שיחת תבנית:קישורי פרשה
העלתי את הדוגמא[עריכת קוד מקור]
בפרשת נח, השארתי בפרשנות גם קישורים שאינם בתבנית, אם אין התנגדויות, אני אעלה את התבנית בשאר הפרשות. (עמנואל כהן - שיחה 18:33, 6 בנובמבר 2016 (IST))
- הובעה התנגדות, ואתה יודע זאת היטב. הקישור שלכם אינו לפרשה אלא לפסוק. תוכל להדגים את זה במקומות אחרים, לא במרחב הערכים. נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ז • 19:22, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- דוד שי ביקש שנערוך כאן את הדיון הענייני בנושא. אני מניח שאם דוד ערך את התבנית, הוא גם תומך בשימוש בה, ראובן מ. גם תומך. כל ההבדל בין קישור לפסוק לבין קישור לפרשה, הוא שרואים גם את הפסוקים של הפרשה הקודמת (כמו כל תנ"ך שאתה פותח) לעומת היתרונות הרבים של מק"ג הכתר, כפי שהובאו על ידי וניתן לראות אותם בין השאר גם בערך מקראות גדולות הכתר בויקיפדיה וגם באתר עצמו ב"אודות". (עמנואל כהן - שיחה)
- נרו יאיר, אני לא מסכים עם ההתנגדות שלך. אפשר לראות את הדוגמה שבדף התבנית, שמקשרת לפרשת נח, שמתחילה באמצע פרק. הדף מציג אמנם את הפרק כולו, אבל הפסוק שבו מתחילה הפרשה מודגש בכחול, ולפניו כתוב "{פרשת נח}". בדרך זו קל מאוד לזהות את תחילת הפרשה. נוסיף לכך את העובדה שבפרשה מצוינות העליות השונות ("{שני}", "{שלישי}" וכו'), ושהאתר כולל שפע פרשנים ושלל וריאציות להצגת הטקסט (ניקוד, ניקוד וטעמים, תיקון קוראים ועוד) ונקבל שזהו קישור מצוין, עם יתרונות שאין בקישורים האחרים. דוד שי - שיחה 19:48, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- דוד, אני מזכיר לך את הדיון שהתנהל במקום הראשון שבו בחר עמנואל, שיחה:פרשת בראשית, ואף התחייב מראש, התחייבות שלא עמד בה, לקבל את ההכרעה שם. אתה עצמך הסכמת שם לדעתם של האחרים, שאין לקשר מהפרשות. זה בסדר שקל לזהות את תחילת הפרשה, אבל ההתחלה היא רק ההתחלה. גם במקורות אחרים ישנן האפשרויות של ניקוד וכך הלאה. עם זאת, כפי שנאמר שם ניתן לקשר מערכי הספרים. נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ז • 21:26, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- בדקתי את הקישור לראות על מה המחלוקת. לא הבנתי מה התועלת בו, במיוחד כשיש לנו מיזם מעולה כמו ויקיטקסט. עיינו למשל כאן. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:36, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- ראה כאן. ראובן מ. - שיחה 21:45, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- וכמובן כאן. ראובן מ. - שיחה 21:45, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- קרא בבקשה את כל דברי. אני לא בא להפחית חלילה מכבודו של המיזם, אבל יש לנו גם את ויקיטקסט. אנחנו צריכים לתת עדיפות למיזמי האחות כשזה אפשרי. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:50, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- אין מניעה לקשר גם אליו. במק"ג הכתר יש יתרונות ברורים שאין בו. ראובן מ. - שיחה 21:53, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- לדעתי הם אינם מספיק מובהקים. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:53, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- בסופו של דבר זה מקור עם גושפנקה אקדמית. בנוסף לדיוק בנוסח המסורה (שאולי פחות רלבנטי לוויקיפדיה כי לפחות בתורה ההבדלים בין הנוסחים זעומים), יש שם ריכוז נוח של הפרשנים הקלאסיים בנוסח מבורר (שזה עניין חשוב מאוד), למיטב ידיעתי חלק מהפירושים אינם זמינים ברשת אלא רק שם. ראובן מ. - שיחה 22:01, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- לדעתי הם אינם מספיק מובהקים. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:53, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- אין מניעה לקשר גם אליו. במק"ג הכתר יש יתרונות ברורים שאין בו. ראובן מ. - שיחה 21:53, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- הינה כיצד מיזם האחות התייחס, הוא נתן קישורים בכל פרק ובכל פסוק, ושמח על כך שהאתר הונגש בחינם לציבור: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F#.27.D7.9E.D7.A7.D7.A8.D7.90.D7.95.D7.AA_.D7.92.D7.93.D7.95.D7.9C.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.9B.D7.AA.D7.A8.27 (עמנואל כהן - שיחה 21:58, 6 בנובמבר 2016 (IST))
