שימוש באסטרגלים בעולם העתיק
עצמות אסטרגל של פריים שימשו ככלי משחק ופולחן נפוץ בעולם העתיק, בזכות צורתן המלבנית. האסטרגל (ערקום) הוא עצם ממפרק שורש הרגל, מעל עצם העקב. עצם זו נפוצה מאוד באוספים ארכאוזואולוגיים כחלק מאשפת המזון הקדומה. החל מהתקופה הנאוליתית ובייחוד בתקופת הברונזה הקדומה במזרח התיכון, באנטוליה ובים האגאי ניתן למצוא אסטרגלים רבים שעובדו או נחרטו באופן כלשהו המעיד על השימוש בהם. ממצאים ארכאולוגיים של אסטרגלים העתיקים ביותר מתוארכים ל-10,000 שנה לפני זמננו[1].
למרות הופעתם התדירה באתרים ארכאולוגיים, השימוש בהם אינו ברור, אך ככל הנראה הם שימשו למטרות דתיות כמו פולחן וקבורה וכן למטרות חילוניות. אחת ההשערות היא שמרביתם היו בשימוש בפעילויות בהן היה צורך במקריות, כמו משחקים ופולחן. שימוש זה נבע מצורת האסטרגל - הוא בעל ארבעה צדדים ברורים, ולכן קל להטיל אותו על משטח ישר. אחת התפיסות היא שאסטרגלים נתפסו בתור חפצים שהיו בשימוש של מנבאי עתידות ומנחשים. חלקם היו בשימוש ביתי בתור קובייה, כפי שמרמזת רמת השחיקה שלהם. בקרב החוקרים יש מספר השערות ביחס לאופן בו נעשה שימוש באסטרגלים במשחקים בעת העתיקה[2].
ברחבי העולם נמצאו אסטרגלים עתיקים במונגוליה ובספרד, מתקופות שונות. אחד האסטרגלים המרשימים ביותר הוא אסטרגל מוזהב מהנקרופוליס בוורנה, בולגריה, מהאלף החמישי לפנה"ס. אסטרגל זה קטן מעצם קרסול של כבשה והוא עבר עיצוב כך שניתן לענוד אותו כתליון. באמריקה הצפונית נמצאו אסטרגלים שמתוארכים ל-1350–1700 לספירה, לרוב בקברי ילדים בצנצנות או בקערות. יכול מאוד להיות שהספרדים הכירו לאזור זה בעולם את השימוש באסטרגלים[3].
שימושי האסטרגל במזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש באסטרגל במזרח התיכון החל כבר בתקופה הכלקוליתית ונמשך עד התקופה הרומאית. חלק מהאסטרגלים שויפו כך שצורתם המלבנית הודגשה; באחרים נקדחו חורים ולעיתים נתווספו להם חלקים ממתכת[4]. חלקם היו בעלי חורים שמולאו בחומר אחר - למשל נחושת. נמצאו גם אסטרגלים שמקורם בצבי ובבקר. הגילויים הגדולים ביותר של אסטרגלים במזרח התיכון הם ממגידו (684 אסטרגלים מימי שלמה המלך) ומתל תענך. רבים מאסטרגלים אלה עברו עיצוב בידי האדם: ניתן לראות סימני חיתוך, ליטוש הצדדים וקדיחת חור אותו מילאו בחומר אחר כמו נחושת או עופרת[5].
