שיחה:מקדש יב

העבודה במקדש יֵבּ

יש להבהיר את אופי עבודת בית המקדש, בתחילה הוקרבו קורבנות ומאוחר יותר רק הוקטרה קטורת. כיצד ראו בני הקהילה את מקדשם? האם הוא נחשב כבמות יחיד, או במות ציבור?, וכו...

יישר כח על כתיבת הערך

אריאל, תודה על כתיבת ערך חשוב זה. צריך עכשיו לחפש תמונות. האי נמצא באזור אסואן במצרים ביקרתי שם בשנת 1983 Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 08:51, 6 בינואר 2010 (IST)

פניתי במייל למכון הארכאולוגי הגרמני בקהיר, מעניין אם הם ייענו. ברכות אריאל פ. שיחה 09:27, 6 בינואר 2010 (IST)

שחזור

אבקש נימוק לשחזור של מתניה. 84.228.226.125 15:52, 3 בינואר 2012 (IST)

ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 14. מתניה • שיחה 15:55, 3 בינואר 2012 (IST)

סליחה, אבל בהצבעה שמתועדת שם תחת הכותרת "ערכים העוסקים בשם המפורש, או בדברים ששמם כולל את השם המפורש, כולל ציטוטים" יש רוב לשימוש בשם המפורש. תרגום הציטוט "יהו אלאהא" הוא "האל יהוה" או "יהוה האל" (להזכירך, בארמית א' בסוף מילה מקבילה להא הידיעה בעברית). 84.228.226.125 16:31, 3 בינואר 2012 (IST)

כן, אבל המקרים בהם מיידעים בארמית ועברית הם שונים וזה תרגום מעברית מלכתחילה, לכן צריך להיות פשוט "יהוה אלוהים".--Nngnna - שיחה 08:43, 29 במאי 2017 (IDT)

סיפורת היסטורית על יהודי האי יב

על יהודי האי יב הופיעו שני סיפורים היסטוריים : בני מלכים " כרך ב' של"בני מלכים " מאת אריה עקביא יעקבוביץ ( 1882-1964)סיפור מסדרת זכרונות לבית דוד הוצאת יזרעאל תרצ"ח 1938 הכולל אחרית דבר ממצה ביותר על תגלית מכתבי יב. הוא מספר על יהודי מהאי יב שמגיע לארץ ישראל בעת חזרת גולי בבל אליה ומתישב שם באיזור גבע.

מרדכי סמיד "אנשי האי יב" סיפור היסטורי על אנשי האי יב שפורסם במקור בכתב העת "גליונות " ב-1948 .נמצא בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד".https://no666.wordpress.com/2021/04/02/%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%99-%d7%99%d7%91-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%a8%d7%93%d7%9b%d7%99-%d7%a1%d7%9e%d7%99/

פליטי ממלכת ישראל בנו מקדש יב

המקדש נבנה על ידי פליטים ממלכת ישראל תסתכלו ב"עולם המקרא" עזרא ונחמיה" https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Page.aspx?nBookID=94972432&nTocEntryID=94978181&nPageID=94977533 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
רמי דיין - שיחה 22:48, 9 בינואר 2022 (IST)

לא ברור

לא ברור לי כיצד יתכן שבתקופת מנשה - מאה שביעית לפני הספירה היו בשומרון או ביהודה אנשים שהכירו את מבנה משכן שילה. משכן שילה נחרב בתקופת עלי הכהן דהיינו בערך בשנת 890 לפנה"ס (ראה ערך עלי הכהן בויקיפדיה). גם הסיכוי שחיילים בממלכת שומרון היכירו את הטקסט המקראי לאחר שעברו כמה מאות שנים מאז יורבעם הראשון בהן בממלכת שומרון עבדו לאלילים אינה סבירה. והדבר שעומד כנגד ההשערה הזו יותר מהכל היא העובדה שכל היהודים בממלכת ישראל זו שבירתה שומרון, הוגלו על ידי מלכי אשור למזרח לא יאוחר משנת 722 לפנה"ס. הרבה לפני בניית המקדש יב. הרבה יותר סביר שמדובר בגולים מיהודה שברחו מהמלך מנשה, שעל פי חז"ל, הרבה בשפיכות דמים. בורחים כאלו שהיו שומרי תורה בממלכת יהודה וברחו מחשש ממנשה שהיה גם עובד אלילים, יכלו להכיר את הטרסט המקרי של מידות וצורת המשכן. ―Elinaavig (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אמרי אביטן, דבירותם, קובץ על יד, טוויג, יואל מרקו, יאיר דב, Meni yuzevich, שילוני, shaishyy, היידן, david7031, Zozoar, Nahum, תלם, מי-נהר, בן עדריאל, סנסן ליאיר, מר נוסטלגיה, יהודי מהשומרון, איש גלילי, biegel, , צור החלמיש, בר-כח, דוד שי, מבני הנביאים, עמית אבידן, ראובן מ., Neriah, ספסף, TergeoSoftware, עומר קדר, בן דרוסאי, AviStav, צורייה בן הראש, מגבל, משה כוכבי, Ani6032, Yair BN, פעמי-עליון, Effib, פיטר פן, איתמראשפר, יחיאל הלוי, הימן האזרחי, SuperBasil, נתן טוביאס, באלדורבעלי הידע בתנ"ך דוד שי • שיחה 05:01, 15 באפריל 2024 (IDT)

