שיחה:מנחם מנדל שניאורסון/ארכיון 2

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ברצוני להוסיף

ברצוני להוסיף קטע אודות תורתו של הרבי (39 כרכי לקוטי-שיחות, למעלה ממאה כרכי "התוועדיות", מאמרי החסידות שלו ועוד ועוד), שיטתו בתורת החסידות, דרכו המיוחדת בפירוש רש"י על התורה, ועוד.

כמו כן, קטע אודות משנתו של הרבי: משנתו המדינית, יחסו למדינה, "מבצעי המצוות" המפורסמים. ועוד.

אנא ענו לי בדף השיחה האישי שלי, כיצד אני יכול לבצע את המלאכה איש פשוט

אולי כדאי להוסיף קישור לאתר נוסף העוסק ברבי מלובביץ' ומשנתו - http://www.harabbi.com/

לא ידוע למה ההצעה לא זכתה ליחס כלשהוא.

איות

נראה לי שהאיש איית את שמו "שניאורסאהן" ולא שניאורסון כפי שמופיע.

איות אחר (בעצם תקלדה לא ברורה): מאחר ואני לא מהמבינים בנושא, אני מפנה את הבעיה לדעת קהל המליאה - במשפט בשנת 1950, לאחר מות חמיו, שעמד בראש החסידות חב"ד, החלו חסידי חב"ד ללחוץ עליו שיעמוד בראש החסידות יש בעיות של יחיד ורבים. אז מי עמד בראש חב"ד, חמו, או שבראש חב"ד עמדו חמיו?D_N_A 21:04, 5 מאי 2006 (IDT)

ספריו ואגרות הקודש

כמה הערות ברשימת ספרי הרבי: א) ה"רשימות" מכילות 5 כרכים ולא ארבעה (כנכתב). ב) ספר המאמרים "מלוקט" כולל ששה כרכים ולא ארבעה (כנכתב). ג) שחכתם לציין את ספרי המאמרים שלא הוגהו ע"י הרבי ("ספר המאמרים - בלתי מוגה") הכוללים כיום כ-20 כרכים (נוסף על עוד 5 כרכים לערך שיודפסו בשנים הקרובות בעז"ה).

עוד הערה: מאד נשתוממתי לנוכח העובדה שכתבתם כדבר פשוט על כלל חסידי חב"ד, שהתקשרותם לרבי היא דרך ה"אגרות קודש"?! אמנם ככלל אין בזה בעיה (כמובן באם השימוש נעשה ע"י פיקוח רבני וכיו"ב, ולא שכל אחד יחליט בעצמו מהי התשובה וכו'), ואין זה מנהג רק בחלק בחסידי חב"ד, אלא מנהג יהודי עתיק (ראה מקורות בזה בס' חקרי מנהגים של הרה"ג אליהו יוחנן גוראריה רבה הראשי של חולון), בכל אופן, לנוכח העובדה שהרבי בעצמו שלל את השימוש בספרי קודש למטרות אלו (כנדפס בשיחתו משנת תשמ"ט שהוגהה ופורסמה על ידו), ולנוכח העובדה שמעולם לא ציווה ולו ברמז על כזה דרך פעולה, נוהגים רבבות מחסידי חב"ד להתקשר אליו דוקא ע"י הכתיבה ומשלוח המכתב ל"אוהל חב"ד ליובאוויטש". לנוכח עובדות אלה (שכל אחד יכול לברר בקלות), אבקש מהמערכת לשנות ולתקן את הקטע הנ"ל, שיתאים להנכתב לעיל. (כמובן שגם אני מודע לעובדה שרבים אכן נוהגים לעיין במכתב שמופיע בעמוד שפתחו ב"אגרות קודש" ולפרשו כתשובה לשאלתם, אבל, הם לא כלל חסידי חב"ד, ואף לא רובה (ובפרט שהרבי בעצמו שלל הנהגה זו, כנכתב לעיל), ולכן, על המערכת לתקן את המעוות).

להוסיף קישור למאמר ברוסית

ru:Шнеерсон, Менахем Мендель:

הוספתי. גילגמש • שיחה 18:43, 19 נובמבר 2005 (UTC)

מוגן

זה מוגן מה-24 בינואר? האם אפשר להוריד את ההגנה מהערך או שניסיון העבר מר מדי? דורית 19:49, 27 נובמבר 2005 (UTC)

נראה לי שהערך ישאר מוגן עד ביאת המשיח...Shayakir 19:51, 27 נובמבר 2005 (UTC)

לפי הערך הוא כבר הגיע... כרם יהושע 20:11, 27 נובמבר 2005 (UTC)

דרך אגב, לדעתי עדיף לארכב את דף השיחה הזה הוא מתחיל להיות ארוך מדי כרם יהושע 20:13, 27 נובמבר 2005 (UTC)

אי אפשר להוריד הגנה מהערך הזה. הוא מוגן באופן קבוע בגללל השחתה מצידם של חסידי חב"ד. גילגמש • שיחה 20:15, 27 נובמבר 2005 (UTC)

רבותיי, אני רוצה להוסיף קצת פרטים טכניים לקטעים דלקמן, אך הערך מוגן - ואנכי משתמש חדש בויקפידיה. - ההוספה היא רק בסוף הקטעים, וכוללת את מספר הכרכים שבכל סידרה. נא לעדכן בבקשה, ותודה מראש.

הנה הגירסא שלי: אגרות קודש:חלקים מובחרים ממכתביו של הרבי לכלל ולפרט. מתוך מאות אלפי מכתבים פורסמו לעת-עתה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם ענין לציבור, האגרות הן מן השנים תרצ"ט - תשכ"ח (1939-1968). האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, שמחה, שלום בית ועוד). חלק גדול מהאגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות". עד כה נדפסו 26 כרכים מסידרה זו.

לקוטי שיחות: לקוט מתוך דברי תורה שהשמיע הרבי בהתוועדויות המיוחדות שנערכו בבית מדרשו בכל שבת ומועד. בספרים פרוש הדרך החדשה של הרבי בלימוד פירושו של רש"י על התורה, ביאורים בספרי הרמב"ם בתורת החסידות ובשאר מקצועות התורה. - הספרים הוגהו ע"י הרבי. נדפסו 39 כרכים, והסידרה הושלמה.

ספר המאמרים המלוקט:ליקוט של "מאמרי-חסידות" - ביאורים בתורת החסידות שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות. בספרים אלו מרוכזים רק המאמרים שהוגהו ע"י הרבי, מאות אחרים שלא הוגהו מוכזים בספרים המכונים "ספר המאמרים" סתם. סידרה זו כוללת 4 כרכים.

טופל. דוד שי 05:46, 8 דצמבר 2005 (UTC)

שינויים קלים אבל נחוצים - לתשומת לב מפעיל מערכת

ברשימת הספרים של הרבי לעיתים הנקודותיים (:) לא צמודים למילה, וגם לא מודגשים. בקישורים חיצוניים: האתר otzar770.com נמצא פעמיים, פעם בתור "אוצרו של משיח - כל כתבי הרבי מלובביץ'", ופעם בתור אתר שכולל "חלק גדול מכתביו של הרבי". למחוק אחד מהם, לטעמי, ההגדרה "חלק גדול מכתביו של הרבי" מדוייקת יותר, שכן האתר לא מעודכן דיו וספרים רבים חסרים בו. בן נון

מישהו בבית? אולי מישהו יכול לעשות זאת כעת. אלו הם תיקונים טכניים, לא עניניים - ולא צריך לשבור את הראש האם צריך לעשות אותם או לא. בן נון 23:52, 19 ינואר 2006 (UTC)

טופל. עוזי ו. 00:37, 20 ינואר 2006 (UTC)

אני מודה לך. בן נון 09:33, 20 ינואר 2006 (UTC)

האם כל חב"ד משיחיסטית?

כן, ברצוני להעיר, אשר מערך זה של הרבי משמע כאילו כלל חסידי חב"ד מחזיקים אותו כמשיח, האין המערכת יודעת כי המשיחיסטים הם אכן לא רק קבוצה שולית בחסידות חב"ד, אך יש גם מעטים בודדים קיצוניים (!!!) בחב"ד שלא מאמינים בו כמשיח.

אין חיה כזאת "המערכת". בכל מקרה, עפ"י הידוע לי רוב חסידי חב"ד בהחלט אינם מאמינים בו כמשיח, ההערכות הן שהמשיחסטים הם כ-10% מהחסידות (כנראה הרבה יותר בארץ). לפני מותו היחס היה הפוך, אבל הדברים השתנו... טרול רפאים 09:38, 24 פברואר 2006 (UTC)

                       כל העולם מכיר ברבי מליובאוויטש כמלך המשיח

בשנת תשנ"ב החלו חסידי חב"ד להכריז את הכרזת הקודש הידועה: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, בגלוי בפני הרבי. הכרזה זו שנשללה במשך שנים רבות על-ידי הרבי בעצמו שאמר כי עדיין לא הגיעה העת לכך, זכתה בשנת תשנ"ב לאישורו המלא.

מאמצע תשנ"ב ועד תשנ"ד עודד הרבי את חסידיו ששרו בפניו את שירת יחי אדוננו... ולכולם זכור מעמד ההכתרה המפורסם ששודר בכל אמצעי התקשורת בעולם, ובו הרבי מאשר את שירת יחי אדמו"ר מלך המשיח לעולם ועד, ומאשר את היותו המלך המשיח.

בבד בבד עם השירה וההכרזות, זכו חסידים רבים למענות חיוביות מהרבי, כשדווחו לרבי על כל מיני מבצעים שונים בפרסום זהותו של המלך המשיח, כהרבי מליובאוויטש.

אין חסיד חב"ד שאינו ממשיך להאמין שהרבי הוא מלך המשיח, אלא שהוויכוח הוא האם להמשיך להפיץ זאת ברבים.

