שיחה:משקים שנתגלו
הוספת נושאמקורות[עריכת קוד מקור]
א. אף אחד לא טרח לציין אף לא מקור אחד לכל ההלכות המובאות כאן... אולי כשיהיה לי זמן אני אעשה את זה. לא רציתי לשים דרוש מקור כי הייתי צריך לעשות זאת על כל שורה...
ב. המשפט האחרון שהיה בערך "ויש שמתחו עליו ביקורת שלשיטתו זה כמו מנהג, אבל יתכן שדעות האוסרים מחמירות יותר" לא ברור לחלוטין ולפיכך מחקתיו בינתיים, מי שיוכל להבהירו מוזמן לשכתבו באופן נהיר יותר. ישראלוביץ - שיחה 11:01, 26 באוקטובר 2011 (IST)
- בכל זאת הצבתי תבנית מקור לפסק האחרון ושכתבתי אותו מפני שהיה כתוב באופן מרושל למדי. ישראלוביץ - שיחה 11:07, 26 באוקטובר 2011 (IST)
סוגי המשקים[עריכת קוד מקור]
שיניתי הכתוב על פי רמב"ם הלכות רוצח וש"נ פרק י"א הלכה ז', וטור, יורה דעה, סימן קטז. ישראלוביץ - שיחה 22:53, 29 באוקטובר 2011 (IST)
שם הערך[עריכת קוד מקור]
השם הראוי יותר לערך זה, לדעתי, הוא משקים מגולים או גילוי משקים... אשמח לשמוע את דעתכם בעלי הידע ביהדות. בברכה בן-ימין - שיחה 15:54, 16 ביולי 2018 (IDT)
- לדעתי 'משקה מגולה'. יאיר דב • שיחה • ד' באב ה'תשע"ח • 16:00, 16 ביולי 2018 (IDT)
- לדעתי השם המקובל והרווח הוא "מים מגולים", אבל כנראה "משקה מגולה" או "משקים מגולים" יותר מדוייק. בכל מקרה נחוצה גם הפנייה מזה לזה.--Nahum - שיחה 16:32, 16 ביולי 2018 (IDT)
- המשקים אינם אסורים רק בעודם גלויים, ולכן, בעד משקים שנתגלו, גם מדויק יותר וגם כלשונו החדה של השלחן ערוך. Tshuva - שיחה 16:47, 16 ביולי 2018 (IDT)
- 'משקה שהתגלה' יותר מדויק, 'משקה מגולה' יותר מתאים כשם לערך אנציקלופדי, כך שלכל אחד מהם יתרון וחסרון, ושניהם טובים מבחינתי. העיקר לא 'מים מגולים'. יאיר דב • שיחה • ד' באב ה'תשע"ח • 17:08, 16 ביולי 2018 (IDT)
- יאיר דב צודק לחלוטין. Biegel - שיחה 18:52, 16 ביולי 2018 (IDT)
- אמנם יש משקים שלא שייך בהם גילוי, אבל מקובל יותר לומר משקים מגולים. חסר תקנה • שיחה • ה' באב ה'תשע"ח • 19:53, 16 ביולי 2018 (IDT)
- יאיר דב צודק לחלוטין. Biegel - שיחה 18:52, 16 ביולי 2018 (IDT)
- 'משקה שהתגלה' יותר מדויק, 'משקה מגולה' יותר מתאים כשם לערך אנציקלופדי, כך שלכל אחד מהם יתרון וחסרון, ושניהם טובים מבחינתי. העיקר לא 'מים מגולים'. יאיר דב • שיחה • ד' באב ה'תשע"ח • 17:08, 16 ביולי 2018 (IDT)
- המשקים אינם אסורים רק בעודם גלויים, ולכן, בעד משקים שנתגלו, גם מדויק יותר וגם כלשונו החדה של השלחן ערוך. Tshuva - שיחה 16:47, 16 ביולי 2018 (IDT)
- לדעתי השם המקובל והרווח הוא "מים מגולים", אבל כנראה "משקה מגולה" או "משקים מגולים" יותר מדוייק. בכל מקרה נחוצה גם הפנייה מזה לזה.--Nahum - שיחה 16:32, 16 ביולי 2018 (IDT)
