שמורת הטבע ברסה-קלמס
 | |||||||||||||
| שקנאים מעל השמורה | |||||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||
| סוג | שמורת טבע | ||||||||||||
| על שם |
ברסאקלמס  | ||||||||||||
| תאריך הכרזה | 1939 | ||||||||||||
| נתונים ומידות | |||||||||||||
| שטח | 1,608.26 קילומטרים רבועים קמ"ר | ||||||||||||
| מיקום | |||||||||||||
| מדינה |
 קזחסטן | ||||||||||||
| מיקום | מחוז קזילאורדה | ||||||||||||
| קואורדינטות | 45°38′07″N 59°54′30″E / 45.635278°N 59.908333°E | ||||||||||||
  | |||||||||||||
שמורת הטבע ברסה-קלמס (בקזחית: Барсакелмес мемлекеттік табиғи қорығы, ברוסית: Барсакельмесский заповедник) היא שמורת טבע באזור ימת אראל בקזחסטן. היא מגינה על האי לשעבר ברסאקלמס בימת אראל וכוללת גם שטחים גדולים מסביב של הימה שיבשה. היא משתרעת על שטח של 1,608.26 קילומטרים רבועים ומושפעת מאוד מהתייבשות ימת אראל. באזורים היבשים של השמורה חיים, בין היתר, פראים, אנטילופות סאיגה וצבי הזפק.
חלקים מהשמורה צורפו לאתר המורשת העולמית מדבריות החורף הקרים של טוראן של ארגון אונסק"ו שהוכרז בספטמבר 2023 במהלך המושב ה-45 של ועדת המורשת העולמית בריאד בערב הסעודית.[1]
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברסה-קלמס הוגדרה כאזור מוגן בשנת 1939.[2] השמורה ממוקמת באזור ימת אראל וכוללת אזורים שהיו בעבר מתחת לפני המים אך כיום יבשים. היא מורכבת משני מקבצים, אחד מסביב לאי לשעבר ברסאקלמס ואחד מסביב לאיים לשעבר קסקקולן ואוזון-קאיר. במקור היא כללה רק את האי לשעבר ברסאקלמס. בשנת 2006 הורחבה השמורה פי עשרה וכוללת כיום איים אחרים ואזורים יבשים. כעת היא משתרעת על פני 1,608.26 קילומטרים רבועים.[3]
צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצמחייה אופיינית לערבות צחיחות. אזורי הימה לשעבר מכילים כיום גם ביצות מלוחות ודיונות חול.[3]
בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעלי חיים גדולים וחשובים בשמורה הם פראים, אנטילופות סאיגה וצבי הזפק. פרסתנים אלה הוכנסו במקור לברסה-קלמס כאשר האזור הוגדר כאזור מוגן. בשנת 1983 חיו באי 200 אנטילופות סאיגה, 160 צבאים ו-240 פראים. בפרט, רבים מהפראים הועברו לשמורות אחרות כשהשמורה התקרבה למגבלת הקיבולת. ב-2008 חיו באזור המוגן 273 פראים, 170 סאיגות ו-67 צבאים. מיני יונקים אחרים כוללים זאב מצוי, שועל מצוי, שועל קורסאקי, מין הארנבת Lepus tolai (אנ'), בר אוגר מצוי, אלקטגה (אנ'), קיפוד חולות מצוי וסנאי קרקע. בשמורה ניתן למצוא בסך הכל 27 מיני יונקים. באזור המוגן חיים כ-175 מיני עופות, 22 מיני זוחלים ושני מיני דו-חיים.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Nomination Text - UNESCO site
- Barsakelmes Biosphere Reserve
- Barsakelmes Biosphere Reserve, Kasakhstan, UNESCO site
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Cold Winter Deserts of Turan
- ^ Барсакельмесский заповедник, האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה
- ^ 1 2 3 L. A. Dimeyeva, NP Ogar, Z. Alimbetova, SW Breckle: Nature Conservation in the Aral Sea Region: Barsa-Kelmes as an Example . In: Ecological Studies . tape 218 , Part 3. Springer Berlin Heidelberg, Berlin / Heidelberg 2011, ISBN 978-3-642-21116-4 , p. 315–341 , doi : 10.1007/978-3-642-21117-1_14
 | |
|---|---|
|