שמואל וילנסקי (מהנדס)

שמואל (מולה) וילנסקי (1897 - 21 בפברואר 1966) היה מהנדס בניין, מראשי "סולל בונה" ומפקד פלוגת הנדסה 745 של מתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

תולדות חייו

נולד בקרמנצ'וג לפעיל הציוני יהודה ליב וילנסקי. אחיו הצעירים ממנו היו המשוררת מרים ילן-שטקליס (מירה) והאדריכל עמנואל ילן (מנולי). בין השנים 1912–1914 נשלח שמואל ללמוד בגימנסיה הרצליה בתל אביב, שם פגש את דוד הכהן, לימים חברו בהנהלת "סולל בונה". לאחר סיום לימודיו שב לרוסיה, למד הנדסה במוסקבה והוסמך ב-1917. ב-1918 הצטרף לצבא הלבן בחרקוב ונלחם נגד הבולשביקים. בשנת 1920 עלו אביו, אחותו ואחיו לארץ ישראל, אך שמואל נותר ברוסיה והמתין עד שאהובתו גניה (הנרייטה) בראון תסיים את לימודי הרפואה בחרקוב. בקיץ 1921 הגיעו שמואל, גניה ואחותה הצעירה אסיה לחופי ארץ ישראל, לאחר שנמלטו דרך רומניה.

שמואל השתלב עד מהרה בתכנון שכונת קריית שמואל בטבריה, גניה עבדה בבית חולים ששירת את המתיישבים החלוצים בעמק הירדן וניהלה את המרפאה בטבריה. לאחר מכן עברו בני הזוג לחיפה, שם גרו יחד עם דוד הכהן ורעייתו. ב-1924 הקימו הכהן ווילנסקי את "מחלקת עבודות ציבוריות" של ההסתדרות, הבסיס ל"סולל בונה". ב-1927 התפרקה החברה עקב המשבר הכלכלי שפקד את הארץ ווילנסקי עבר לנהריים כמהנדס תחנת הכוח של פנחס רוטנברג. ב-1929 היה למפקד ההגנה במקום.

בשנת 1935 הוקמה חברת "סולל בונה" מחדש ומשפחת וילנסקי עברה לשכונת אחוזה, שהייתה אז יישוב מבודד. בתקופת המרד הערבי הגדול (1936-1939) היה וילנסקי אחראי בתוקף תפקידו ב"סולל בונה" על הקמת גדר הצפון וכביש הצפון מטעם ממשלת המנדט ותיאם את הקמת יישובי חומה ומגדל בצפון מטעם ההגנה. ב-1942 יזם את הקמתה של פלוגת הנדסה 745, פלוגת עובדי "סולל בונה" שהתגייסו יחד לשירות חיל ההנדסה המלכותי של הצבא הבריטי, ופיקד עליה בדרגת קפטן. הפלוגה נפרסה בצפון אפריקה ועסקה בהקמת שדות תעופה, מחנות צבא וגשרים. כן תכנן וילנסקי במסגרת זו את הנמל בעיר ביזרטה שבתוניס כהכנות לפלישת בעלות הברית לאיטליה. במרץ 1944 הגיעה הפלוגה לאיטליה. עם תום המלחמה חברו אנשי הפלוגה בחשאי לשאול אביגור, מפקד המוסד לעלייה ב' וסייעו בהעפלה. בתום המלחמה הוענקה לווילנסקי מדליית הצטיינות אישית מצבא הוד מלכותו.

לאחר קום המדינה היה וילנסקי למהנדס הראשי של "סולל בונה" בצפון ישראל ונטל חלק במפעל תעלת ההטיה של נהר הירדן והמוביל הארצי, כן ייצג את "סולל בונה" בעת כריית הכרמלית, פרויקט שבוצע על ידי חברה צרפתית. בשנת 1961 השתתף בתכנון נמל אשדוד, תוך ניצול הידע שצבר בבניית הנמל בתוניס בימי מלחמת העולם השנייה.

חייו האישיים

וילנסקי היה נשוי לד"ר הנרייטה (גניה) בראון (בתו של ד"ר זאב בראון, כירורג, מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים "הדסה" בצפת), ילידת ניקולאייב, משנת 1921 ועד למותה בשנת 1955. גניה הייתה הרופאה הראשית במרפאת קופת חולים באחוזה במשך שנים רבות והייתה מנהלת בית החולים בטבריה. לבני הזוג נולדו שתי בנות, רותי (רות יעקבי) והדסה (הדסה לויט), שתיהן מוזכרות בשירים שחיברה אחותו של וילנסקי, מרים ילן-שטקליס, ואף סעדו אותה בימיה האחרונים.

וילנסקי נפטר בפברואר 1966 (11 שנים לאחר מות אשתו בינואר 1955).

לקריאה נוספת

• שרה ורמי בן-ראובן, מעשה בילדה בודדה, הוצאת כרמל 2015, עמ' 127–131

קישורים חיצוניים

• שמואל וילנסקי, דבר, 22 בפברואר 1966 (נקרולוג)