שיטת השוברים בחינוך
שיטת השוברים בחינוך היא שיטת תיגמול המשתמשת בשוברים כאמצעי למימון ציבורי של חינוך פורמלי. בשיטה זו, מקבלים הורי הילדים "שובר" (קופון) בערך כספי ידוע, באמצעותו הם מממשים את תוכנית החינוך לילדיהם לפי בחירתם.
לטענת תומכיה, נועדה השיטה להגדיל את חופש הבחירה של הורים בבחירת מוסד חינוכי עבור ילדיהם וכך לשפר את ביצועי בתי ספר באמצעות יצירת תחרות על תלמידים.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניצנים לרעיון של מימון ציבורי של החינוך, תוך שמירה על זכות ההורים לבחור, נמצאים אצל מספר כותבים בסוף המאה ה-18. אדם סמית, בספרו עושר האומות (ספר חמישי, פרק ראשון, חלק שלישי) מציין שתחרות בחינוך נדרשת על מנת שלמורים תהיה מספיק מוטיבציה ללמד. תומאס פיין בספרו "זכויות האדם" (1791) מציע להעניק לכל ילד מלגה המספיקה לשש שנות לימוד, ומציין שזו דרך יותר יעילה מבתי ספר ציבוריים. ביהדות מופיע הרעיון של מימון ציבורי לחינוך כבר אצל הרב מאיר הלוי אבולעפיה במאה ה-13[2]. האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי (בין 1770–1800), מחזיק גם הוא בעמדה שעל הקהילה יש חובה לממן את הלימודים של כל הילדים בעיר, עשירים ועניים. הוא מציין גם בחירה מסוימת בכך שהוא כותב שחובת המימון הוא ברמה של 25 תלמידים בכיתה, ואם ההורים רוצים כיתות קטנות יותר עליהם להשלים את העלות הנוספת מכיסם[3]. חובה זו הנמצאת במשפט העברי, מילאה תפקיד בפסיקות בית המשפט בישראל[4].
הראשון להציע תוכנית מלאה לשוברים בחינוך היה ג'ון סטוארט מיל[5].
בשנת 1955 העלה מילטון פרידמן את רעיון השוברים לסדר היום, בספרו "כלכלה ואינטרס ציבורי".
בארצות הברית שימשו השוברים, בעיקר במדינות הדרום, למימון בתי ספר פרטיים ללבנים בלבד. זאת לאחר שבשנת 1954 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית בתיק בראון נגד מועצת החינוך כי הפרדה על רקע גזעי בחינוך הציבורי בארצות הברית אינה חוקית.[6]
מחקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרים העלו ממצאים שונים באשר להשפעות השוברים.
דיווח משנת 1992 מספר על מחקר בסקוטלנד שלא מצא שהורים בוחרים בתי ספר על פי הישגים במבחנים, אך מצא שהשוברים גוררים ריבוד חברתי. בנוסף מדווח על מחקר מקליפורניה שלא מצא שיפור בהישגים הודות לתוכנית שוברים[7].
ספר של ויליאם האוול ופול פטרסון טוען על סמך מידע עדכני יותר שאפרו אמריקאים הרוויחו משמעותית מתוכניות שוברים במקומות שונים בארצות הברית[8].
לפי מחקר משנת 2019, תלמידים שהשתמשו בשוברים ללימודים בבתי ספר פרטיים הציגו תוצאות גרועות יותר במתמטיקה ובקריאה לעומת תלמידים בבתי ספר ציבוריים. המחקר בוצע במחוז קולומביה על ידי משרד החינוך האמריקאי[דרוש מקור].
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנות ה-80 של המאה ה-20 הופעלו תוכניות של שוברים ("school vouchers") במדינות רבות בארצות הברית. רוב התוכניות מיועדות לקבוצות מוגבלות של ילדים באזורים ספציפיים ו/או כאלו הבאים ממשפחות עם הכנסות נמוכות. תוכניות שוברים הופעלו במילווקי ובקליבלנד כמו גם באזורים אחרים. בפסק דין זלמן נגד סימונס-האריס החליט רוב של שופטי בית המשפט העליון של ארצות הברית שתוכנית השוברים בקליבלנד היא חוקתית, למרות שרוב השוברים נוצלו ללימודים בבתי ספר דתיים. בין השנים 1990–2000 עלה מספר התלמידים שקבלו שוברים מ-5000 ליותר מ-60,000, כאשר קרוב ל-50,000 מהשוברים נתנו בשנת 2000 על ידי מוסדות צדקה פרטיים[9]. בשנת 2013 הגיע מספר התלמידים בארצות הברית המשתמשים בשוברים כדי ללמוד בבתי ספר פרטיים לכ-300,000[10]. תוכניות שוברים בקנה מידה משמעותי קיימות בוויסקונסין, בה הוחל בהענקת שוברים בשנת 1990, באוהיו ובאינדיאנה, בה הוחל בהענקת שוברים בשנת 2011. התוכנית באינדיאנה היא המשמעותית ביותר, בכך שהיא מעניקה שוברים לתלמידים בלא דרישה לכך שהם למדו קודם במחוזות חינוך כושלים[11].
