקטואליה ומעוניין לדעת את מעמדו ומשקלו, הופך לאחר פטירתו לסופרלטיב לא אנציקלופדי. כאמור, עובדה היא שכל גדולי הרבנים שנחשבו "מעגל שני" של ה'קודקוד' של דורם, שאת חלקם מניתי לעיל, לא הוגדרו "אחד מגדולי הדור", ובצדק. ברגע שנפתח את הפתח ונגדיר רב מרבני העבר "אחד מגדולי הדור", הדבר מצריך לעשות זאת באופן סדרתי אצל כלל גדולי הרבנים שהיו "אחד מגדולי הדור". היעלה על הדעת שאצל רב אחד (ואין זה משנה מיהו) תופיע ההגדרה הזו, ואילו אצל רב אחר (למשל ר' איסר זלמן מלצר, גדול שבגדולים וענק שבענקים, מגדולי הדור ממש) היא לא תופיע?! על כן אמרתי, שמכיוון שההגדרה הזאת היא בעייתית מעצם יסודה, לכן מוטב להימנע מלהשתמש בה, והחלופה היא בתיאור מרשים של מושא הערך. אכן, אין דבריי עוסקים בקודקודים עצמם - החזון איש, הרב שך וכדו', לגביהם ההגדרה אינה כללית וסתמית "אחד מגדולי הדור", אלא "גדול הדור", שהוא תואר מעין רשמי והוא חלק בלתי נפרד מהגדרתם האנציקלופדית. גרש - שיחה 16:25, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
המצב הנוכחי אינו ראיה, פגשתי כבר פעמים רבות את הציון "מגדולי דורו" גם ביחס למי שלדעתי ודאי לא נחשבו כאחד מהחמישה. ועל כל פנים, לא הבנתי מה ההבדל בין בחייו ובין לאחר מותו. גם אז רוצים קוראים רבים לדעת מה היה בזמנו מעמדו ומשקלו של האדם. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"א • 16:30, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
עם פטירתו שיניתי ל"גדולי דורו" במקום "גדולי הדור". משונה מאוד בעיניי שטיפוסי החזיר זאת, ואף בלא נימוק.
גרש, הערך צריך לבטא את מעמדו בקרב הציבור הליטאי, שבוודאי לא מסתכם בהיותו ראש ישיבה קטנה. לא בדקתי מה המצב בערכים האחרים שמנית, אבל גם בהם הדבר צריך להיות ברור. הניסוח הספציפי פחות משנה, אבל גם ברור שהמושג "גדול הדור" עבר תהליך של גיבוש ועיצוב, והוא מתאים יותר לרבנים מהדור הנוכחי מאשר לרבנים שמנית. אני-ואתה שיחה 16:39, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
"אחד מגדולי דורו" פחות בעייתי. עם זאת, ככלל אני יוצא נגד השימוש בהגדרות האלה, כי הדבר מצריך לשתול אותן בכל הערכים שהזכרתי לעיל ובכל מקביליהם. זה מיותר, ואין לדבר סוף. אכן, טענתי שהערך הנוכחי דליל בעליל, וזו תעודת עניות לערך שנדרשת הגדרה סופרלטיבית כדי להרשים ולהעצים את חשיבותו של מושא הערך. צריך להגיע למצב שהערך ידבר בעד עצמו בלי אמצעים מלאכותיים (ראה למשל בערך על הרב מלצר והרב פרנק ודומיהם).גרש - שיחה 03:28, 30 ביוני 2011 (IDT) 16:56, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
שוב - ביחס לצורך בדילול השימוש במושג אני מסכים לגמרי (ואכן צ"ע אם הרב ליפקוביץ היה אחד מהשלושה או מהחמישה). אני רק לא רואה צורך "להבדיל בין חיים לחיים". נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"א • 17:00, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אני נוטה לדבריו של גרש. מאידך, ניתן לחשוב על שילוב פרטים שונים בערך שיבליטו את חשיבותו, כמו למשל מספר המשתתפים בלוייה. דרך - שיחה 18:13, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
מספר המשתתפים הוא עניין בעייתי מאוד. גם למשטרה, שבה נוהגים להיתלות, אין כליים מדויקים. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"א • 18:15, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
התכוונתי שהייתה לוייה רבת משתתפים ולכן הקורא יכול להבין שלא מדובר בעוד ראש ישיבה קטנה. כמובן שהיה עדיף אם פרטים מעין זה היו נוספים גם על העשורים האחרונים בחייו שאני מניח כי הם היו המשמעותיים מבחינה אנצ'. דרך - שיחה 18:27, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
לדעתי סיפור על הלוויה רבת משתתפים לא מספיק כדי לתאר את חשיבותו, גם אם הקוראים יוכלו להסיק זאת מכך. ייתכן שניסוח ראוי יהיה "ממנהיגי הציבור הליטאי", אבל בעיניי זה כמעט זהה למונח "גדול הדור". אני-ואתה שיחה 19:53, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

