שיחה:רנה דקארט

גלגול מגרסה מושחתת

אפשר לגלגל גירסה אחורה? הנוכחית הושחתה. תודה אבנעזר ב. 10:01, 20 ינו' 2005 (UTC)

אתה יכול לשחזר בעצמך, בחר את הגירסה שלפני ההשחתה, לחץ על עריכה, ותרשום בתקציר - שיחזור. דורית 10:03, 20 ינו' 2005 (UTC)

תודה :-)אבנעזר ב. 10:37, 20 ינו' 2005 (UTC)

קוגיטו ארגו סום

אם אני זוכר נכון, המשפט המפורסם הוא: "אני מטיל ספק - לכן אני חושב; אני חושב - לכן אני קיים". ppesel

יתכן, אבל צריך למצוא סימוכין שזה אכן כך ואז לשנות. דורית 11:18, 22 אוקטובר 2005 (UTC)

אני שמעתי את פרופ' מיכאל הרסגור מצטט כך בצרפתית ומתרגם כך לעברית באחת מתוכניות "שעה היסטורית". המשמעות של הביטוי והשוני היא בכך שלפי המשפט העממי "אני חושב - משמע אני קיים", הרי עיקר התיזה הוא האדם החושב, ואילו לפי המשפט המורחב המשמעות היא שיש להטיל ספק (כלומר - ביקורת) בכל נושא, אפילו אם הוא מקובל על הכלל. ppesel 23:39, 22 אוקטובר 2005 (UTC)

גם לי זכור שהמשפט לא ממש מדוייק. למה שלא תכתוב זאת בליווי ההסבר המתאים בערך עצמו? דורית 23:53, 22 אוקטובר 2005 (UTC)

אני מעדיף למצוא את הציטוט המדוייק מאשר לצטט מהזיכרון החלש שלי. ppesel

ראו דיון נרחב ב-en:Cogito ergo sum. דוד שי 04:53, 23 אוקטובר 2005 (UTC)

אני סבור שכדאי להתחיל בנקודה הידועה -- דקארט מעולם לא כתב "קוגיטו ארגו סום" -- ולהמשיך משם... רלף פון שוונץ 15:50, 23 מאי 2006 (IDT)

לא. ציטוט:

Ac proinde hæc cognitio, ego cogito, ergo sum,

est omnium prima & certissima, quæ cuilibet ordine philosophanti occurrat.

בספרו הלאטיני. אמנם בתחילה רשם משפט זה בצרפתית, אך מה בכך?

-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ז בשבט ה'תשע"ג • 02:23, 7 בפברואר 2013 (IST)

שמות הפרסומים בעברית או לועזית

האם יש איזו מוסכמה לגבי השפה שבה נכתבים שמות ספרים או פרסומים של אנשים? מכיוון שלדוגמא אחרי הגיונות על הפילוסופיה הראשונית צריך להכתב אולי Meditationes de prima philosophia , שזה השם תחתיו פורסם הספר ולאו דווקא התרגום האנגלי. לפי דעתי צריך לרשום את השם בעברית אם הוא תורגם ופורסם בעברית ואם לא לכתוב אותו בשפה שבו הוא נכתב, ובסוגריים לתת תרגום עברי חופשי לכותרת.--יונתן 12:17, 20 יוני 2006 (IDT)

לפי דעתי, האופן הראוי לעשות זאת הוא בכל מקרה יש לכתוב קודם כל את השם בעברית (ואפילו אם החיבור עצמו לא תורגם לעברית) ולאחר מכן, בסוגריים, את שמו בשפת המקור. את האנגלית אפשר להשאיר לויקיפדיה האנגלית. ערכתי את הערך מחדש בהתאם לרוח זו. טיפש ט"ו בשבט 14:00, 20 יוני 2006 (IDT)

טקסט מתוך שני הגיונת הראשונים של הספר "הגיונות"

רנה דקארט - הגיונות:

על הדברים שאפשר להטיל בהם ספק

זה זמן-מה נוכחתי לראות כי מאז שנות חיי הראשונות דעות רבות המוטלות בספק התקבלו בעיני כנכונות, וכי כל מה שביססתי מאז על עקרונות רופפים כל כך, בהכרח יהיה מפוקפק ובלתי ראוי עד מאד.

הבנתי שאם ברצוני להשתית דבר-מה איתן ומוצק במדעים, יהיה עלי לגמור אומר לסלק פעם אחת בחיי את כל אותן דעות שהאמנתי בהן עד כה, ולהתחיל שוב הכול למן היסודות...

