חיה מושקא שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבנית חיה מושקא שניאורסון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 16 במרץ 1901
בבינוביצ'י
פטירה 10 בפברואר 1988 (בגיל 86)
ניו-יורק
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מונטיפיורי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רבנית
בן זוג רבי מנחם מנדל שניאורסון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קברה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון בניו-יורק

הרבנית חיה מושקא שניאורסון (כונתה מוסיא; כ"ה באדר ה'תרס"א, 16 במרץ 1901 - כ"ב בשבט ה'תשמ"ח, 10 בפברואר 1988) הייתה בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הששי של חסידות חב"ד, ואשתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, שירש אותו בתפקידו זה.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיה מושקא שניאורסון נולדה בעיירה בבינוביצ'י שליד לובביץ', לרבנית נחמה דינה ולרבי יוסף יצחק שניאורסון. היא נקראה על שם אשתו של הצמח צדק, בהוראת סבה, רבי שלום דובער שניאורסון[1].

בשנת ה'תרע"ו (1915) עברה משפחתה לגור ברוסטוב על הדון בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בשנת ה'תרפ"ה קיבלה מאביה ייפוי כוח לקבל בשמו כסף או מסמכים וסמכות להעביר ייפוי כוח זה גם לאחרים[2]. לאחר שאביה נאסר בשנת ה'תרפ"ז, בעוון הפצת יהדות, נטלה שניאורסון חלק במאמצים לשחרורו, והצטרפה אליו לגלות בקוסטרומה.

ב-1923 הזמין אביה את מנחם מנדל שניאורסון לביתם ברוסטוב ואף לעיר נופש שבה שהו במטרה לשדכם. לאחר שעמדו בקשר והתראו למעלה מחמש שנים[3]. הם נישאו בי"ד בכסלו ה'תרפ"ט (1928) בוורשה ועקרו יחד לברלין. לאחר עליית הנאצים לשלטון הם ברחו לפריז, ובשנת ה'תש"א (1941), לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים, נמלטו לארצות הברית והצטרפו לאביה בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק. שנה לאחר פטירת אביה מונה בעלה לאדמו"ר חסידות חב"ד.

חסידים מספרים כי למוסיא היה תפקיד בתהליך הכתרתו של בעלה כאדמו"ר חסידות חב"ד, לאחר שאביה נפטר פנו זקני החסידים לבעלה שייקח על עצמו את עול הנשיאות והוא סירב במשך שנה, עד ל-י' בשבט ה'תשי"א 1951 ועל פי גרסה מסוימת הוא נעתר בסופו של דבר לאחר שאמרה לו "לא ייתכן ששלושים שנות ההקרבה והמסירות של אבי ירדו לטמיון"[4]. כאשר התקשרה למשרד המזכירות לבקש את הרבי נהגה להציג את עצמה כ"גברת שניאורסון מפרזידנט סטריט". כשהוקם ארגון נשי ובנות חב"ד הוזמנה שניאורסון לעמוד בראשו, אך סירבה לתפקיד.

היה לה חלק בניצחון במשפט הספרים, כשהעידה בביתה לטובת אגודת חסידי חב"ד העולמית אמרה: "אבי (הרבי) והספרים שייכים לחסידים". בפסק הדין הורה בית המשפט לבארי גוראריה להחזיר את הספרים לספריית חב"ד.

שניאורסון נפטרה במרכז הרפואי 'קורונל' במנהטן בכ"ב בשבט ה'תשמ"ח, 1988[5] בגיל 86 לאחר מחלה קצרה, ונקברה בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" שבקווינס, מימין לקבר סבתה שטערנא שרה ואמה נחמה דינה, מול אוהל חב"ד לובביץ', בו קבורים בעלה ואביה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתה, במעמד רבנים ונציגות ארגון נשי ובנות חב"ד.

בעלה ייסד קרן צדקה על שמה, בשם "קרן חמ"ש" (חיה מושקא שניאורסון). באדר ה'תשמ"ח הונחה אבן הפינה לקמפוס חמ"ש של "בית רבקה" בניו יורק. זהו בית-הספר הגדול בעולם של בנות חב"ד. עשרות בתי ספר ומוסדות חינוכיים נוספים קרואים על שמה, ובקרב חסידי חב"ד מקובל מאוד לקרוא לבנות בשמה[6].

בכ"ה באדר תשמ"ח (יום הולדתה) הכריז הרבי על "מבצע יום הולדת" לעילוי נשמתה, ובמסגרתו עודד אנשים, נשים וילדים לציין את יום הולדתם בקבלת החלטות טובות, עריכת התוועדות עם רעים, הוספה בתפילה, בלימוד תורה ובמעשים טובים ועוד[7].

בכל שנה בסמיכות ליום השנה שלה מתקיים בשכונת קראון הייטס כינוס השלוחות העולמי.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קובץ הרבנית, יצא לאור לרגל 15 שנה לפטירתה (כ"ב שבט ה'תשס"ג) ובמהדורה מחודשת לרגל 25 שנה לפטירתה (כ"ב שבט ה'תשע"ג) על ידי "ועד תלמידי התמימים העולמי", בו רוכזו רוב הפרטים הידועים מחייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב כרך ג' עמוד ריט, אגרת תשיב
  2. ^ באתר 'אור חיה'
  3. ^ לדברי מ' פרידמן וש' היילמן, בני הזוג עמדו בקשר במשך למעלה מחמש שנים לפני החתונה, פרק זמן בלתי מקובל בעולם הדתי, בפרט במשפחות אדמו"רים: עמנואל אטקסביוגרפיה חדשה: איך צבר הרבי מלובביץ’ את כוחו העצום?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2011
  4. ^ קובץ "הרבנית" בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, עמ' 66 (מהדורת תשע"ג)
  5. ^ ויהי בשלושים שנה: כך סיקרה העיתונות את הסתלקות הרבנית אתר col שבט תשע"ח.
  6. ^ פול ברגר, נעים מאוד, חיה מושקא, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2011
  7. ^ ספר השיחות תשמ"ח, חלק א, עמ' 331; מנהגי יום הולדת
  8. ^ אשת רבי יעקב ישראל טברסקי
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד (הבן הגדול, 'רבי ברוך שלום' בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן 'רבי יוסף יצחק' נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו והבן 'רבי יעקב' נפטר בחיי אביו). רבי שמואל שניאורסון (המהר"ש), צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וזאת על פי צוואת האב (הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636.), ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת (היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה ליב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם.), רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שאר אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות וחלק מבניהם המשיכו באדמו"רות דור נוסף.
  10. ^ כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52)
  11. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שניה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהיתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  12. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  13. ^ א] חצר לאדי פעלה במשך בערך 46 שנים, עד שנת ___. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  14. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  15. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג
  16. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  17. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם בן דודה רבי שניאור בן יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיאטרין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  18. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  19. ^ כאשר אדמו"רי חב"ד, הם נכדים של בעל התניא בדרכים נוספת - הוכנסו בעץ הדרכים הנוספות בהם הם מיוחסים אליו, מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו.
  20. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5.
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א PDF של זה
    4] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980 קישור PDF
    5] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    6] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    7] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    8] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    9] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד. צילום החוברת: קישור