במזרח התיכון נמצאו אסטרגלים גם במגידו (תקופת הברונזה התיכונה), בבקעה (תקופת הברונזה המאוחרת), באוגרית ועוד. חלקם היו משויפים, בעלי סימני חיתוך. סימני החיתוך היו שטחיים ונבעו כנראה מהסרת עור החיה. חלק מהאסטרגלים נמצאו באתרי קבורה ואחרים באתרי פולחן. במצרים נמצאו פחות אסטרגלים מאשר במקומות אחרים במזרח התיכון. מבין הבודדים שנמצאו ניתן לציין שני אסטרגלים משנהב שנחפרו בקבר של תות אנך אמון. באנטוליה נמצאו אסטרגלים מהתקופה הכלכוליתית ועד שלהי האלף הראשון לפנה"ס. אסטרגלים אלה, שמקורם בשלדי סוסים וכבשים, נמצאו לעיתים לצד אצבעות אדם. במסופוטמיה נמצאו אסטרגלים מהאלף השני לפנה"ס באור ובנוזי ובמדינות המודרניות עיראק ואיראן עדיין נעשה שימוש באסטרגלים לצורכי משחק[6].
כיוון שהם ניידים ודחוסים, ניתן לשלב אותם בפעילויות שמצריכות זריקה וגלגול של חפצים. עצמות אלה מתאימות ליד האדם, גם אם מדובר בילד, ויש להן ארבעה צדדים עליהם העצמות נוחתות באופן די אקראי[7].
האסטרגל ככלי משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש הנפוץ ביותר באסטרגלים היה ככל הנראה לצורכי משחק. תוספת משקולת המתכת יכולה להוות ראיה לכך, שכן בחלק מהמשחקים המנצח היה זה שהזיז אבני משחק אחרות. שיוף וליטוש הדפנות מעיד על כך שהאסטרגל שימש גם בתור קוביית משחק. כלומר, האסטרגל שויף כדי להגדיל את הסבירות שכל אחת מהפאות תהיה למעלה לאחר ההטלה[8].
השימוש באסטרגלים למשחק היה נפוץ כמעט בכל מקום במזרח התיכון, וצורת המשחק הייחודית לכל אזור התפתחה עם הזמן. בעדויות מתקופת יוון ורומא שנמצאו למשחק באסטרגלים מתוארות לעיתים קרובות נשים שמשחקות בחמישה כלי משחק. האסטרגלים היו גם כלי משחק לילדים. בתקופה הרומית, משחק בשם חמש אבנים (ידוע גם בשם astragalus או Tali) היה נפוץ מאוד ושיחקו בו בצורות שונות. בדרך כלל במשחקים אלה שימש האסטרגל בתור קובייה. לארבעת המשטחים השונים של האסטרגל (שטוח, קמור, קעור ומפותל) היו שמות שונים וערכים מספריים שונים במשחק. לא היה צורך לסמן עליהם מספרים משום שניתן להבחין בקלות בארבעת המשטחים השונים והאסטרגל נפל על אחד מהם בכל הטלה. במהלך המשחק הידוע בתור חמש אבנים, אחד המשתתפים זרק אסטרגל או שניים באוויר ותפס אותם על גב ידו או הניח להם ליפול לקרקע. ערכים מוסכמים מראש קבעו את התוצאה של כל הטלה[9].
משחק לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מספריים יוחסו לארבע הפאות הארוכות של האסטרגל בתרבויות יוון ורומא. הפאות הקצרות היו חסרות ערך. החלקים הקמור והקעור היו שווים בהתאם 3 ו-4 נקודות, השטוח נקודה אחת והמפותל - 6. הערכים 2 ו-5 היו חסרים. במהלך המשחק, שני אנשים זרקו, כל אחד, ארבעה אסטרגלים לאוויר או הוציאו אותם מכד (fritillus). המספרים על ארבע הפאות של ארבעת האסטרגלים יצרו 35 צירופים אפשריים. הערך הנמוך ביותר שיכול היה להתקבל היה 4 נקודות, אך ערך הזריקה לא תמיד היה סכום ארבעת המספרים שיצג החלק העליון של האסטרגל. הערך הגבוה ביותר נקרא ונוס, בו הפאה העליונה בכל אסטרגל הייתה בעלת ערך מספרי שונה. לזריקות אחרות היו שמות אחרים הקשורים לאלים, גברים ונשים מהוללים וגיבורים. אסטרגלים אלה היו גם בשימוש לצורכי דת[10].