- מה שמייתר לחלוטין את הקישורים אצלנו. אין סיבה שאנחנו נקשר אם זה ממילא מופיע בוויקיטקסט. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:01, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- לפי ההיגיון הזה אפשר "לייתר" כמעט כל קישור חיצוני. ראובן מ. - שיחה 22:02, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- אנחנו אכן צריכים להשתדל לא להרבות בקישורים חיצוניים כשיש אפשרות אחרת. בהחלט נכון. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:02, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- צריך להרבות במקורות ובקישורים איכותיים ומקצועיים. ראובן מ. - שיחה 22:04, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- כאמור, במקרה הזה יש בכתר חסרון: הוא לא מקשר לפרשה ככזו, אלא רק לפסוק הראשון שלה. לכן לדעתי הקישור מתאים בערכי ספרים ולא בערכי פרשות. נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ז • 22:06, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- כבר הסברתי, בתחילת דיון זה, שהכתר מקשר יפה מאוד לפרשה, הקישור מפנה לפסוק הראשון (עם סימון ברור של תחילת הפרשה), וממשיך הלאה, עם סימון ברור של חלקי הפרשה. אני לא מבין מדוע ההתנגדות (ועוד פחות מבין את ההתנגדות של משתמש:ברוקולי). הכתר הוא המקור האיכותי ביותר שאנו מקשרים אליו, גם בערכי הפרשות, יש בו מידע שאין במקורות אחרים. במקום להתנגד לו, ראוי שתקבלו אותו בחיבוק. דרך אגב, הקישור אינו אונס איש להשתמש בו - מי שמעדיף את "מכון ממרא" או ויקיטקסט יוכל ללכת אליהם. דוד שי - שיחה 22:44, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- אתה צריך להבין מדוע יש התנגדות, ולו משום שהיית שותף לה בעבר. אוסיף עוד שמשתמש:AddMore-III כתב בעבר בדף השיחה של עמנואל שיש יתרון דווקא לטקסט המקובל שעבר במסורת ולא לנוסח האקדמי החמור. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ז • 08:03, 7 בנובמבר 2016 (IST)
- כי הסטנדרטים בערכי המקרא נורא גבוהים, אז בואו נוריד אותם קצת.
ראובן מ. - שיחה 10:21, 7 בנובמבר 2016 (IST) - נרו יאיר, אתה יוצר תחושה שמדובר פה בטקסט "לא מקובל", אז אבהיר, בטקסט המקראי מדובר בטקסט של כתר ארם צובא, שאין חולק על כך שהוא הטקסט המדוייק ביותר של נוסח המסורה, וכבר הרמב"ם העיד על כך ואף כתב את הלכות ספר תורה על פיו, במפרשים מדובר בטקסט היחיד שנעשה על סמך סריקה של עשרות כתבי יד שלא נעשתה מעולם! אין כיום "טקסט מקובל", אני מבטיח לך שלא תמצא שני טקסטים של רש"י שבפרק אחד לא יהיו בהם שינויים רבים המייצגים שיבושים רבים. אני מציע לקרוא כאן את מכתביהם של הרב עובדיה יוסף זצ"ל ואת מכתבו של הרב משה צוריאל (משגיח רוחני בישיבת שעלבים),הרב בן עטר במאמר ביקורת ב"יום השישי" והרב יואל קטן במאמר במקור ראשון, כולם אינם חשודים ככאלו שרוצים לשבח טקסט שאינו מקובל. דווקא השילוב של דברי שבח והתפעלות גם מחוקרי מקרא וחתני פרס ישראל, וגם מרבנים חשובים, מדגישים את החשיבות בהכנסת טקסט כזה לויקיפדיה. (עמנואל כהן - שיחה 11:57, 7 בנובמבר 2016 (IST))
- עריכה פעוטה מעין זו יכולה להדגים מקרה שבו נדרשים לבירור הנוסח. ראובן מ. - שיחה 12:29, 7 בנובמבר 2016 (IST)
- כי הסטנדרטים בערכי המקרא נורא גבוהים, אז בואו נוריד אותם קצת.
- אתה צריך להבין מדוע יש התנגדות, ולו משום שהיית שותף לה בעבר. אוסיף עוד שמשתמש:AddMore-III כתב בעבר בדף השיחה של עמנואל שיש יתרון דווקא לטקסט המקובל שעבר במסורת ולא לנוסח האקדמי החמור. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ז • 08:03, 7 בנובמבר 2016 (IST)
- כבר הסברתי, בתחילת דיון זה, שהכתר מקשר יפה מאוד לפרשה, הקישור מפנה לפסוק הראשון (עם סימון ברור של תחילת הפרשה), וממשיך הלאה, עם סימון ברור של חלקי הפרשה. אני לא מבין מדוע ההתנגדות (ועוד פחות מבין את ההתנגדות של משתמש:ברוקולי). הכתר הוא המקור האיכותי ביותר שאנו מקשרים אליו, גם בערכי הפרשות, יש בו מידע שאין במקורות אחרים. במקום להתנגד לו, ראוי שתקבלו אותו בחיבוק. דרך אגב, הקישור אינו אונס איש להשתמש בו - מי שמעדיף את "מכון ממרא" או ויקיטקסט יוכל ללכת אליהם. דוד שי - שיחה 22:44, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- אנחנו אכן צריכים להשתדל לא להרבות בקישורים חיצוניים כשיש אפשרות אחרת. בהחלט נכון. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:02, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- לפי ההיגיון הזה אפשר "לייתר" כמעט כל קישור חיצוני. ראובן מ. - שיחה 22:02, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- מה שמייתר לחלוטין את הקישורים אצלנו. אין סיבה שאנחנו נקשר אם זה ממילא מופיע בוויקיטקסט. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:01, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- קרא בבקשה את כל דברי. אני לא בא להפחית חלילה מכבודו של המיזם, אבל יש לנו גם את ויקיטקסט. אנחנו צריכים לתת עדיפות למיזמי האחות כשזה אפשרי. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:50, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- בדקתי את הקישור לראות על מה המחלוקת. לא הבנתי מה התועלת בו, במיוחד כשיש לנו מיזם מעולה כמו ויקיטקסט. עיינו למשל כאן. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:36, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- דוד, אני מזכיר לך את הדיון שהתנהל במקום הראשון שבו בחר עמנואל, שיחה:פרשת בראשית, ואף התחייב מראש, התחייבות שלא עמד בה, לקבל את ההכרעה שם. אתה עצמך הסכמת שם לדעתם של האחרים, שאין לקשר מהפרשות. זה בסדר שקל לזהות את תחילת הפרשה, אבל ההתחלה היא רק ההתחלה. גם במקורות אחרים ישנן האפשרויות של ניקוד וכך הלאה. עם זאת, כפי שנאמר שם ניתן לקשר מערכי הספרים. נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ז • 21:26, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- נרו יאיר, אני לא מסכים עם ההתנגדות שלך. אפשר לראות את הדוגמה שבדף התבנית, שמקשרת לפרשת נח, שמתחילה באמצע פרק. הדף מציג אמנם את הפרק כולו, אבל הפסוק שבו מתחילה הפרשה מודגש בכחול, ולפניו כתוב "{פרשת נח}". בדרך זו קל מאוד לזהות את תחילת הפרשה. נוסיף לכך את העובדה שבפרשה מצוינות העליות השונות ("{שני}", "{שלישי}" וכו'), ושהאתר כולל שפע פרשנים ושלל וריאציות להצגת הטקסט (ניקוד, ניקוד וטעמים, תיקון קוראים ועוד) ונקבל שזהו קישור מצוין, עם יתרונות שאין בקישורים האחרים. דוד שי - שיחה 19:48, 6 בנובמבר 2016 (IST)
- דוד שי ביקש שנערוך כאן את הדיון הענייני בנושא. אני מניח שאם דוד ערך את התבנית, הוא גם תומך בשימוש בה, ראובן מ. גם תומך. כל ההבדל בין קישור לפסוק לבין קישור לפרשה, הוא שרואים גם את הפסוקים של הפרשה הקודמת (כמו כל תנ"ך שאתה פותח) לעומת היתרונות הרבים של מק"ג הכתר, כפי שהובאו על ידי וניתן לראות אותם בין השאר גם בערך מקראות גדולות הכתר בויקיפדיה וגם באתר עצמו ב"אודות". (עמנואל כהן - שיחה)
ראובן, יש פה טעות בסיסית. ערכי הפרשות אינם ערכי "מקרא". המקרא מחולק לספרים ולחומשים, לא לפרשיות. החלוקה לפרשיות היא חלוקה מאוחרת הקשורה במנהג לקרוא את התורה בבית הכנסת, ובעבר הייתה גם חלוקה אחרת. אל תתנו לעמנואל להטעות אתכם כאילו זהו הנוסח האמיתי, המדויק והמוחלט של התורה. בהחלט לא. הנוסח בכל ספרי התורה האשכנזים והספרדים שונה בתשעה פרטים. גם בבית הכנסת של עמנואל קוראים מן הסתם בנוסח שאינו נוסח הכתר, ואף אחד אפילו לא מעלה על דעתו לשנות את הנוסח (ודאי לא הרב עובדיה או הרב צוריאל). בניגוד לדברי עמנואל כאילו כולם רק גומרים את ההלל על נוסח הכתר, הרבי מלובביץ' ניסה למנוע מלכתחילה את פרסום הנוסח (וגם המשבחים את ספרי אביו, כולל אותי, לא התכוונו לומר ש"זה הנוסח האמיתי"). עוד בניגוד לדברי עמנואל, חוקרים חשובים כמו קאסוטו ודותן סברו שזה לא כתב היד שעליו העיד הרמב"ם. לכן המפעל חשוב, אבל ראוי לקחת דברים בפרופורציות. כל זה מצטרף לדבריי לעיל שהקישור לכתר גם אינו קישור לפרשיות ולכן אינו מתאים לערכי הפרשיות. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ז • 13:15, 7 בנובמבר 2016 (IST)
- לא אני זה שמטעה, אין היום מחלוקת בין החוקרים שכתר ארם צובא הוא המדוייק ביותר ושעליו העיד הרמב"ם וגם פרופ' דותן הסכים לכך. נוסח האותיות של הכתר הוא הנוהג בספרי התורה התימנים. אני אכן קורא בספר תורה אשכנזי כמנהג אבותי, אבל זה לא מעיד על הדיוק, אין ספק שספרי התורה התימנים מדויקים יותר. בניגוד אלי יש היום בתי כנסת שבשבת נח (שם ההבדל היחידי שיש לו משמעות בקריאה: "ויהי" מול "ויהיו") מוציאים במניין האשכנזי ספר תורה תימני (למשל בית הכנסת בישוב טלמון). אגב, ספרי התורה שהיו באשכנז בימי הביניים, כולל ספר התורה שרש"י קרא בו, היו עם מאות הבדלים באותיות מספר התורה שאתה קורא בו היום! כמו כן הדיוק נמדד גם בניקוד, בטעמים ובגעיות וכמובן בטקסט של הפרשנים. כמו שאמר דוד, אף אחד אינו מחוייב להיכנס לקישור זה, יתכבדו החבדניקים להחרים את הטקסט המקראי של הכתר ויתכבדו התימנים להשתמש בו, וכל השאר יחליטו לפי מיטב הבנתם. בכל מקרה כולם יעשו נכון אם ישתמשו בטקסט של התרגום והמפרשים של 'מק"ג הכתר'. (עמנואל כהן - שיחה 13:55, 7 בנובמבר 2016 (IST))