הערך מספר לנו שהרב "נחשב בקרב הציבור הליטאי לאחד מגדולי הדור". מספר המשתתפים בלווייתו מלמד שיש בסיס לקביעה זו, אך מהערך שלפנינו אי אפשר לדעת דבר. את חייו הבוגרים, במשך 75 שנה, הערך מתאר בשבעה משפטים בלבד, שאינם מלמדים דבר וחצי דבר על גדולתו. הדבר העיקרי שלמדתי עליו הוא שעמד בראש ישיבה תיכונית שבה 200 תלמידים. במה זכה ש-100,000 אנשים השתתפו בהלווייתו? דוד שי - שיחה 20:44, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

ישיבה תיכונית?! חס וחלילה! זו ישיבה קטנה, כלומר בגילאי (רק גילאי) תיכון. זו שאלה מעניינת כיצד נכנס לגלריית הגדולים, אבל לא בטוח שרוב המשתתפים בהלוויה יוכלו לענות. פשוט היה מקובל בציבור הליטאי שהוא אחד הגדוילים. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"א • 20:49, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אני מתנצל שלא שמתי לב להבדל הדק שבין ישיבה תיכונית לישיבה לגילאי תיכון. דוד שי - שיחה 21:54, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
הוא מן הסתם מתהפך בקברו על שאתה קורא לזה "הבדל דק". נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"א • 21:57, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
היה חתום על כל מכתבי הגדולים ביחד עם הרב אלישיב, הרב שטיינמן ורֶבּ חיים קנייבסקי. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:01, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
לדוגמה ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:03, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
זה סימן לכך שהוא גדול, דוד שואל מה הסיבה. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"א • 22:03, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
הסיבה היא כפי הנראה גדלותו. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:09, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
לדעתי דוד לא שואל מה הסיבה. דוד אומר שגדול לא צומח כך סתם. בערך חסרים פרטים על התפתחותו מר"מ בישיבה, לאדם שגדולים כקטנים שיחרו לפתחו, באו להתייעץ איתו להתברך מפיו וציבור גדול נשמע להוראותיו. אני מאמין שבקרוב יפרסמו את קורות חייו, ונוכל להרחיב בערך. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:09, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
ייתכן שאתה צודק לגבי דוד. אבל על כל פנים, אדם לא צריך לעשות הרבה במובן אנציקלופדי כדי להפוך לגדול. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"א • 22:13, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
ההסבר ה"רגיל" לכך שאדם נחשב לגדול הדור בציבור הליטאי היא שהוא פוסק הלכה חשוב. המציאות המפתיעה היא שרבים מהגדולים של הציבור הליטאי בעבר ובהווה אינם פוסקי הלכה בכלל. העבודה הזו דורשת הסבר מתאים בכל אחד מהם לגופו. אני-ואתה שיחה 23:10, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
הרחבתי את הערך, ובכלל זה תיאור הנהגתו. בעקבות זאת גם שיניתי את נוסח הפתיח. מקווה שהתוצאה משביעת רצון. גרש - שיחה 03:27, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
תודה, כעת יש תשובה לשאלתי. דוד שי - שיחה 06:14, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

מסע הלוויה[עריכת קוד מקור]

אתם בטוחים שמחיקת הפיסקה הזאת הייתה רלוונטית? כי לפי דעתי לא בכל יום יש מסע לוויה של למעלה מ-100,000 בני אדם. כיכר השבת - שיחה 02:44, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