@Elinaavig תסביר מה מפריע לך, קצת קשה להבין מדבריך. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 06:22, 15 באפריל 2024 (IDT)

@Elinaavig ואגב, מנשה שפך דמים לא לפי חז"ל כי אם לפי ספר מלכים עצמו מלכים ב', כ"א, ט"ז. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 06:25, 15 באפריל 2024 (IDT)

ראשית קלעת לדעתו של פרופסור ישראל פינקלשטיין. גם הוא לא חושב שזה יתכן. אבל הוא לא רואה בתנ"ך ספר כרונולוגיה (או בכלל היסטוריה), ולכן לא מקבל את התיארוך המשתמע ממנו, והפתרון שהוא היה מציע לקושיה שלך מאוד פשוט: משכן שילה חרב הרבה יותר מאוחר.

אבל שנית, ופשוט בהרבה, סביר להניח שהמקדש בירושלים ומשכן שילה לא היו ייחודיים כלל וכלל, אלא נבנו באדריכלות שהייתה מוכרת בכל הסביבה. אם כבר מתייחסים לספר מלכים כאל תיעוד היסטורי, אז יש סיפור על המלך אחז שביקר בדמשק, שם ראה מזבח שאותו אץ רץ להעתיק למקדש בירושלים. אז אם מזבח ראוי להעתקה, גם כל מבנה אחר. את התופעה הזאת ניתן לראות לכל אורך ההיסטוריה האנושית. אז אם מקדש יב היה דומה למבנה כזה או אחר, סביר להניח שדמה להרבה מבנים אחרים מתקופתו: הרי כשארכאולוג חופר הוא לא מוצא מבנה מושלם אלא רק שרידים שמהם ניתן להבין תכנית כללית, והתכנית הכללית של מבנים רבים, כאז כן היום, דומה. עמית - שיחה 07:37, 15 באפריל 2024 (IDT)

א. המשפט הזה בלי מקור ואכן נשמע לא אמין. ב. מספר ירמיהו פרק ז' פסוק י"ב נשמע שחורבן משכן שילה הייתה טראומה שנזכרה לשנים רבות (ירמיהו חי כ500 שנה אחרי משכן שילה), אז לא מוזר שגם סקיצה של המשכן הגיעה אליהם (אולי ציורים?). הימן האזרחי • שיחה • ז' בניסן ה'תשפ"ד • 07:44, 15 באפריל 2024 (IDT)

בנוסף לתשובות היפות שעלו כאן, כדאי לציין שדווקא הדבר שבעיניך "עומד כנגד ההשערה הזאת יותר מהכל" - היינו הרעיון שמלך אשור הגלה את כל הישראלים מהארץ - אינו מקובל במחקר כדבר נכון. לפי תעודות אשוריות, פסוקים מהמקרא והממצא הארכאולוגי נראה שגלות אשור כללה בעיקר את האליטה - כמה עשרות אלפי אנשים - ואילו רוב האוכלוסייה נשארה במקומה או גלתה לשטחי הממלכה הדרומית, יהודה. אוכלוסיה זו הביאה איתה גם סופרים וכתבי קודש (תרבות הכתיבה ביהודה עוברת קפיצת התפתחות לאחר חורבן ישראל) ולא בלתי סביר להניח שהם הביאו איתם טקסטים וזכרונות של המקדש בשילה. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 08:46, 15 באפריל 2024 (IDT)

רק אעיר, שאין שום מקור בתנ"ך לחורבן משכן שילה בתקופה מוקדמת למנשה. המקור הראשון לחורבן המקום הוא רק אצל ירמיהו, ואינני יודע מאיפה הביטחון המוחלט לקבוע את תקופת חורבנו. גם מדברי חז"ל, אינני בטוח שיש ראיה מוחצת שהוא נחרב בסוף ימי עלי (אפשר לעיין עוד כאן). איש גלילי • שיחה • ז' בניסן ה'תשפ"ד • 17:24, 15 באפריל 2024 (IDT)