חוק גה-ליסאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק גה-ליסאק - אחד מחוקי הגז האידאלי, אשר נוסח בשנת 1802 על ידי הפיזיקאי הצרפתי לואי ז'וזף גה-ליסאק. החוק אומר, שעבור גז שנמצא בנפח קבוע \ V, הלחץ \ P והטמפרטורה \ Tקלווין) נמצאים ביחס ישר, כלומר: בהינתן גז שתופס נפח קבוע, ככל שנחמם אותו יותר, הלחץ שלו יגדל, ולהיפך.

ובניסוח מתמטי: \ \frac{P_1}{P_2}=\frac{T_1}{T_2}, או \ \frac{P}{T} = const.

חוק גה-ליסאק הוא מקרה פרטי של משוואת הגז האידאלי לתהליך איזוכורי (שווה-נפח).

חוק אחר של גזים, הקרוי על שמו של גה-ליסאק, קובע שהיחס בין נפחי שני גזים לבין נפח התוצר המתקבל מתגובתם, אם גם הוא גזי, הוא מספר שלם קטן. על-סמך חוק זה, שגה-ליסאק גילה ב-1809, ניסח אמדאו אבוגדרו את השערתו, שהיא הבסיס לסטויכיומטריה של גזים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]