ישראל נח שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל נח שניאורסון
אדמו"ר מחב"ד-ניעזין
תאריך לידה תקע"ה
מקום לידה לובביץ'
תאריך פטירה י"ז בניסן תרמ"ג (בגיל 68 בערך)
מקום קבורה ניעז'ין
תאריך לידה לועזי 1815
תאריך פטירה לועזי 1883
חסידות חב"ד-ניעז'ין
מקום מגורים לובביץ', נעזין
מקום פעילות ניעז'ין
הקודם אביו מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)
אב הצמח צדק
אם חיה מושקא
בת זוג פריידא. בזיווג שני חיה חישא.
ילדים הרב אברהם (חותן אדמו"ר הריי"צ), שניאור דובער, משה, נחום, יעקב.

הרב ישראל נח שניאורסון (מהרי"ן) (ה'תקע"ו, 1816 (בערך)[1] - ה'תרמ"ג, 1883) היה אדמו"ר לחסידי חב"ד - ניעז'ין.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נישא לבת דודתו נחמה דינה[2], בתו של רבי יקותיאל זלמן ולס חתנו של האדמו"ר האמצעי, שנפטרה לאחר זמן קצר. לאחר מכן נישא לחנה חיקע[3] בתו של דודו רבי מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין. באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר בנגלה, והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהן. תשובות שנכתבו על ידיו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידיו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח – בלשון חסידי חב"ד) , כשאר בניו של הצמח צדק.

עם פטירת אביו נשאר הרי"ן כשנתיים בליובאוויטש, ולבסוף נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.

ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסיד חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה. עבודתו הייתה באופן של מרירות, היה ידוע כבעל בכי והיה בוכה מתחילת התפילה ועד סופה.

כחמש עשרה שנה ישב בניעזין, עד יום פטירתו בט"ז בניסן, ה'תרמ"ג. הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נקבר באהל סבו האדמו"ר האמצעי, בעיר ניעזין. לאחר פטירתו, חסידיו הפכו לחסידים של אחיינו שלום דובער שניאורסון (מרציצה) מקאפוסט.

תקופת חייו של הרב ישראל נח שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הגדול רבי אברהם (י"א סיון תר"כ;1860 - ב' חשון תרצ"ח;1937).
    • נחמה דינה שניאורסון, אשת הריי"צ.
  • שניאור דובער.
  • רבי משה.
  • רבי נחום.
  • רבי יעקב.
  • בתו שטערנא אשת רבי שניאור זלמן אהרון, אחיו של שלום דובער שניאורסון.
  • בתו אסתר ליבא אשת רבי שמריה נח מבאברויסק. חתנו זה התבקש על ידי חסידי אביו למלא מקום אביו בניעזין, אך לפי המסופר "לא אסתייעא מילתא" (לא הסתייע הדבר).
  • חתנו רבי שניאור זלמן אהרן (הרז"א) - בן אדמו"ר המהר"ש.
  • בתו שיינא שיינברג.
  • בתו פרלה דבורה (זלמנסון).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, בערכו.
  • עמרם בלוי, תולדות ימי חייו של הגה"ק רבי ישראל נח שניאורסהן אדמו"ר מניעזין זי"ע, היכל הבעש"ט כרך י"ט, תמוז תשס"ז, עמ' קכח-קנב.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות שנת לידתו מקורות סותרים. - ראה "דברי ימי החוזרים", קה"ת תשס"ו, עמוד טז הערה 66.
  2. ^ כך מופיע שמה בהקדשה לזיכרון בנה רבי אברהם, בתחילת "המשך מצה זו" הוצאת תש"ה. צילום מהקדשה זו בספר המאמרים תורת שמואל תר"ם חלק א, הוצאת תשס"ד, עמוד x. לעומת זאת ב"ספר הצאצאים" (עמוד 134 ועמוד 136) נכתב שמה: פריידא.
  3. ^ לקוטי דבורים חלק א דף טו עמוד ב (במהדורה המתורגמת ללה"ק: עמוד 24).