החסידים המכונים "משיחיסטים" הם אותם אלו שאוחזים שגם כיום צריכים להפיץ זאת ברבים, וישנם על כך סימוכין מתורתו של הרבי. חסידים אלו תופסים כיום את רובה של חסידות חב"ד, ולכולם זכורים הכינוסים הגדולים והסוחפים בהיכל יד אליהו, בניין הסינרמה, פארק הירקון, אמפי בת-ים ועוד מקומות שזכו לסיקור תקשורתי מלא. הרבי מלך המשיח נתפס כיום בקרב כל הציבורים כמלך המשיח.

דברים שנכתבו ע"י משחית, שמחק דברים של אחרים: כל חב"ד משיחיסטים ומאמינים שהרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים בגופו הגשמי בביתו - 770 איסטערן פארקוויי בברוקלין. שלש פעמים ביום מתפלל הרבי שליט"א מלך המשיח עם הציבור הרחב ומידי יום ראשון מחלק דולרים לצדקה ולברכה והצלחה.

חבל שכותבים כאן דברי שקר באתר המתיימר לפרסם עובדות ברורות וקיימות.

אני רוצה להוסיף בבקשה מדוע הוא נחשב מלך המשיח: ע"פ האמונה החסידית יש המשכיות של רבנים, כל אדמו"ר ממנה את היורש שלו בחיים והייתה קיימת האמונה כי כאשר האדמו"ר לא ימנה יורש בחיים אזי הגיע זמן הגאולה והמשיח, וכך כאשר הרבי מלובביץ לא מינה יורש הרי זה התאים לאמונה כי הגיע זמן משיח- וזה מה שגרם לכל ההתלהבות סביב מלך המשיח!

הוספת קטגוריה

קטגוריה:רבנים אוקראינים

-)

הוספת תמונה נוספת

בצעירותו

להעמיד דברים על דיוקם!

ב"ה

יש לציין כי ספר היום יום יצא בשנת תשג _1943) ולא בתש"ז כפי שפרסמתם!

מקור: היום יום, שלשלת היחס - הרבי השביעי הרבי שליט"א מלך המשיח (בשורות הראשונות).

תודה מראש. ויחי המלך!

צודק. בדקתי בקטלוגים. יתוקן. DGtal 14:41, 24 יולי 2006 (IDT)

שאלה קטנה

סליחה על הבורות, אבל אם מר מנחם מנדל שניאורסון הוא האדם הידוע לכל כרבי מלובביץ', ואני חושד שזהו המצב, הכיצד ייתכן ששם זה אינו מוזכר כלל בערך? (אם זוהי שאלה טיפשית נא לנזוף בי). Pixie 19:04, 8 מאי 2006 (IDT)

זה אכן הוא. קצת קשה לשנות, בגלל ההגנה שהופעלה בעקבות מבול ההשחתות בסגנון "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח..." Pacman 19:08, 8 מאי 2006 (IDT)

השלוחים

מתוך הערך:"הרבי יזם את מפעל ה"שלוחים", הם שלוחי חב"ד היוצאים לרחבי העולם על מנת להפיץ יהדות לכל יהודי" ע"כ.

יוזמה זו היא של הרבי הקודם, הרב יוסף יצחק שניאורסון. הרבי האחרון פיתח את היוזמה, ובזמנו השתרש המושג "בית חב"ד". מפעל השולוחים התרחב והתפתח למימדיו הנוכחיים לאחר פטירתו של הרבי ב1994, ובמקביל הוא קיבל יחס מקודש וערכי בחב"ד לאחר 1994. שמעתי שבשנות השבעים חיפשו מתנדבים לצאת לשליחות, כיום לעומ"ז אין מספיק מקומות בשביל העומדים בתור...

תיקון לשוני קל

בקטע "רשימות" נכתב:

"ארבעה חוברות גדולות". ראוי לתקן ל"ארבע חוברות גדולות". תודה.

טעם השינוי

מחקתי את ההוספה האחרונה שמישהו כאן הוסיף, כי הקישור אינו שייך לתוכן הערך. אכן, בערך "חסידות חב"ד" יש כבר קישור לאתר זה, כי הוא שייך לאתר חדשות על החסידות, ולא לאתר על הרבי. רסקין 06:06, 15 באוגוסט 2006 (IDT)

לא מצאתי מקום נוסף לשאול, אבל - מה דעתכם?

על אתר חדש שעלה לאינטרנט על הרבי מלובביץ'?

כתובתו - www.harabi.org.il

אשמח לשמוע תגובות.

לא סורבון ולא נעליים

לפי הויקיפדיה באנגלית הוא לא למד בסורבון אלא בבית ספר אחר להנדסת חשמל. ביוגרפים שלו בדקו גליונות נוכחות באוניברסטאות בהן התחזה ללמוד, ומסתבר שגם בברלין לא בדיוק הקפיד לבוא לכיתה, והיה רשום רק לסימסטר וחצי. הדבר כמובן אינו גורע מקדושתו, רק חבל שבביוגרפיות המאושרות שלו הסכים לכלול פרטים לא נכונים בעליל.

טענות ישנות לך, חבר. ישנם חילוקי דיעות מפורסמים בנושא. באופן אישי, ראיתי ראיונות וידאו עם בנים לסטודנטים בסורבון, שסיפרו על פגישות שלהם עם הרבי שם. מה שסביר להניח, שהרבי למד בברלין ובסורבון במסגרת "אוניברסיטה פתוחה" ולא נרשם ללימודים סדירים, אלא בבית הספר להנדסת החשמל. הלשון "התחזה ללמוד" פוגעת ומעליבה, ואין מקומה כאן. בן נון 06:30, 30 באוגוסט 2006 (IDT)

איות אחיד

צריך להחליט: מנדל או מענדל, לובביץ' או ליובאוויטש? נריה 09:53, 18 באוקטובר 2006 (IST)

כיוון שזו ויקיפדיה העברית ולא זו שבאידיש (שם ע משמשת גם כצורת e), ברור שמנדל זה האיות הנכון של שמו הפרטי. מאותו טעם לובביץ' יותר מתאים, אם כי אני קצת פחות בטוח שיש שיוויון מוחלט בין הגיית שתי הגרסאות. DGtal 12:15, 22 באוקטובר 2006 (IST)

מסכים לגבי מנדל, מתלבט לגבי לובביץ'. דוברי העברית אכן הוגים לרוב "לובביץ'" אך ליובאוויטש נשמע לי מדוייק יותר. נריה 23:21, 22 באוקטובר 2006 (IST)

העניין הוא שמעולם לא שמעתי חב"דניק אומר "ליו", מה ששמעתי היה רק "לו". צריך לברר מאיפה היו"ד הזו מגיעה לפני שמחליטים. DGtal 23:24, 22 באוקטובר 2006 (IST)

היו"ד הזו מגיעה משם העיר ברוסית, יש שם למ"ד רכה. דודס • שיחה 23:27, 22 באוקטובר 2006 (IST)

השם ליובאוויטש מביא 47,000 תוצאות בגוגל (מליובאוויטש - 79,000) לעומת 300 בלבד ל-לובאוויטש (מלובאוויטש - 500). בערך עצמו צריך להוסיף הפניה לעיר וגם הסבר קצר, לדעתי אין מניע להשאיר גם את מלובביץ' זה איות נפוץ גם כן (20,000 תוצאות). יות _{≈שחייה≈} 18:36, 23 באוקטובר 2006 (IST) מה עפ משפט הספרים המפורסם?

המילה מענדל היא במקורה ביידיש (תרגומה הוא 'שקד') כך שלכאורה יותר מתאים לאייתה כך.גששון - שיחה

השם מנחם מענדל היה גם שמון של סב סבו של הרבי וספריו נקראים "צמח צדק" כיון ששמו ושם ספריו הינם באותו גימטריה מספרית 138 194. ולכן גם לרבי שנקרא על שמו ראוי לקרות מנחם מענדל.יאיר תמים - שיחה 17:43, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

שמו המלא של הרבי מליובאוויטש

$formula$

"ורובם אינם מאמינים באמת"

מתוך הערך: "גם בשנים שחלפו מאז מותו יש בין חסידיו המאמינים שהוא מלך המשיח, והם מדברים אודותיו בלשון הווה - משכנעים עצמם מתוך להט פנימי כי הוא עדיין בין החיים; אך מעשים אלו הינם חיצוניים בלבד, ורובם אינם מאמינים באמת בפנטזיה זו.".

מתוך היכרות עם חב"דניקים "אדוקים" יותר ו"אדוקים" פחות, ברור לי שהקביעה שרוב אלו שמתייחסים אליו כחי ומדברים אודותיו בלשון הווה "אינם מאמינים באמת בפנטזיה זו" היא שגויה מאד. לדעתי יש להסיר את הקטע המודגש מן הערך. בסג תריג מכה שנית! 02:36, 6 בדצמבר 2006 (IST)

מחקתי - הלשון בוודאי אינה נאותה, והתוכן עצמו ראוי להתייחסות יותר רצינית. האם אפשר להסיק מפעולות של החסידים עד כמה נפוצה האמונה שהרבי בין החיים? האם יש התייחסות פומבית למשמעות המושג "חי" בהקשר הזה (האם הרבי מניח תפילין בכל בוקר)? עוזי ו. 18:29, 7 בדצמבר 2006 (IST)

יש בנושא הבדל דרסטי בין חסידי חב"ד בארץ לבין אלו שבחו"ל, מן הסתם אתה מכיר את אלו שבארץ שרובם המוחלט משתייכים לזרם המשיחי. בשאר העולם (שם יש את מרבית חסידי חב"ד) המצב הפוך. טרול רפאים 18:39, 7 בדצמבר 2006 (IST)

אין זה קשור ליחס הכמותי שבין המשיחיסטים לבין הלא-משיחיסטים. הפיסקה מתייחסת למשיחיסטים בלבד, ועליה היא כותבת את המשפט התמוה לעיל. בסג תריג מכה שנית! 01:17, 8 בדצמבר 2006 (IST)

הרבי, לשיטת המשיחיסטים הכבדים, אכן חי כפשוטו ממש, לגמרי (למעט בעיות ויזואליות חלקיות, שאף הן מתמוגגות לעיתים). להלן 2 דוגמאות להמחשה:

"הערב, ... נעמד הרב יואל קראוס ... ובירך את כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשם כל אנ"ש חסידי חב"ד ברחבי העולם לרגל יום הנישואין, בתוספת ברכות לבריאות וחיים נצחיים, נחת מהחסידים ושיוליכנו קוממיות לארצנו תיכף ומיד ממש. ... במשך זמן זה עמד כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א על יד הסטנדר שהוכן מראש למרגלות הבימה, ולאחרי הברכות נשא שיחת קודש כמנהגו הק'." [1]

"הבוקר (ה'), לרגל ט' כסלו - יום ההולדת וההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי, קראו בספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו במנין כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שעלה לשלישי כרגיל. יצויין כי - שלא כרגיל - קראו מעל גבי הבימה הגדולה." [2]

אם תסתובב בפורום שם, תמצא סיפורים על התגלויות פיזיות ושיחות שלו עם אנשים, ואף כאלו המעידים על ראיית פניו על בסיס כמעט יומיומי. בסג תריג מכה שנית! 01:25, 8 בדצמבר 2006 (IST)

אלא רק חידושי תורה שאינם נוגעים כ"כ למעשה

"אלא רק חידושי תורה שאינם נוגעים כ"כ למעשה" - האם מדובר בקיצור ל"כל־כך" או שזה איזה קיצור דתי שאני לא מכיר? --טוסטי 11:08, 8 באפריל 2007 (IDT)

המאמר-הידוע-"באתי לגני"

תחת הכותרת "חייו", בקטע הרביעי, מופיעה הפיסקה הבאה: "בעת הכתרתו אמר הרבי את המאמר הידוע "באתי לגני"". מישהו יכול להסביר לי מה זה "מאמר" ולמה זה "ידוע", (האם העובדה שכותב השורות, ואולי עוד אי אלו אחרים, לא יודע\ים על כך, אמור לגרוע מעובדת היות ה"מאמר" "ידוע"?), ומה זה "באתי לגני", מי בא ולאיזה גן? והעיקר, האם מדובר בנתון בעל ערך אנציקלופדי? האם אמירת "ה"מאמר" "הידוע" "באתי לגני"" הוא בעל השלכות מעשיות\פוליטיות\חברתיות\אחר על כלל האנושות, או למצער, חלק מכובד ממנה (האנושות)? או שמא מדובר במהפך רציני בחסידות חב"ד, שבניגוד לאדמורים אחרים, שלא אמרו בעת הכתרתם את המאמר הידוע באתי לגני, הוא כן אמר? ―כדור הארץ (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בגדול, זה נחשב אירוע משמעותי. אני לא מכיר את המאמר עצמו, אבל מספרים (גם בחב"ד) שכשהביאו את המאמר לרב שך (אם אינני טועה) הוא אמר "הוא עוד יגיד על עצמו שהוא משיח". "באתי לגני אחותי כלה" הוא פסוק בשיר השירים ועל זה נאמרו דרשות שונות. זה נחשב "נאום ההכתרה" של הרבי וכל שנה ביארצייט של חמיו האדמו"ר הקודם הוא היה מדבר שוב על אותו נושא, כך שיש הרבה מאמרי באתי לגני ממנו. ‏DGtal‏ 23:57, 22 באפריל 2007 (IDT)

תודה על ההתייחסות המהירה. עכשיו לשאלתי, האם הפיסקה אינה לוקה בחסר? איך אמור אדם מן השורה, שאינו בקי ברזי החסידות, להבין מה נאמר בה? לדעתי צריך לכתוב בערך-כך: "בטקס הכתרתו השמיע הרבי דרשה, המכונה בעגה החב"דית "מאמר", על פסוק בשיר השירים "באתי לגני אחותי כלה". ה"מאמר" הפך ברבות השנים למוכר ביותר וקיבל את הכינוי "המאמר הידוע באתי לגני". הניסוח לא חייב להיות כך, אבל אם כבר כותבים את זה בתור נתון בעל ערך אנציקלופדי, זה צריך להיכתב בצורה המובנת לכולם, ולא רק לחסידי לובביץ' בלבד.כדור הארץ 00:09, 23 באפריל 2007 (IDT)

למה אף אחד לא מתייחס? כדור הארץ 15:16, 23 באפריל 2007 (IDT)

אני לא מחובר כל הזמן לאינטרנט, כך שאין מה לחשוש מחוסר תגובה מיידית. בעקבות הערתך אנסה לנסח זאת יותר טוב. אגב, אינני חסיד. ‏DGtal‏ 18:16, 24 באפריל 2007 (IDT)

תודה לך על התיקונים. עכשיו זה יותר מובן לבורים ועמי הארץ. (אם כי עדיין חסר תיאור מינימלי על הסיבות שמייחסים חשיבות מיוחדת לדרשה זו) כדור הארץ 18:59, 24 באפריל 2007 (IDT)

אם היה לי ידע מוסמך הייתי מוסיף. אם יש מישהו בעל ידע מתאים, נשמח להוסיף. ‏DGtal‏ 20:32, 24 באפריל 2007 (IDT)

סליחה על ההתערבות, אבל מחקתי את המשפטים הבאים:

"מאמר זה נתפס כמייצג את תפיסתו של הרב". נתפס - על-ידי מי? תפיסתו של הרב - בקשר למה? זהו משפט שלא אומר כלום, לצערנו. "הרב שניאורסון לא הירבה לתת פסקי הלכה, אלא עסק בעיקר בחידושי תורה שאינם נוגעים כל כך לחיי המעשה". ראשית, חידושי התורה של הרב נגעו בעיקר לחיי המעשה (הוא נהג לדבר על התנהגות, מצוות והלכות מדי שיחה בשיחה. המשפט השגור ביותר על לשונו היה "המעשה הוא העיקר"). שנית, האם נהוג לציין בראשית כל ערך על אישיות מה הוא "לא"? אם כן, תוסיפו כמה שורות בכל ערך על אישיות. קחו דוגמאות: "מר יצחק רבין לא עסק בחקלאות כלל ועיקר"; "מר שמעון פרס לא שירת בצבא"; הרב יובל שרלו לא התגורר בגוש קטיף; ועוד ועוד. נשמע לכם הגיוני? לי לא. בן נון 23:00, 30 באפריל 2007 (IDT)

מבקש להוסיף תבנית לערך

להלן: שיעור קצר ביושרם של מערכת ויקיפדיה

כדאי לציין אף כאן לטענה שהועלתה כעת ב"דף השיחה" של הערך חסידות חב"ד (בסוף הפרק שתחת הכותרת "ערך מעוות"), לפיה התמונה עם הפוסטר המבשר על הרבי כמשיח אינה רשאית להופיע בערך העוסק בחב"ד. ובוודאי שלא בערך העוסק ברבי עצמו, שהתנגד בכל תוקף לפעולה הזאת (למרות שהעוסקים בה טוענים שהם חסידיו).

אשמח לקבל נימוק הגיוני לכך שתמונה המייצגת פעילות מסויימת זכאית להופיע בערך שנשואו התנגד לפעולה זו נחרצות, אפילו ללא ציון עובדה פשוטה ומוכחת זו (עיין ב"דף השיחה" הנזכר) שהדבר נעשה בניגוד לדעתו ורצונו של נשוא ערך זה.

והאמת היא, שגם ללא קשר לדיון על הופעת תמונה זו בערך - העובדה שהרבי התנגד לפעילות זיהויו כמשיח אמורה להופיע בערך העוסק בו. במיוחד לאור העובדה שהוחלט להזכיר בערך על כך שרבים החליטו להתייחס אליו כאל "מלך המשיח".

ומענין לענין: יחסו של נשוא הערך לקבלת ברכה לאחר פטירת צדיק באמצעות פתיחת ספריו, במקום להשתטח על קברו - שכבר הוצג כאן בדף ה"ארכיון" של שיחה זו - לכאורה ראוי גם הוא להופיע בערך. במיוחד לאור העובדה שגם במקרה זה כבקודמו החליטו העורכים להציג בערך זה את העובדה שישנם אנשים (המחזיקים את עצמם לחסידיו) שנוהגים לקבל ממנו ברכה לאחר מותו באמצעות פתיחת ספריו. ברור שאם נכנסים לסוגיא מסויימת, שנשוא הערך עצמו התייחס לדברים והביע את דעתו בקשר אליה, הדבר המחייב ביותר הוא להביא את דעתו הוא בערך המתיימר לעסוק באיש זה והגותו.

תקוותי שלא תהיה כאן התעלמות מוחלטת מצד חברי המערכת. התעלמות המערכת וודאי איננה מוצדקת בנוהלי "וויקיפדיה".

והנה קישור חיצוני לסדרת מאמרים הסוקרים את חיבוריו וספריו השונים של הרבי: http://www.he.chabad.org/library/article.asp?AID=470191.

אפשר להוסיפו בסוף הפרק העוסק כאן בחיבוריו.

מסקנת השיעור

שבועות ארוכים חולפים, ומערכת וויקפדיה פשוט בוחרים להתעלם מטענותיו התמימות של קורא תמים על דרך עריכת הערך. שיעור נפלא ביושר ובהגינות. באובייקטיביות ובעריכה...

