שער ברנדנבורג

שער ברנדנבורג
Brandenburger Tor
מידע כללי
סוג	שער ניצחון
על שם	ברנדנבורג
כתובת	דורות'ינשטט
מדינה	גרמניה
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה	? – 1791
תאריך פתיחה רשמי	6 באוגוסט 1791
חומרי בנייה	אבן חול
אדריכל	קארל גוטהארד לאנגהאנס
סגנון אדריכלי	התחייה היוונית
קואורדינטות	52°30′59″N 13°22′40″E / 52.516272222222°N 13.377722222222°E
	האתר הרשמי
	(למפת ברלין רגילה) שער ברנדנבורג

ערך זה עוסק בשער ניצחון בברלין. אם התכוונתם לשער ניצחון בפוטסדאם, ראו שער ברנדנבורג (פוטסדאם).

שער ברנדנבורג (בגרמנית: Brandenburger Tor) הוא שער ניצחון ואחד מסמליה החשובים ביותר של גרמניה בכלל וברלין בפרט. השער ממוקם בפאריזר פלאץ, והוא השער היחיד שנותר מתוך מספר שערים שבעבר שימשו ככניסה ראשית לעיר. מאז הקמתו ב-1788, שימש משטרים רבים כסמל לשלטונם, תוך שינויים רבים בתפקודו ובסמליו החיצוניים.

מבנה השער[עריכת קוד מקור | עריכה]

השער מתנשא לגובה של 26 מטרים, רוחבו 65.5 מטרים ועוביו 11 מטרים. השער מעוצב בהשראת הפרופילאה, ששימש ככניסה לאקרופוליס באתונה, יוון והיווה חלק מגישה אדריכלית רחבה יותר של הקלאסיציזם שהייתה נפוצה באותה תקופה ושאבה אלמנטים רבים מהתקופה היוונית.

השער כולל 12 עמודים דורים המתנשאים לגובה של 15 מטרים ובקוטר של מטר וחצי, שישה בכל צד, אשר דרכו מתאפשרים חמישה מעברים, אף על פי שבעת פתיחתו הורשה שימוש בשני מעברים בלבד. כיום השער פתוח להולכי רגל בלבד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער ברנדנבורג הוזמן על ידי פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה כסימן לשלום, ונבנה בין השנים 1788–1791 על ידי קארל גוטהארד לאנגהאנס.

על קצהו העליון של השער, הוצבה קוודריגה, מרכבה המובלת על ידי ארבעה סוסים, כאשר אלת הניצחון (ויקטוריה) הנושאת ענף זית רוכבת בה, אך היא נבזזה על ידי נפוליאון בשנת 1806 ונלקחה לפריז לאחר כיבוש ברלין. הקוודריגה הושבה ב-1814, אך ענף הזית הוחלף לצלב ברזל.

עם עליית השלטון הנאצי, שימש השער כסמל לכוחם והוא המבנה היחידי ששרד, מלבד האקדמיה לאמנות בכיכר פאריזר עד שנת 1945. השער שופץ לאחר המלחמה, אך ב-13 באוגוסט 1961, עם בניית חומת ברלין, נהפך האזור לשטח סגור. ב-14 באוגוסט השער נסגר לתנועה ונאסר כל מעבר בין צידה המזרחי לצידה המערבי. החיילים המזרח גרמניים היו היחידים שיכלו להתקרב לשער.

ב-12 ביוני 1987, נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, נאם בצידה המערבי של החומה לאנשי מערב גרמניה, כאשר למעשה הנאום כוון גם לצידה המזרחי ולאנשיה. בנאום זה קרא רייגן את קריאתו המפורסמת, "מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!".

28 שנים לאחר בנייתה, נפלה חומת ברלין ב-1989, וב-22 בדצמבר, כחודש וחצי לאחר נפילתה, נפתח השער מחדש.

ב-21 בדצמבר 2000, בעלות של קרוב ל-3 מיליון דולר, שופץ ושומר השער. בנוסף, כאחד מסמליה של גרמניה, מוטבע השער על מטבעות אירו גרמנים בסך 10 אירו-סנט, 20 אירו-סנט ו-50 אירו-סנט וכיום הוא פתוח לתנועה ומשמש כאתר תיירות וכאחד מסמליה החשובים ביותר של העיר ברלין.

ב-9 בינואר 2017 הואר השער בדגלי ישראל כמחוה לפיגוע הטרור שאירע יום קודם לכן בירושלים, בו מחבל פלשתינאי נהוג במשאית זיהה קבוצה של חיילים יורדת מאוטובוס סמוך לטיילת בארמון הנציב, ורצח 4 חיילים.^[1]