די בציון העובדה, אין צורך בתיאור. זה ערך אנציקלופדי, לא דיווח חדשותי. גרש - שיחה 03:30, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
בוודאי מיותר. זה תיאור שמקומו בוויקיחדשות, ובשום אופן לא באנציקלופדיה. אם כבר הגענו לעסוק בהלוויה, אשמח לקבל תשובות לשאלות הבאות:
  • בהנחה שכל משתתף השקיע 3 שעות בהשתתפות בהלוויה, היה בה ביטול תורה בהיקף של 300,000 שעות. מניין ההיתר לביטול תורה נורא זה?
  • עשרות, אם לא מאות, האוטובוסים שהסיעו את המשתתפים עלו ממון רב. האם לא עדיף היה להקדיש ממון זה לפרנסת אלמנות ויתומים? דוד שי - שיחה 06:12, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אתה שואל ברצינות?? דרך - שיחה 06:14, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
לוויית המת היא מצווה ככל המצוות, והיא נכללת בכלל המצוות "שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא". ואם כל לוויית המת כך, על אחת כמה וכמה לוויה של רב נכבד, שמלבד "יקרא דשכבי" (כבוד המת), יש בה גם "יקרא דאורייתא" (כבוד התורה). כשמגיע זמנה של מצווה (או של תפילה), פוסקים מן הלימוד כדי לקיים את המצווה (או התפילה), בוודאי כאשר מדובר במצווה עוברת, שאם לא יקיימנה עכשיו, שוב לא יוכל לקיימה עוד. ובאשר לאוטובוסים: מדוע אינך מקשה על צי האוטובוסים שמוביל אוהדים לאיצטדיון, האם לא חבל? האם לא מוטב לבטל את כל המשחק הזה והוצאותיו המרובות לטובת יתומים ואלמנות? ומדוע המדינה משקיעה מיליונים בטקסים למיניהם, כשאין מאחוריהם כלום, אבל באמת כלום? גרש - שיחה 06:28, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
מחשבות על הדמיון בין מלווי הרב ובין אוהדי כדורגל חלפו במוחי, אך נמנעתי מהשוואה זו. כיוון ששאלת, אשיב: אחת היא לי אם אני תקוע בפקק עקב אוהדי כדורגל או מלווי המת. אכן, חבל על כל בזבוז זמן. לזכותם של אוהדי כדורגל אגיד שהם אינם טוענים שהם "נהרגים באוהלו של כדורגל" או שפרנסת אלמנות ויתומים נמצאת בראש מעייניהם.
אף שלוויית המת היא מצווה, ראוי לא להפריז בה. בוודאי ראוי שמשפחתו של המת ורעיו ותלמידיו הקרובים ילוו אותו. השתתפות המונית כזו אינה ראויה, ולטעמי, כצופה מהצד, אינה מוסיפה לכבוד התורה. כשם שהיו פוסקים שהורו להימנע ממסיבות חתונה מפוארות, כך ראוי שיורו להימנע מלוויות ענק. דוד שי - שיחה 06:47, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
לא אסרו על חתונות רבות משתתפים, אסרו על חתונות מפוארות. יש להניח שבלוויה זאת בניגוד למשחקי כדורגל אף אחד לא צעק השופט וכו'. אתה צריך להיות פעם אחת בלווייה שכזאת, ופעם אחת במשחק כדורגל כדי להבין שאין כל דמיון. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 07:03, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
חכם שמת - הכל קרוביו (משנה תורה לרמב"ם, הלכות אבל, פרק ט', הלכה י"א).
גם מבלי להיכנס לשיקולים ומקורות הלכתיים-תורניים, ניתן להבין את חשיבות ההשתתפות בלוויה מבחינה פסיכולוגית-חברתית. דוקא ההשואה לאוהדי כדורגל במקומה. אינה דומה צפייה במשחק כדורגל בטלוויזיה לנסיעה למגרש ויש אפילו שנוסעים לחו"ל לצורך כך וכו'. ההזדהות והחויה גדלים פי כמה וכמה, אלא שאנו רצים והם רצים.. אם כי, גם בעולם הכללי קיימים סוגי טקסים רבים שיש בהם ערך עצמי: טקסי זיכרון, טקסי חלוקת תארים ופרסים וכו'. דרך - שיחה 07:05, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אחת: אוהדים שרופים אכן מוכנים "למות באוהלו של כדורגל". הם אוכלים כדורגל, נושמים כדורגל ומחוללים מהומות עד כדי סכנה ממשית "למות באוהלו של כדורגל". שתיים: העובדה שהציבור הדתי/חרדי נותן דעתו ולבו ליתומים ואלמנות, זו מעלתו הגדולה ועל כך גאוותו. הוא נותן מפתו לדל ומפריש ממעותיו המועטות לעניים ונזקקים. שלוש: אין שום מקום להשוות בין חתונה מפוארת וגרנדיוזית המנקרת עיניים ללוויה המונית שמשתתפיה מרגישים צורך לחלוק למנוח כבוד אחרון. מלבד האוטובוסים (10-20 ש"ח לכל משתתף שמגיע מחוץ לעיר) אין בה הוצאות ואין בה שום סממן של פאר. ארבע: איזו הפרזה יש בהשתתפות בלוויה? כמות האנשים? הכמות היא תוצאה של מעשה בודד של יחידים, שכל אחד מגיע מעצמו, בלי תיאום עם איש. חמש: אילו הייתה נערכת כל יום הלוויית ענק שכזו, אכן היה מקום להרהורים על היערכות שונה, אבל מה לך כי תלין על אירוע המתרחש (לשמחתי, גם לשמחתך, אני מקווה) אחת לכמה שנים. משחקי כדורגל המוניים, להבדיל, מתרחשים מדי שבוע בשבוע. גרש - שיחה 07:07, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
רק לא בישראל... קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 07:27, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
ואם בפאר עסקינן, הנה סיפור מהנפטר הדגול: הרב ליפקוביץ התגורר בבית ישן וצנוע בן שישים שנה. אם היית נכנס לביתו (כמו לביתם של גדולי ישראל אחרים) היית רואה איך הזמן עצר מלכת. הריהוט, הקירות, הרצפות - הכול נותר כשהיה; הצניעות והפשטות זועקות מכל פינה. פעם ניגשה אל הרב אחת מנכדותיו ואמרה לו שהיא הכינה שלט מעשה ידיה ועליו נכתב "משפחת ליפקוביץ", והיא מבקשת את רשותו לתלותו בדלת הכניסה. השיב לה הרב-הסבא: חביבתי, אם השלט החדש והיפה יהיה תלוי בדלת הכניסה, יהיה צורך לשפץ/לצבוע/להחליף את הדלת הישנה, שהרי לא יאה להציב שלט חדש ויפה בדלת ישנה ובלויה. ולאחר שנשפץ/נצבע/נחליף את הדלת, הרי אז מן הסתם נרגיש צורך לצבוע את קירות הכניסה, כדי שהקירות יהלמו את הדלת החדשה. אלא שאז בוודאי נוסיף לצבוע את כל הבית, שהרי אין טעם לצבוע את חלקו. וכשכל הבית צבוע ומחודש, הרי הרצפות הישנות והשבורות זועקות "החליפונו". ולאחר מכן נסתובב אנה ואנה בבית ההדור ונראה מול עינינו רהיטים בלויים ומרופטים, ואז בוודאי נמהר לחנות רהיטים להזמין ריהוט חדש, בצבע ובסגנון שיהלמו את הבית המשופץ. "ועכשיו, אמרי לי נכדתי חביבתי, האם כל זה כדאי? האם לא מוטב להשאיר את דלת הכניסה עם השלט הישן והפשוט? הרי מי שרוצה לדעת מי גר כאן, די לו בשלט הישן שעליו נכתב 'משפחת ליפקוביץ', הלא כן?...". גרש - שיחה 07:25, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
בסך הכל שאלתי לא היה צריך לפתוח כאן את מליאת הכנסת. חחח... --כיכר השבת - שיחה 12:09, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