הטעות שלך נעוצה בכך שאתה סבור שיש לוויקיפדיה "מערכת" - דבר שאינו נכון כלל ועיקר! ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית השייכת לכל אחד ואחת מאיתנו באופן דומה. אתה מוזמן להעלות לכאן את הגירסה הנכונה לדעתך בדבר משיחיותו או אי-משיחיותו של הרבי, ולבקש מאחד הגולשים שכבר יש לו 100 עריכות לתקן את הערך כבקשתך. מובן מאליו שאם יש לך כבר 100 עריכות אתה יכול גם בעצמך לעשות את התיקון הדרוש, ובתנאי שהוא יעמוד בדרישות של ויקיפדיה. אין כאן אף אחד שאחראי יותר ממך על התוכן! אגב, אם אין לך 100 עריכות, למה אתה בוכה ומצפה שמישהו אחר יעשה את העבודה שכל כך חשובה לך? הצטרף עוד היום למשתמשי ויקיפדיה והתחל לתרום! כדור הארץ 06:58, 12 ביוני 2007 (IDT)

טענותיך נענו בו ביום בשיחה:חסידות חב"ד#ערך מעוות. יעקב135 15:25, 28 ביוני 2007 (IDT)

קישורים חיצוניים מוטים + "הרבי"

שימו לב שיש המון קישורים חיצוניים, כולם עד האחרון שבהם לאתרים של חב"ד ומטבע הדברים מוטים. אני מבקש נשי דברים: מישהו עם יותר ידע ממנו, אנא עבור על האתרים, ראה האם יש להסיר משהו לפי ויקיפדיה:קישורים חיצוניים, וראה האם יש ייתור בקישורים עמוקים לאותו אתר כמה פעמים, והסר אם יש צורך. תודה.

בנוסף, אני לא חושב שראוי להתייחס אליו כאן כאל "הרבי" בלבד (וזה קורה כמה וכמה פעמים בערך); זהו סלנג פנימי של התנועה, ולא ממש NPOV. אני חושב שהגיוני יותר לקרוא לו פשוט "שניאורסון" לאורך הערך. וולנד 18:58, 3 ביולי 2007 (IDT)

עברתי על האתרים והורדתי את כל הקישורים הכפולים, זאת אומרת לכל אתר יש רק קישור אחד. כמו כן הוספתי קישור לשתי אתרים נוספים שלא שייכים לתנועת חב"ד. והורדתי את המשפט שכתבת

את הכותרות לכתובות עצמם שמתי איך שכתוב בקישור עצמו, בברכה ‏אבגד‏ • שיחה 15:10, 11 ביולי 2007 (IDT)

ראו:

http://he.chabad.org/395256 "אפשר להגיע לירח" הרבי מליובאוויטש, בראיון לשלמה נקדימון ב-1961

אפשר להגיע לירח

"שך"?

בהתייחסות למלוקת הליטאים וחסידי חב"ד מוזכר הרב שך כ"שך" ללא תואר הרב (מלבד בפעם הראשונה) בעוד האדמו"ר מוזכר תדיר בתואר "רבי"...

ההתייחסות לרוב הרבנים בויקיפדיה היא באופן שבתיחלה מכנים אותם בשם בתוספת "הרב" האדמו"ר וכו', ואילו אח"כ למען הקל על הקריאה מכנים ללא התוספות (אל תשכח שמדובר באנציקלופדיה חילונית). כך תמצא אצל כל הרבנים "סולובייצ'יק" ואחרים. גם בשושלת חב"ד, אצל שאר האדמו"רים (ואולי גם בערך זה עצמו, לא עברתי כעת בדקדוק), תמצא שאחרי הכינוי כאדמו"ר, המצא גם היחס כ"שניאורסון" לבד. בערך זה, כיון שהרבי ידוע בכינוי "הרבי", שהוא קצר וקל, הרי שהעורכים כתבו כך. לא תהיה כל מניעה אם תכתוב "שניאורסון", ואם זה עושה לך טוב אתה מוזמן לשנות. העיקר שהקריאה תזרום והערך יהיה נוח וידידותי לקריאה. --ויקפדן מלמד - שיחה 22:48, 21 בפברואר 2008 (IST)

לא ברור לי מה חסרון יש בהוספת התואר "רב" לרב שך בפסקה המתייחסת אליו. כך מקובל בכל הערכים הנוגעים לרבנים (ראה הערך על הרב שך עצמו, וכמעט כל רב שעליו נכתב ערך). השמטת התואר, כמו גם הצנעת הפולמוס בין הרב שך והרבי מלובביץ (שהפך לפולומוס בין ליטאים וחסידים וגרם בסופו של דבר לקרע בין אגודת ישראל ודגל התורה) נראית כמו כתיבה מטעם ותו לא. יפה יעשו העורכים הותיקים אם יאותו לתקן ערך זה. Sinefeld - שיחה 20:03, 6 באפריל 2008 (IDT)

בקשת מקור

בקשר לבקשת המקור לכך שהרבי חינך לאהבת ישראל וכו', וגם בקשר ליום החינוך. א. זה מגוחך לבקש מקור לכך שהרבי חינך לאהבת ישראל וכו'. מקור צריך לתת לדברים שצריכים בדיקה מעמיקה, בעניננו זה בבחינת "המפורסמות אין צריך ראיה". תפתח את תורתו של הרבי (התוועדויות, לקוטי שיחות, אגרות קודש) ותראה. האם גם תבקש מקור לכך שאהוד אולמרט הוא ראש הממשלה או שנפוליון היה מושל צרפת?

ב. בקשר ליום חינוך, גם זו עובדה, הממשל האמריקני מוציא מידי שנה קריאה זו, לאחרונה יצא גם חוברת באנגלית הסוקרת מפעל זה, החוברת נקראת משהו כמו educatin day אני לא זוכר בדיוק, חולקה למשתתפי הכנס בי"א בניסן בניו יורק. לדעתי, כל דבר שמוזכר בספרים המצויינים ב"לקריאה נוספת" או בקישורים חיצוניים מספיק, מה נשתנה ערך זה מכל ערך אחר שלא מצויין בקשת מקור לכל נושא וענין, במטותא מינייכו זה הזוי לגמרי. --ויקפדן מלמד - שיחה 23:05, 22 בפברואר 2008 (IST)

לגבי ב', אם זו עובדה, לא צריך להיות קושי לקשר לאתר אינטרנט רשמי העוסק בה, הרי מדובר ביום "שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית" - לאו מילתא זוטרתא. דוד שי - שיחה 05:50, 23 בפברואר 2008 (IST)

באמת לא היה קושי - הנה en:Education and Sharing Day. כדאי לתרגם ערך זה. דוד שי - שיחה 05:52, 23 בפברואר 2008 (IST)

תודה --ויקפדן מלמד - שיחה 06:37, 24 בפברואר 2008 (IST)

משיחיות

ההגדרה בויקיפדיה היא ל"משיח שקר" היא: : "משיח שקר הוא אדם שמכריז על עצמו כמשיח, או שתלמידיו ותומכיו מכריזים עליו ככזה". ובערך עצמו כתוב: "מותו גרם לזעזוע אדיר בקרב חסידי חב"ד, שחסידיה סירבו להתייחס בפומבי לאפשרות שמאורע כזה יתרחש. דור שלם של חסידים חונך על ברכי האמונה שהרבי יוביל את העם לקראת הגאולה השלמה. גם בשנים שחלפו מאז מותו יש בין חסידיו המשיחיסטים המאמינים שהוא מלך המשיח, והם מדברים אודותיו בלשון הווה.". ולאור מה שהיום ברור בכמה בכתביו שאף הרבי עצמו רומז לכך בצורה פשוטה.

כאשר תמצא מאמר אקדמי שאומר דברים אלה, תוכל לצטט אותו. דוד שי - שיחה 14:27, 9 במאי 2008 (IDT)

ההגדרה החסידית לרבי הוא "נשיא הדור", והבסיס לטוענים למשיחיות מתבססת על דברי הרבי שנשיא הדור הוא המשיח שבדור, שזה כולל כל נשיא הדור בדורו. כך שמבחינה זו אין הבדל במשיחיות של הרבי הנוכחי לבין זו של קודמיו או משה רבינו. ההבדל הוא שהרבי הכריז שלא יהיה דור נוסף אלא דורנו הוא דור הגאולה, כך שעל פי אמונת החסידים שנשיא דורנו הלא הוא הרבי, יוצא שהוא האדם שיתגלה כמשיח ויגאל את ישראל. אין אדם נורמלי, גם בקרב המשיחיסטים הקיצונים, שיטען שהרבי התגלה כמשיח וגאל את ישראל, יתירה מזו, הרבי חזר וטען פעמים רבות כנגד הטענה הציונית של "אתחלתא דגאולה" והבסיס ההלכתי לטענתו היה שע"פ פסיקת הרמב"ם תחילת הגאולה תהיה בבנין בית המקדש, כך שאי אפשר לומר שחסידי חב"ד מגדירים את רבם כ"משיח" במובן הישיר אלא באופן עקיף, ע"פ הפילוסופיה של חב"ד. --ויקפדן מלמד - שיחה 00:34, 10 במאי 2008 (IDT)

לא רק במובן פילוסופי, אלא גם במובן הלכתי - יש 300 רבנים שחתמו על פסק דין שהרבי הוא משיח. ההסבר, כמו שהבנתי, הוא שמכיון שהרבי דיבר כנביא, וניבא שהוא המשיח, וישנו כלל שנבואה טובה חייבת להתקיים, ממילא הרבי הוא המשיח והוא חייב להיות זה שיגאל את ישראל. לאמר שהוא כבר גאל? נראה לי מוזר. --תוהה - שיחה 10:36, 10 ביולי 2008 (IDT)

אין 300 רבנים שחתמו שהוא משיח. יש פס"ד שניתן בחייו ובו כתוב שהרבי עומד בקריטריונים של "בחזקת משיח" כפי שהוצגו בידי הרמב"ם (ראו משיח#מאפייני המשיח). עד עכשיו איש לא עמד בתנאים שמגדירים "משיח ודאי". ‏DGtal‏ 15:29, 10 ביולי 2008 (IDT)

טעות בידך. עיין www.psakdin.net--תוהה - שיחה 09:41, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

קראתי את הקישור ששלחת. ראשית, צדקתי בטענה שהפס"ד ניתן לפי ג' בתמוז. שנית, יש לדייק בפסק הדין. בפס"ד נפסק שלרבי יש דין נביא. כפועל יוצא מטענה זו (ולא כפסיקה עצמאית) יש להאמין בנבואתו (המרומזת, כפי שנכתב שם) שהוא הוא המשיח, אלא שטרם התגלה. ‏DGtal‏ 10:31, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

אני תוהה, האם אתה בטוח שאתה יודע לקרוא?--תוהה - שיחה 08:50, 1 בדצמבר 2008 (IST)

הוספה על פרק מתנגדיו

כדי להוכיח בוודאות שלא חלק מחסדי חבד ראו בכך פגיעה בחסידות בכללות, היות וחסידיות אחרות התנתקו בשעתו מתמיכה כל שהו של חוג הליטאי. כך שעד היום מפלגת יהדות התורה נמצאת בסיכסוך בין דגל התורה לאגודת ישראל. כך שלא חסידי חבד ראו פגיעה על חסידות כללית, והוכחה נוספת פשוטה ביותר שראו ושמעו איך שהרב שך דיבר אף על חסידיות ויזניץ וכל אחד יודע את זה. וזה שקר גס, שאף פעם הרב שך לא דיבר על חסידויות אחרות, ולדוגמא היה נואם הכבוד באירוע חנוכת הבית של בית המדרש הגדול של ויז'ניץ בבני ברק בשנת תשמ"ג, וגם תמיד היה בקשר עם האדמו"ר מסלונים ועוד אדמורי"ם רבים, ולהיפך יש הרבה חסידויות שלא תמכו בחב"ד בהנהגתו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון האחרון.