- לך אין ספק, לרוב הציבור הדתי ורובו ככולו של הציבור החרדי אין ספק שאתה טועה. על כל פנים זה לא המקום לוויכוח הזה, שאינו עיקר העניין. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ז • 14:26, 7 בנובמבר 2016 (IST)
- הוויכוח על איכותו ומידת מקובלותו של נוסח הכתר אינו רלוונטי כאן. גם אין זה מענייננו לקבוע איזה נוסח עדיף. השאלה שבה אנו עוסקים כאן היא האם ראוי לקשר לכתר בערכי פרשת השבוע, על בסיס התועלת לקורא. לי אין ספק שקישור זה מועיל מאוד, ויש לתת אותו לקורא, יחד עם עוד נוסחים, ושהקורא יחליט איזה נוסח חביב עליו. דוד שי - שיחה 15:49, 7 בנובמבר 2016 (IST)
- העניין נדון לעייפה והסוגיא פשוטה מאוד. לא ניתן לקשר לפרשות באתר הזה. לכן אין סיבה להוסיף קישורים אליו בערכיהן. בעיקר לא במתכונת שבה עשית זאת, כשהוספת קישור בנפרד לכל פרשן. זה הציף מאוד וממש הפריע. ובדרך אגב, אנשים בדרך כלל מחפשים את פרשת השבוע כפי שהיא נקראת בבתי-הכנסת שלהם. AddMore-III - שיחה 15:57, 7 בנובמבר 2016 (IST)
- AddMore-III, נדמה לי שלא ראית את התבנית (או שאינני מבין את דבריך). אם תיגש לדוגמה שבתבנית תראה כיצד היא מקשרת היטב לפרשה (וגם הסברתי סאת פעמיים לעיל). דבריך "בעיקר לא במתכונת שבה עשית זאת, כשהוספת קישור בנפרד לכל פרשן" אינם מתייחסים לתבנית, שבה הקישור לכתר קצר מאוד, אלא לגרסה ישנה של הערך פרשת בראשית, שאינה רלוונטית. אני מבקש שתשקול שוב את דבריך, תוך התמקדות בתבנית ובדוגמה שבה. דוד שי - שיחה 20:35, 7 בנובמבר 2016 (IST)
- העניין נדון לעייפה והסוגיא פשוטה מאוד. לא ניתן לקשר לפרשות באתר הזה. לכן אין סיבה להוסיף קישורים אליו בערכיהן. בעיקר לא במתכונת שבה עשית זאת, כשהוספת קישור בנפרד לכל פרשן. זה הציף מאוד וממש הפריע. ובדרך אגב, אנשים בדרך כלל מחפשים את פרשת השבוע כפי שהיא נקראת בבתי-הכנסת שלהם. AddMore-III - שיחה 15:57, 7 בנובמבר 2016 (IST)
- הוויכוח על איכותו ומידת מקובלותו של נוסח הכתר אינו רלוונטי כאן. גם אין זה מענייננו לקבוע איזה נוסח עדיף. השאלה שבה אנו עוסקים כאן היא האם ראוי לקשר לכתר בערכי פרשת השבוע, על בסיס התועלת לקורא. לי אין ספק שקישור זה מועיל מאוד, ויש לתת אותו לקורא, יחד עם עוד נוסחים, ושהקורא יחליט איזה נוסח חביב עליו. דוד שי - שיחה 15:49, 7 בנובמבר 2016 (IST)
- לך אין ספק, לרוב הציבור הדתי ורובו ככולו של הציבור החרדי אין ספק שאתה טועה. על כל פנים זה לא המקום לוויכוח הזה, שאינו עיקר העניין. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ז • 14:26, 7 בנובמבר 2016 (IST)
- התכוונתי לההדרת הנוסח של הפרשנים השונים (כמו בדוגמה שהבאתי), לא לנוסח המסורה. אמרתי כבר כמה פעמים שהדיוק בנוסח המסורה פחות רלבנטי בעיניי כשמדובר בוויקיפדיה, בלי לזלזל כמובן, בוודאי כשמדובר בתורה שבה ההבדלים זעומים ממש. ראובן מ. - שיחה 23:18, 7 בנובמבר 2016 (IST)
אציג את עמדתי בצורה מסודרת, כי התבטאתי בעניין במקומות שונים ואיני רוצה לחזור על עצמי יותר: באופן עקרוני אין חולק על כך שמק"ג הכתר היא מהדורה מקצועית ואיכותית ושהנגשתה באינטרנט היא בשורה משמחת. יתרונות שונים של המהדורה צויינו על ידיי ועל ידי אחרים. חלקם פחות רלבנטיים לאנציקלופדיה, ובפרט כל הדיון על נוסח המסורה נראה לי עקר. בעיניי היתרון המהותי של האתר, בהקשר שרלבנטי לוויקיפדיה, הוא הריכוז הנוח של הפירושים הקלאסיים, שחלקם אינם זמינים באופן אחר ברשת, ואיכותם. יתרון זה מצדיק לקשר אליו כמקור בכל מקום שהוא עשוי להועיל, כולל בערכי הפרשיות. חסרונות שונים של ממשק האתר שצוינו, ובפרט בהקשר של ערכי הפרשיות, קרי אי-היכולת להציג את הפרשה במלואה כשהיא תחומה, אינם מכריעים. לא הכול חייב להיות מוגש לקורא בכפית וקישור לתחילת הפרשה הוא נקודת מוצא טובה, מועילה ונוחה למדי לעיון בפרשה ובפרשניה; כך גם קישור לשופטים יג הוא נקודת מוצא טובה לערך על מחזור סיפורי שמשון וכד'.
