תהליך איזואנתלפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תהליך איזואנתלפי הוא תהליך תרמודינמי בו האנתלפיה נשארת קבועה. בתהליך איזואנתלפי חום המועבר למערכת מבצע עבודה בלבד.

בדיאגרמת מסלול של תהליך איזואנתלפי בגז אידיאלי זהה למסלול של תהליך איזותרמי ולכן עקומה של תהליך איזואנתלפי תהיה איזותרמה. האיזותרמה של גז אידיאלי היא חלק מעקומה הנקראת היפרבולה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך איזואנתלפי מתאפיין באנתלפיה קבועה (עבור חישובים דיפרנציאלים[1] ).

עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיאגרמת השטח מתחת לאיזותרמה יהיה העבודה שביצע הגז על הסביבה ולכן[2]: .

אנרגיה פנימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי החוק הראשון של התרמודינמיקה, האנרגיה הפנימית היא סכום העבודה והחום:

אנטרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור גז אידיאלי, התהליך איזותרמי וניתן לחשב את השינוי באנטרופיה של המערכת:

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "איזואנתלפי" נגזר מהמילים היווניות ἴσος ("איזוס") שמשמעותן "שווה", ו-ἐνθάλπω ("אנתלפו") שפירושו "לחמם בפנים".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החישובים בערך זה נעשים בהנחה כי מדובר במערכת סגורה שבה מספר החלקיקים קבוע ().
  2. ^ ישנה מוסכמה בתרמודינמיקה שעבודה שהמערכת מבצעת על הסביבה היא חיוביות.