ויקיפדיה האנגלית

מכיון שכעת גיליתי בויקיפדיה האנגלית http://en.wikipedia.org/wiki/Chabad_messianism שאפילו שם מוזכר שרוב אלו המוגדרים כאנטי משיחיסטים, מאמינים שהרבי הוא משיח, הרשיתי לעצמי לשנות שוב את הערך.--תוהה - שיחה 10:12, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

אתה סותר את עצמך. אתה לא יכול לשנות לנוסח לפיו חסידיו מאמינים שהוא המשיח אם אתה אומר בעצמך שחלקם סוברים שהוא לא, זה תרתי דסתרי. המציאות היא שיש סקאלה שלמה בחב"ד. בקצה אחד אלו שסוברים שהוא היה ראוי להיות המשיח (על פרט זה כמדומני שאין חולק בתוך חב"ד), אך נפטר והסיפור נגמר. בקצה השני יש מי שסובר (ומדובר במיעוט שבמיעוט) שהרבי חי לחלוטין ומתחבא איכנשהו (קצת דומה ל"אלביס פרסלי" חי). בתווך נמצאים רוב החסידים שסוברים שהוא אכן נפטר, אבל איכשהו הוא עדיין המשיח, למשל לפי מדרש שבתחיית המתים המשיח יקום ראשון. ‏DGtal‏ 10:23, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

עדיין, אני חושב שהערך כתוב לא נכון. הרי אתה מסכים איתי שרוב חסידי חב"ד כן מאמינים שהרבי משיח, ואם כך ההגדרה שרק המשיחיסטים מאמינים בכך היא ממש לא נכונה.--תוהה - שיחה 09:31, 3 בספטמבר 2008 (IDT) ואגב, ההגדרה שלך למשיחיסטים מראה שמעולם לא ניסית לבדוק את הנושא. הרי אין אף משיחיסט שמכחיש את מה שהיה בג' תמוז. הטענה היא שלמרות מה שהיה, מכיון שעל פי התורה זה לא יכול להיות, התורה "מנצחת" את המציאות הנראית, והרבי חי בכל אופן.

הערך כתוב לגמרי לא נכון. כל השירה "יחי אדוננו" החלה כשעדיין היה גלוי לעיניי בשר (בניגוד למצב הנוכחי, ועל זה לא נתווכח כרגע), והוא עודד את השירה, ואין זה נכון מה שכתוב- שלאחר ג' תמוז החלו חלק מהחסידים לשיר "יחי אדוננו". ישנם קלטות המראות שהחסידים שרים והרבי מעודד, וכדאי לבדוק את המקורות לפני שכותבים על פלג "קטן" (שאגב אינו קטן בכלל!) שהחל על דעת עצמו לשיר, או לכתוב, או לטעון שהרבי מליובאביטש הוא מלך המשיח, ואכן אני מסכימה עם מי שכתב ש- "ההגדרה שלך למשיחיסטים מראה שמעולם לא ניסית לבדוק את הנושא". יש עוד מקורות, מלבד הרב שך, או רבנים אחרים. לדוגמא- שיחות של הרבי (דבר מלכות) אותן צריך ללמוד בהתעמקות, קלטות וידאו, המראות את הנבואות שלו, שאכן מתגשמות (לדוגמא, איך שצריך לכבוש את רצועת עזה מחדש לאחר שידברו על מסירת שטחים- כל מה שקורה בעצם בימים אלה...)קלטות המראות את השירה של החסידים, ואיך שהרבי מעודד בראשו, ובידיו את השירה האדירה. יש הרבה מה ללמוד עליו לפני שפונים לכתוב על "פלג קטן" בין חסידי חב"ד.

אני מסכים על כך שהשירה "יחי אדוננו" התחילה עוד בשנים התנש"א-נ"ב (נ"א-נ"ב).

כל חסידיו האמינו כי הוא מלך המשיח, אך לחלקם (שנימצא במיעוט- ניתן לבדוק!) לא הייתה דרך להסביר את מה שקרה ב-ג' תמוז.

ביאור העניין

בכדי לנסות להסביר את העניין אביא את סיפור משה שעלה להר סיני:

משה אמר לבנ"י כי הוא עולה להר לארבעים יום וארבעים לילה, בנ"י לא חישבו במדיוק את הספירה (החשיבו גם את יום העלייה במניין) וכמו שכתוב:" וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר" (שמות ל"ב 1) ורש"י מפרש על פסוק זה: "בט"ז בא השטן וערבב את העולם, והראה דמות חשך ואפלה וערבוביא, לומר ודאי מת משה..." (מצוטט!). במדרש אומרים כי השטן הראה לבנ"י משלחת של מלאכים נושאת את גופתו של משה- הלוויה מה שכמובן לא היה ולא נברא שכן למחרת ירד משה מההר.

מכאן אפשר להסיק כלל פשוט שמה שעינינו רואות לא תמיד הוא המציאות האמיתית. בהערה נוספת אומר כי הקבוצה היחידה שלא האמינה שמשה מת היא שבט לוי אשר לא חטאו בחטא העגל, ולכן בחר בהם הקב"ה להיות אלו שיזכו לעבוד בבית המקדש. זה שעינינו ראו בג' תמוז הלוויה לא אומר שזו המציאות. מה עוד שהרבי תמיד טען שהמשיח חי בגוף גשמי! (ולא איזה מלאך)

ועוד ועיקר אשאל שאלה שמנוסחת בצורה שונה שפונה לכולם- מה אכפת לך אם הרב"י יהיה המשיח??

איות בשם הפרטי:

הרבי ציין (או ביקש) במכתב שאת שמו השני כותבים עם אות ע דהיינו: "מענדל" ולא מנדל

ידוע גם שלסב סבו קראו ג"כ "מנחם מענדל" על שם ספרו "צמח צדק" ששניהם אותו גימטריה 138 194. לכן צריך לשנות שם זה בפרט שאלו שני שמות שונים וזה לא קשור לשפה העברית או האידיש.יאיר תמים - שיחה 17:43, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

הספר צמח צדק נקרא על שמו (מנחם מענדל) ולא להיפך, אגב הספר יצא אחר פטירתו... מוישי - שיחה 01:23, 12 בפברואר 2009 (IST)

כתיב

כתוב: "הרבי אמר ששלושה פעמים ביום אומרים בתפילה..." י"ל שלוש פעמים

שיניתי, קבל ח"ח --גוונא - שיחה 03:09, 30 בנובמבר 2008 (IST)

שם אבי חמותו

למה מתעקשים לכתוב את שם אבי חמותו שלום דובער שניאורסון? הרי זה ודאי טעות, כיון שהוא היה אביו של הריי"ץ, האם הוא התחתן עם אחותו?! וגם אם נגיד ששם חמיו כשם אביו וזה שני אנשים שונים, הרי ההפנייה אינה נכונה.--אליהו ארונוביץ - שיחה 03:04, 16 באפריל 2009 (IDT)

תיקנתי, שם אביה ר' אברהם שינאורסון, בנו של האדמו"ר ר' ישראל נח שניאורסון מחב"ד-ניעזין. ‏DGtal‏ 08:42, 16 באפריל 2009 (IDT)

משיח שקר?

הסרתי את הקטגוריה משיחי שקר, הוא לא טען מעולם שהוא משיח. (רק חסידיו טענו-ועדיין טוענים). הציוני האחרון - שיחה 12:02, 7 במאי 2009 (IDT)

" בחוגים ליטאים שונים רווחה הסתייגות מדמותו של הרבי ומהאופן המשיחי שבו תפסו אותו חסידיו. הרבי עצמו לא אישר ולא שלל תפיסה זו, אך סבר שהעיסוק בה מרבה מחלוקות שלא לצורך ולפיכך העיסוק בה פסול‏‏" ציטוט מהערך. הציוני האחרון - שיחה 12:04, 7 במאי 2009 (IDT)

הסרת הקטגוריה מוצדקת. ‏DGtal‏ 23:34, 7 במאי 2009 (IDT)

בחוגים ליטאים של ויקיפדיה לא מאשרים ולא שוללים... --אליהו - שיחה 23:50, 7 במאי 2009 (IDT)

הרב"י התבטא פעמים רבות על היותו מלך המשיח- בשיחות שאמר בשנים תשנ"א-תשנ"ב- "דבר מלכות". בשנים אלו רואים קו ברור בשיחותיו, בניגוד לשנים שקדמו להן שאז טען הרב"י שזה לא הזמן להתעסק בזהותו של המשיח. בכדי להבין את הדברים האמורים, יש ללמוד את השיחות הנ"ל ("דבר מלכות"). מאחר ובלעדיהן זה כמו לנסות להבין פונקציות במתמטיקה בלי להיות מוכנים לעבור את החומר שלומדים בכיתות הבסיסיות! ―84.228.146.104 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לאור זאת, ולאור טענתו של הציוני האחרון כי חסידיו טענו וטוענים למעמדו כמשיח, לא ברורה לי הסרת הקטגוריה. אביעדוס • שיחה 18:36, 5 ביוני 2009 (IDT)

אני הוספתי את הקטגוריה, ואכן זה היה עניין של זמן עד שיסירו אותה.

