שמעון גינצבורג

שמעון גינצבורג

אין תמונה חופשית
לידה	18 בנובמבר 1890 Lipnik, אוקראינה
פטירה	11 בינואר 1944 (בגיל 53) ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית, פלשתינה (א"י)
שפות היצירה	עברית

שמעון גינצבורג (1890, ליפניקי, ווהלין – 1944, ניו יורק) היה משורר וסופר עברי, מורה ומחנך, מתרגם, עורך, ופעיל ציוני; אחיהם של המתרגם פסח גינזבורג והמתמטיקאי יקותיאל גינצבורג.

קורות חייו

גינצבורג זכה לחינוך מסורתי כמו שני אחיו, יקותיאל ופסח. בשנת 1897 עברה משפחתו לעיר ז'יטומיר שבאוקראינה, ושמעון המשיך בה את לימודיו כאקסטרן. מז'יטומיר עבר לעיר אודסה, וכסופר מתחיל וצעיר התיידד עם ראשי המדברים בספרות העברית החדשה. משנת 1909 עד שנת 1912 שהה באודסה, והיה גם מזכירו האישי של מנדלי מוכר ספרים.

בשנת 1912 היגר לארצות הברית, והשלים לימודיו בכמה קולג'ים. את התואר קיבל מדרופסי קולג' שבפילדלפיה. הוא התיישב בניו יורק, לימד וניהל בבתי ספר עבריים, והיה גם בין מייסדי ההסתדרות העברית באמריקה. היה פעיל בארגוני המורים העבריים ובגופים ציוניים. הוא רכש לו באמריקה את הלשון האנגלית, ולימים תרגם כמה וכמה ספרים מהאנגלית.

בשנת 1933 עלה לארץ ישראל, התיישב בתל אביב, והיה פעיל באגודת הסופרים ובארגונים נוספים.

שמעון גינצבורג החל לכתוב ולפרסם שירה בגיל צעיר. את שיריו הראשונים פרסם בהשילוח, ומאז נפתחו לפניו כתבי העת העבריים. הוא כתב שירים ופואמות, מסות ורשמי מסע, ההדיר את כתבי הרמח"ל, ותרגם ספרים רבים מאנגלית. הוא נפטר בפתאומיות, בשנת 1944, במהלך נסיעת שליחות לארצות הברית מטעמן של הברית העברית העולמית וקרן התרבות של אגודת הסופרים.

בנו דוד גינצבורג היה כימאי ישראלי, חלוץ בשטח המחקר של כימיה אורגנית סינתטית, שכיהן כפרופסור לכימיה בטכניון והיה חתן פרס ישראל למדעים מדויקים (1972).

נכדתו שמעונה גינצבורג, היא פרופסור בגמלאות במחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה.

ספריו

• אהבת הושע, פואמה, תל אביב, תרצ"ו 1936.
• במסכת הספרות, מסות ורשמים, ניו יורק 1945.
• לישרים תהלה, שיר ידידות, משה חיים לוצאטו, יוצא לאור מוגה ומתוקן על-פי מקורות בצירוף מבוא והערות על ידי שמעון גינצבורג, דביר, תל אביב, תרפ"ח 1928.
• שירים ופואימות, ניומן תל אביב, תש"ל 1970.

חיבוריו בחקר הרמח"ל וכתביו

• לישרים תהלה, שיר ידידות, משה חיים לוצאטו, יוצא לאור מוגה ומתוקן על-פי מקורות בצירוף מבוא והערות על ידי שמעון גינצבורג, דביר, תל אביב, תרפ"ח 1928.
• ספר השירים "מכונסים זאת הפעם הראשונה ומוגהים על פי מקורות וכתבי יד בצירוף מבואות והערות על ידי שמעון גינצבורג; השלים והוסיף מבוא כללי בנימין קלאר, מוסד ביאליק של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, 1944.
• ספר המחזות, "מכונסים ומוגהים על-פי מקורות וכתבי־יד בצירוף מבוא והערות, על ידי שמעון גינצבורג", הוצאת דביר, 1927.
• חייו וספריו של משה חיים לוצאטו, פילדלפיה: הוצאת דרופסי קולג', 1931. (באנגלית)

תרגומיו

• בנים ואוהבים, מאת ד"ה לורנס, מאנגלית - שמעון גינצבורג, שוקן 1980.
• חרב להשכיר, מאת דאגלס דאף, הגדה של שכיר-צבא מודרני, תרגם מאנגלית שמעון גינצבורג, מצפה, תל אביב, 1937.
• טריסטרם, פואמה אפית, מאת אדוין ארלינגטון רובינזון, תרגם מאנגלית שמעון גינצבורג, תל אביב, ניומן, 1970.
• הילד האובד, מאת וו ה’ הודסון, תרגם מאנגלית שמעון גינצבורג, מסדה, תל אביב, 1955.
• מאגדות הודו, מאת הילדה הרט ודורותי בלגרב, תרגם מאנגלית שמעון גינצבורג, שטיבל, תל אביב, 1935.
• מזרח ומערב , מאת פרל בק, תרגם מאנגלית שמעון גינצבורג, מצפה תל אביב, 1935.
• העבודה, הרכוש והאושר של בני האדם, מאת הרברט ג'ורג' ולס, בתרגום שמעון גינצבורג, אברהם יערי, ודב קמחי, מצפה, תל אביב תרצ"ה 1935.

לקריאה נוספת

• 'גינצבורג, שמעון', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 132–133. (הספר בקטלוג ULI)
• אדיר כהן, 'בשולי שירת שמעון גינצבורג', הדאר נ (תשל"א), 155–156.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של שמעון גינצבורג, בקטלוג הספרייה הלאומית
• שמעון גינצבורג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• דוד תדהר (עורך), "שמעון גינצבורג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2600
• כתבי שמעון גינצבורג בפרויקט בן-יהודה

מפרי עטו:

• משה חיים לוצאטו, מעשה שמשון, תל אביב תרפ"ז, באתר היברובוקס
• אידיליה (ספור), דואר היום, 11 באוגוסט 1933
• שמעון גינצבורג (1890-1944), דף שער בספרייה הלאומית