עדויות אתנוגרפיות מתארות ילדים ומבוגרים משחקים בסוגים שונים של משחקים ששילבו את עצם הקרסול של עז או כבשה, הלא היא האסטרגל. בימי הביניים השימוש באסטרגל ככלי משחק התפשט ברחבי אירופה והגיע גם לאמריקה (באמצעות הספרדים) ולאיים הפולינזיים באוקיינוס השקט[11].
שימוש פולחני באסטרגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש התדיר באסטרגלים לפולחן קשור לאופן בו הופשטו החיות מעורן ולדיפוסיה תרבותית. השימוש הפולחני של האסטרגלים יכול ללמד אותנו על פולחן שהתקיים באתרים הארכאולוגיים. אסטרגלים רבים נמצאו באתרי קבורה ופולחן ולכן ייתכן שהן היו מנחה לאלים. אחת הסיבות לכך היא שזו עצם ייחודית מיתר השלד שקל להבחין בה. שנית, בתהליך הסרת העור מגוויית החיה היה כנראה שימוש בצינור שהוחדר בעצם האסטרגל ודרכו ננשף אוויר במטרה להפריד את העור מיתר חלקי הגווייה. ייתכן שתהליך הפשטת העור נתפס בתור עניין מיסטי ועצם האסטרגל זכתה למקום של כבוד משום שדרכה חודרת הסכין[12].
ממצאים של אסטרגלים בודדים שהיו לעיתים קרובות מחוררים בחלק מהאתרים מרמזים על כך שחפץ זה היה קמיע. כמו כן, באתרי פולחן מסוימים נמצאו אסטרגלים רבים שמעידים על שימושם כמנחה לאלים. אלה היו יכולים לסמל את חשיבות האסטרגל עצמו או את האדם לו היה שייך החפץ. אסטרגלים עליהם נחרטו סמלים ושמות כמו אפסילון או ניקה מעידים על כך שהאסטרגל היה מיועד לאלוהות ספציפית, או כדי להגדיל את הסבירות למזל בזמן משחק בחפץ[13].
ככל הנראה, היוונים ביצעו פולחן הקשור לאסטרגלים (astragalomancy) באמצעות הטלת חמישה אסטרגלים, ספירת סך הנקודות והתייעצות באורקל כדי לפרש את משמעות ההטלה. כמו כן, אסטרגלים שנמצאו באגורה האתונאית וזוהו בתור עצמות שלדי בעלי חיים ממין נקבה הובילו למסקנה שחיות ממין נקבה הוקרבו לאלות וחיות ממין זכר - לאלים. חשיבות האסטרגל בהקשר הטקסי בעת העתיקה וכן בתור כלי משחק, קמיע ומנחה לאלים יכולה להוות הסבר לכך שנעשו עותקים שלו מחומרים אחרים כמו זהב, שנהב, קרמיקה ומינרלים. סביר להניח שגם עותקים אלה שימשו ככלי משחק ופולחן[14].
חשיבות כלכלית ומעמדית[עריכת קוד מקור | עריכה]
345 האסטרגלים שנמצאו בתל באר שבע ומתוארכים לתקופת הברזל נחפרו לצד מחסנים ובקרבת מגורים. ככל הנראה הם היו בשימוש בתור אסימונים לספירת סחורה או לסחר חליפין. כמו כן, משום שרבים מהם נמצאו בסמוך לבתי מגורים, ייתכן שנעשה בהם שימוש לפולחן ביתי[15]. בנוסף, החל מתקופת הברונזה התיכונה (סביב 2000 לפנה"ס), נמצאו יותר ויותר אסטרגלים באזור המזרח התיכון בהקשרים ביתיים, בסמוך לקברים, במקדשים ועוד. יכול להיות שאסטרגלים היו סמלים שייצגו חיות אשר הוקרבו במקדש או בארמון והופצו בחגיגות עירוניות. כלומר, אסטרגלים היו סמלי סטטוס ולכן יוצרו אסטרגלים מחומרים אחרים, כמו ברונזה, במזרח התיכון הקדום[16].