הסטנדרטים של ויקיפדיה בערכים שקשורים למדעי היהדות אינם גבוהים, ותחום המקרא בפרט סובל מהזנחה קשה. מי שמכיר מעט את פעילותי בוויקיפדיה יודע שאני תורם את חלקי כדי לשנות זאת, ואוכל להעיד על עצמי שאני מקפיד להשתמש במקורות המקצועיים ביותר, בדגש על מקורות אקדמיים. כך צריך להיות גם בהפניות לאתרים ברשת שאנחנו מגישים לקורא. בערך בנושא מקראי הן הטקסט המקראי והן הפרשנים הם מקורות ראשוניים, וקישור למהדורה מוסמכת של המקור, בין בהקשר ספציפי של פרשנות מסוימת ובין כקישור חיצוני כללי, הוא אינטרנס אנציקלופדי מובהק. מדי פועם עולים לדיון מניעיו של Emmanuel678 בהטמעת הקישורים והאינטרס שלו בעניין, לכן חשוב לי כל כך להדגיש את האינטרס שלנו כאן. מניעיו וכוונותיו של עמנואל אינם מענייני; אך בזכות פעילותו נודע לי על הנגשת המהדורה באינטרנט, ידיעה שקיבלתי בשמחה רבה. לולא היה עמנואל עוסק בהוספת הקישורים ולולא הייתי טרוד בעניינים אחרים הייתי אני עושה זאת ורואה בכך תרומה "ויקיגמדית" ברוכה, וכבר התנדבתי במקום אחר לעשות זאת אם הקהילה תעדיף שעמנואל יימנע מכך. כך אני רואה גם את פעילותו של דוד שי בהכנת תשתית התבניות ובהטמעת הקישורים. אם דבריי לא שכנעו אתכם שקישור לאתר בערכי הפרשיות הוא מועיל ורצוי, אני מקווה שהצלחתי לפחות לשכנע אתכם שהוא לגיטימי ואין לפוסלו, בוודאי כשהוא מוגש כאופציה לצד הצעות חלופיות; ואם לא, אני מקווה שלפחות הצלחתי לשנות מעט את הסתכלותכם בעניין. ראובן מ. - שיחה 11:53, 8 בנובמבר 2016 (IST)
- תומך נלהב בתבנית שערך משתמש:דוד שי. הייתי מציע שכברירת מחדל או עם פרמטר "הכל" יוצגו כל הקישורים האפשריים, ולא שצריך לתת רשימה. אפשר לראות מה עשינו ב{{מידע טקסונומי}} בו נתנו בכל ערך את כל נסיסי הנתונים הרלבנטיים. בורה בורה - שיחה 05:21, 11 בנובמבר 2016 (IST)
לאחר שיחה שלי עם פרופ' מנחם כהן, ראש המפעל ועם המתכנת של האתר, הם עידכנו אותי שייבנו דפי פרשת שבוע "סגורים" הכוללים פרשה והפטרה והם אלו שיקושרו ל"קישורים חיצוניים" בפרשות, כפי שביקש משתמש:נרו יאיר. אני מניח שזה מייתר את המשך הדיון ונותן פתרון לשביעות רצון כולם. (עמנואל כהן - שיחה 17:15, 15 בנובמבר 2016 (IST))
- עמנואל כהן, מה לוח הזמנים. אם זה בעוד שנתיים זה לא פותר כלום. יתרה מזאת, אפשר להכניס את התבנית הנוכחית לכל הערכים, ואם בעתיד יהיה פתרון עדיף, רק משנים בתבנית וזהו. שתי דקות עבודה. בורה בורה - שיחה 17:29, 15 בנובמבר 2016 (IST)
- אני מסכים איתך, אבל לצערי לא היתה כאן הכרעה ברורה וכדי למנוע מריבות ותחושות רעות נעשה את זה בצורה הזאת שמקובלת על כולם. ההערכה היא שזה ייקח כחודשיים. אם בכל זאת משתמש:נרו יאיר יוותר על דרישתו, אני אשמח לעשות זאת בתבנית הנוכחית. (עמנואל כהן - שיחה 18:12, 15 בנובמבר 2016 (IST))
- אני חושב שנוכל לחכות כמה חודשים ולהוסיף אז. נרו יאיר • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ז • 20:33, 15 בנובמבר 2016 (IST)
- משתמש:דוד שי? בורה בורה - שיחה 20:42, 15 בנובמבר 2016 (IST)
- משתמש:AddMore-III? נרו יאיר • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ז • 20:49, 15 בנובמבר 2016 (IST)
- אני לא רואה טעם בהמתנה - התבנית תשפר את הערכים, והקישור שהיא נותנת כעת לכתר סביר ביותר, ומעניק גישה לשלל פרשנים. דוד שי - שיחה 22:40, 15 בנובמבר 2016 (IST)
- אם וכשאפשר יהיה לקשר לפרשות בנפרד, אינני רואה מניעה, אבל קודם שזה אכן יבוצע. AddMore-III - שיחה 08:35, 16 בנובמבר 2016 (IST)