ככל הנראה (לא עברתי על כל כתביו) הוא מעולם לא הצהיר שהוא המשיח, אך הוא לא מנע מחסידיו, או לפחות לחלקים גדולים מהם, לחשוב כך.

הסיבה שהוספתי את הקטגוריה היא כמאמר הפתגם (מאוד בערך): לא משנים הוויכוחים על ההגדרה, אם זה מקרקר, יש לזה כרבולת וזה מטיל ביצים אז זה תרנגולת... אני חושב שבפועל, למרות ההכחשות והוויכוחים, ההתנהגות שלו והתנהגות חסידיו כלפיו, אפיינה בדיוק התנהגות משיחית.

מדובר בנושא נפיץ מאוד שאין לי חשק להביא לדיון שידרדר, אז אני אחתום את דבריי כאן, ולמזהיר ולנזהר שלומים כמי נהר. גוונא + שיחה 08:06, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

המטרה לא מקדשת את האמצעים!

זה שאתה לא מאמין שהרבי מלך המשיח לא אומר שאתה יכול לעשות יחסי ציבור רעים לאנ"ש שאומרים שהרבי מלך המשיח..באיזו זכות?!אלו שתולים שלטים..אולי היית מצטט קצת דבר מלכות..מענין איפה היית בשנת תשנג שכול חסידי חב"ד שרו יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.אז עוד לא היו אנטים.כשמם כן הם הרבי דיבר והרבי צעק על משיח להיות קרוא משיחיסט זו גאווה!לעומת האנטי..(קצת מצחיק שהחסידים והאנטים לא בחרו את שמם..אבל חסיד זה שם של מעלה בגמרא פרקי אבות וכו..מתנגד כשמו כן הוא מת-נגד המבין יבין)

לתשומת לבכם! בפסקה שמדברת על "מתנגדיו" כתוב שהפסוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא" כתוב בדניאל וזו טעות. הפסוק כתוב בספר חבקוק פרק ב'.

אז תתקן. ‏Ori‏ • PTT‏ 17:31, 17 ביוני 2009 (IDT)

אתר של עמותה לייעוץ בעזרת אגרות קודש

באתר של עמותת לב לדעת - אגרות קודש ניתן למצוא מידע רב על אגרות הקודש והשימוש בהן.

וגם מבקשים 250 ש"ח בתמורה. נרו יאיר • שיחה • כ"א בטבת ה'תש"ע • 12:50, 7 בינואר 2010 (IST)

אכן, בקשה מגוחכת ואתר תמהוני. חיים נהר • שיחה • כ"א בטבת ה'תש"ע 14:11, 7 בינואר 2010 (IST)

יש עוד הרבה מה להוסיף

הוספתי זה עתה אודות היחידות ומעמד החלוקת דולרים המפורסמת, יש עוד הרבה מה להוסיף כדברים בסיסים לערך, בברכה ‏אבגד‏ • שיחה 02:21, 14 ביולי 2008 (IDT)

השלוחים

― הועבר מהדף שיחת משתמש:נרו יאיר
מאת המשתמש ופרצת.
שבוע טוב

הרבי מליובאוויטש היה הראשון שהוציא פעילים "שלוחים" במטרה ברורה לקרב יהודים ליהדותם, זה לא התחיל בשנות השישים, זה התחיל כפי שנכתב בערך עוד בזמנון של הרש"ב, התפתח על ידי בנו הריי"ץ ששלח שלוחים בתוך ארה"ב ולצפון אפריקה. תנופה גדולה ניתנה לכך על ידי חתנו שהמשיך ודירבן את השליחים הקיימים, והוסיף על כך שלא שלח רק שלוחים לקהילות דתיות במטרה לחזק את פעילותן הדתית (כמו בצפון אפריקה), אלא שלח שלוחים לפעול עם אנשים לא דתיים. קודם לכן לא היה אף אדם שעשה כן (לפחות לא בצורה מסודרת ומאורגנת).

אם כי הרבי החל בכך מיד עם עלותו לכס הנשיאות, תנופה חזקה החלה בשנים 1957-9, שהרבי החל להכריז כמעט בכל התוועדות על הסיסמא "ופרצת" (אפשר לראות זאת בספרי "תורת מנחם - התוועדויות מהשנים הללו).

אינני יודע מדוע הורדת את הקישור, כן נכתב שם שחב"ד הייתה הראשונה שהוציאה פעילים לקרב יהודים. אם כי מה שנכתב שם לגופו אינו נכון, כיון שהיו פעילים לפני שכטר וקרליבך, כנ"ל.

חב"ד לא היו רק ראשונים בפעילותם עם אנשים לא דתיים, אלא א. ראשונים בהרבה, מכיון ש-ב. בקרב ציבורים חרדיים שונים (ליטאים, סאטמאר, אפילו מודרן אורטודוקס יחסי [הוטנר]) קמה התנגדות עזה לפעולות הקירוב של חב"ד. פעולותיה של חב"ד לא היו פופולריות, ולכן לא רבים קפצו על המציאה ואימצו את השיטה. רק שנים רבות לאחר מכן החלה תנועת ההחזרה בתשובה צוברת תאוצה בקרב חוגים אחרים, שניסו (ומנסים, ובהצלחה, ע"ע ויקיפדיה) לשכתב את ההסטוריה ולטעון ש"היינו כאן קודם".

לאחר השואה הייתה היהדות החרדית תחת מתקפה וכמעט שקרסה, אשר לכן, הפעולות היו פעולות מגננה (ע"ע חזון איש) פעולות "התקפה" עוררו פחד והתנגדות במקרה הרע ואהדה מן הצד במקרה הטוב. לא אאריך יותר כעת.

א. אתה סותר את עצמך בראש דבריך. כנראה כוונתך שהרש"ב והריי"צ כבר שלחו שלוחים (כמו כל רבי למעשה, גם מחוץ לחב"ד) אבל הרבי היה הראשון ששלח לקרב רחוקים. ובכן, יש מקורות שמראים שזלמן שחטר נשלח כבר ע"י הריי"צ. לגבי הרב קרליבך איני בטוח אם נשלח כבר על ידי הריי"צ, אבל גם הוא ודאי אחד הראשונים שנשלחו לקרב רחוקים.

ב. לאיזה קישור כוונתך?

ג. זה שהיו שהתנגדו לפעילות קירוב רחוקים כמובן אינו אומר שכולם התנגדו. הרב נח וינברג החל לפעול בתחום זה בראשית שנות החמישים (עדיין כמדומני ששחטר וקרליבך היו קודם).

ד. אכן אין צורך להאריך, בוא נתמקד ישירות בנקודות שכתבתי. נרו יאיר • שיחה • י"ט באב ה'תשס"ט • 14:20, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

(צ"ל שכטר ולא שחטר). ר' שלמה קרליבך נשלח ע"י הריי"ץ ביחד עם זלמן שכטר. תקרא את כל ספרי תולדותיו של ר' שלמה ותיווכח. הק' אליהו - שיחה 14:23, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

לגבי שחטר אני בטוח (ראה למשל כאן. לגבי הרב קרליבך - ייתכן בהחלט שאתה צודק, ואשמח לקבל מקור. נרו יאיר • שיחה • י"ט באב ה'תשס"ט • 15:23, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

אסביר את דבריי: הרש"ב אמנם החל למעעשה לשלוח שלוחים, לדוגמא לערי גרוזיה, שם היה מחסור ברבנים תלידי חכמים ושוחטים וכדומה (אפשר לראות בשכרונותיו של הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב). יש בכך פריצת גדרי המגזר, שכן לא היה מדובר על קהילה חב"דית או חסידית, וגם לא היה מטרה ברורה להפוך אותם לחסידים. מאידך גיסא, היתה זו קהילה יהודית דתית. גם הריי"ץ ששלח לצפון אפריקה, הייתה לכך מטרה דומה, לחזק את הפעילות הדתית במקום, ולהתנגד לתנועות החילוניות שפעלו לגרור אחריהן את יהודי צפון אפריקה המסורתיים. אבל ככלות הכל, לא היה כאן שליחות למקום חילוני (כמו אוניברסיטה) ולפעול כדי להשפיע באופן מוצהר על יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות.

לא ידוע לי על כך שזלמן שכטר ושלמה קרליבך יצאו בשליחות הריי"ץ, אבל זה ייתכן. בכל מקרה, אין ספק שפעולותיו של הריי"ץ היו מינוריות לעומת חתנו וממשיך דרכו. כך שההתייחסות לרבי כמתחיל מפעל השליחות הקיים כיום איננה מושללת.

הקישור אליו ציינתי, הוא על מנת להוכיח את הנכתב בפנים (או שהיה כתוב...) ש"גורמים חילונים מייחסים‏‏ לו חלק משמעותי בגל ההתחרדות הפוקד בעשורים האחרונים את מדינת ישראל, משום שמשנות השישים הוא קידם את נושא החזרה בתשובה". לטענה זו הוצמד תגית "דרוש מקור", ולכך הבאתי את הקישור הבא http://hsf.bgu.ac.il/cjt/files/SpritualityConference-Abstracts.htm#Yaakov_Ariel.}}‏.

גם אם הרב וויינבערג פעל בראשית שנות החמישים, אין זה סותר לטענה הנ"ל מכיון ש: א. עדיין הגורמים הנ"ל מייחסים את תנועת החזרה בתשובה לחב"ד. ו-ב. סביר להניח שבצדק, שכן גם אם הוא פעל במקביל, עדיין לא היה זה באותו היקף, ובודאי שלא באותה עקביות הדרושה כדי לפעול תנועה וסחף לכיוון מסויים. רק פעולותיה של ליובאוויטש יצרו פעולה עקבית ומתמשכת שהחלה מאוחר יותר להראות פירות ובעקבות זאת לצבור תאוצה וגרמה לכך שאחרים יחקו אותה.