אזכור היסטורי לאסטרגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חפץ זה מופיע בסאטירות של הוראטיוס[17]:
Servius Oppidius Canusi duo praedia, dives
antiquo censu, gnatis divisse duobus
fertur et hoc moriens pueris dixisse vocatis
ad lectum: 'postquam te talos, Aule, nucesque
ferre sinu laxo, donare et ludere vidi,
te, Tiberi, numerare, cavis abscondere tristem,
extimui, ne vos ageret vesania discors,
tu Nomentanum, tu ne sequerere Cicutam— [18]
נאמר כי סרוויוס אופידיוס, איש עשיר לפי התפיסה העתיקה, חילק את שתי החוות שלו בין שני הבנים שלו. ברגעיו האחרונים אמר את הדבר הבא לבניו, אחרי שנקראו למיטת חוליו: "מאז שראיתי אותך, אאולוס, סוחב את עצם המפרק (אסטרגל - talos) שלך ואת האגוזים שלך בחלק המשוחרר (של הטוגה), מחלק אותם ומשחק בהם, ואילו אותך, טיבריוס, סופר אותם ומחביא אותם בצנעה בגומחות, חרדתי ששיגעונות סותרים יפקדו אתכם: אתה תהיה כמו נומנטנוס ואילו אתה, כמו קיקוטה". (נומנטאנוס היה ריקא פזרן; קיקוטה היה מלווה בריבית)[19].
אסטרגל ועליו חריתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעיתים רחוקות (ובאופן נדיר בישראל) אפשר למצוא אסטרגל שעליו יש חריתה. עד ראשית שנות ה-2000, אסטרגלים חרותים נמצאו בעיקר באנטוליה ובאזור האגאי. בתקופה ההלניסטית, נמצאו אסטרגלים בגורדיון עליהם היה חרות "ניקה" ‘Nike’, דבר שאולי סימל את החשיבות שלהם בתקופה ההיא. בראשית שנות ה-2000 נמצא אסטרגל שמקורו בשלד של עז במבצר ההלניסטי רומי בשער העמקים עליו חרות השם "הרמס" ביוונית [ERMH]. צורת כתיבה זו היא מושא עקיף של השם Ἑρμῆς. הרמס היה שליח האלים ביוון העתיקה, אל המזל הטוב, ההימורים והגנבות[20].
כלי קיבול לאסטרגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באלף הראשון BC, היו שני סוגים של כלי קיבול מקובלים לאסטרגלים שפותחו על ידי היוונים ונמצאו בעיקר באתרי קבורה: פורמיסקוס [phormiskos] וכד לאסטרגלים. כד האסטרגלים היה בדרך כלל בצורת אסטרגל גדול ובו פתח לאחסונם ולהוצאתם. כלי הקיבול הללו נמצאו לא רק באתרי קבורה אלא גם באזורים בנויים. לפיכך ככל הנראה, הם לא שימשו רק לקבורה[21].
אסטרגלים במאה ה-21: קוביית המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסטרגלים הם ככל הנראה המקור לקוביות המודרניות יותר. אחד המשחקים העתיקים בהם נעשה שימוש באסטרגלים הוא חמש אבנים. לפני כמאה שנה השתמשו בהם בסוריה למשחק הגולות. כמו כן, הם היו כלי במשחקי מזל. כך למשל, השם הערבי לקוביות הוא כעב - كعب (ר' כעבאת), ופירושו במקור קרסול, המקום ממנו מפיקים את האסטגרל. כיום יש בשימוש שתי קוביות, אחת מהרגל הימנית של כבש והשנייה מרגלו השמאלית. אלה הן כנראה האבות הקדומים של קוביית המשחק. במדינות ערב, הקוביות הן בזוגות והמשחק המקובל ביותר הוא זה שבו משחקים בשתי קוביות - כעבתם. במאמר מוסגר, הכעבה (كعبة) במכה נקראת כך בין היתר בגלל צורתה הקובייתית[22].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Bar-Oz, Guy. "An Inscribed Astragalus." Near Eastern Archaeology 64, no. 4 (2001), 211-213.