יאיר דב לענ"ד, משקה שהתגלה 'בעבר', יכול בהחלט להיחשב 'בהוה' - 'משקה מגולה' אף הם כעת כבר אינו מגולה. יש מתנגדים ל'משקה מגולה'?! בברכה בן-ימין - שיחה 02:15, 17 ביולי 2018 (IDT)
- בן ימין, אני מסכים, לכן אמרתי ששתי האפשרויות קבילות בעיניי (וגם הצעתי את השם 'משקה מגולה'). אני עדיין סבור שמבחינה דקדוקית יותר נכון לתאר דין זה בשם 'משקה שהתגלה', אך לא תמיד השיקול הדקדוקי הוא הקובע את שם הערך. יאיר דב • שיחה • ה' באב ה'תשע"ח • 09:02, 17 ביולי 2018 (IDT)
- לדעתי משקים מגולים השם הראוי ביותר. בלשון רבים כיון שכול סוגי משקים רבים.גם לשון יותר נפוצה לשם נמושג 'גילוי משקין'.אליצור יחיא - שיחה 10:08, 17 ביולי 2018 (IDT)
- מה ההבדל בין משקה מגולה לבין משקה גלוי? דביר • שיחה • ו' באב ה'תשע"ח • 09:33, 18 ביולי 2018 (IDT)
- משקה מגולה בטוי שגור יותר Tshuva - שיחה 11:02, 18 ביולי 2018 (IDT)
- על פי המקורות שיש בערך, זה צריך להיות משקים שנתגלו. יוניון ג'ק - שיחה 20:10, 26 ביולי 2018 (IDT)
- אני מציע להתייעץ עם בעלי הידע בלשון והגהה. המילה "מגולה" נראית לי שגויה בהקשר זה. יוניון ג'ק - שיחה 20:07, 26 ביולי 2018 (IDT)
- על פי המקורות שיש בערך, זה צריך להיות משקים שנתגלו. יוניון ג'ק - שיחה 20:10, 26 ביולי 2018 (IDT)
- משקה מגולה בטוי שגור יותר Tshuva - שיחה 11:02, 18 ביולי 2018 (IDT)
- רוב של המהמקורות מכנים זאת אכן כמשקים שנתגלו. עם זאת, זו ויקיפדיה בשפה העברית וצורת הפועל "התגלו" היא התקנית. יש בעיה בעצם צוה"פ. המקור הוא "גלוי", ו-מְגֻלֶּה הוא בבניין פֻּעַל. הבעייתיות היא שבניין פֻּעַל הוא תוצאה סבילה של פִּעֵל, ולא נכון יהיה לומר שמישהו גילה את המשקה; ייתכן שהם היו גלויים בעצם. התגלו זה שהם גילו את עצמם, וזה ודאי לא נכון. על כן אני תומך ב"משקים שֶׁנִּגְלוּ" מבניין נִפְעַל שהוא לא מחוייב לסבילות של של פָּעַל. • דגש חזק • שיחה • ט"ו באב ה'תשע"ח • 20:46, 26 ביולי 2018 (IDT)
- מה ההבדל בין "נגלו" לבין "נתגלו"? יוניון ג'ק - שיחה 20:58, 26 ביולי 2018 (IDT)
- אחרי הכל, חושבני שעדיף להיצמד למה שיותר מוכר ונפוץ, שזה משקים מגולים, וביחיד 'משקה מגולה'... או שאולי נעבור להצבעה קטנה?! בברכה בן-ימין - שיחה 02:20, 27 ביולי 2018 (IDT)
- בעלי הידע בלשון והגהה, האם יש הבדל לשוני בין "נגלו" לבין "נתגלו"? יוניון ג'ק - שיחה 01:20, 28 ביולי 2018 (IDT)
- לפי מילון אבן שושן שני הפעלים הללו נרדפים במידה רבה. דגש חזק, לבניין התפעל לא תמיד יש משמעות של פעולה חוזרת (רפלקסיבית); לעיתים קרובות יש לו משמעות של פעולה פסיבית, כמו בפועל "התגלה". לדוגמה: במשפט "הסוד התגלה", שהוא משפט תקין לחלוטין, הסוד לא גילה את עצמו אלא מישהו גילה אותו. Amikamraz - שיחה 01:37, 28 ביולי 2018 (IDT)