והנה עתה... אפנה בכובד ראש ומתוך חירות לערער ולהחריב בכללן את כל דעותי הישנות... כל אשר קיבלתי עד כה כאמיתי וכבטוח ביותר, למדתיו מן החושים או דרך החושים, אך היו מקרים שבהם התברר לי כי חושי מטעים אותי. והרי מידת הזהירות דורשת שלעולם לא נבטח בבטחון גמור באשר הטעה אותנו אפילו פעם אחת...

ישנם אולי דברים רבים אחרים אשר בהם לא מתקבל על הדעת להטיל ספק, אף אם הם ידועים לנו דרך החושים – למשל, היותי עכשיו כאן, ישוב ליד האח, לבוש כותונת לילה, מחזיק נייר זה בידי, ודברים אחרים ממין זה. ואיך אוכל להכחיש כי ידיים אלה, כי גוף זה – שלי הם? אלא אם אדמה את עצמי אולי לאותם אומללים קלושי דעת, שאדיה השחורים של המרה העכירו את מוחם עד כדי כך, שאינם חדלים להכריז כי מלכים הם, אף שהם עניים מרודים, או כי לבושים הם שש וארגמן, אף שאין בגד לעורם... ומה בכך? אנשים אלה משוגעים הם, ואין זאת אלא שאיראה תמהוני כמותם, אם אמדוד את עצמי לפי דוגמתם.

אלא שבכל זאת מן הדין הוא שאביא כאן בחשבון שהנני אדם, ומכאן שדרכי לישון, ובחלומותיי הריני מדמה בנפשי דברים שאינם נופלים בשגיונים מחזיונותיהם-בהקיץ של אותם קלושי דעת... זמן רב קבועה ברוחי דעה מסויימת ולפיה ישנו אל כל יכול, והוא אשר ברא ויצר אותי כפי שהנני . אולם מי לכפי יתקע כי האל לא פעל כך, שכלל אין ארץ ואין שמים, ולא גוף מתפשט, ולא צורה ולא גודל ולא מקום, ושאעפ"כ תהיינה לי תחושות של כל הדברים הללו?

על טבעה של הרוח האנושית, ועל כך שניתן להכירה ביתר קלות מאשר את הגוף

...שכנעתי את עצמי שאין מאומה בעולם, שאין שמים ואין ארץ ואין רוח ואין גוף.

האם אין אני משוכנע לפיכך שאף אני עצמי אינני? לא. ללא ספק אני הייתי, אם השתכנעתי, או אף אם רק חשבתי מחשבה כלשהי. אלא שישנו רב-רמאים אדיר כוח וכליל עורמה שאינני יודע מי הוא, המשתמש במלוא עוצמתה של תחבולתו כדי לרמותני תמיד.

אין אפוא כל ספק שאני נמצא, אם הוא מרמה אותי. ויכול הוא להוסיף ולרמותני כאוות נפשו, אך אין בכוחו לעשות שאהיה לא-כלום כל עוד אני חושב שאני דבר מה. אשר על כן, לאחר עיון מעמיק ובחינה מדוקדקת של כל הדברים יש לבסוף להסיק ולקבל כעובדה מוצקה כי משפט זה "הנני, אני קיים " אמיתי הוא בהכרח, בכל פעם שאני מביע אותו או תופש אותו ברוחי.

שד מתעתע

במהדורה שקניתי ל"הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" (תרגומו של יוסף אור) השד המתעתע נקרא "המלאך הרע" (עמוד 38 - "אלא איזה מלאך רע שהוא גם ערום ורמאי", איך הפך המלאך של דקארט לשד? בברכה, Tahmar1900 23:46, 1 בנובמבר 2006 (IST)

אין מצב שהאל מטעה את כל התודעה, זה גורע משלמותו......

השאלה שלי היא, עצם זה שכשהוא אומר שהוא לא יכול להטעות אותנו (כי זה גורע..) גורע מהאינסופי שבו...

דקארט מתייחס גם לעניין הזה. לאמור, אין אפשרות להכחיש כי האל מרשה שנטעה מפעם לפעם, ומכאן שהטעייתי או טעותי אינה סותרת את טובו של האל, וייתכן והאחרון מרשה ואף מוודא שאהא טועה פעם אחר פעם.

