חיה מושקא שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיה מושקא שניאורסון
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה 16 במרץ 1901
מקום לידה בבינוביטש
תאריך פטירה 10 בפברואר 1988 (בגיל 86)
מקום פטירה ניו-יורק
מקצוע רבנית
בן זוג רבי מנחם מנדל שניאורסון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרבנית חיה מושקא שניאורסון (כונתה 'מוסיה') (כ"ה באדר ה'תרס"א, 16 במרץ 1901 - כ"ב בשבט ה'תשמ"ח, 10 בפברואר 1988) הייתה בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי מחב"ד, ואשתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיה מושקא שניאורסון נולדה ב-16 במרץ 1901 בעיירה בבינוביטש שליד לובביץ', לרבנית נחמה דינה שניאורסון ולרבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי מחב"ד. היא נקראה על שם אשתו של הצמח צדק, בהוראה מיוחדת של הרב שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר החמישי בשושלת ליובאוויטש[1].

בשנת ה'תרע"ו (1915) עברה משפחתה לגור ברוסטוב על הדון בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בשנת ה'תרפ"ה קיבלה מאביה ייפוי כוח לקבל בשמו כסף או מסמכים וסמכות להעביר ייפוי כוח זה גם לאחרים[2]. לאחר שאביה נאסר בשנת ה'תרפ"ז, בעוון הפצת יהדות, נטלה שניאורסון חלק במאמצים לשחרורו, והצטרפה אליו לגלות בקאסטרמה.

בי"ד בכסלו ה'תרפ"ט (1928) נישאה למנחם מנדל בוורשה ועקרה יחד אתו לברלין. לאחר עליית הנאצים לשלטון הם ברחו לפריז, ובשנת ה'תש"א (1941), לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים, נמלטו לארצות הברית והצטרפו לאביה בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק. לאחר פטירת אביה, מונה בעלה לאדמו"ר חסידות חב"ד.

חסידים מספרים כי למוסיה היה תפקיד בתהליך הכתרתו של בעלה כאדמו"ר חסידות חב"ד, לאחר שאביה נפטר פנו זקני החסידים לבעלה שייקח על עצמו את עול הנשיאות והוא סירב במשך שנה, עד לי' בשבט ה'תשי"א 1951 ועל פי גרסה מסוימת הוא נעתר בסופו של דבר לאחר שאמרה לו "לא ייתכן ששלושים שנות ההקרבה והמסירות של אבי ירדו לטמיון"[3]. כאשר התקשרה למרכז חב"ד העולמי - 770 לבקש את הרבי נהגה להציג את עצמה כ"גברת שניאורסון מפרזידנט סטריט". כשהוקם ארגון נשי ובנות חב"ד הוזמנה שניאורסון לעמוד בראשו, אך סירבה לתפקיד.

היה לה חלק בניצחון במשפט הספרים כשהעידה בביתה לטובת אגו"ח ואמרה: "אבי הרבי, ביחד עם כל ספריו וענייניו, שייך לחסידים". בפסק הדין הורה בית המשפט לבארי גור-ארי להחזיר את הספרים לאגודת חסידי חב"ד.

קברה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון בניו-יורק

שניאורסון נפטרה במרכז הרפואי 'קורונל' במנהטן בכ"ב בשבט ה'תשמ"ח, 1988 בגיל 86 לאחר מחלה קצרה, ונקברה בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" שבקווינס, מימין לקבר סבתה שטערנא שרה ואמה נחמה דינה ומול אוהל הרבי מליובאוויטש, בו קבורים בעלה ואביה.

לאחר פטירתה ייסד הרבי מחב"ד קרן צדקה על שמה, בשם "קרן חמ"ש" (חיה מושקא שניאורסון) בחודש אדר ה'תשמ"ח הונחה אבן הפינה לקמפוס חמ"ש של "בית רבקה" בניו יורק, וכיום הקמפוס הוא בית-הספר הגדול בעולם לבנות-חב"ד. קיימים עשרות בתי ספר ומוסדות חינוכיים נוספים קרואים על שמה, המגזין בית משיח מוציא לאור עלון שנקרא עטרת חיה, ובקרב חסידי חב"ד מקובל מאוד לקרוא לבנות בשמה[4]. בכל שנה בסמיכות ליום השנה שלה מתקיים בשכונת קראון הייטס כינוס השלוחות העולמי, חודש לאחרי פטירתה הכריז הרבי על "מבצע יום הולדת" לעילוי נשמתה, ובמסגרתו עודד אנשים, נשים וילדים לציין את יום הולדתם בקבלת החלטות טובות, עריכת התוועדות רעים, הוספה בתפילה, בלימוד תורה ובמעשים טובים ועוד[5].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב כרך ג' עמוד ריט, אגרת תשיב
  2. ^ באתר 'אור חיה'.
  3. ^ קובץ "הרבנית" בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, עמ' 66 (מהדורת תשע"ג).
  4. ^ פול ברגר, נעים מאוד, חיה מושקה, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2011
  5. ^ ספר השיחות תשמ"ח, חלק א, עמ' 331; מנהגי יום הולדת