גם אני מציע לשמור את דפי השיחה למה שהם נועדו לו: דיונים ביחס למה שצריך להיות כתוב בערך, לא החלפת דעות ביחס לנושא. נרו יאירשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"א • 14:33, 30 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

@דוד שי, אם אתה באמת מחפש את ההיתר (יותר נכון חיוב) ראה סעיף קטן ה', אם לא בירכת כבר היום ממליץ לך לברך קודם ברכות התורה.
נ.ב. מתנצל שאני מתעלם מהשאלה הראשונה, מוטב כך. הגזמתםשיחה 19:54, 12 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

משוב מ-29 ביולי 2011[עריכת קוד מקור]

אני דוד אחיינו של מיכל יהודה ובנו של אריה לייב ז"ל אחיו של מיכל יהודה מסתייג מגילו הרשום מיכל יהודה נולד ב-1921 חנוכה תרפ"א בטוח!!!!!!!!!!!!לא אפרט את תולדות המשפחה אבל ידוע לי כי אבי "זייף" את שנת הלידה כדי להביאו ארצה. וגם מיכל יהודה עלה ארצה בגיל 15!!אני עצמי חוקר תולדות שורשי משפחתי מכל הצדדים ומעלה על הכתב!חוץ מזה גם לפי דודתי יהודית אחותו הגיל הנכון הוא כפי שכתבתי.אני כותב זאת כדי לאמת את הדברים לעולם!!! בין היתר אני חוקר תולדות שמות משפחה ועוז ר לילדים בבתי ספר לבנות עבודת שורשים בברכה!! 202.156.11.10 03:40, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