- Amikamraz, (א) מים גלויים הם מים גלויים, גם אם איש לא גילה אותם. (ב) מה בכל זאת ההבדל בין "נגלו" לבין "נתגלו"? האם בכלל יש הבדל? יוניון ג'ק - שיחה 01:42, 28 ביולי 2018 (IDT)
- נגלו זה סביל, ונתגלו/התגלו זה סביל ופעיל. לפיכך מבחינה דקדוקית סביר יותר "מים שנגלו", אך בכל זאת משתמשים ב"מים שנתגלו". לא יודע למה. קובץ על יד • שיחה • 22:40, 28 ביולי 2018 (IDT)
- יוניון ג'ק, (א) לא הבנתי במה המשפט שכתבת בסעיף (א) רלוונטי למה שכתבתי כתשובה לשאלתך הכללית "האם יש הבדל לשוני בין 'נגלו' לבין 'נתגלו'?". (ב) תשובה לשאלה זאת לפי אבן שושן נתתי בדברים שכתבתי, כלומר: ברמה הכללית אין הבדל. תשובתי התייחסה למשמעויות של שני הפעלים באופן כללי (כך הבנתי את השאלה) ולא לנושא הספציפי של הערך שעליו מתקיים הדיון, כי זהו תחום שאינני בקי בו, ואני נמנע מהבעת דעות בתחומים שאינני בקי בהם. Amikamraz - שיחה 23:28, 28 ביולי 2018 (IDT)
- קובץ על יד, לעניות דעתי גם "נגלו" וגם "נתגלו" הם פעלים סבילים לגמרי ואין הבדל ממשי ביניהם. Amikamraz - שיחה 23:28, 28 ביולי 2018 (IDT)
- לא יודע מה התכוונת ב"לגמרי", אבל אם דבריי לא ברורים אחזור עליהם שוב: "נגלו" זה רק סביל, לעומת "נתגלו" שהוא גם פעיל. קובץ על יד • שיחה • 00:15, 29 ביולי 2018 (IDT)
- אני חולק עליך: גם "נתגלו" הוא רק סביל. פעלים בבניין התפעל הם רק פעלים חוזרים או פעלים סבילים, הם אינם פעילים. פעלים סבילים בהתפעל מבטאים לעיתים שינוי מצב, ולזה אתה אולי מתכוון. Amikamraz - שיחה 01:49, 29 ביולי 2018 (IDT)
- לא יודע מה התכוונת ב"לגמרי", אבל אם דבריי לא ברורים אחזור עליהם שוב: "נגלו" זה רק סביל, לעומת "נתגלו" שהוא גם פעיל. קובץ על יד • שיחה • 00:15, 29 ביולי 2018 (IDT)
- קובץ על יד, לעניות דעתי גם "נגלו" וגם "נתגלו" הם פעלים סבילים לגמרי ואין הבדל ממשי ביניהם. Amikamraz - שיחה 23:28, 28 ביולי 2018 (IDT)
- יוניון ג'ק, (א) לא הבנתי במה המשפט שכתבת בסעיף (א) רלוונטי למה שכתבתי כתשובה לשאלתך הכללית "האם יש הבדל לשוני בין 'נגלו' לבין 'נתגלו'?". (ב) תשובה לשאלה זאת לפי אבן שושן נתתי בדברים שכתבתי, כלומר: ברמה הכללית אין הבדל. תשובתי התייחסה למשמעויות של שני הפעלים באופן כללי (כך הבנתי את השאלה) ולא לנושא הספציפי של הערך שעליו מתקיים הדיון, כי זהו תחום שאינני בקי בו, ואני נמנע מהבעת דעות בתחומים שאינני בקי בהם. Amikamraz - שיחה 23:28, 28 ביולי 2018 (IDT)
- נגלו זה סביל, ונתגלו/התגלו זה סביל ופעיל. לפיכך מבחינה דקדוקית סביר יותר "מים שנגלו", אך בכל זאת משתמשים ב"מים שנתגלו". לא יודע למה. קובץ על יד • שיחה • 22:40, 28 ביולי 2018 (IDT)
- Amikamraz, (א) מים גלויים הם מים גלויים, גם אם איש לא גילה אותם. (ב) מה בכל זאת ההבדל בין "נגלו" לבין "נתגלו"? האם בכלל יש הבדל? יוניון ג'ק - שיחה 01:42, 28 ביולי 2018 (IDT)