אני חושב משמע אני קיים

באופן אישי, אני מתנגד לניסוח המקובל הזה של המשפט שמפספס את משמעותו לגמרי.

המשפט "אני חושב משמע אני קיים", פירושו שקיום וחשיבה חד הם - מאחר שאני חושב, אני קיים ומאחר שאני קיים, אני חושב. התנאי השני כמובן שגוי ודקארט לא התכוון אליו. (סלעים קיימים באופן נפלא גם ללא חשיבה)

אני מציע את "אני חושב, לכן אני קיים". משום מה, אלמוני שינה את הניסוח ל"אני חושב, מכך נובע שאני קיים", שזה ניסוח ארוך שלא לצורך. משמעות שני הניסוחים זהה, לכן שחזרתי את העריכה. יובל מדר 19:15, 20 ביולי 2007 (IDT)

את המשפט אני מכיר בעברית רק עם המִלּה משמע, ולא אחרת. איני מוצא שום פסול במונח "משמע". במילון אבן שושן כתוב על משמע: "הכוונה הפשוטה שבמִלּה כפי שאנו שומעים אותה". על המונח משמע ש־ כותב אבן שושן: "מסתבר כי, הכוונה היא ש־". וזהו בדיוק הטיעון של דקארט, אני חושב, ופירוש זה שאני גם קיים. בכל מקרה, במשפט הזה יש שקילות רבה מאוד, דקארט בפרק השני של "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" כותב במפורש: (לאחר שגילה שהוא יצור חושב, בפעם השנייה) "אני קיים, אני נמצא: דבר זה הוא ודאי. אך למשך איזה זמן? הוה אומר, כל זמן שאני חושב. כי יתכן שאילו הייתי פוסק מלחשוב, הייתי פוסק גם מלניות או מלהמצא.". אפשר להחזיר למשמע? בברכה, Tahmar1900 00:25, 21 ביולי 2007 (IDT)

אני יודע שהתרגום נפוץ, ואף על פי כן.

בדיוק לא. "הכוונה היא ש־": תרגום זה במילון אבן שושן מתאים בדיוק לפירוש המובן למילה משמע - שכוונת שני החלקים שווה, אך אין זה כך. בעניין המשך דבריו של דקארט, הוא אומר שאם הוא יפסיק לחשוב, לא תהיה לו ראיה לכך שהוא אכן ממשיך להתקיים, אבל הוא בהחלט לא אומר שהוא בהכרח לא יתקיים.

הפנתי שאלה לאתר האקדמיה ללשון עברית, אראה מה הם יענו בנושא. יובל מדר 02:52, 21 ביולי 2007 (IDT)

דקארט אינו מנסה לבדוק מה קיים ומה לא, הוא מנסה למצוא מה הוא יכול לדעת על העולם. הוא עושה זאת בשני כיוונים ומגיע לשקילות השנוייה במחלוקת הזו:

• אטיל ספק בהכל. במה אינני יכול להטיל ספק? בהטלת הספק עצמה. לכן אני מטיל ספק (=חושב), אי לכך, אני קיים. כך הוא מגיע מחושב לקיים.
• אני קיים. אני יודע על עצמי שאני מורכב מנפש וגוף, הגוף יכול להיות מוטל בספק, לכן נוציא אותו החוצה. נבדוק אילו תכונות יש לנפש:

1. להיות ניזון ומהלך - לא ייתכן בלי גוף.
2. להרגיש - כפי שאמרנו, בלי גוף זה לא ייתכן. בנוסף, גם בשעת החלום אני מרגיש, לכן אסור לסמוך על החישה.
3. לחשוב - תואר זה לא יכול להיות מופרד ממני.

וכך הוא מגיע מקיים לחושב. בברכה, Tahmar1900 22:56, 21 ביולי 2007 (IDT)

יובל, אני לא מבין על מה טענותיך. לפי האופן שבו אני רואה זאת, בדיוק ההפך ממה שאת טוען הוא נכון- "אני חושב לכן אני קיים" הוא הביטוי המטעה, ולא "אני חושב משמע אני קיים".

"לכן"- זו מילה שמצביעה על קשר סיבתי. להגיד "א' לכן ב'" פירושו שא' נגרם בתוצאה מב'. ניתן להחליף בגסות את המילה "לכן" במילים בגלל זה". להגיד "אני חושב, ובגלל זה אני קיים"- זה לא תיאור טוב של השקפתו של דקארט, כי הוא לא טוען שהקיום נגרם דווקא כתוצאה מהחשיבה.

