תהליך איזוברי הוא תהליך תרמודינמי בו הלחץ נשאר קבוע. בתהליך איזוברי חום המועבר למערכת מבצע עבודה וגם משנה את האנרגיה הפנימית של המערכת.
בדיאגרמת
P
V
{\displaystyle PV}
מסלול של תהליך איזוברי נקרא איזוברה . סימן מזהה של איזוברה הוא שהיא מקבילה לציר הנפח (
V
{\displaystyle V}
) ולא נוטה למעלה או למטה (אחרת נקבל שינוי בלחץ -
Δ
P
≠
0
{\displaystyle \Delta P\neq 0}
).
האזור הצהוב מייצג את העבודה שנעשתה
תהליך איזוברי מתאפיין בלחץ קבוע
Δ
P
=
0
{\displaystyle \Delta P=0}
(עבור חישובים דיפרנציאלים
d
P
=
0
{\displaystyle dP=0}
). נהוג לציין שתהליכים כאלו מתרחשים במגע עם מאגר/אמבט לחץ כך שהמערכת שומרת על הלחץ על ידי החלפת לחץ עם המאגר.
בדיאגרמת
P
V
{\displaystyle PV}
השטח מתחת לאיזוברה יהיה העבודה שביצע הגז על הסביבה ולכן[ 1] /:
Δ
W
g
=
P
Δ
V
=
−
Δ
W
{\displaystyle \Delta W_{g}=P\Delta V=-\Delta W}
.
עבור גז אידיאלי בתהליך איזוברי ניתן לחשב את השינוי באנטרופיה של המערכת:
Δ
S
=
n
C
P
ln
(
T
2
T
1
)
{\displaystyle \Delta S=nC_{P}\ln({\frac {T_{2}}{T_{1}}})}
בתהליך איזוכורי , מאחר שהנפח קבוע לא מתבצעת עבודה וכל החום שמועבר למערכת מומר לאנרגיה פנימית:
Δ
U
=
Q
{\displaystyle \Delta U=Q}
עבור תהליכים איזוברים החום מתחלק בין ביצוע עבודה להגדלת האנרגיה הפנימית. במקרה כזה, נוח להגדיר פונקציית מצב חדשה, שבתהליך איזוברי השינוי בה יהיה בדיוק שווה לחום שהועבר.
הפונקציה הזאת נקראת אנתלפיה [ 2] :
H
=
U
+
P
V
⇒
d
H
=
d
U
+
P
d
V
+
V
d
P
=
d
Q
−
P
d
V
+
P
d
V
+
V
d
P
=
d
Q
+
V
d
P
{\displaystyle H=U+PV\Rightarrow dH=dU+PdV+VdP=dQ-PdV+PdV+VdP=dQ+VdP}
ואכן אם התהליך הוא איזוברי (
Δ
P
=
0
{\displaystyle \Delta P=0}
) נקבל כפי שרצינו:
Δ
H
=
Q
{\displaystyle \Delta H=Q}
.
כל עוד גוף לא משנה את הפאזה שלו, קליטה או מסירה של חום משמשת לשינוי הטמפרטורה. קיבול חום מוגדר ככמות האנרגיה שיש להעביר לחומר בצורה של חום כדי להעלות את הטמפרטורה שלו בקלווין אחד.
Q
=
C
Δ
T
⇒
d
Q
=
C
d
T
⇒
C
=
(
d
Q
d
T
)
{\displaystyle Q=C\Delta T\Rightarrow dQ=CdT\Rightarrow C=\left({\frac {dQ}{dT}}\right)}
כאשר רושמים נגזרת של פונקציה מרובת משתנים, חשוב לציין אילו משתנים מוחזקים קבועים. במקרה של גז, האבחנה הזאת היא מאוד חשובה.
כל החום מומר להגדלת האנרגיה הפנימית (הטמפרטורה):
Δ
U
=
Q
{\displaystyle \Delta U=Q}
.
נסמן:
C
V
=
(
∂
Q
∂
T
)
V
=
(
∂
U
∂
T
)
V
{\displaystyle C_{V}=\left({\frac {\partial Q}{\partial T}}\right)_{V}=\left({\frac {\partial U}{\partial T}}\right)_{V}}
בתהליך איזוברי חלק מהחום מומר לביצוע עבודה. המסקנה היא שצריך יותר חום כדי להעלות את הטמפרטורה בקלווין אחד אם התהליך הוא איזוברי.
