שלמה הגני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה הגני (הניג)
אין תמונה חופשית
לידה 16 באוקטובר 1926
עין חרוד, פלשתינה (א"י)
פטירה 27 בספטמבר 1996 (בגיל 69)
גן שמואל, ישראל
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg  צבא הגנה לישראל
:Israeli Air Force - Coat of arms.svg  חיל האוויר הישראלי
תקופת הפעילות ? – 27 בספטמבר 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה רב-סרן  רב-סרן
פעולות ומבצעים
מלחמת הקוממיות  מלחמת הקוממיות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת (2)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שלמה הגני (הניג) (16 באוקטובר 1926, עין חרוד - 27 בספטמבר 1996, גן שמואל) היה טייס בחיל האוויר הישראלי וחבר קיבוץ גן שמואל. הוא אחד משני האנשים היחידים שעוטרו פעמיים בעיטור המופת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה הניג נולד בקיבוץ עין חרוד. הוריו, אתיה ויהושע, היו חברים בגרעין שנועד להצטרף לקיבוץ מרחביה, ואולם, בגיל שלושה חודשים, החליטו הוריו להתיישב בקיבוץ גן שמואל. לשלמה שתי אחיות קטנות ממנו, דינה ונעמי. הוא התחנך בשומריה, בקיבוץ משמר העמק, והדריך בקיני השומר הצעיר בחדרה ובתל אביב. במהלך לימודיו היה חבר בנבחרת הכדורעף של גן שמואל שזכתה בגביע המדינה והשתתפה גם בתחרויות בינלאומיות.

שירות צבאי ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניג לחם במלחמת השחרור במסגרת ההגנה, במסגרות מרחביות. ב-1950 עבר קורס מ"כים, וכסמל מחלקה לחם ב-1951 בקרב תל מוטילה. רק באותה שנה התגייס פורמלית לצה"ל והתנדב לקורס טיס. הוא סיים את הקורס בהצטיינות ב-1953 והוצב בטייסת 101 ("הקרב הראשונה") כטייס ספיטפייר. ב-1955 הצליח להנחית מטוס למרות תקלה טכנית חמורה שאירעה בו, ואף על פי שמפקד הבסיס, עזר ויצמן, הורה לו לנטוש את המטוס. על מעשהו הוענק לו צל"ש, שהוסב לאחר מכן לעיטור המופת. בדברי ההסבר לעיטור נאמר:

בשנת התשט"ו (1955), בעת טיסת אימונים שגרתית במטוס קרב הרגיש לפתע סגן שלמה הניג כי אין לו עוד שליטה על הגה הגובה של המטוס. סגן שלמה הניג התקשר עם מגדל הפיקוח וקיבל הוראה שלא להסס לצנוח, אלא אם כן הוא מעריך שיוכל לנחות בעזרת המנוע ומאזני המטוס בלבד. סגן שלמה הניג בילה באוויר עשרים וחמש דקות נוספות לשם פיתוח הטכניקה הדרושה להנחתת המטוס המקולקל. כתוצאה מקור רוחו ושליטתו במטוס, אף על פי שברור היה לו כי צפויה סכנה לחייו, הצליח לבסוף לנחות, ובזאת הציל את המטוס.
על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת
ניסן התשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב־אלוף, ראש המטה הכללי

בשנת 1955 השתחרר הניג מצה"ל, אך המשיך לטוס יום בשבוע. בקיבוץ השתלב בענף הבנייה והחל בלימודי הנדסאות בנייה בטכניון. ב-1956 התבקש להשתתף בהבאת מטוסי דאסו אוראגן שנרכשו מצרפת, לישראל. כתנאי להשתתפותו במבצע ההעברה התבקש הניג לעברת את שמו, ולכן שינה את שמו ל"הגני", כשיכול אותיות של שם משפחתו הקודם.

הגני לחם במלחמת ששת הימים כטייס אורגן, ולאחר המלחמה עבר להטיס מטוסי דאגלס A-4 סקייהוק, אותם הטיס במלחמת ההתשה. במלחמת יום הכיפורים היה טייס סקייהוק בטייסת 109 ("העמק"). הוא היה באותה עת בן 47, טייס הקרב המבוגר ביותר בחיל האוויר. על לחימתו עוטר הגני בעיטור המופת בפעם השנייה. בדברי ההסבר לעיטור נאמר:

תיאור המעשה: רב־סרן שלמה הניג הוא טייס הקרב המבוגר ביותר בחיל האוויר. הוא ביצע במלחמת יום הכיפורים שלושים ואחת גיחות תחת אש, ובהן הגיחות הקשות והמסוכנות שניהלה הטייסת. רב־סרן שלמה הניג שימש מופת לטייסים הצעירים ממנו בעשרות שנים - בדמותו, בבגרותו, באומץ לבו, בקור רוחו וברמת ביצועו.
על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת
אייר התשל"ה מאי 1975 ,מרדכי גור, רב־אלוף, ראש המטה הכללי

בשנת 1978 פרש מטיסה, אך המשיך לשרת במילואים הוא לחם גם במלחמת לבנון הראשונה, בגיל 56, כקצין סיוע אווירי באוגדה 162.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגני היה חבר קיבוץ גן שמואל כל חייו, ובו עסק בעיקר בתחום הבניין. נישא לעמירה לבית הרצברג, והשניים היו הורים לחמישה ילדים וסבים לתשעה נכדים.
נפטר ב-27 בספטמבר 1996, ממחלה קשה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]