"משמע"- היא מילה שמצביעה על קשר של השתמעות. להגיד "א' משמע ב'", אומר שנכונתה של א' גורר בהכרח גם את נכונתו של ב', אבל לאו דווקא מתוך קשר סיבתי בין שניהם. ניתן להחליף בגסות את המילה "משמע" במילה "כלומר". להגיד "אני חושב, כלומר אני קיים"- זה כן תיאור טוב של השקפתו של דקארט, כי הוא כן טוען שזה שהוא חושב אומר בהכרח שהוא קיים.

דוגמה אחרת להמחשה: אם אני אומר "כלל לא שהיתי בארץ בזמן ביצוע הפשע, ולכן אני לא זה שביצעתי אותו"- מתפרש כאילו אני מודה שאם כן הייתי בארץ, כן הייתי מבצע את הפשע, כי הסיבה שלא ביצעתי אותו היא שלא הייתי בארץ. אם אני אומר "כלל לא שהיתי בארץ בזמן ביצוע הפשע, משמע אני לא זה שביצע אותו"- פירושו שמהעובדה שלא שהיתי בארץ נובע בהכרח שלא אני ביצעתי את הפשע, היות שזו ראיה מספקת (אבל לא מחויבת!) שלא יכולתי לבצע את הפשע.

אני חושב שיש להחזיר את הניסוח "אני חושב משמע אני קיים", שכן הוא לא רק המקובלת והנפוץ יותר, אלא גם זה המציג את הרעיון בצורה המדויקת יותר.

בכבוד רב, טיפש ט"ו בשבט • שיחה 03:19, 22 ביולי 2007 (IDT)

אני לא יודע מה לענות לך, אני מבין את המילה לכן כהסקת מסקנה ולא רק כתיאור סיבה, והדוגמאות הנגדיות שלך דווקא מתאימות נפלא לתפיסה שלי. (הייתי מצפה מאדם שלא היה בארץ להגיד ש"לכן, לא יכולתי לבצע את הרצח", ולא הייתי חושב לרגע שכוונתו שאם היה, היה מבצע אותו)

אולי שאלה אחת נוספת - איך תתרגם לאנגלית את "משמע", ואיך את "לכן"?

על כל פנים, מאחר שאני בדעת מיעוט, אתה מוזמן להחזיר את המצב לקדמותו. אראה אם האקדמיה ללשון תהיה לצדי (עוד לא קיבלתי את תשובתם), ואם לא אצטרך לחשוב קצת על העניין ולראות מאיפה נובעת הטעות שלי. יובל מדר 10:33, 22 ביולי 2007 (IDT)

אמנם הייתי מתרגם לאנגלית "לכן" כ"Therefore", בצורה שתואמת את הגרסה האנגלית של האמרה, אבל לא כל מופע של "Therefore" הייתי מתרגם ל"לכן". את המילה "משמע" הייתי מתרגם כ"Meaning".

אישית, אני חושב שהתרגום הפשוט והמוצלח ביותר למשפט הוא "אני חושב, לפיכך אני קיים". אבל מכיוון שהצורה "משמע" כבר השתרשה בשפה העברית והיא הצורה המקובלת כיום, והיא גם תקנית לא פחות, אני חושב שעדיף לדבוק בה, ובהתאם להסכמתך, אני מחזיר אותה לערך.

בכבוד רב, טיפש ט"ו בשבט • שיחה 11:24, 22 ביולי 2007 (IDT)

אגב, שכחתי לציין, אין לי התנגדות ל"אני חושב, לפיכך אני קיים". יובל מדר 20:35, 24 ביולי 2007 (IDT)

"משמע" אין פירושו "משמעותו זהה", אלא גם "(מכאן) נובע". לדוגמה, אצל ש. בן ציון: "יהודים גאים אלוּ נקראים על פי רוב בשמות של ערים אחרות, משמע שלא מילידי טלנשטי הם", אצל ביאליק: "דבר זה הוא מחוץ לרשותנו; הוא מתאים לאינסטינקטים של שני העמים, – משמע: זהו הכרח!". בשני המקרים ברור שהגרירה היא לכיוון אחד. (לדוגמאות הגעתי מחיפוש "משמע" באתר פרויקט בן-יהודה).