- אני לא רואה טעם בהמתנה - התבנית תשפר את הערכים, והקישור שהיא נותנת כעת לכתר סביר ביותר, ומעניק גישה לשלל פרשנים. דוד שי - שיחה 22:40, 15 בנובמבר 2016 (IST)
- משתמש:AddMore-III? נרו יאיר • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ז • 20:49, 15 בנובמבר 2016 (IST)
- משתמש:דוד שי? בורה בורה - שיחה 20:42, 15 בנובמבר 2016 (IST)
- אני חושב שנוכל לחכות כמה חודשים ולהוסיף אז. נרו יאיר • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ז • 20:33, 15 בנובמבר 2016 (IST)
- אני מסכים איתך, אבל לצערי לא היתה כאן הכרעה ברורה וכדי למנוע מריבות ותחושות רעות נעשה את זה בצורה הזאת שמקובלת על כולם. ההערכה היא שזה ייקח כחודשיים. אם בכל זאת משתמש:נרו יאיר יוותר על דרישתו, אני אשמח לעשות זאת בתבנית הנוכחית. (עמנואל כהן - שיחה 18:12, 15 בנובמבר 2016 (IST))
רק לידע את משתתפי הדיון: עלתה אתמול אפשרות חיפוש מתקדמת באתר הכתר שמותאמת לטלפון חכם: https://mgketer.org/search אני שמח לעדכן את נרו יאיר שבין השאר בעקבות ההערה שלו, ממשק העיון שופר. ובהמשך להערה של דוד שי, הועלו סרטוני הדרכה לאתר: https://mgketer.org/home/help כמו כן ממשיכים לעבוד על פרשות שבוע במתכונת שנרו יאיר ביקש. (עמנואל כהן - שיחה 07:56, 2 בדצמבר 2016 (IST))
- כפי שהבטיח עמנואל כהן, אתר "הכתר" מציג כעת את פרשת השבוע, ואני מתפעל מאיכות הביצוע הנפלאה. הכנסתי את הקישור לתבנית, וכעת ניתן לשלב אותה בערכי הפרשות. דוד שי - שיחה 21:19, 16 בינואר 2017 (IST)
תבנית:קישורי פרשה - קישורים לא טובים לאתר כיפה[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף ויקיפדיה:תבנית/אולם דיונים
שלום, בתבנית:קישורי פרשה, כל הקישורים לאתר כיפה לא מביאים למקום הנכון. מי מבין בתבנית הזו ויכול לסייע? אמא של גולן - שיחה 18:27, 18 במרץ 2018 (IST)
- תיקנתי. דוד שי - שיחה 19:14, 18 במרץ 2018 (IST)
- דוד שי בכל הערכים יש שגיאות פרמטרים. אנא תקן את התבנית. בורה בורה - שיחה 19:27, 18 במרץ 2018 (IST)
- זו משימה לבוט - להסיר את כל המופעים של הפרמטר "ספר=". ראה דוגמה. דוד שי - שיחה 19:48, 18 במרץ 2018 (IST)
- דוד שי בכל הערכים יש שגיאות פרמטרים. אנא תקן את התבנית. בורה בורה - שיחה 19:27, 18 במרץ 2018 (IST)
― סוף העברה
בורה בורה - שיחה 17:23, 22 במרץ 2018 (IST)
ויקיטקסט בשורה[עריכת קוד מקור]
בטעות רשמתי שזו עריכה משנית. זו עריכה עיקרית, בהמשך לדיון ארוך שנערך בנושא ויקיטקסט בשורה. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ה באלול ה'תשע"ט • 14:36, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
קישורים לאתר של סיון רהב-מאיר בתבנית:קישורי פרשה[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ
מצב טיפול: טופל
- יש כרגע 70 קישורים לאתר של סיון רהב-מאיר, מלבד התכנים לפרשות השונות, יש גם קישורים לרכישת ספר שלה ולהזמנת הרצאות. שתי שאלות: האם הקישורים לאתר שלה הם פרסומיים? ואם כן, האם בעקבות זאת יש להסירם מ{{תבנית:קישורי פרשה}}? תודה מראש, אלעדב. - שיחה 15:05, 16 במרץ 2023 (IST)
- כל אתרי החדשות שאנו מקשרים אליהם כוללים גם פרסומת לצד החדשות, וזה לא מפריע לנו, ולכן זה לא צריך להפריע לנו גם באתר של סיון רהב-מאיר. מתי פרסומת מפריעה? כאשר היא משולבת בתוך התוכן, אך אני משער שזה לא המצב באתר זה. דוד שי - שיחה 15:44, 16 במרץ 2023 (IST)
