שמעון אונגר
 | |
| הרב ד"ר שמעון אונגר | |
| לידה |
11 במרץ 1863 קאריי,  האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| נרצח |
29 ביולי 1942 (בגיל 79) מחנה ההשמדה יאסנובאץ,  ממלכת יוגוסלביה הכבושה |
| מקום פעילות | סקסארד, אוסייק |
| תקופת הפעילות |
1892 – 29 ביולי 1942 (כ־50 שנה)  |
| השתייכות | יהדות נאולוגית |
| בני דורו | הינקו אורבך, מוריץ לוי, שלום פרייברגר, משה פרנקפורטר, אהרון קמינקא |
הרב ד"ר שמעון (סימון) אונגר (בסרבו-קרואטית: Simon Ungar; 11 במרץ 1863,[1] קאריי, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 29 ביולי 1942, מחנה ההשמדה יאסנובאץ) היה הרב הראשי ליהודי אוסייק מראשית המאה ה-20 ובמשך 36 שנים. נפטר בעת גירושו למחנה ההשמדה יאסנובאץ.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בקאריי שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (בשטחי רומניה המודרנית) בשם שמעון משה שמחה למשפחה יהודית אורתודקסית, דוברת יידיש.[2] בהמשך, רכש השכלה תיכונית בבודפשט. הוא למד בבית המדרש לרבנים בבודפשט ובמקביל רכש תואר בפילוסופיה מזרחית באוניברסיטת בודפשט. עם סיום לימודיו החליף את שם משפחתו לאונגר. השם היה בעל קונוטציה גרמנית והחלפתו תאמה לתהליך שעבר על חלק מבני הקהילות היהודיות באימפריה, בעיקר מקרב השכבות המשכילות ובמסגרתו אימצו שמות משפחה (ולעיתים גם שם פרטי נוסף) בעלי זיקה לאוכלוסייה המקומית וזאת בהסכמת הממשל המקומי.[2]
ב-1892, לאחר הסמכתו לרבנות מונה לרב הראשי של קהילת סקסארד. ב-1901 מונה לרב הראשי של אוסייק במקום אהרן קמינקא וכיהן בתפקידו עד 1937. מינויו נחשב כניצחון הגישה הליברלית-נאולוגית על פני האורתודוקסית. במסגרת תפקידו היה מופקד על קהילות קטנות הסמוכות לאוסייק כגון הקהילה בדוני מיכוליאץ. אונגר נשא את דרשותיו בבית הכנסת בגרמנית, השפה המדוברת בקרב בני הקהילה עד למלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה השתנתה המגמה ובני הקהילה החלו לאמץ גם שמות בעלי קונוטציה קרואטית, במקביל להנחלת השפה הסרבו-קרואטית כשפת הדיבור המובילה.[3] ב-1929 מונה הרב שלום פרייברגר לסגנו של אונגר וכיהן בתפקידו עד 1936.[4] ב-1937 סיים הרב את תפקידו מחמת גילו ובמקומו מונה הרב ד"ר חיים (צ'ארלס) שטקל.
לאחר כיבוש ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית הועבר אזור אוסייק לחזקת מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה. ביולי 1942 נעצר הרב אונגר במסגרת אקציה שנערכה בבני הקהילה. הרב שמעון אונגר נפטר בעת שעשה דרכו למחנה ההשמדה יאסנובאץ והוא בן 79 שנים.[5][2]
אונגר היה נשוי. בנו, פוואו (Pavao Ungar 1905–1999), ניצל מהשואה, עבר להתגורר בזאגרב ועסק באדריכלות נוף.[2][6][7]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמעון אונגר, באתר hdke.hu (בהונגרית).
- ^ 1 2 3 4 Carl Bethke, "Keine gemeinsame Sprache?", LIT Verlag, Münster, Deutschland ,2013, pp 68, 87, 89, 193, באתר גוגל ספרים, מסת"ב 9783643117540, (בגרמנית).
- ^ Freidenreich, Harriet Pass, "Sarajevo: City of Four Faiths", Jews of Yugoslavia: A Quest for Community, Jewish Publication Society of America,Philadelphia, U.S.A, 1979, Pages 11–26. (להבהרת תהליך החלפת ואימוץ השמות בממלכת יוגוסלביה בעיקר בקרב הקהילות האשכנזיות והנחלת הסרבו-קרואטית).
- ^ "הקול" - ביטאון הקהילה היהודית בזאגרב, גיליון 113, 2013, עמוד 13, אוחזר ב-13 באוגוסט 2015 (בקרואטית).
- ^ הקהילות היהודיות באוסייק ובדוני מיכוליאץ, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 31–28, 114.
- ^ אונגר פוואו, באתר www.cendo.hr, אוחזר ב-13 באוגוסט 2015 (באנגלית) ו(בקרואטית).
- ^ קברו של פוואו אונגר, באתר billiongraves.com.
| בקרת זהויות |
|
|---|