כך שאין פה טעות. יש ניסוח ארכאי, אבל כיוון שהוא שגור אין להחליפו. דב ט. 16:21, 22 ביולי 2007 (IDT)

אין פה טעות. הנוסח המקובל הוא העדיף. דרור 14:16, 23 ביולי 2007 (IDT)

את זה אני מקבל, רק שבגלל כפל המשמעות, וחשיבות הניסוח המדויק בפילוסופיה, אני מאמין שעדיף להשתמש במילה המבהירה את מהות ההסקה באופן חד יותר. (גם אם האדם הממוצע צפוי להבין את כוונת הנאמר) אגב, בספריה הווירטואלית של מט"ח נבחרה דווקא הגרסא המכילה את המילה "לכן", והנוסח המקובל כלל לא מופיע שם. יובל מדר 14:50, 23 ביולי 2007 (IDT)

אני ממליץ למתדיינים לקרוא את ההקדמה לתרגום החדש של הגיונות. המתרגם אמנם לא מכריע בסוגיה זו, משום שלשמחתו הקוגיטו איננו מופיע בספר זה, כי אם ב"מאמר על המתודה"), אך הוא מביע אי נחת מהתרגום המקובל, ומנמק את התנגדותו. דוד 03:57, 25 ביולי 2007 (IDT)

אנסה להשיג אותו. האם הוא מתנגד לו מאותם הטעמים? יובל מדר 10:44, 26 ביולי 2007 (IDT)

מכל הניסוחים שהובאו בינתיים, היחיד (!) שאין בו ערפול בשל כפל משמעות הוא "מכך נובע ש". למה לא להשתמש בו?

אם רוצים לקצר, אפשר אולי לנסות את אחד מאלו:

• "אני חושב, מובן שאני קיים"
• "אני חושב, מכאן שאני קיים"
• "אני חושב, בהכרח אני קיים"
• "אני חושב, מוכח שאני קיים"
• "אני חושב, מוכרח שאני קיים"

217.132.44.9 11:34, 27 ביולי 2007 (IDT)

אני מסכים שהתרגום הנפוץ אינו תרגום נכון של המשפט, אך אני מתנגד לשינוי תרגום שכבר השתרש, אנו מתעדים את המציאות העברית, ולא ממציאים, מחדשים או מתקנים אותה. ניתן להעלות את הסוגייה בנוגע לתרגום בערך. יונתן ^שיחה 14:28, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

אני כלל לא מסכים. מטרת האנציקלופדיה היא להביא את הרעיונות שהעלה דקארט, לא את האופן בו נהוג היה תמיד להציג אותם. האם לפי אותו השיקול על האנציקלופדיה להשתמש בבדידים להבהרת הערך מספר טבעי כיוון שהשיטה מקובלת? יובל מדר 15:38, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

הובאה כאן הגדרה מאבן-שושן לפיה "משמע" פירושו "מסתבר כי", והובאו דוגמאות לשימוש כזה. (א משמע ב = מתוך א נובע ב). לכן, כאמור, הניסוח אינו שגוי, אלא רק מיושן. מצד שני, הוא שגור היטב, ואין סיבה להחליפו. דב ט. 15:43, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

לא ברורה לי אנלוגית הבדידים. אנחנו לא קוראים למספר טבעי מספר בדידי בעברית, אך משפט זה לרוב נקרא אני חושב משמע אני קיים בעברית. אם חוקר מסוים אמר שהתרגום היותר נכון לעברית הוא X ניתן לכתוב זאת בערך, אך צריך גם לכתוב שהביטוי הנפוץ הוא אני חושב משמע אני קיים. יונתן ^שיחה 10:28, 7 באוגוסט 2007 (IDT)

אני חושב שאני חושב משמע אני קיים הוא הביטוי הטוב יותר. משמע אני קיים.

איןציקלופדיה משמע אני קיים.

וברצינות - אני חושב שמשמע אני קיים עדיף.

-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ז בשבט ה'תשע"ג • 02:23, 7 בפברואר 2013 (IST)

עבודתו המתמטית

דקרט נחשב לאחד מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים, למה אין פרק על עבודותיו המתמטיות? --טוקיוני 16:38, 18 באוגוסט 2007 (IDT)

שאלה מצוינת! התשובה: כי עדיין לא כתבת (כתבתי/כתבנו) אותו.--‏Golf Bravo‏ 16:51, 18 באוגוסט 2007 (IDT)