נסמן:
C
P
=
(
∂
Q
∂
T
)
P
=
(
∂
H
∂
T
)
P
{\displaystyle C_{P}=\left({\frac {\partial Q}{\partial T}}\right)_{P}=\left({\frac {\partial H}{\partial T}}\right)_{P}}
השם "איזוברי" נגזר מהמילים היווניות ἴσος ( איזוס ) שמשמעותן "שווה", ו- βάρος ( בארוס ) שפירושו "משקל".
^ ישנה מוסכמה בתרמודינמיקה שעבודה שהמערכת מבצעת על הסביבה היא חיוביות.
^ החישובים בערך זה נעשים בהנחה כי מדובר במערכת סגורה שבה מספר החלקיקים קבוע (
Δ
N
=
0
{\displaystyle \Delta N=0}
).
תרמודינמיקה
חוקי יסוד
חוקי שימור (החומר , האנרגיה ) • חוקי התרמודינמיקה: אפס , ראשון , שני (ראו גם: תנועה נצחית , השד של מקסוול ), שלישי
קבועים
קבוע הגזים • קבוע בולצמן • קבוע אבוגדרו • קבוע פלאנק
משתנים
אינטנסיבים (טמפרטורה , לחץ , פוטנציאל כימי ) • אקסטנסיבים (אנטרופיה , נפח , מספר חלקיקים ) • משוואת מצב
יחידות מידה
טמפרטורה (צלזיוס , קלווין , יח' אחרות ) • נפח (ליטר , מטר מעוקב ) • לחץ (בר , אטמוספירה , פסקל ) • מספר חלקיקים (מול ) • אנרגיה (ג'אול , קלוריה )
אפיון
הפיכות • שינוי האנתלפיה (תהליך אקסותרמי , תהליך אנדותרמי ) • שינוי באנרגיה (תהליך ספונטני , תהליך מאולץ ) • תהליך (איזוברי , איזותרמי , איזוכורי , אדיאבטי , איזנטרופי , איזואנתלפי )
פוטנציאלים תרמודינמיים
אנרגיה פנימית • אנתלפיה • האנרגיה החופשית של הלמהולץ • האנרגיה החופשית של גיבס
מצבי צבירה ומעברי פאזות
מצבי צבירה (מוצק , נוזל , גז ) • מעברי פאזות (התכה , התאדות , המראה , התעבות , הקפאה ) • נקודת התכה • נקודת רתיחה • נקודה משולשת • נקודה קריטית • דיאגרמת פאזות • משוואת קלאוזיוס-קלפרון • חוק הפאזות של גיבס
גזים
גז אידיאלי • גז ואן דר ואלס • התאוריה הקינטית של הגזים • לחץ חלקי • חוק ראול • מודל דלטון • חוק בויל-מריוט • חוק גה-ליסאק • חוק שארל • משוואת הגז האידיאלי
חום וטמפרטורה
האפס המוחלט • יח' מידה לטמפרטורה • שיווי משקל תרמודינמי • קיבול חום • יחס קיבולי החום • חום כמוס • חוק הס • קלורימטר • אפקט ג'ול-תומסון • הסעת חום • מוליכות חום • מעבר חום • קרינה תרמית • קשר מאייר • האינדקס האדיאבטי
מעגלי עבודה
מעגלים תרמודינמיים (קרנו , סטרלינג , ברייטון , אריקסון , רנקין , סטירלינג , דיזל , לנואר , אוטו , היגרוסקופי , סקודירי , סטודרד ) • נצילות
יישומים
מכונות חום • מנועים • משאבות • משאבת חום • מחליף חום • מיזוג אוויר • מקרר • קירור תרמואלקטרי • תחנות כוח
מונחים נוספים
תאוריית הקלוריק • תנועה בראונית • פונקציית מצב • תרמודינמיקה סטטיסטית • קשרי מקסוול • תרמוכימיה
דמויות בולטות
דניאל ברנולי (1700–1782) • בנג'מין תומפסון (1753–1814) • סאדי קרנו (1796–1832) • אמיל קלפרון (1799–1874) • רוברט מאייר (1814–1878) • ג'יימס ג'ול (1818–1889) • ויליאם ג'ון מקורן רנקין (1820–1872) • הרמן פון הלמהולץ (1821–1894) • רודולף קלאוזיוס (1822–1888) • ויליאם תומסון (1824–1907) • ג'יימס קלרק מקסוול (1831–1879) • יוהנס דידריק ואן דר ואלס (1837–1923) • ג'וסיה וילארד גיבס (1839–1903) • לודוויג בולצמן (1844–1906) • מקס פלאנק (1858–1947) • פייר דוהם (1861–1916) • קונסטנטין קרתיאודורי (1873–1950) • לארס אונסגר (1903–1976)