- לפי מילון אבן שושן שני הפעלים הללו נרדפים במידה רבה. דגש חזק, לבניין התפעל לא תמיד יש משמעות של פעולה חוזרת (רפלקסיבית); לעיתים קרובות יש לו משמעות של פעולה פסיבית, כמו בפועל "התגלה". לדוגמה: במשפט "הסוד התגלה", שהוא משפט תקין לחלוטין, הסוד לא גילה את עצמו אלא מישהו גילה אותו. Amikamraz - שיחה 01:37, 28 ביולי 2018 (IDT)
- בעלי הידע בלשון והגהה, האם יש הבדל לשוני בין "נגלו" לבין "נתגלו"? יוניון ג'ק - שיחה 01:20, 28 ביולי 2018 (IDT)
- אחרי הכל, חושבני שעדיף להיצמד למה שיותר מוכר ונפוץ, שזה משקים מגולים, וביחיד 'משקה מגולה'... או שאולי נעבור להצבעה קטנה?! בברכה בן-ימין - שיחה 02:20, 27 ביולי 2018 (IDT)
- מה ההבדל בין "נגלו" לבין "נתגלו"? יוניון ג'ק - שיחה 20:58, 26 ביולי 2018 (IDT)
בואו נתקדם קצת בדיון... מבדיקה שלי - במקורות המוזכרים בערך זה כתוב "משקים שנתגלו". האם יש מישהו שמתנגד לשינוי שם ערך זה למשקים שנתגלו? יוניון ג'ק - שיחה 10:02, 1 באוגוסט 2018 (IDT)
- אני בעד משקים שנתגלו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 17:18, 3 באוגוסט 2018 (IDT)
- אם "משקים שנתגלו" הוא הביטוי בו משתמשים במקורות העוסקים בדבר, כך צריך להיות שם הערך (כמובן עם הפניות מביטויים אחרים המופיעים באותה משמעות). Amikamraz - שיחה 18:50, 3 באוגוסט 2018 (IDT)
בעיה בערך[עריכת קוד מקור]
אני לא מתמצא כלל בנושאים הלכתיים, ובהחלט יכול להיות שזה ערך מצוין מנקודת ראות הלכתית. אבל הוא מתעלם במופגן מהעובדה הפשוטה שהטעם העיקרי שניתן לאיסור (נחשים וכו') משקף תפיסה עממית עתיקה, שאיננה עולה בקנה אחד עם הידע המדעי של ימינו. כל עוד הערך נמנע מהתייחסות ראויה (ולא הרמוניסטית או אפולוגטית) לבעייתיות הזאת, הריהו פגום מיסודו. ראובן מ. - שיחה 03:05, 31 ביולי 2018 (IDT)
- לא יודע אם זה סיבה ל'פגום מיסודו', אך אכן בהחלט הוא ראוי להרחבה בנושא זה, (אולי במסגרת עבודתי על טיוטה:השתנות הטבעים אנסה להרחיבו). בברכה בן-ימין - שיחה 12:35, 1 באוגוסט 2018 (IDT)
- ראובן מ., אדרבה גם מבחינה הלכתית לחלק ניכר מן הפוסקים ההלכה אינה תקפה בזמנינו, הובא בערך תחת הכותרת להלכה. חסר תקנה • שיחה • כ' באב ה'תשע"ח • 12:48, 1 באוגוסט 2018 (IDT)
פסיקת השולחן ערוך[עריכת קוד מקור]
בן-ימין, לא רציתי לשחזר אותך, אבל אני חושב שכיוון שהשו"ע המוסכם כפוסק אחרון הכריע שמותר, לא מתאים לכתוב יש שכתבו (יש מקום לשפר את הנוסח הקודם אבל המצב הנוכחי צורם לי מאוד). חסר תקנה :-) • שיחה • ג' בכסלו ה'תש"ף • 09:06, 1 בדצמבר 2019 (IST)
- צדקת. תקנתי. בברכה בן-ימין - שיחה 14:17, 1 בדצמבר 2019 (IST)
באלו משקים נוהג גילוי[עריכת קוד מקור]
במשפט: "ויש אומרים שגם: מים, יין, חלב, דבש ושום כתוש." יש חזרה מיותרת, שמא צריך פשוט לכתוב "ויש אומרים שגם שום כתוש"?