הקוגיטו

לדעתי צריך להפוך את החלק הארי של הערך הזה לערך על הקוגיטו. זה טיעון מאוד מפורסם וחשוב שלו, אבל זה לא צריך להיות כל הערך עליו. פסקת הביקורת על הטיעון הייתה מבחינתי הקש ששבר את גב הגמל. אין צורך בערך בתור ערך. נוי 17:41, 13 בפברואר 2008 (IST)

התרומה לחשבון האינפיניטסימלי

כיצד יתכן שניוטון ולייבניץ פיתחו את החדו"א למעלה ממאה שנה לאחר מותו של דקארט, אם ניוטון נפטר רק 77 שנים לאחר מותו, ולייבניץ לאחר 66, על פי שנות הפטירה המובאות בויקיפדיה? משה פרידמן - שיחה

באיזה בית משפט שימש אביו של דקארט?

בגירסא האנגלית כתוב שמדובר בבית משפט מקומי (מחוזי). [-- חסרה חתימת המשתמש]

ומי שואל? (דברי פרופ' הרמן כהן לתלמיד שהודיע שכבר לא ישן כל השבוע מאז השיעור האחרון, כי איך הוא יכול לדעת אם הטיעון של דקארט נכון.)
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ז בשבט ה'תשע"ג • 02:23, 7 בפברואר 2013 (IST)

שלמות - פסיכולוגיה

הערך חסר. אין כל התייחסות לכך שדקארט הניח יסודות חשובים לפסיכולוגיה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.186.50.104 10:03, 21 בינואר 2012 (IST)

קוואנטים וסיבתיות (בפיסקה על אלוהים)

לא מוסבר כאן ולא בערך על תורת הקוואנטים מה הקשר בין סיבתיות לתורת הקוואנטים [--חסרה חתימת המשתמש]

דקרט כמתמטיקאי

בתת הנושא שעוסק בדקרט כמתמטיקאי, קיים התוכן הבא:

דקארט היה הראשון שהציע להביע פונקציות על ידי שרטוט מערכת צירים גרפית של X ו-Y ועליה לתאר את ערכי הפונקציה של X-Y. כך ניתן להבין התנהגות פונקציות באופן גרפי, המקל על הבנת הפונקציה. שיטה זו נקראת מערכת צירים קרטזית על שמו.

דקארט היה גם הראשון להציג את התחשיב האינפיניטיסימאלי, אשר היווה את הבסיס לחשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי שפיתחו לייבניץ וניוטון לאחר מותו.

תרומתו הידועה ביותר למתמטיקה, הייתה בתרגום הגאומטריה לתחשיב האלגברי, מה שידוע כגאומטריה האנליטית וכטריגונומטריה.

למיטב ידיעתי, ובעקבות קורס עברתי בנושא באוניברסיטה הפתוחה, התוכן אינו מדויק.

1) המושג 'פונקציה' לא היה מוכר לדקרט, ונטבע זמן רב לאחר מותו.

2) דקרט לא שרטט מערכת צירים, ודאי לא קרטזית, אלא רק הביע באמצעות משוואה את הקשר בין אורכי קטעים, שאחד מהם תלוי בשני. מי שהיה קרוב לשרטוט מערכת צירים היה פרמה.

3) מערכת צירים קרטזית היא שימוש בשני צירים מאונכים על מנת להביע כל נקודה כזוג סדור של מספרים, ולא כפי שכתוב.

4) מה בין דקרט לבין תחשיב אינפיניטיסמלי? סיימתי עכשיו לקרוא הרבה מאמרים בנושא ולא מצאתי זכר. למעשה, מצאתי הסבר למה הוא לא עסק באינפי, למרות שבני דורו כן עסקו בזה.

5) האם הביטוי "תחשיב אלגברי" תקני? מה בכלל המשמעות שלו?

6) תרומתו של דקרט לא הייתה קשורה לטריגונומטריה, ולכן לא ברור לי מדוע היא ידועה היום כטריגונומטריה.

אם השאלות לא ימצאו פותר בימים הקרובים, אשנה את הערך בעצמי.

אלון - שיחה 20:17, 26 בינואר 2013 (IST)

לפי המאמר באנגלית הקשר שלו הוא כך:

מקור הדברים בספרו של יאן גולברג: תורת החשבון מהולדת המספרים, בהוצאת נורטון. מסת"ב 0-393-04002-X

א. המערכת הקרטזית קרויה על שמו - בעקבות פיתוח והמצאת תחום ההנדסה האנליטית, המאפשרים להציג מושגים הנדסיים באמצעות משוואות בלבד, וכן להפך, ניתן לראות משוואות כמייצגות ומגדירות את המושג ההנדסי.