ביוני 2022 חוקק באריזונה תוכנית שוברים אוניברסלית הכוללות את כל התלמידים, ללא כל דרישות מבתי הספר הפרטיים[12]. באוקטובר 2022 קבע בית המשפט בוירג'יניה המערבית כי תוכנית השוברים האוניברסלית של המדינה היא חוקתית[13]. בשנת 2023 חוקקו תוכניות שוברים ב-14 ממדינות ארצות הברית, בשישה מתוכן: אוקלהומה, יוטה, ארקנזס, פלורידה, אייווה, אינדיאנה, חוקקו תוכניות אוניברסליות[14].
השימוש בשוברים נמצא במחלוקת עמוקה בארצות הברית. הצד של המפלגה הדמוקרטית נוטה להתנגד לשוברים כיוון שלטענתם הם מדלדלים את משאבי בתי הספר הציבוריים ומעבירים כספים שנגבו במיסים לבתי ספר פרטיים. במיוחד הם מתנגדים להשתתפות המדינה במימון בתי ספר דתיים. מנגד, התומכים רואים בשוברים דרך לתת להורים בחירה רבה יותר באשר לחינוך ילדיהם. סקרים שנעשו בין השנים 2000–2002 הראו רוב קטן לתומכים בתוכניות שוברים.
שוודיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994 נכנסה לתוקף בשוודיה גרסה של תוכנית שוברים במערכת החינוך. הרפורמה קבעה שהרשויות המקומיות, דרכן עובר תקציב החינוך, ישלמו לבית הספר סכום שווה לכל ילד (בהתאם למקום מגורים ולקבוצת הגיל). הסטנדרטים לפתיחת בית ספר ולקליטת תלמידים אליו הפכו בסיסיים. לבתי הספר הותר לפעול כמוסדות בעלי כוונת רווח, אך עם זאת הוטלו גם מספר מגבלות: בית ספר לא יכול לדרוש תשלומים נוספים מההורים, והקבלה אליו היא על בסיס "כל הקודם זוכה", כך שבית הספר לא יכול לסנן תלמידים על פי העדפות שאינן רלוונטיות ללימודים (למשל על פי מצב כלכלי). בנוסף, רשות מפקחת בלתי תלויה מקפידה על קיום תנאי הסף של תוכניות הלימודים הבסיסיות של שוודיה גם במערכת הפרטית.
לאחר הרפורמה, עלה מספר התלמידים במערכת הפרטית בשוודיה משבריר אחוז ליותר מ-10%. ברפורמה תומכים כיום פוליטיקאים סוציאל-דמוקרטים שהתנגדו בעבר לתוכנית (שהועברה בזמן שהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הייתה באופוזיציה)[15][16].
הסוגיה הועלתה שוב לדיון זמן מה לאחר החלת שיטת השוברים בשוודיה, במהלכה נרשמה עלייה בציוני התלמידים ברמה הארצית, ולמרות זאת חלה ירידה עקבית בהישגי התלמידים השוודים במבחן פיז"ה[17]. הסתירה בין שתי המגמות ממשיכה לעורר מחלוקת במדינה אודות המדיניות הרצויה בתחום החינוך.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב מיכאל ויגודה, הזכות לחינוך במשפט העברי, אתר דעת
אור קשתי, התוכנית של פייגלין להפרטת החינוך: החזקים יתחזקו - והפערים רק יעמיקו, באתר הארץ, 5 באפריל 2019- איתי מזרב, על שיטת הוואוצ'רים (אורכב 08.06.2020 בארכיון Wayback Machine), אתר הגיע זמן חינוך, 6.6.2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריאל ויטמן, חינוך ממלכתי - אפשר גם אחרת, אתר מידה
- ^ ד"ר מיכאל ויגודה, הזכות לחינוך במשפט העברי, אתר דעת
- ^ בספרו שולחן ערוך הרב, הלכות תלמוד תורה, פרק א'
- ^ נחום רקובר "המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 240–241: חובת הציבור לדאוג לחינוך הילדים. אתר דעת
- ^ William G. Howell, Paul E. Peterson, The education gap, Brookings Institution Press, 2002, pages 13-14
- ^ Pierce, Raymond (2021-05-06). "The Racist History Of "School Choice"" (באנגלית). Forbes Magazine. נבדק ב-2023-06-30.
- ^ John Derfel Turner, The State and the School, Routledge, 1996, page 71
- ^ William G. Howell, Paul E. Peterson, The education gap, Brookings Institution Press, 2002, page xiv
- ^ William G. Howell, Paul E. Peterson, The education gap, Brookings Institution Press, 2002, pages 28-29
- ^ Scott Elliott, Walton grant aims to double the number of vouchers nationally, December 22, 2013
- ^ Scott Elliott, New rules helping more Indiana children use vouchers, January 27, 2014
- ^ Joe dana, Arizona school voucher law passes despite no accountability measures, June 27, 2022, News 12
- ^ School choice program upheld by West Virginia Supreme Court, Oct. 7, 2022
- ^ 6 More States Will Soon Let Almost All Students Attend Private School With Public Money, Libby Stanford — June 15, 2023
- ^ אקונומיסט, שוודיה מציגה: מערכת חינוך מצליחה המבוססת על מודל איקאה ומקדונלד'ס, באתר TheMarker, 9 ביולי 2008
- ^ רותם סלע, השוודים ממליצים: רוצים ללמוד מאיתנו? תפריטו את מערכת החינוך שלכם, באתר הארץ, 28 במאי 2008
- ^ Orange, Richard (2015-05-04). "Sweden urged to rethink parents' choice over schools after education decline". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-03-07.