- דוד שי, לא מדובר כאן באתר חדשות, זה האתר הפרטי שלה, שמקדם עסק לכל דבר. אלעדב. - שיחה 17:08, 16 במרץ 2023 (IST)
- אני לא רואה סיבה להבחנה. אם בגוף הרצאה נאמר, למשל, "כדי להבין טוב יותר פרשה זו קנו כרטיסים לסיור ...", זה פוסל את הקישור, ואין זה משנה אם מדובר באתר חדשות או באתר פרטי. אם יש הבחנה ברורה בין התוכן ובין הפרסומת שלצדו, זה כשר בעיניי, ושוב אין זה משנה אם מדובר באתר חדשות או באתר פרטי. דוד שי - שיחה 17:16, 16 במרץ 2023 (IST)
- על פי תבנית פרסומת: "הוספת ערכים פרסומיים, פרסומות וקישורים שמטרתם לקדם אישיות, רעיון, אתר, ארגון, עמותה או עסק מסחרי, שאינם מוסיפים ידע מהותי לקוראים, אינה מקובלת ועשויה להיחשב כהשחתה". אפשר להתווכח אם הקישור לאתר האישי שלה מוסיף ידע מהותי שאי אפשר למצוא במקום אחר, אבל מה שברור הוא שהקישורים מקדמים את האתר ואת העסק שלה - היא עצמה (אני מתכוון בעיקר ל: "ספר חדש - הקליקו לרכישה!", "הזמינו הרצאות פיזיות והרצאות און-ליין" ו"להנחה - הזינו קוד קופון"). אחרת, לפי דבריך, כל קישור לאתר בו יש "מאמרים" בנושא מסוים אבל שייכים לעסק (דוגמה נפוצה היא קישור ל"הזמינו פגישת ייעוץ", ואין ספק בכך שהם פרסומיים) הוא לגיטימי. אלעדב. - שיחה 21:17, 16 במרץ 2023 (IST)
- הבהרתי לעיל היטב היכן עובר לטעמי קו הגבול בין מאמר פרסומי למאמר ענייני שלידו יש פרסומת. נמתין לדעת אחרים בעניין האתר הזה. דוד שי - שיחה 22:43, 16 במרץ 2023 (IST)
- מתייג בעלי הידע בטיפול בפרסומות. אלעדב. - שיחה 08:54, 19 במרץ 2023 (IST)
- @אלעדב., אני נוטה להסכים לדבריך. זה אחרת כאשר מקשרים לאתר של בעל עסק ספציפי והוא מוצף בפרסומות של אותו בעל עסק ספציפי. מנגד, אנחנו כן מקשרים מדי פעם לכתבות פרסומיות גרידא (ראה את כל הערכים שמשתמשים בתבנית {{פרסומי}}). התו השמיני ♫ שיחה 09:02, 19 במרץ 2023 (IST)
- אם התוכן שם יוצא דופן באיכותו אפשר לסבול את הדבר. אם לעומת זאת התוכן שם ממוצע ברמתו אני חושב שיש להסיר. באופן כללי, אני מציע לקשר כמה שפחות לאתרים אישיים שלא נכתבו על ידי מומחים. גב רהב מאיר היא עיתונאית ולא פרשנית מוסמכת למקרא. אילו הייתה רבנית חשובה או פרופ' למחשבת ישראל - מילא. על כן, סביר בעיני, שהתוכן שם הוא בינוני באיכותו בגלל העניין הזה. עם זאת, לא בדקתי לעומק ואני לא בקיא די הצורך כדי לקבוע זאת. סתם מחשבה לדיון. גילגמש • שיחה 10:55, 19 במרץ 2023 (IST)
- אין שום בעיה עם קישורים לאתר של סיון, מכיוון שמדובר בעיתונאית מוסמכת עם תעודת עיתונאי. אקסינו - שיחה 11:43, 19 במרץ 2023 (IST)
- אקסינו, אין לי בעיה עם זה שהיא עיתונאית, אלא עם זה שבתבנית קישורי פרשה היא מתווספת באופן אוטומטי, וכפי שגילגמש כתב, היא לא פרשנית מקרא. אין בתבנית קישור אחר שדומה לזה, והאתר שלה הוא עסק לכל דבר. אלעדב. - שיחה 13:58, 19 במרץ 2023 (IST)
- מבדיקה קצרה בלבד (זה הספיק), לא רואה שם פרשנות מיוחדת שבשבילה כבר מתאים לצרף את האתר בכל ערכי הפרשות, מצטער. לא מידע מספיק נרחב ומפורט בשביל שיופיע בתבנית. מצטט ש”קישור בפרק רלוונטי רק אם עוסק בהרחבה במושא הערך כולו ולא רק בהבט ספציפי או באירוע חדשותי ספציפי” וחלק לא מבוטל עוסק בפרשות מהבט מאוד מצומצם וצר של הפרשה שמתקשר לאקטואליה באותה עת. – מקף ෴ 18:17, 19 במרץ 2023 (IST)
- אקסינו, אין לי בעיה עם זה שהיא עיתונאית, אלא עם זה שבתבנית קישורי פרשה היא מתווספת באופן אוטומטי, וכפי שגילגמש כתב, היא לא פרשנית מקרא. אין בתבנית קישור אחר שדומה לזה, והאתר שלה הוא עסק לכל דבר. אלעדב. - שיחה 13:58, 19 במרץ 2023 (IST)