ב. אחד המושגים המרכזיים שפיתח במסגרת זו היה שימוש נרחב בפונקציות זוויתיות מתורת התשבורת (טריגונומטריה בלע"ז - ובשמו העברי מתרגומו של אבן תיבון לפירוש המשנה לרמב"ם) - הסינוס הקוסינוס והמשיק (טנגנס בלע"ז) להגדרת אותן צורות הנדסיות שחקר.

ג. פיתוח זה, של ההנדסה הניתוחית, היה גורלי לפיתוח החשבון האינסופי (בלע"ז אינפיניטיסימלי) והניתוחי (אנליטי בלע"ז), מכיוון שגם יצחק ניוטון וגם לייבניץ הפעילו את שיטותיהם לצורך פתרון "בעיית המשיק" (טנגנס בלע"ז) - כלומר חישוב המשיק של צורה הנדסית ושל גרף.

תרומה נוספת שלו לתחום הוא המצאת "כלל הסימנים" (en:Descartes' rule of signs) לקביעת מספר השורשים השליליים הממשיים (כלומר שהם מספרים ממשיים - של רב איבר (פולינום בלע"ז).

-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ז בשבט ה'תשע"ג • 02:23, 7 בפברואר 2013 (IST)

הרחבה בנושא תרומתו למתמטיקה

דקארט היה פילוסוף ידוע ומוערך וטוב שהערך עוסק בהרבה בתרומותיו לעולם זה. ובכל זאת, לדעתי כדאי מאוד להוסיף ולהעשיר את הפרק שעוסק בתרומתו לעולם המתמטיקה, שכעת מתוארת באופן מצומצם בלבד. אשתדל בעצמי לתרום, כשיהיה לי זמן, אבל אשמח אם מי שיוכל יעזור בינתיים לטפל בזה. עריכה: ראיתי שכבר הנושא הזה עלה בעבר פה בשיחה, ולכן באמת כדאי להתמקד בזה...Delbarital - שיחה 01:50, 2 בפברואר 2014 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

רשום שרנה דקארט נפטר בגיל 53 אבל 1650-1596 שווה 54 אז הוא נפטר בגיל 54 לא 53

מקור: דווח על ידי: ירון. 79.177.126.56 20:16, 10 בנובמבר 2015 (IST)

הוא לא סיים את שנתו. זאת אומרת שהוא מת בגיל 53 עשרה חודשים ועוד כמה ימים. לכן הוא היה בן 53 ולא 54. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 09:11, 11 בנובמבר 2015 (IST)

נסיבות מותו של דקארט

הטענה בדבר מותו באופן לא טבעי היא קונספירטיבית וראיותיה יחסית חלשות. לדעתי נכון לסייג את המחקר המוצג באיזו טענה שכנגד על ידי אזכור חוקרים או היסטוריונים שלא השתכנעו מהטענות של אברט עמית - שיחה 09:11, 28 בפברואר 2018 (IST)

מישל דה מונטן

בספר של "האוניברסיטה הפתוחה" מדיקרט עד יום: פילוסופיה במאות ה-17 וה-18 כרך א' יש פרק שלם העוסק בהשפעה של מישל דה מונטן על הגותו של דקארט 97-108. ולמרות זאת, אין שום זכר לקשר הזה בערך. אחת ההשראות של דקארט לכתיבת "הגיונות" היה וי התפיסה האינטרוספקטיבית של מונטן.

ראוי לכל הפחות, להכניס את דה מונטן לרשימת המשפיעים על דקארט ואולי גם לערך עצמו.

דיווח שאורכב ב-17 בנובמבר 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

ציטוט מתוך הערך של דקארט. אני לא פילוסוף גדול אבל זה נראה שהקטע הזה סובל מהטיה.

