בר אוגר מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןבר אוגר מצוי
בר אוגר מצוי
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
תת־סדרה: דמויי עכבר
משפחה: אוגריים
תת־משפחה: אוגרים
סוג: בר אוגר
מין: בר אוגר מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cricetulus migratorius
פלס, 1773
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בר אוגר מצוי, בר אוגר נודד או אוגר אפור ננסי (שם מדעי: Cricetulus migratorius) הוא מין של מכרסם במשפחת האוגריים. תפוצתו כוללת את מזרח אירופה, המזרח התיכון, רוסיה, מרכז אסיה, מונגוליה ומערב סין. לבר האוגר פרווה אפורה, מבנה גלילי ואורך גופו נע בין 8.5 ל-12 סנטימטרים. איגוד השימור העולמי מגדיר את מצב שימור המין  "ללא חשש". זהו הקטן בבני משפחת האוגריים, והיחיד מבני המשפחה המצוי בטבע בישראל.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבר האוגר אורך כולל של עד 16 סנטימטרים, כאשר רבע מאורכו מהווה לרוב זנבו הפרוותי. משקלו נע בין 31 ל-58 גרם. פרוותו נעה בין צבע אפור לחום בהיר, והיא צפופה ועדינה. לאורך הגב נמתח פס שחור. לבר האוגר כיסי אגירה בלחייו, בשעת האכילה אוגר מזון בכיסים אלו, ופורק אותו מאוחר יותר במחילתו באמצעות לחיצה ברגליו הקדמיות על הכיסים.[2]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר האוגר נפוץ בחלקים של מזרח אירופה ואסיה, כולל אפגניסטן, ארמניה, בולגריה, סין, איראן, עיראק, ישראל, ירדן, קזחסטן, לבנון, מולדובה, מונגוליה, פקיסטן, רומניה, רוסיה, טורקיה, אוקראינה. בעבר אותרו פרטים ביוון, אך לא התקבל דיווח על הימצאות המין במדינה זו מאז 1970. לרוב מתגורר בגבהים של מעל ל-3,300 מטר מעל פני הים. בר האוגר נמצא לרוב בערבות עשב ואזורי ספר המדבר, אך התפשט לתוך אדמות מעובדות, גנים, ולעיתים אף מתגורר בתוך בניינים. בישראל, נחשב לנדיר למדי ברוב חלקי הארץ, וניתן למצוא אוכלוסיות גדולות ויציבות רק במקומות בודדים, בחורשות אלונים עתיקים במורדות החרמון ובמרום גולן.[3]

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר האוגר פעיל בשעות בין הערביים ובלילה, אולם באקלים קריר פעיל גם בשעות היום. אורח חייו הוא יחידאי. הוא נוהג לחפור מחילות מורכבות, בהן מעברים צדדים, חדרים לאכסון מזון ולשיכון גורים. הוא ניזון בעיקר משורשים, חלקים ירוקים של צמחים, זרעים, וחרקים. בר האוגר לא ישן שנת חורף, אך הרבייה מתרחשת בעיקר בקיץ, כאשר בהמלטה ממוצעת נולדים שישה- שבעה גורים והנקבה מסוגלת להמליט עד שלוש פעמים בשנה. ההיריון נמשך בין 16 ל-19 יום. תוחלת חיים המקסימלית בשבי היא 5 שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בר אוגר מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הביטחון, 1983, כרך 7
  3. ^ אבי ארבל, המדריך השלם ליונקי ארץ ישראל, מפה, 2008