שלום רב. א. אין טעם לשים בכותרת "משוב מתאריך" משום שהתאריך ממילא נכנס כשאתה חותם והכותרת צריכה לתאר את התוכן. ב. מה שאתה עושה נקרא אצלנו "מחקר מקורי". אנא תבין, מחר יכול לבוא אנונימי אחר ולטעון שהתחזית אליו, או שהוא דוד שלך ולפי המחקר שלו התאריך אחר. האם יש מקור כתוב כלשהו המגבה את התאריך הזה? נרו יאירשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"א • 17:55, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
נרו, מדובר בכותרת אוטומטית שמופיעה יחד עם כל משוב. ראיתי המון משובים כאלו מכותבים שונים. ראה גם גרסאות קודמות כיצד נוצרה הכותרת, ותבין. --בברכה, טישיו - שיחה 17:59, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

היה גם תלמידו של הרא"ז מלצר[עריכת קוד מקור]

192.114.7.39 16:35, 7 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

האם מישהו יכול לשדרג לתמנוה איכותית יותר • חיים 7עלי • י' באב ה'תשע"א •

עריכה אחרונה[עריכת קוד מקור]

נרו לא הבנתי את העריכה האחרונה שלך, כתבתי בדיוק למה זה ירד לחיים • כ"ג בטבת ה'תשע"ט 00:43, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]

זה הדדי, גם אני לא הבנתי למה השמטת קישור חיצוני. אם כבר טרחת להגיע לדף השיחה כדאי שתפרט כאן את כל הנימוקים, באופן בהיר ככל האפשר. נרו יאירשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 12:18, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]
הורדתי קישור שבור, שלא ברור לאיפה הוא מקשר בדיוק, לאחרי שהקישור הבא אחרי כבר מקשר לכל הכתבות שלו בכיכר השבת לחיים • כ"ג בטבת ה'תשע"ט 14:48, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]
אז אני מציע שבפעם הבאה שמבטלים תבדוק שוב, אולי יש הבדל בין הקישורים, לפני שאתה מתחיל דיון בדף השיחה. נרו יאירשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 15:00, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]
אני הורדתי אחרי שבדקתי שוב ושוב, לפי איך שזה היה נראה היה מובן ש2 הקישורים מפנים לאתר כיכר השבת ובגלל שבקישור השני כבר יש את כל הכתבות שלו מהאתר אז אין צורך שזה גם יהיה, אבל אם אתה בדווקא… אז תשים תבנית לקישור שבור, למרות שנראה לך… אני משתדל לתקן את כל הקישורים השבורים ואם אין אז אני מניח תבנית לקישור שבור, אתה יכול לעקוב אחרי העריכות שלי בנידון לחיים • כ"ג בטבת ה'תשע"ט 16:01, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]
הקישור לא שבור. — דגששיחה 18:27, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]
איזה ? לחיים • כ"ג בטבת ה'תשע"ט 19:03, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]
שניהם. — דגששיחה 19:05, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]
נו, "אתה בדווקא". הוכחת פעמים רבות למה טוב שמישהו יעקוב אחרי העריכות שלך, כולל המקרה הנוכחי. לצערי אני עושה את זה רק בערכים שברשימת המעקב שלי. נרו יאירשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 20:17, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]
למרות שאני עומד בדעתי שהקישור שבור והוא מפנה סתם לאתר כיכר השבת, מוזר מאוד לחיים • כ"ג בטבת ה'תשע"ט 21:08, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]
אם שניים אחרים אומרים לך שלא שבור, המסקנה ההגיונית יותר היא שהבעיה אצלך ושאינך יכול לסמוך על המחשב שלך כדי לקבוע שקישור שבור. נרו יאירשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 21:25, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]
מעניין למה זה… לחיים • כ"ג בטבת ה'תשע"ט 23:47, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-04 באוקטובר 2021[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

לפי שיחה היום עם דודתי אחותו יהודית רוזובסקי. מיכה יהודה נולד 1918. גדול ממנה בארבע שנים. יהודית לפי דרכון פולני שעלתה לארץ נולדה 1922.

תודה. וויקי בנויה על מקור אמין. סיפור אישי לא נכלל בדרך כלל בקבוצה של מקורות אמינים

תיקון תאריך לידה[עריכת קוד מקור]

בספר שיצא על ידי המשפחה כרך א עמוד 4 כתוב תאריך לידה י"ט טבת תרע"ז 2A01:6500:A039:517D:C853:9A95:28F:726C 20:52, 26 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במיכל יהודה ליפקוביץ שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:49, 10 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]