״הדיון בהוכחות אלו נמשך עד ימינו, כאשר ישנם פילוסופים הטוענים כי דקארט ממהר להסתמך על הנחות יסוד לא מגובות ע"מ להוכיח את קיום האל שהוא מרכיב חיוני ליצירת המדע המודרני. עם זאת, נדמה כי אם יבקשו הטוענים כך להמשיך ולגזור מסקנות ע"פ אותן טענות שהעלו נגד דקארט, עליהם לכפור מכל וכל במהימנות מדעי הטבע, בקיומם של סדר וחוקים בו, וכמובן אף בקיומם עצמם (כיוון שכל אלו, כמובן, מסתמכים על הנחות יסוד "בלתי מגובות" לשיטתם). כיוון שמעטים מבינייהם עושים זאת, אין לראות בטענותיהם יותר ממס שפתיים הנועד להתנגחות.״

אכן לא רלוונטי. ההוכחות של דקארט לקיומו של האל אכן זכו להרבה תגובות מפילוסופים שבאו אחריו שסתרו אותן באופן די משכנע אבל אין לזה מקום בערך של דקאט, בוודאי לא בניסוח הזה. הסרתי את הקטע. --Telecart - שיחה 21:18, 16 בנובמבר 2020 (IST)

דיווח שאורכב ב-17 בנובמבר 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

הקוגיטו ההמפורסם של דיקארט הוא "חושב משמע קיים" ולא כמו שרשום בערך "אני חושב משמע אני קיים"- בטיעון של דיקארט ה"אני" מגיע רק בשלב השלישי אחרי שדיקארט מוכיח שיש "חושב" בשלב הראשון ושיש אלוהים בשלב השני.

ישנם מספר ניסוחים לקוגיטו. ב"הגיונות" זה ego sum, ego existo (הנני, אני קיים), ב"עקרונות" זה ego cogito, ergo sum (אני חושב, משמע אני קיים), ו"בחיפוש אחר האמת" זה dubito, ergo sum, vel, quod idem est, cogito, ergo sum ([אני] מטיל ספק, משמע אני קיים, או במילים אחרות, [אני] חושב, משמע אני קיים) . בכל אופן, התרגום המקובל לקוגיטו הוא "אני חושב, משמע אני קיים". --Telecart - שיחה 21:29, 16 בנובמבר 2020 (IST)

הקדמה לקוגיטו - שלושה שלבים בדרך לוודאות

מצוינים בערך שלושה שלבים של הטלת ספק שהטיל דקארט בדרך לוודאות. שלב ראשון - הטלת ספק בדברים שהשכל הישר יכול בצורה פשוטה להטיל בהם ספק, ואלו הם דברים כגון המקל המתעקם במים דברים שבאופן מחשבתי פשוט אפשר להגדיר שהם לא מייצגים את המצב הפיזי של החפץ. שלב שני - הטלת ספק בעצם היכולת להגיד שאנחנו ערים ורואים דברים, ספק זה נובע מהמצב בו אנו שקועים בחלום ובחלום יש לנו תפיסה של חפצים סביבנו ומראות כלשהם אבל כשאנו נעורים משנתינו אנו נוכחים לדעת שהכל היה השליה. אם כן מניין לנו שאיננו נמצאים במצב של חלום עכשיו והכל סביבנו אשליה?

בערך יש שימוש בשלב הראשון במונח אשליה, "הטיל ספק בתעתועים שכבר השכל הישר יטען שאינם אלא אשליה" והחלום נכנס כדוגמא לאשליה: "(למשל: גודלו של גוף במרחקים שונים, שינוי צורתו של גוף שאנו מביטים בו כשהוא בתוך מים, חלום)". חשוב להדגיש שבשלב הראשון דקארט לא מתכוון לאשליה במובן החושי אלא במובן הספקני כלאמר יותר דומה לאשליה אופטית דברים שבוודאי בצורה שכלית פשוטה הם אינם אמיתיים. המונח אשליה כתעתוע חושי, או כמשהו שלא קיים במציאות יותר מתאימה לשלב השני. החלום מביא את דקארט לספקנות בשלב השני היות והאדם יכול להשתמש ב"חושיו" בזמן החלום פירוש הדבר הוא שהם מסוגלים להטעות אותו ואינם בהכרח משקפים מציאות וודאית. יוצא אם כן שמדוע לא נאמר שאנחנו חולמים עכשיו ואז חושינו מתעתעים בנו?

לסיכום ולמעשה אני חושב שאת החלום צריך למחוק מדוגמא בשלב הראשון (אין זה דבר שלא קיים בצורה שכלית ופשוטה יותר מההנחה בשלב הזה שאנחנו ערים) וצריך להביא אותו לידי ביטוי בשלב השני בדרך לספקנות בחושים. כמו כן, יש בעיני לשנות את המילה "אשליה" במילה אחרת לדעתי מתאים להשאיר רק את המילה "ספק" כיוון שאשליה מבטאת אי-אמון בחושים משמע יותר מתאים לשלב שתיים.