- אין שום בעיה עם קישורים לאתר של סיון, מכיוון שמדובר בעיתונאית מוסמכת עם תעודת עיתונאי. אקסינו - שיחה 11:43, 19 במרץ 2023 (IST)
- אם התוכן שם יוצא דופן באיכותו אפשר לסבול את הדבר. אם לעומת זאת התוכן שם ממוצע ברמתו אני חושב שיש להסיר. באופן כללי, אני מציע לקשר כמה שפחות לאתרים אישיים שלא נכתבו על ידי מומחים. גב רהב מאיר היא עיתונאית ולא פרשנית מוסמכת למקרא. אילו הייתה רבנית חשובה או פרופ' למחשבת ישראל - מילא. על כן, סביר בעיני, שהתוכן שם הוא בינוני באיכותו בגלל העניין הזה. עם זאת, לא בדקתי לעומק ואני לא בקיא די הצורך כדי לקבוע זאת. סתם מחשבה לדיון. גילגמש • שיחה 10:55, 19 במרץ 2023 (IST)
- @אלעדב., אני נוטה להסכים לדבריך. זה אחרת כאשר מקשרים לאתר של בעל עסק ספציפי והוא מוצף בפרסומות של אותו בעל עסק ספציפי. מנגד, אנחנו כן מקשרים מדי פעם לכתבות פרסומיות גרידא (ראה את כל הערכים שמשתמשים בתבנית {{פרסומי}}). התו השמיני ♫ שיחה 09:02, 19 במרץ 2023 (IST)
- מתייג בעלי הידע בטיפול בפרסומות. אלעדב. - שיחה 08:54, 19 במרץ 2023 (IST)
- הבהרתי לעיל היטב היכן עובר לטעמי קו הגבול בין מאמר פרסומי למאמר ענייני שלידו יש פרסומת. נמתין לדעת אחרים בעניין האתר הזה. דוד שי - שיחה 22:43, 16 במרץ 2023 (IST)
- על פי תבנית פרסומת: "הוספת ערכים פרסומיים, פרסומות וקישורים שמטרתם לקדם אישיות, רעיון, אתר, ארגון, עמותה או עסק מסחרי, שאינם מוסיפים ידע מהותי לקוראים, אינה מקובלת ועשויה להיחשב כהשחתה". אפשר להתווכח אם הקישור לאתר האישי שלה מוסיף ידע מהותי שאי אפשר למצוא במקום אחר, אבל מה שברור הוא שהקישורים מקדמים את האתר ואת העסק שלה - היא עצמה (אני מתכוון בעיקר ל: "ספר חדש - הקליקו לרכישה!", "הזמינו הרצאות פיזיות והרצאות און-ליין" ו"להנחה - הזינו קוד קופון"). אחרת, לפי דבריך, כל קישור לאתר בו יש "מאמרים" בנושא מסוים אבל שייכים לעסק (דוגמה נפוצה היא קישור ל"הזמינו פגישת ייעוץ", ואין ספק בכך שהם פרסומיים) הוא לגיטימי. אלעדב. - שיחה 21:17, 16 במרץ 2023 (IST)
- אני לא רואה סיבה להבחנה. אם בגוף הרצאה נאמר, למשל, "כדי להבין טוב יותר פרשה זו קנו כרטיסים לסיור ...", זה פוסל את הקישור, ואין זה משנה אם מדובר באתר חדשות או באתר פרטי. אם יש הבחנה ברורה בין התוכן ובין הפרסומת שלצדו, זה כשר בעיניי, ושוב אין זה משנה אם מדובר באתר חדשות או באתר פרטי. דוד שי - שיחה 17:16, 16 במרץ 2023 (IST)
- דוד שי, לא מדובר כאן באתר חדשות, זה האתר הפרטי שלה, שמקדם עסק לכל דבר. אלעדב. - שיחה 17:08, 16 במרץ 2023 (IST)
- כל אתרי החדשות שאנו מקשרים אליהם כוללים גם פרסומת לצד החדשות, וזה לא מפריע לנו, ולכן זה לא צריך להפריע לנו גם באתר של סיון רהב-מאיר. מתי פרסומת מפריעה? כאשר היא משולבת בתוך התוכן, אך אני משער שזה לא המצב באתר זה. דוד שי - שיחה 15:44, 16 במרץ 2023 (IST)
― סוף העברה
בעקבות הדעות שהובעו כאן הסרתי את האתר מהתבנית. דוד שי - שיחה 19:19, 19 במרץ 2023 (IST)
פרשת השבוע להאזנה בספוטיפיי[עריכת קוד מקור]
שלום
בשנה האחרונה אנחנו מעלים כל שבוע את הפרשה להאזנה בספוטיפיי
אפשר להוסיף לתבנית באופן קבוע?
לינק לכל הפודקסט
מה דעתכם?
שנה הבאה נתחיל להעלות גם את הקריאה בנוסח ירושלמי Efg770 - שיחה 15:46, 23 ביוני 2023 (IDT)
- הוספתי, ראה דוגמה בערך פרשת חקת. דוד שי - שיחה 08:57, 24 ביוני 2023 (IDT)