כפר חב"ד (שבועון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Internet-news-reader.svg כפר חב"ד
Kfarchabad1500.jpg
שער גיליון 1500 של כפר חב"ד
תדירות שבועון
סוגה בטאון
עורך אהרן דב הלפרין
נוסד 1980
שפה עברית
מערכת בית 770 ביישוב כפר חב"ד
תפוצה בישראל וברחבי העולם
מדינה ישראל

עיתון כפר-חב"ד הוא שבועון של הזרם המתון של חסידי חב"ד בישראל, הנושא את שם היישוב "כפר חב"ד" שבמרכז הארץ ומופץ באלפי עותקים בארץ ובעולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון ראה אור לראשונה בו' בתמוז תש"מ (20 ביוני 1980). תריסר גליונותיו הראשונים עברו עליו כעיתון מקומי של היישוב כפר חב"ד במתכונת דו שבועית, ולאחריהם הפך לביטאון כלל חסידי חב"ד בישראל. יזמו את העיתון אז יוסף יצחק גופין ואהרן דב הלפרין, שמשמש כעורכו הראשי עד היום. במשך שנים רבות יצא העיתון לאור בהוצאת צעירי אגודת חב"ד, אך כיום הוא בבעלות פרטית במסגרת אגודת חסידי חב"ד בישראל.

כותבים בולטים ובעלי טור קבוע בעיתון: יצחק יהודה הולצמן, הרב משה מרינובסקי (מ. משה - שימש כסגן עורך), הרב מיכאל טייב, הרב נפתלי ליפסקר, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב משה אורנשטיין (א. סמית), הרב ישראל אלפנביין (א. ישראל; י. שנהב), הרב אליהו וולף (א"ב חרמש) הרב אלתר אליהו פרידמן, חיים גיל.

ב־2004 עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא. ב־2006 שינה השבועון את פניו עם הצטרפותו של דוד רוטנברג, בעבר עורך בשבועון החרדי "בקהילה", שפיצל את תוכני העיתון: הנושאים התורניים רוכזו במגזין "אספקלריא", ובמגזין "כפר חב"ד" העיקרי התפרסמו כתבות צבע בשלל נושאים. לצידו הופיע: שבועון מיוחד לנשים בשם "משפחה חסידית" (בעריכת פרדי ברוד מהקמת המוסף ועד ניסן תשע"ב רחל ברוד ניסן תשע"ב - כיום) משנת 2002 התחיל להופיע מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד" בפורמט טבלואיד. את מקומו של רוטנברג, החליף בנובמבר 2007 זלמן רודרמן, עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת 2008.

בסוף 2008 עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור[1][2]. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים)[3].

בספטמבר 2009, מונה ישראל ברוד למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. ב־2010 פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת 2012, העיתון הפסיק את הופעתו[4] ולאחר כחמישה שבועות[5] העיתון חידש את הוצאתו[6]. באייר תשע"ב פרש ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

בסוף שנת 2012 מונה העיתונאי מנחם כהן לעורך 'כפר חב"ד', לצדו של העורך הראשי אהרן דב הלפרין. בי"ט באייר תשע"ג הושק בחגיגיות הגיליון ה־1500 של השבועון. בשנת 2014 מונה יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין.

כותבים בולטים שכתבו בעיתון במשך השנים: הרב יואל כהן, הרב שמואל אלעזר היילפרין, הרב שלום דובער לוין, הרב טוביה בלוי, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב גדליהו אקסלרוד, הרב אברהם מייזליש, הרב יוסף הרטמן, הרב יחזקאל סופר, הרב מנחם ברוד, הרב בנימין קליין, אברהם חנוך גליצנשטיין, יהושע מונדשיין, נפתלי צבי גוטליב, הרב אורי בן שחר, הרב שלום דובער וולפא, הרב חנניה יוסף אייזנבך (הרב ב. שמואל), בנימין ליפקין, יוסי אליטוב, הרב מנחם מענדל רייצעס, מנחם מענדל הרשקוביץ, יהודה צייטלין, לוי שייקביץ (יחזקאל ארליך), הרב עידו וובר, הרב מנחם והבה, שלמה ריזל (שלמה בן־צבי) ומנחם מענדל ברונפמן. בשעתו התפרסמו בעיתון סיפורים מפרי עטו של המשפיע ר' שייע ליפקין ע"ה (י. מר-דרור).

