ישראל נח שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדמו"ר מחב"ד ניעזין
ישראל נח שניאורסון
אין תמונה חופשית
לידה 1815
סביבות[1] תקע"ה
לובביץ'
פטירה 1883 (בגיל 68 בערך)
י"ז בניסן תרמ"ג
מקום קבורה ניעז'ין
חסידות חב"ד-ניעז'ין
מקום מגורים לובביץ', נעזין
מקום פעילות ניעז'ין
מספר בשושלת רביעי בחב"ד, יחיד בניזעין
הקודם אביו מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)
אב הצמח צדק
אם חיה מושקא
בת זוג פריידא. חיה חישא. נחמה דינה
ילדים הרב אברהם - חותן אדמו"ר הריי"צ.

הרב ישראל נח שניאורסון (מכונה: מוהרי"נ מניעז'ין; ה'תקע"ו, 1816 (בערך[1]) - י"ז בניסן ה'תרמ"ג, 1883) היה אדמו"ר לחסידי חב"ד - ניעז'ין.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נישא לנחמה דינה[2]. והיה נשוי גם לפריידא[3], בת דודו רבי יקותיאל זלמן ולס (חתנו של האדמו"ר האמצעי), שנפטרה לאחר זמן קצר. והיה נשוי גם לחנה חיקע[4] בת דודו רבי מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין (בנו של אדמו"ר האמצעי).

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר בנגלה, והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהן. תשובות שנכתבו על ידיו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידיו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה 26 שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח – בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

עם פטירת אביו נשאר הרי"ן כשנתיים בליובאוויטש, ולבסוף נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.

ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסיד חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה. עבודתו הייתה באופן של מרירות, היה ידוע כבעל בכי והיה בוכה מתחילת התפילה ועד סופה.

כחמש עשרה שנה ישב בניעזין, עד יום פטירתו בי"ז בניסן, ה'תרמ"ג. הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים, אחיו המהר"ש נפטר חצי שנה לפניו. נקבר באהל סבו האדמו"ר האמצעי, בעיר ניעזין. לאחר פטירתו, חסידיו הפכו לחסידים של אחיינו שלום דובער שניאורסון (מרציצה) מקאפוסט. ענף חצר ניעזין פעל למעשה במשך כחמש עשרה שנים.


תקופת חייו של הרב ישראל נח שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו רבי אברהם (י"א סיון תר"כ, 1860 - ב' חשון תרצ"ח, 1937).
    • בתו נחמה דינה שניאורסון, אשת הריי"צ.
  • שניאור דובער.
  • רבי משה.
  • רבי נחום.
  • רבי יעקב.
  • בתו שטערנא אשת רבי שניאור זלמן אהרון, אחיו של שלום דובער שניאורסון.
  • בתו אסתר ליבא אשת רבי שמריה נח מבאברויסק. (חתנו זה התבקש על ידי חסידי חותנו למלא מקום חותנו בניעזין, אך לפי המסופר "לא אסתייעא מילתא" כלומר: לא הסתייע הדבר. ובהמשך השנים בפועל היה אדמו"ר לחסידי קאפוסט).
  • חתנו רבי שניאור זלמן אהרן (הרז"א) - בן אדמו"ר המהר"ש.
  • בתו שיינא שיינברג.
  • בתו פרלה דבורה (זלמנסון).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמרם בלוי, תולדות ימי חייו של הגה"ק רבי ישראל נח שניאורסהן אדמו"ר מניעזין זי"ע, היכל הבעש"ט כרך י"ט, תמוז תשס"ז, עמ' קכח-קנב.
    • יוסף יצחק קמינצקי, היכל הבעש"ט, גיליון כ', עמודים קצח-קצט, על תולדות אדמו"ר מהרי"נ מניעזין
    • מיכאל רון, היכל הבעש"ט, גיליון כ"ד, עמודים קפ-קפ, זוטות - נספח לתלודות אדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין
    • יוסף יצחק קמינצקי, היכל הבעש"ט, גיליון כ"ה, עמודים קצא-קצב, בני אדמו"ר מהרי"נ מניעזין
  • אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, בערכו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אודות שנת לידתו מקורות סותרים. - ראה "דברי ימי החוזרים", קה"ת תשס"ו, עמוד טז הערה 66, אך לפי התאריך שמופיע על מאמר שאמר אביו ביום הברית שלו כתוב שברית שלו הייתה ביום ג' פרשת עקב תקע"ז ("מאמרי אדמו"ר האמצעי-הנחות").
  2. ^ כך מופיע שמה בהקדשה לזיכרון בנה רבי אברהם, בתחילת "המשך מצה זו" הוצאת תש"ה. צילום מהקדשה זו בספר המאמרים תורת שמואל תר"ם חלק א, הוצאת תשס"ד, עמוד X. ראה דיון לגבי שמות נשיו וכמה נשים היו לו בגיליונות היכל הבעש"ט המצטיינים ב'לקריאה נוספת' שבערך זה
  3. ^ "ספר הצאצאים" עמוד 134 ועמוד 136 נכתב שמה: פריידא.
  4. ^ לקוטי דבורים חלק א דף טו עמוד ב ובמהדורה המתורגמת ללה"ק: עמוד 24.

אילן יוחסין של אדמו"רי חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]