להסיר ספק, חב"ד איננה מבקשת לשמור לעצמה את "זכות ההחזרה בתשובה" (דרך אגב חב"ד שוללת את המינוח של "קירוב רחוקים" כיון שיהודי איננו רחוק מיהדות), ושמחה לשתף פעולה עם כל גורם המקרב יהודים, אלא שהיא כואבת את העובדה שגורמים שנכנסו לתמונה מאוחר יותר, מתנכלים לחב"ד ועוד מעיזים לטעון שהם החלו בפעולות ההחזרה בתשובה קודם חב"ד, מבלי להכיר בעובדה שללא פעולותיה של חב"ד הם לא היו חולמים על פעילות זו.

א. שליחים זמניים או קבועים לקהילות דתיות שלחו כבר הבעש"ט והמגיד ולפניהם. שליחים עבור ציבור חילוני החל כנראה לשלוח הריי"צ, והראשונים הם כאמור שחטר והרב קרליבך, ראה כאן, באדיבות משתמש:אליהו ארונוביץ. זה מצטרף למקורות אחרים שאני מכיר ביחס לשחטר ושאליהו אומר שהוא מכיר ביחס לרב קרליבך, והמקור שאתה עצמך מביא (יעקב אריאל) רומז לזה. ממילא אי אפשר לומר שהרבי התחיל את השליחות לקירוב רחוקים אלא רק הרחיב מאוד את העניין. ייתכן בהחלט שהריי"צ הוא יוזם ההחזרה בתשובה במובן המודרני, אבל יש גם צד שני למטבע: המחזירים בתשובה הראשונים בפועל הם כאמור שחטר והרב קרליבך, שאינם מזוהים היום עם חב"ד.

ב. אין צורך בדברי אריאל כדי להוכיח שחב"ד החזירה בתשובה רבים (והוא גם לא "גורמים" אלא "גורם"). לדעתי יש הבדל בין זה לבין התחרדות (וגם חב"ד אינם חרדים רגילים) ולכן יש לתקן את המשפט.

ג. לא ברור לי כיצד אתה מגדיר "עקבית ומתמשכת", וגם לא ידוע לי מי החזיר יותר חוזרים בתשובה, חב"ד, ברסלב או הליטאים לארגוניהם. כל עוד זה לא ידוע באופן מוסמך - אי אפשר לכתוב.

ד. איני יודע מי טוען שהתחיל להחזיר בתשובה לפני חב"ד, ובכל מקרה אני לא רואה איך זה רלוונטי לערך הזה. ועוד, אי אפשר להוכיח מה היה קורה אילו חב"ד לא הייתה מתחילה לעסוק בנושא. קשה מאוד להאמין שאף אחד אחר לא היה מעלה על דעתו להחזיר בתשובה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באב ה'תשס"ט • 16:31, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

הנוסח הנוכחי מניח את הדעת. הצורך בכל הדיון הזה, הוא, לפי שלדעתי אין זה צודק להתייחס רק לעצם פעולותיו של הרבי במחזיר בתשובה, אלא יש ענין המבטא את אישיותו בכך שהוא היה החלוץ אשר לפני המחנה בענין זה (כמו בענינים רבים נוספים).

אם כבר לומר שהריי"ץ החל את פעולות השליחות, הרי אין זה נכון לומר ששכטר וקרליבך היו הראשונים, שכן באותה מידה היו עוד שלוחי חב"ד שפעלו במקביל. כרגע עומדים בזכרוני זלמן ולייבל פויזנער, דוד איידעלמן (אם כי הוא ככל הנראה יצא אחר קרליבך כיון שהיה צעיר ממנו). למרות זאת, אם כי את היסודות נטע הריי"ץ, הרי שבזמנו לא הייתה היציבות והקביעה כי זאת שליחות לכל החיים, הייתה זו יותר פעילות מקומית נקודתית זמנית, גם אם לא נקבע לה מועד התחלה וסיום, הרי ששכטר וקרליבך לא יצאו על מנת להשאר במקומם לכל החיים. דוקא חתנו נתן לכך את מימד השליחות הקיים כיום, ובכך גרם לתנועה נרחבת של חזרה בתשובה. לדעתי הנוסח הקיים כעת הוא נכון וראוי.

דרך אגב, קרליבך בראשית דרכו היה שולח את מקורביו לחב"ד (בחב"ד מסתובבת שמועה שבאחד השנים הראשונות הרבי קירב בצורה מיוחדת מאוד בעל תשובה שהתקרב ע"י קרליבך).

אתה כותב "אין צורך בדברי אריאל כדי להוכיח שחב"ד החזירה בתשובה רבים (והוא גם לא "גורמים" אלא "גורם")". העובדה היא שזמן רב היה הדבר מתוייג כ"דרוש מקור". לעומת זאת, לדבריך, לכל דבר הנטען על ידי מספר גורמים, דרוש מקור ספציפי לכל א' מהגורמים, אתה עלול אם כן להציף את ויקיפדיה בציוני "דרוש מקור".

עוד כתבת: "לדעתי יש הבדל בין זה לבין התחרדות (וגם חב"ד אינם חרדים רגילים) ולכן יש לתקן את המשפט". תהליך ההתחרדות הנזכר איננו תהליך התחרדות של הציבור הדתי, אלא של הציבור החילוני והמסורתי. גם בזה יש לחב"ד יד ורגל, שכן א. זה קשור ישירות לענין הנ"ל. ב. מבצעים נוספים כמו מבצע תפילין, מבצע מצה (שהחל קודם לכן) וכדומה תרמו לחיזוק הזהות היהודית גם בקרב אלו שהיו קרובים לדת מבחינה רגשית את לא כל כך מעשית. אתה כותב "גם חב"ד אינם חרדים רגילים", זהו עיוות חצוף.נכון אמנם שחב"ד אינם ליטאים, ומאידך אינם חובשים שטריימל, אבל מהו המגדיר של חרדי "רגיל", מי ששומע בקול הרב אלישיב, או מי שמצביע ג'?

אתה כותב "איני יודע מי טוען שהתחיל להחזיר בתשובה לפני חב"ד" - ראה ערך "חזרה בתשובה", ותראה כי חב"ד בקושי נזכרת שם, ותחילת תנועת התשובה נזקפת שם לר' אמנון יצחק ולרב ראובן אלבז. אמנון יצחק מצהיר לא פעם כי הוא ראשון וגדול המחזירים בתשובה. ויקפדן מלמד - שיחה 22:04, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

א. אני שמח שיש הסכמה לגבי הערך, אם כי אני רואה שתיקנת שפעילות חב"ד הביאה לחזרה בתשובה של יהודים רבים כבר משנות החמישים. אשמח לקבל מקור בעניין וכן שתבהיר כמה זה רבים. לגבי שנות השישים זה די פשוט. המדיניות המקובלת כאן היא שאין צוךר לפרט מקור ביחס לכל פרט, אבל יש בהחלט להביא מקורות עיקריים, וכאשר מישהו מבקש יש להביא מקור (או שמשתמשים אחרים המבינים בתחום יאמרו שגם להם ידוע כך).

ב. אשמח לקבל מקורות לגבי השמות שהזכרת, שכבר הריי"צ שלחם לקרב רחוקים. קרליבך אמנם לא נשאר במקום אחד, אבל שחטר יצא כחב"דניק להיות רב במסצ'וסטס ובמקביל פעל שם בקמפוסים, בראשית שנות החמישים.

ג. אכן, לדעתי חב"ד אינם חרדים רגילים, ואיני רואה סיבה שתיפגע מכך. אכן, חרדי סטנדרטי, מהמיין סטרים, מצביע ג'. זה לא מוריד כהוא זה ממעלתם של השאר (ואולי להפך).

ד. הטענות בנושא ההחזרה בתשובה שייכות לערך שם, שאיני מכיר עדיין, ובהחלט ייתכן שאתה צודק. האם העלית טענותיך שם? נרו יאיר • שיחה • כ"ו באב ה'תשס"ט • 11:05, 16 באוגוסט 2009 (IDT)

פעילות חב"ד החלה בשנות החמישים. כבר ציינתי בעבר, אינני זוכר אם בגוף הערך בא' מגלגוליו הרבים או בדף השיחה, שהרבי יצא בשנים 1958-9 ב"מבצע ופרצת", בו קרא לחסידיו לצאת לשליחות. את זה אפשר לראות בסדרת ספרי תורת מנחם התוועדויות משנים אלו. מראה מקום נוסף מתחילת נשיאותו של הרבי עוד קודם קבלת הנשיאות בפועל תראה כאן [3]. אני יכול לפרט בענין כשיהיה בזה צורך ותועלת. דרך אגב, בערל שם טוב יצא לשליחות בדטרויט ב1958, ואמה שייבר עזרה לו רבות, יש לראות זאת כפעילות חזרה בתשובה בשנות החמישים, גם גרשון מענדל גרליק יצא בסוף שנות החמישים אבל יציאתו המוצהרת הייתה לשמש ברבנות, למרות שלא זה היה תחום עיסוקו בעיקרי בפועל.

לגבי שכטר, קדמו לו רבים. ראה ספר תולדות חב"ד בארצות הברית.

קשה לי למצוא מקורות כתובים לכל השמות הנ"ל, הרבה דברים מפוזרים בכתבות בשבועונים ובתשורות לרגל שמחות אצל משפחות אנ"ש, לא ידוע לי על ספר מסודר המציין את כל השלוחים מתי יצאו וכו'. אולי הספר "צבא הרבי" שיצא באנגלית. אבל אם יש צורך אפשר לפנות לאנשים בעלי ידע נרחב משלי ובעלי בקיאות במקורות הכתובים ולא רק בשמועה שבעל פה.