בנין 770 בכפר חב"ד, בו ממוקמים משרדי השבועון

תכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה־80 היה השבועון ממובילי המאבק בתיקון חוק "מיהו יהודי" ובמאבק נגד מסירת שטחים מארץ ישראל לערבים. כמו כן, שימש במה לתגובות כלפי פרסומים נגד חסידי חב"ד ומנהיגם רבי מנחם מנדל שניאורסון, שהופיעו בעיקר בעיתון המודיע וביורשו יתד נאמן ובביטאוני חסידות סאטמר. למרות השתייכותו המגזרית לחסידות חב"ד, היו לו מנויים רבים בקרב הקהילות החרדיות השונות.

הרבי מנחם מנדל שניאורסון עצמו היה מעורב בהוצאת העיתון לאור, מסר הוראות והדרכות[7] לגבי פרטים שונים ומאמר תורני שלו הוגה על ידו[8] עבור העיתון במתכונת דו־שבועית, במכתב ששלח לרגל ציון גיליון ה-500 כתב בין היתר "..שכל אחד ואחד יעשה ככל יכולתו בכל ענייני יהדות, תורה ומצוותי' ומובן שכן הוא בעניין הוצאתו לאור והפצתו של העיתון..".

בימי הסערה המשיחית סביב הרבי מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון, בשנים (1993-1994), היה העיתון ממובילי הקו המשיחי בחסידות חב"ד התפרסמו בו מאמרי הגות ודעות בנושא, ועל דף השער שלו הופיע בקביעות הנוסח: 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. לאחר פטירת הרבי ב־1994 (ג' בתמוז ה'תשנ"ד) חדל מהעיסוק במשיחיותו של הרבי והחל לבטא את עמדות הזרם המתון בחב"ד, המסתייג מעמדת הזרם המשיחיסטי.

בתש"ע-תשע"א, במלאת 30 שנה לעיתון, הגיש עורך העיתון מדור בשם "מאחורי הקלעים", בו הוא פירט את ההוראות התכופות שנמסרו לו מאת הרבי לגבי תוכני העיתון.

מתשע"ו יוצא על ידי העיתון כל שבוע 'משפחה חסידית' ומוסף לילדים 'קינדרעלאך', המופץ בעשרות-אלפי עותקים בכל ריכוזי חב"ד ברחבי הארץ.

בתמוז ה'תשע"ז - 2017 הוציא העיתון האפליקציה עם הכתבות של העיתון לקריאה למנויים בחוץ לארץ בגלל עיכובים בדואר.[9].

מבנה העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד השער של מוסף הילדים, ה'קינדערלאך'
  • כפר חב"ד - מגזין כרומו בן 64[10] עמודים ובו כתבות, מאמרי הגות, מדורים וטורים אישיים.
  • משפחה חסידית - מגזין בן 32 עמודים לנשים.
  • קינדערלאך - מוסף בן 16 עמודים לילדים. יוצא לאור בשיתוף עם ארגון צבאות השם המרכזי בניו יורק. מחודש אדר תשע"ז החל המוסף להתפרסם בחינם בבתי הכנסת של קהילת חב"ד בישראל, כשבסופו מודפסת קריאת התורה עם שעשועונים לילדים.
  • לכבוד חודש החגים וחג הפסח מצורף לעיתון מוסף מיוחד עם תכנים שונים ומגוונים.

