חיה מושקא שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבנית חיה מושקא שניאורסון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 16 במרץ 1901
בבינוביטש
פטירה 10 בפברואר 1988 (בגיל 86)
ניו-יורק
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מונטיפיורי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רבנית
בן זוג רבי מנחם מנדל שניאורסון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרבנית חיה מושקא שניאורסון (כונתה מוסיא; כ"ה באדר ה'תרס"א, 16 במרץ 1901 - כ"ב בשבט ה'תשמ"ח, 10 בפברואר 1988) הייתה בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הששי של חסידות חב"ד, ואשתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, שירש אותו בתפקידו זה.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיה מושקא שניאורסון נולדה בעיירה בבינוביצ'י שליד לובביץ', לרבנית נחמה דינה ולרבי יוסף יצחק שניאורסון. היא נקראה על שם אשתו של הצמח צדק, בהוראת סבה, רבי שלום דובער שניאורסון[1].

בשנת ה'תרע"ו (1915) עברה משפחתה לגור ברוסטוב על הדון בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בשנת ה'תרפ"ה קיבלה מאביה ייפוי כוח לקבל בשמו כסף או מסמכים וסמכות להעביר ייפוי כוח זה גם לאחרים[2]. לאחר שאביה נאסר בשנת ה'תרפ"ז, בעוון הפצת יהדות, נטלה שניאורסון חלק במאמצים לשחרורו, והצטרפה אליו לגלות בקוסטרומה.

ב-1923 הזמין אביה את מנחם מנדל שניאורסון לביתם ברוסטוב ואף לעיר נופש שבה שהו במטרה לשדכם. לאחר שעמדו בקשר והתראו למעלה מחמש שנים[3]. הם נישאו בי"ד בכסלו ה'תרפ"ט (1928) בוורשה ועקרו יחד לברלין. לאחר עליית הנאצים לשלטון הם ברחו לפריז, ובשנת ה'תש"א (1941), לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים, נמלטו לארצות הברית והצטרפו לאביה בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק. שנה לאחר פטירת אביה מונה בעלה לאדמו"ר חסידות חב"ד.

חסידים מספרים כי למוסיא היה תפקיד בתהליך הכתרתו של בעלה כאדמו"ר חסידות חב"ד, לאחר שאביה נפטר פנו זקני החסידים לבעלה שייקח על עצמו את עול הנשיאות והוא סירב במשך שנה, עד לי' בשבט ה'תשי"א 1951 ועל פי גרסה מסוימת הוא נעתר בסופו של דבר לאחר שאמרה לו "לא ייתכן ששלושים שנות ההקרבה והמסירות של אבי ירדו לטמיון"[4]. כאשר התקשרה למשרד המזכירות לבקש את הרבי נהגה להציג את עצמה כ"גברת שניאורסון מפרזידנט סטריט". כשהוקם ארגון נשי ובנות חב"ד הוזמנה שניאורסון לעמוד בראשו, אך סירבה לתפקיד.

היה לה חלק בניצחון במשפט הספרים, כשהעידה בביתה לטובת אגודת חסידי חב"ד העולמית אמרה: "אבי (הרבי) והספרים שייכים לחסידים". בפסק הדין הורה בית המשפט לבארי גוראריה להחזיר את הספרים לספריית חב"ד.

קברה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון בניו-יורק

שניאורסון נפטרה במרכז הרפואי 'קורונל' במנהטן בכ"ב בשבט ה'תשמ"ח, 1988[5] בגיל 86 לאחר מחלה קצרה, ונקברה בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" שבקווינס, מימין לקבר סבתה שטערנא שרה ואמה נחמה דינה, מול אוהל חב"ד לובביץ', בו קבורים בעלה ואביה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתה, במעמד רבנים ונציגות ארגון נשי ובנות חב"ד.

בעלה ייסד קרן צדקה על שמה, בשם "קרן חמ"ש" (חיה מושקא שניאורסון). באדר ה'תשמ"ח הונחה אבן הפינה לקמפוס חמ"ש של "בית רבקה" בניו יורק. זהו בית-הספר הגדול בעולם של בנות חב"ד. עשרות בתי ספר ומוסדות חינוכיים נוספים קרואים על שמה, ובקרב חסידי חב"ד מקובל מאוד לקרוא לבנות בשמה[6].

בכ"ה באדר תשמ"ח (יום הולדתה) הכריז הרבי על "מבצע יום הולדת" לעילוי נשמתה, ובמסגרתו עודד אנשים, נשים וילדים לציין את יום הולדתם בקבלת החלטות טובות, עריכת התוועדות עם רעים, הוספה בתפילה, בלימוד תורה ובמעשים טובים ועוד[7].

בכל שנה בסמיכות ליום השנה שלה מתקיים בשכונת קראון הייטס כינוס השלוחות העולמי.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]


רבי
שניאור זלמן מלאדי
"האדמו"ר הזקן"
 
 
 
הרבנית
שטערנא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי
דובער שניאורי
"האדמו"ר האמצעי"
 
 
 
הרבנית
שיינא
 
הרבנית
דבורה לאה אלטשולר
 
 
 
רבי
שלום שכנא אלטשולר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
מנוחה רחל סלונים
"אם היישוב היהודי בחברון"
 
הרבנית
שרה
 
הרבנית
חיה מושקא
 
 
 
רבי
מנחם מנדל שניאורסון
"הצמח צדק"
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
רבקה שניאורסון
אשתו השניה
 
 
 
רבי
שמואל שניאורסון
"אדמו"ר המהר"ש"
אדמו"ר לחסידי חב"ד-ליובאוויטש
 
 
רבי
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
אדמו"ר לחסידי צ'רנוביל-אוורוטש
 
רבי
חיים שניאור זלמן שניאורסון
אדמו"ר לחסידי חב"ד-ליאדי
 
רבי
ישראל נח שניאורסון
אדמו"ר לחסידי חב"ד-ניעז'ין
 
רבי
יהודא לייב שניאורסון
"המהרי"ל מקאפוסט"
אדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי
שלום דובער שניאורסון
"האדמו"ר הרש"ב"
 
 
 
 
הרבנית
שטערנא שרה שניאורסון
 
 
הרבנית
סטערנא שניאורסון
אשתו הראשונה.
נפטרה 3 חודשים לאחר נישואיהם
 
רבי
אברהם שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי
יוסף יצחק שניאורסון
"האדמו"ר הריי"צ"
 
 
 
הרבנית
נחמה דינה שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
 
רבי
מנחם מנדל שניאורסון
"הרבי מלוּבָּבִיץ'"
 



לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב כרך ג' עמוד ריט, אגרת תשיב
  2. ^ באתר 'אור חיה'.
  3. ^ לדברי מ' פרידמן וש' היילמן, בני הזוג עמדו בקשר במשך למעלה מחמש שנים לפני החתונה, פרק זמן בלתי מקובל בעולם הדתי, בפרט במשפחות אדמו"רים: עמנואל אטקסביוגרפיה חדשה: איך צבר הרבי מלובביץ’ את כוחו העצום?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2011
  4. ^ קובץ "הרבנית" בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, עמ' 66 (מהדורת תשע"ג).
  5. ^ ויהי בשלושים שנה: כך סיקרה העיתונות את הסתלקות הרבנית אתר col שבט תשע"ח.
  6. ^ פול ברגר, נעים מאוד, חיה מושקא, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2011
  7. ^ ספר השיחות תשמ"ח, חלק א, עמ' 331; מנהגי יום הולדת