אינני חולק על כך שהרבי הגביר באופן בולט את הפעילות בסוף שנות החמישים. אני גם רואה בקישור שהבאת שכבר הריי"צ שלח אנשים לאוסטרליה ולקנדה כדי להקים שם יישובי אנ"ש. אבל לענייננו: א) אין ראיה לכך שזה הביא לחוזרים בתשובה "רבים" (לדעתי - לכל הפחות בהיקף של מאות רבות) בשנות החמישים. ב) אשמח לשמוע על מישהו שיצא לשליחות קבועה כדי לקרב רחוקים לפני שחטר. הספר תולדות חב"ד אינו תחת ידי כרגע. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באב ה'תשס"ט • 15:22, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

בנושא השינה הסוכה

נכתב שהרב שך התנגד לפסיקת הרבי שלא לישון בסוכה. זה דבר שאינו נכון. הרבי לא פסק דבר בעניין, והמנהג של חסידי חב"ד שלא לישון בסוכה מתקיים מאות שנים. הרבי רק הסביר את טעם הדבר ומדוע הדבר אינו נוגד את ההלכה. הניסוח הקיים מטעה. ―vitag (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנא שים לב להוסיף נושאים חדשים בסוף הדף. לעצם העניין, ברוסיה רבים מכל החוגים לא ישנו בסוכה גם בגלל הקור וסכנות. העניין העקרוני בחב"ד שלא לישון פורסם למיטב ידיעתי בידי הריי"צ רק בשנת תרצ"ט, וגם אז איני בטוח שהוא אמר זאת כהוראה לרבים, כלומר גם מי שיש להם אפשרות לישון בשלווה בסוכה. אנא תקן אותי אם אני טועה. נרו יאיר • שיחה • י"ג באלול ה'תשס"ט • 00:33, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

הטענה של הרב שך היתה על זה שהרבי פירסם לרבים "פסק הלכה", ועם טעמים הלכתיים, בניגוד למה שהיתה עד אז, הנהגה ליחידים, מטעמים הידועים להם. הק' אליהו • שיחה • י"ג באלול ה'תשס"ט • 00:35, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

אליהו, האם אתה יכול לאשר את השמועה הידועה שהרב שך הוא שאמר על חב"ד שהיא "הדת הקרובה ביותר ליהדות"? בדף השיחה שלו vitag כתב שבעל השמועה הוא אורי זוהר. נרו יאיר • שיחה • י"ג באלול ה'תשס"ט • 01:01, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

נרו, אני שמעתי את המימרא הזאת בשם הרב יצחק הוטנר. בכל אופן, איני חושב שזה מסוג ההתבטאויות של הרב שך. הק' אליהו • שיחה • י"ג באלול ה'תשס"ט • 01:05, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

משה הורביץ מביא את השמועה בספרו על הרב שך, אבל הוא לא כל כך אמין. הרב שך ודאי קרא לחב"ד כת. ציינתי בערך שעניין זה מיוחס לרב שך. נרו יאיר • שיחה • י"ג באלול ה'תשס"ט • 01:19, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

נרו, בעניין הסוכה, זו שטות לומר שחסידי חב"ד נמנעו משינה בסוכה בגלל הקור, כאשר הידרו במיוחד במצווה זו ונמנעו אפילו משתיית מים מחוץ לסוכה. ברור שאי השינה בסוכה היתה ענין עקרוני ולא טכני. אליהו, אני מציע לדבוק בעובדות. הרבי לא פרסם שום "פסק הלכה" אלא השמיע "שיחה" שבה נתן הסבר למנהגם של חסידי חב"ד ויישב זאת עם ההלכה. כל מי שמעיין בשיחה רואה עד כמה מגוחך לטעון כאילו יש כאן "עקירת מצווה".

ראו קטע מדבריו בנושא, מי' בסיוון תש"נ ('התוועדויות' תש"נ, כרך ד, עמ' 325): "ההנהגה של ליובאוויטש (שזוהי אגב גם ההנהגה של בעלז) בעניין שינה בסוכה ידועה ומפורסמת לכל יותר ממאה שנה, עוד בזמנו של אדמו"ר האמצעי, שנוסף לכך שהיה בעצמו למדן גדול, התנהג כך מפני שכך התנהג אביו, אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן-ערוך!". Vitag - שיחה 17:46, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

אדרבה, היכן המקור לעובדות שאתה מציע שנדבוק בהן, מלבד שיחות הרבי (ובמידה פחותה אצל הריי"צ וגם זה לא לפני תרצ"ט)? אני מבין ששיטת חב"ד היא שכך נהגו מעולם, אבל היכן ההוכחות ההסטוריות לזה? הרבי לא קרא לדבריו "פסק הלכה", אבל כמובן ששיחה כמו שנתן חשובה עבור חסידי חב"ד הרבה יותר מכל פסק הלכה של כל רב בעולם. כמו כן, ודאי תבין שוויקיפדיה אינה באה להכריע את הוויכוח אם זוהי עקירת מצווה או לא. וכדאי לזכור: מצוות השינה בסוכה מפורשת גם בשו"ע הרב, ולא זכורה לי כל הסתייגות שם. בעלז אינה קשורה לערך הנוכחי, אבל כמדומני שגם שם נהגו כך יחידים בלבד ולכן גם שם קשה למצוא מקורות ברורים מלפני שנים רבות. נרו יאיר • שיחה • י"ג באלול ה'תשס"ט • 19:35, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

מדוע אני צריך להביא הוכחות ולא להיפך? הרי בעצם אתה טוען שחסידי חב"ד בכללותם נהגו לישון בסוכה, עד שבא הרבי מליובאוויטש ו"פסק" שאין לישון בסוכה. יש לך ביסוס כלשהו לטענה הזאת? לידיעתך, הטענה הזאת נובעת או מרצון ניגוח גרידא או מאי הכרת אורח חייהם של חסידי חב"ד בדורות קודמים. שיחתו של הרבי נאמרה בשנת תש"ל ויצאה לאור בדפוס בשנת תשמ"ז (לקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 211). היא לא שינתה שום דבר בהתנהגות המעשית של חסידי חב"ד (כפי שאפשר לברר בנקל אצל כל חסיד חב"ד בגיל המתאים). כל המעיין בה רואה שבסך הכול הוא מנסה לתת הסבר הלכתי למנהגם של האדמו"רים שלפניו, שלא נהגו לישון בסוכה. איזה בסיס יש אפוא להתגולל על הרבי ולטפול עליו טענה כאילו הוא "פסק" שלא לישון בסוכה? Vitag - שיחה • י"ג באלול ה'תשס"ט • 22:24, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

הטענה היא על נתינת נימוקיים הלכתיים להנהגה של יחידים, וכן פרסומם לרבים, וקביעותם למנהג והלכה ברורה. ודרך אגב, ככל הידוע, האדמו"ר מבעלז לא ישן בסוכה בגלל חולי, הוא היה ממנה "שליח" לישון בשבילו. האדמו"ר דהיום ישן בסוכה. הק' אליהו • שיחה • י"ד באלול ה'תשס"ט • 22:27, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

בערך לא כתוב מה עשו חסידי חב"ד בעבר וזה בכלל לא הדיון. היה כתוב שהרב שך התנגד לפסק של הרבי בעניין. שיניתי עכשיו בעקבות דבריך ל"הכוונת הרבי את כלל חסידיו". זה ודאי נכון לכל הדעות. מה היה בעבר לא רלוונטי בהקשר הזה של הביקורת של הרב שך (וכאמור, אנו מתארים את הביקורת, לא מכריעים מי צודק). אם לא שמת לב, בכלל לא דיברתי על תש"ל או תשמ"ז, אנא אל תתווכח עם מה שלא אמרתי. כמו כן, מתוך סקרנות גרידא, האם אתה חולק על כך שאף רבי לא פרסם ברבים לפני תרצ"ט את העניין שלא לישון בסוכה? נרו יאיר • שיחה • י"ג באלול ה'תשס"ט • 22:37, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

צר לי, אבל אינני יכול להסכים לניסוח הזה. חבל שאינכם מעיינים בדבריו של הרבי. אין הוא מורה או "מכוון", אלא בסך הכל מנסה להסביר את מנהגם של האדמו"רים שקדמו לו ושל החסידים שנהגו כך בעקבותיהם. אני מציע לכתוב כך: "...ולהנמקה ההלכתית שנתן הרבי למנהג אדמו"רי חב"ד שלא לישון בסוכה".

אני גם מציע לצרף לינק לשיחתו של הרבי בנושא: http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=211&cPartLetter=b&nBookId=105&refrashBookNav=Y

לשאלתך הסקרנית, נרו: כמעט אין בידינו "שיחות" של האדמו"רים הראשונים אלא מאמרי חסידות בלבד. הדברים לא נרשמו וכמובן לא נדפסו. לכן אין לדעת אם דיברו על כך. גם העיסוק במנהגי חב"ד התפתח יותר ע"י האדמו"ר הריי"צ ואחריו הרבי. Vitag - שיחה • י"ג באלול ה'תשס"ט • 23:05, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

מענדל בע'

למעלה נכתב, ובצדק, שהוא הקפיד על הע' בשמו. בינתיים לא נעשה עם זה דבר. יש למישהו התנגדות? נרו יאיר • שיחה • י"ג באלול ה'תשס"ט • 21:49, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

כן. אני מתנגד. זו לא הוויקיפדיה ביידיש, ולא איכפת לי במה הוא הקפיד. לעברית, עליה אני מקפיד, כללים משלה. בניגוד ליידיש אין הע' משמשת כאמת קריאה אלא כעיצור. האיות עם ע' שגוי. אלמוג 21:50, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

כמו אלמוג. והערה נוספת: או מענדל שניאורסאהן או מנדל שניאורסון. לא שעטנז. ברי"א • שיחה • י"ד באלול ה'תשס"ט • 22:08, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

כמו נ"י. אם אני קורא לעצמי "אברהם יצחקי", בויקיפדיה לא יוכלו לקרוא לי "אברהם היצחקי". התורם - שיחה

כמו התורם. - יו"ש :) • שיחה • ג' בתשרי ה'תש"ע • 17:35, 21 בספטמבר 2009 (IDT)