שלמה גפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה גפשטיין
Shlomo Gepstein.jpg
אדריכל שלמה גפשטיין
לידה 2 במאי 1882
אודסה
פטירה 13 בספטמבר 1961 (בגיל 79)
תל אביב
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1912–1950 (כ־38 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות בית גולדשטיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שלמה (סולומון קלמנטיביץ') גֶפְּשטייןרוסית: Шломо (Соломон Клементьевич) Гепштейн;‏ 2 במאי 1882, אודסה - 13 בספטמבר 1961, תל אביב) היה אדריכל, עיתונאי וסופר, תכנן בתים רבים בתל אביב. היה נשיא מכון ז'בוטינסקי וידידו האישי, כן היה העורך הראשי של כתב העת היהודי בשפה הרוסית "ראזסווייט".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גפשטיין, נולד בשנת 1882 בעיר אודסה שבדרום-מערב רוסיה, בנם של יוכבד, בת ליצרן משקאות מחצי האי קרים, וקלמן עורך דין, מסימפרופול. כאשר היה בן כחצי שנה, חזרה המשפחה לגור בקרים, בה חלפו עליו נעוריו. עד בר המצווה שלו, קיבל חינוך יהודי, ב"חדר" וממורים פרטיים. לאחר מכן למד בבית ספר ריאלי ממשלתי באודסה, ובאקדמיה לאמנות ואדריכלות בבירה סנקט פטרבורג. בשנת 1912, הוסמך לאדריכל, ועבד במקצוע זה בפטרבורג. עוד בזמן לימודיו, החל לעסוק בכתיבה עיתונאית, ובטרם מלאו לו 17 שנים, כבר כתב בעיתון הרוסי "קרים", ובעיתונים ציוניים ברוסית.

התמחה בהוצאה לאור, ועם תום מהפכת אוקטובר, מונה כ"מנהל הוצאת ספרי החוקים, מטעם הקומיסריון למשפטים במוסקבה". באותם ימים אף נישא למרגלית, אחותם של יוליוס ברוצקוס ובוריס דב ברוצקוס.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאדריכל התמחה בתכנון בתי דירות בתל אביב, תחום בו עסק עד לשנת 1950. הבניינים הרבים שתכנן בתל אביב בלטו הודות לאיכותם העיצובית. לבד מבתי מגורים תכנן את "המרכז המסחרי החדש" שהוקם בסמיכות לתחנה המרכזית הישנה וכן תכנן את בניין קולנוע אלנבי. בשלב מאוחר פרש מהמקצוע והתמסר לכתיבה. בשנת 1952 התאלמן מאשתו מרגלית. גפשטיין נפטר ב-1961, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.[1]

מבנים נבחרים בתכנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קולנוע אלנבי, תל אביב.[2]
  • בית גולדשטיין, החזית הפונה לרחוב אידלסון.
  • בית בלילובסקי, בן יהודה 85 פינת גורדון 22.
  • בית חביב, רחוב שלמה המלך 31–33.
  • המרכז המסחרי החדש, ארבעה בלוקים של מסחר ברחובות הגליל והשרון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלמה גפשטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה גפשטיין באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  2. ^ נועם דביר, נדל"ן במקום נוסטלגיה: פרידה מאלנבי 58, באתר הארץ, 15 בפברואר 2011.