ספרים שבהוצאת העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אראנו נפלאות, יומן שנת תשנ"א ב־770, בשיתוף עם מערכת 'פאקס א שיחה'[11], בעריכת: משה מרינובסקי, דוד מונדשיין, מנחם מענדל קפלן.
  • מטל השמים, שני ספרים המכילים סיפורי חסידים שפורסמו בעיתון, בעריכת מנחם זיגלבוים.
  • הנה ימים באים…, שני ספרים המכילים מבחר מאמרים בנושא גאולה ומשיח לפי סדר פרשיות השבוע ומועדי ישראל שתפרסמו בעיתון, בעריכת הרב מנחם מענדל רייצעס.
  • דורש טוב לכל עמו, שני כרכים של סיפורים על הרבי מחב"ד.
  • מחשבת החסידות, שני כרכים המכילים נושאים מהותיים ויסודיים בתורת החסידות, שיתפרסם בעתון על ידי הרב יואל כהן.
  • מורה לדור נבוך, שלושה ספרים המכילים אגרות של הרבי מחב"ד במגוון נושאים - בתרגום מאנגלית ללשון הקודש. האגרות נבחרו וסודרו על ידי המזכיר האישי של הרבי, הרב ניסן מינדל.
  • ורבים השיב מעוון, שני כרכים המכילים מופתים שחולל הרבי מחב"ד שהביאו להמוני יהודים ישועה בגשמית ורוחנית וגרמו לשוב למקור מחצבתם ושמירת תורה ומצוות, בעריכת הרב אהרון דב הלפרין.
  • רבות מופתי, סיפורי מופתים שהתחוללו בברכתו של הרבי מחב"ד, רובם הגדול של הסיפורים פורסם על ידי משה אורנשטיין (ארי סמית).
  • רבן של ישראל, אוסף מאמרים ונאומים שנכתבו ונאמרו אודות דמותו של הרבי מחב"ד לפי תקופות: 1) בעשור שלפני פטירתו (ג' תמוז תשנ"ד); 2) בתקופת פטירתו; 3) בעשור שלאחר פטירתו.
  • פרשיות עם הרבי, חמישה ספרים על סיפורים עם הרבי מחב"ד בקשר עם פרשת השבוע, בעריכת הרב אהרן דב הלפרין.
  • ימים טובים עם הרבי, סדרה על סיפורים עם הרבי מחב"ד בקשר עם חגי ישראל[12], בעריכת הרב אהרן דב הלפרין.
  • כמותו ממש הצצה לעולמם של השלוחים - הסיפורים שחוללו מהפך, בעריכת הרב אהרון דב הלפרין, תשע"ז (2017)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל אהרון, ‏שבועון "כפר חב"ד" לא הודפס, באתר כיכר השבת, 31.07.09
  2. ^ יהושע הכהן, עיתון 'כפר חב"ד' לא הודפס; "יוצאים להתארגן מחדש", באתר בחדרי חרדים, 24 במרץ 2011
  3. ^ עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים מערכת שטורעם.
  4. ^ מנחם כהן, מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל", חב"ד און ליין, יום שישי, ג' שבט תשע"ב. (הודעת ברוד, בשל קשיים כלכליים)
  5. ^ חיים ברון, לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע, חב"ד און ליין, יום שני, ד' אדר תשע"ב.
  6. ^ חיים ברון, שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער, חב"ד און ליין, יום רביעי, ו' אדר תשע"ב.
  7. ^ בתוועדות י"ט תשמ"ו הרבי ביקש מהרב שמחה עלברג להתראין לעיתון
  8. ^ נכתב על ידי צוות ועד הנחות בלה"ק בעברית ועל ידי צוות 'ועד הנחות התמימים' באידיש
  9. ^ כפר חב"ד מפתיע: משיק אפליקציה חדשנית - שירות למנויי חו"לבאתר col, תמוז, תשע"ז
  10. ^ בתחילת שנות האלפיים - טרם הפך האינטרנט לנחל הכלל, הגיע העיתון לשיא של 128 עמודים לשבוע.
  11. ^ מערכת שעסקה (בשנים תש"נ-תשנ"ב) בתמצות ההתוועדויות והשיחות של הרבי, והחומר שלה פורסם למנויים באמצעות הפקס.
  12. ^ נכון לשנת תשע"ז (2017) יצאו לאור שבעה ספרים על חנוכה, פורים, פסח, שבועות, ראש השנה ויום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה, פרקי אבות.