- Gilmour, Garth H. "The nature and function of astragalus bones from archaeological contexts in the Levant and eastern Mediterranean." Oxford Journal of Archaeology 16, no. 2 (1997): 167-175.
- Koerper, Henry C. "Additional Notes on Astragalus Bones." Pacific Coast Archaeological Society Quarterly 40, no. 2 (2008): 11-15.
- Lovett, E. (1901). The Ancient and Modern Game of Astragals. Folklore, 12(3), 280-293.
- Lowrey, Jonathan Daniel. "The role of astragalus dice in promoting the production of surplus in Bronze and Iron Age Syria-Palestine: A new interpretation for knucklebones." PhD diss., The University of Alabama TUSCALOOSA, 2014.
- Sasson, Aharon. "Corpus of 694 Astragali from Stratum II at Tel Beersheba."Tel Aviv 2007, no. 2 (2007): 171-181.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ L. O. Shatilo, "«Board Games» Assemblages from Early Agricultural Settlements in South-Eastern Europe," Праці Центру пам’яткознавства 24 (2013): 92; Guy Bar-Oz, "An Inscribed Astragalus," Near Eastern Archaeology 64, no. 4 (2001), 211. להלן, Guy Bar-Oz. Aharon Sasson, "Corpus of 694 Astragali from Stratum II at Tel Beersheba,"Tel Aviv 2007, no. 2 (2007): 171.להלן, Aharon Sasson.
- ^ Henry C. Koerper, "Additional Notes on Astragalus Bones," Pacific Coast Archaeological Society Quarterly 40, no. 2 (2008): 11; Guy Bar-Oz, 211; Garth H. Gilmour, "The nature and function of astragalus bones from archaeological contexts in the Levant and eastern Mediterranean," Oxford Journal of Archaeology 16, no. 2 (1997): 167. להלן, Garth H. Gilmour. E. Lovett, (1901), “The Ancient and Modern Game of Astragals”. Folklore, 12(3): 280. להלן, E. Lovett. Jonathan Daniel Lowrey, "The role of astragalus dice in promoting the production of surplus in Bronze and Iron Age Syria-Palestine: A new interpretation for knucklebones," PhD diss., The University of Alabama TUSCALOOSA, 2014, ii. להלן, Jonathan Daniel Lowrey.
- ^ Garth H. Gilmour, 170-171.
- ^ Guy Bar-Oz, 212.
- ^ Garth H. Gilmour, 168.
- ^ Garth H. Gilmour, 167, 169, 170.
- ^ Aharon Sasson, 171.
- ^ Garth H. Gilmour, 171.
- ^ Guy Bar-Oz, 212-213
- ^ E. Lovett, 282.
- ^ Guy Bar-Oz, 213.
- ^ Garth H. Gilmour, 167, 172.
- ^ Garth H. Gilmour, 172.
- ^ Guy Bar-Oz, 212; Garth H. Gilmour, 170, 173.
- ^ Aharon Sasson, 179.
- ^ Jonathan Daniel Lowrey, ii.
- ^ E. Lovett, 281.
- ^ הוראטיוס, סאטירות, ספר 2, שיר 3, שורות 168-175
- ^ E. Lovett, 281.
- ^ Guy Bar-Oz, 211-212; Garth H. Gilmour, 169.
- ^ Guy Bar-Oz, 212; Garth H. Gilmour, 172.
- ^ E. Lovett, 280, 282.