הסכמי אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טקס חתימת הסכמי אברהם בבית הלבן. מימין לשמאל: שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, שייח' עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ושר החוץ של ממלכת בחריין, עבד א-לטיף א-זיאני.

הסכמי אברהם הם מספר הסכמים לנרמול היחסים שבין ישראל למספר מדינות ערביות שנוצרו בתיווך ארצות הברית. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כינה את ההסכמים "הסכמי אברהם", על שמו של אברהם המקראי, הדמות המקשרת בין הדתות האברהמיות.[1]

ההסכם נחתם ב-15 בספטמבר 2020 בבית הלבן על ידי ארצות הברית (כמתווכת), איחוד האמירויות הערביות, בחריין וישראל. לאחר מכן גם סודאן הצטרפה להסכם. מדינות נוספות עשויות לחתום על הסכם זה בהמשך.[2][3][4] במקביל נחתם הסכם ישראל-מרוקו, שאינו כלול רשמית ב'הסכמי אברהם' אך זהה להם מבחינה מהותית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך שנים קיימה ישראל קשרים חשאיים עם מספר מדינות ערב, ונעשו מאמצים רבים להוציא קשרים אלו לאור.

ב-28 בינואר 2020 הוצגה תוכנית השלום של הנשיא טראמפ. מספר מדינות ערביות כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ומרוקו בירכו על תוכנית השלום שנחשבת לפרו-ישראלית.

ב-12 ביוני 2020 פורסם בעיתון ידיעות אחרונות מאמר בו צוטט יוסף אל-עותייבה, שגריר איחוד האמירויות בארצות הברית (המשמש גם כשר המדינה של האמירויות), ואמר כי קיים פוטנציאל ענק לקשרים חמים יותר בין ישראל לאיחוד האמירויות.[5]

הסכמים הכלולים תחת הסכמי אברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצהרת הסכמי אברהם – הצהרה כללית, בה מכירות המדינות החותמות בחשיבות השלום בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט, מביעות אמונה שהדרך להתמודד עם אתגרים היא באמצעות דיאלוג ושיתוף פעולה, ומברכות ומעוּדדות מההתקדמות שהושגה בכינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לשכנותיה. על הצהרה זו חתמו ארצות הברית, ישראל, איחוד האמירויות הערביות ובחריין.[6] ב-6 בינואר 2021, חתמה גם סודאן על הצהרה דומה.[7] החתימה התבצעה בשגרירות ארצות הברית בחרטום, בירת סודאן.[8]
  • הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל – הסכם לנרמול יחסים מלא בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות, אשר הוגדר כהסכם שלום. נחתם ב-15 בספטמבר 2020 בטקס חגיגי בבית הלבן, ונכנס בתוקף באוקטובר 2020 – לאחר קבלת אישור מצד הכנסת בישראל ומצד הפרלמנט באיחוד האמירויות.[9]
  • הסכם בחריין–ישראל – הסכם לנרמול יחסים בין ישראל לבחריין, הוגדר כהצהרת שלום על ידי הצדדים מפאת חוסר הזמן בין החלטת בחריין להצטרף להסכמים – ב-11 בספטמבר – ועד מועד טקס החתימה בבית הלבן ב-15 בספטמבר (לצד ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות). ב-18 באוקטובר נחתם במנאמה, בחריין, הסכם ביניים לכינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות.[10] ב-10 בנובמבר אושר ההסכם בכנסת.[11][12]
  • הסכם ישראל–סודאן – ב 23 באוקטובר 2020 התקיימה שיחת טלפון פומבית משולשת בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת סודאן עבדאללה חמדוכּ. בשיחה הכריז הנשיא טראמפ על הסכמת ישראל וסודאן להשכין שלום ביניהם, וכי בשבועות הקרובים שני הצדדים ייפגשו כדי לנהל משא ומתן על הסכמי שיתוף פעולה ביניהם.[13][14] כאמור סודאן חתמה בהמשך על הצהרת הסכמי אברהם.
  • הסכם ישראל–מרוקו – חידוש היחסים בין ישראל למרוקו. מהודעת חצר המלוכה המרוקאית עלה כי ההסכם יכלול בשלב הראשון פתיחה הדדית של נציגויות ומשרדי מסחר והפעלת טיסות ישירות בין המדינות.[15] ההסכם נחתם רשמית בארמונו של מלך מרוקו, מוחמד השישי ברבאט, ב-22 בדצמבר 2020.[16]

טקס פתיחת הסכמי אברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח הסכם אברהם

הסכם אברהם נחתם בטקס חגיגי ב-15 בספטמבר 2020, על מדשאת הבית הלבן על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן ושר החוץ של בחריין עבד א-לטיף א-זיאני.

בעת הטקס שיגרו פלסטינים רקטות לעבר אשדוד ואשקלון, 8 מהן יורטו על ידי כיפת ברזל אך רקטה אחת שפגעה באשדוד פצעה מספר אזרחים ישראלים.[5]

שעות טרם נחתם ההסכם בבית הלבן, הבהיר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי על פי החוק הישראלי, ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מוסמך לחתום על ההסכם, אלא שר החוץ גבי אשכנזי ששהה בישראל. ולכן נתניהו נאלץ לבקש מאשכנזי ייפוי כוח.[17]

הסיבות להסכמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות העיקריות שהובילו להגעה להסכמי אברהם:

  1. שיתוף הפעולה האזורי, הפחד מפני התחזקות איראן, וההבנה של מדינות המפרץ כי ישראל תמיד תתמוך בהם בשל חששה של ישראל מאיראן מה שאין כן ארצות הברית שיכולה לתת יחס אוהד לאיראן.[18][19]
  2. הבחירות לנשיאות בארצת הברית – לחץ אמריקאי כבד הופעל על נסיכויות המפרץ תחילה ומדינות מוסלמיות באפריקה עקב הבחירות המתקרבות בארצות הברית ורצונו של הנשיא דונלד טראמפ להישגים מדיניים בעייני הציבור האמריקאי והתקשורת (העוינת אותו לרוב) בטרם הגיעו של יום הבוחר בנובמבר.[20][21]
  3. הטבות אמריקאיות – מדינות רבות סבורות כי דרך ישראל, בעלת בריתה הקרובה של ארצות הברית, האמריקאים ייטיבו עימם ויעניקו להם הטבות שחשקו בהם לאורך השנים. בין היתר; מכירת נשק מתקדם לאמירויות,[22] הוצאת סודאן מרשימת המדינות המממנות טרור (הכללה ברשימה זו גוררת החרמה נוקשה וסנקציות בידי ארצות הברית ומדינות המערב)[23] והכרה בסיפוח המרוקאי על סהרה המערבית.[24]
  4. ישראל – המדינות החתומות על ההסכמים יוכלו ליהנות מיצוא ישראלי הכולל טכנולוגיות מים, חקלאות, סייבר ותיירות[25][23].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסכמי אברהם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היסטוריה: ישראל ואיחוד האמירויות הערביות יכוננו יחסים מלאים, N12, ‏13 באוגוסט 2020
  2. ^ אלון בן דוד, נורמליזציה עם קטאר? בישראל כבר מסתכלים אל היעד הבא, באתר חדשות 13, 23 באוקטובר 2020
  3. ^ אלון בן דוד, דורון הרמן, חזי סימנטוב, גורמים במפרץ: הסכם ישראלי-סעודי - רק עניין של זמן, באתר חדשות 13, 15 באוגוסט 2020
  4. ^ בישראל מעריכים: המדינות הבאות שינרמלו יחסים - וזו שלא, ynet, ‏10 בדצמבר 2020
  5. ^ 1 2 יוסף אל-עותייבה, סיפוח או נורמליזציה | בכיר באיחוד האמירויות במאמר מיוחד ל"ידיעות אחרונות", באתר ynet, 12 ביוני 2020
  6. ^ הצהרת הסכם אברהם חתומה בידי ארצות הברית, ישראל, איחוד האמירויות הערביות ובחריין, אתר מחלקת המדינה של ארצות הברית
  7. ^ הצהרת הסכם אברהם חתומה על ידי סודאן, אתר מחלקת המדינה של ארצות הברית
  8. ^ סודן חתמה על "הסכמי אברהם" עם ארה"ב, ynet, ‏6 בינואר 2021
  9. ^ גדעון אלון, ‏הסכם השלום עם האמירויות אושר בכנסת, באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2020
  10. ^ ברק רביד‏, ישראל ובחריין חתמו על הסכם ביניים לכינון יחסים דיפלומטיים: "מאמינים בפיוס", באתר וואלה!‏, 18 באוקטובר 2020
  11. ^ יקי אדמקר, נתניהו משיב לביקורת: "אני לא מבדיל בין דמוקרטים לרפובליקנים", וואלה!News, ‏10 בנובמבר 2020
  12. ^ אור יזרעאלי, המשותפת התנגדה: הסכם השלום עם בחריין אושר, סרוגים, ‏10 בנובמבר 2020
  13. ^ דברי הנשיא טראמפ בהכרזה על נורמליזציה ביחסים בין סודאן לישראל, אתר הבית הלבן
  14. ^ שר החוץ גבי אשכנזי על החלטת ממשלת סודאן להצטרף ל"הסכמי אברהם" ולכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, Gov.il, ‏24 באוקטובר 2020
  15. ^ נעה לנדאו וג'קי חורי, מרוקו תכונן יחסים עם ישראל בתמורה להכרת ארה"ב בריבונותה בסהרה המערבית, הארץ, ‏10 בדצמבר 2020
  16. ^ נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, ynet, ‏22 בדצמבר 2020
  17. ^ איתמר אייכנר, ynet, שר החוץ אשכנזי נתן לנתניהו ייפוי כוח לחתימה על ההסכם, באתר כלכליסט, 15 בספטמבר 2020
  18. ^ עם שלטון סוני ורוב שיעי, בחריין רואה באיראן איום קיומי, וואלה!News, ‏11 בספטמבר 2020
  19. ^ צבי יחזקאלי: "מדינות המפרץ חוששות מאיראן ומחפשות הגנה ישראלית", מעריב, ‏13 בספטמבר 2020
  20. ^ טראמפ ליהודי ארה"ב: "אוהב את המדינה שלכם", באתר ישראל היום, 16 בספטמבר 2020
  21. ^ מחויך וגאה, נתניהו זכה למתנה מהחבר טראמפ בזמן הגרוע ביותר, וואלה!News, ‏16 בספטמבר 2020
  22. ^ בעקבות ההסכם: איחוד האמירויות תקבל מטוסי F-35 ומל"טים מארה"ב, ynet, ‏18 באוגוסט 2020
  23. ^ 1 2 שניידר, טל (19 באוגוסט 2020). "אלו האינטרסים העסקיים הברורים ביחסים עם סודאן". Globes. בדיקה אחרונה ב-12 בדצמבר 2020. 
  24. ^ הכרת ארה"ב בריבונות על סהרה המערבית היא הפרס הגדול של מרוקו, וואלה!News, ‏11 בדצמבר 2020
  25. ^ זקן, דני (12 בספטמבר 2020). "בחריין מנסה להיגמל מנפט, ואלו חדשות טובות למשקיעים ישראלים". Globes. בדיקה אחרונה ב-12 בדצמבר 2020.